צחי הנגבי יצא בזול

השתוללות שיפוטית בפסק דין, כמו זו של אב בית הדין במשפט צחי הנגבי, השופט יואל צור, לא נרשמה מאז התפרצותו של השופט אדמונד לוי בפסק הדין בעניין תוכנית ההתנתקות.

זה לא פסק דין משפטי, זהו מניפסט פוליטי, ציבורי וחינוכי. צור ירה לכל הכיוונים, רוקן את המחסניות שלו ואז התאבד בזריקת רימונים, הכול כדי שיוכל להוציא את צחי הנגבי, שהורשע בעדות שקר בפני ועדת הבחירות המרכזית, במינימום פגיעה, ובסופו של דבר גזר עליו עונש קל יותר מזה שביקשו אפילו סנגוריו.

מה לא עשה צור למען הנגבי? הוא קבע כי התיקון שקיבלה הכנסת ב-1995 בחוק יסוד: הכנסת, ולפיו קביעת קלון לחבר כנסת מורשע מובילה אוטומטית להשעייתו ולפיטוריו, הוא תיקון לא חוקתי - וקרא לכנסת למחוק את מושג הקלון מספר החוקים; הוא הסתמך על קביעותיו העובדתיות שלו עצמו בהכרעת הדין כדי לנמק את החלטתו שלא לפסוק קלון, אף שהכרעתו נותרה בדעת מיעוט; הוא דבק בעובדות שגויות, שעה שטען כי הנגבי מנוע זה 8 שנים מלכהן כשר בממשלה, אף שהחקירה נגדו החלה ב-2004; ובנה תיאוריות מופרכות מבחינה משפטית, שעה שהחליט להתבסס על מכתבי ההמלצה של אישי ציבור למען הנגבי שהוגשו לבית המשפט.

הפרקליטות לא מצמצה

אבל צור נותר במיעוט. שופטי הרוב, אריה רומנוב ועודד שחם, הצילו את כבודו של בית משפט השלום. עם זאת, גם הם התכופפו באופן חלקי בפני התרגיל שעשו להם עו"ד יעקב וינרוט וגרשון גונטובניק, סנגוריו של הנגבי. אלה פנו בשבוע שעבר לבית המשפט בבקשה להבהיר מה המשמעות הפוליטית באשר לכהונתו של הנגבי, אם ייגזרו עליו קלון ומאסר על-תנאי. זאת, לאור עמדת המדינה כפי שהובעה בבג"ץ בעניינו של חיים רמון, ולפיה אין הבדל בין מאסר בפועל למאסר על-תנאי לעניין משך הזמן שבו חבר הכנסת שהוטל בו קלון יורחק מהזירה הפוליטית.

רומנוב ושחם החליטו להימנע מעיסוק בשאלה המבלבלת, ונמנעו כליל מלגזור על הנגבי מאסר - לא בפועל, לא על-תנאי ולא עבודות לתועלת הציבור.

העיסוק התקשורתי והפוליטי ביום סיום משפטו של הנגבי התמקד מטבע הדברים בשאלת הקלון, ובהשפעתה המיידית על כהונתו של הנגבי כנבחר ציבור ועל המערכת הפוליטית כולה.

אך גזר הדין מהיום (ג') איננו סוף המחזה, בקושי סוף המערכה הראשונה. אף שהפרקליטות כבר הודיעה, במעמד הטיעונים לעונש, כי בכוונתה לערער על ביטול האישומים נגד הנגבי באשר למינויים הפוליטיים עצמם, ניסו סנגוריו הבוקר לרמוז ליועץ המשפטי יהודה וינשטיין - אם אתה לא תערער, גם אנחנו לא.

אלא שהפרקליטות לא מצמצה - ושבה והודיעה היום כי החלטתה לערער על הכרעת הדין המזכה היא סופית. בהנחה שערעור כזה אכן יוגש, עשוי בית המשפט המחוזי לבטל את נימוקי ההגנה מן הצדק שבעטיים בוטלו האישומים העיקריים נגד הנגבי ולהישאר עם המסקנה העובדתית של שופטי הרוב בשלום, שלפיה גם האישומים הללו הוכחו בראיות.

במצב כזה, תידרש החמרה בעונשו של הנגבי. משנקבע כבר קלון, משמעות ההחמרה היא מאסר, לכל הפחות על-תנאי, אולי גם בפועל. תסריט כזה יחייב הפעלה מחודשת של שעון 7 השנים שבהן יורחק הנגבי הנגבי מהפוליטיקה.

קביעת הקלון מחייבת את הרחקתו של הנגבי מחברותו בכנסת, תחילה בהשעיה ולאחר שפסק הדין יהפוך סופי - בפיטורים, עד הבחירות הבאות. אלא שהיעדר עונש מאסר כלשהו מותיר את שאלת כהונתו בממשלה במהלך כהונת הכנסת הנוכחית לוטה בערפל.

מבחינה פורמלית, עשוי הנגבי עוד לטעון כי אין מניעה שימונה מחר בבוקר לשר שאיננו חבר כנסת. בפועל - מינוי כזה קל לתקיפה בבג"ץ מאחר שמדובר בשיקול-דעתו של ראש הממשלה, ונודף ממנו ריח של אי-סבירות קיצונית. חזקה על הנגבי שלא יעניק ניצחון קל שכזה ליריביו.