תחת הכותרת היומרנית "עתידה של ישראל", התכנס אתמול פאנל מרשים בכנס הג'רני של ארנסט אנד יאנג ו"גלובס", שניסה לדון בטענות לגבי עתיד ההיי-טק הישראלי.
דורון נחמיאס, מנהל מרכז המחקר הישראלי שמסונף לאוניברסיטת אינסאד היוקרתית, שהנחה את הפאנל, אמנם הגדיר מיד כי הדיון הוא סביב ההיי-טק הישראלי בלבד, אבל לא פעם היה נראה בשיחה כי הנוכחים מאמינים באמת ובתמים שעתידה של ישראל הוא שיקוף של הדיון שבו השתתפו.
"אנחנו טובים מאי פעם"
יהודה זיסאפל, שייסד את קבוצת רד-בינת יחד עם אחיו, זהר, ומנכ"ל בינת, פתח את הדיון בשאלה האם החדשנות בישראל היא חזקה כפי שהייתה פעם. "אני חושב שמבחינת נקודת פתיחה, אנו אפילו יותר טובים מפעם", אמר זיסאפל, "היום תמיד אומרים שאנחנו נמצאים בנאסד"ק במקום השני אחרי ארה"ב. אבל אם זה הקריטריון להצלחה, אני חושב שנאבד אותו בקרוב לסין והודו ואולי גם לאחרים. הסיבה לכך היא שאנחנו לא פשוט משקיעים בחינוך. במשך שבע השנים האחרונות מספר המהנדסים פה לא גדל".
שמעון אקהויז, יו"ר סינרון ומי שהיה מעורב כמייסד, מנהל ומשקיע במספר רב של חברות אחרות, העדיף להתייחס לנקודה פחות פופולרית. "אין לי כל צל של ספק שהיזם הישראלי לא איבד את רוח הקרב שלו", הוא אמר, "להיפך, יש גידול אקספוננציאלי של אנשים שיכולים ורוצים להתעסק ביזמות, ויש לנו בעיה של הצלחת יתר של היזמות בישראל, שגורמת לדילול היכולות. רואים את זה בכמות האנשים שמאמינים פה שהם יכולים לעשות את זה במו ידיהם. אני רואה את כמות היוזמות בתחום המכשור הרפואי וזה מפחיד. ישראל לא יכולה לתמוך ב-1,000 יוזמות כאלה".
"היזמים דווקא רוצים להקים גוגל ומיקרוסופט"
הדיון ביכולות הניהול של היזם הישראלי, עמד מהר מאוד על הפרק ולמשל קיבל התייחסות מעניינת מזיסאפל. רדוור, שהוא מכהן כיו"ר שלה, מינתה בעבר יו"ר אמריקני מתוך מחשבה שצעד זה ישפר את הניהול. אלא שלאחר זמן מה הוא פרש וזיסאפל חזר לתפקיד.
"הרבה פעמים, כשאני מחפש מנהל אמריקני, אני נכווה", העיד זיסאפל, אולי עם רמז מסוים למה שקורה בחברה שבראשה הוא עומד, "אני לא חושב שהניהול זה המחסום, הכמות והאיכות של המהנדסים זה המפתח".
לדברי אהרון מנקובסקי, שותף-מנהל בקרן פיטנגו ויו"ר איגוד ההיי-טק הישראלי, הבעיה היא אכן בהצטברות הידע בחברות הגדולות, והמשמעויות לכך בתחומי הניהול והתפעול. לדבריו, "מה שמדאיג אותי, זה שאחד מבתי הספר פה זה החברות הגדולות, הרב-לאומיות והמקומיות, ולצערנו יש בתחום הזה הרבה חלודה. הנושא הכי מדובר זה קומברס, ואנחנו צריכים לדאוג שלא יהיו יותר דברים כאלו".
על הפרק עמדה גם ההתייחסות לאופיו של היזם הישראלי כמי ש"מוכר מהר", לעתים מהר מדי. רוב משתתפי הפאנל לא הסכימו עם ההגדרה הזו. כך למשל, זיסאפל אמר ש"אם אתה מכיר את היזמים הישראליים, אז יש להם חלום להקים גוגל או מיקרוסופט, אבל זה לא תמיד יוצא לפועל".
אקהויז הוסיף כי "אי אפשר להגיד 'אנחנו נעודד יזמות, אבל נקבע כללים מתי מותר למכור חברות'. אפילו הדיון בזה הוא מעוות. מצד שני, מה שחסר, זה לבנות תודעה של מנהיגות שוק בקרב חברות הקיימות. היו לנו הצלחות במשך השנים והן הלכו ודעכו".
באותו עניין אמר יואב שלוש, היום שותף מנהל בקרן אביב ובעבר מנכ"ל סאיטקס, כי ישראל פספסה את היתרון של יצירת אשכולות ידע. "אי אפשר לכפות מיקוד בתחומים מסוימים, כי אנחנו לא בסין", הוא אמר, "אבל יש פספוס לאומי בכך שלא יצרנו אשכולות של ידע בתחומים מסוימים, כגון אלו שניסו ליצור אלביט ואלסינט. יותר מזה, אני גם לא יודע איך ניתן יהיה להתמודד עם יצירת מיקוד שכזה כאשר תהיה ההזדמנות בפעם הבאה".
ברקע לדיון עמדה כמובן גם תוכנית משרד האוצר "יתרון יחסי", שאמורה לעודד את ההיי-טק הישראלי. חיים שני, מנכ"ל האוצר, שהשתתף בפאנל, אמר לגבי הצעות המשתתפים לשיפורים בתוכנית כי "היינו רוצים לעשות הכל, אבל אי אפשר. חלק מתוכנית העבודה שלנו זה להתמודד עם הקשיים הקיימים".