גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביהמ"ש: אקו"ם חרגה מסמכותה בהתקשרות עם אתר My Music

נקבע כי אף שאקו"ם היא בעלת זכויות היוצרים ביצירות של החברים בה, היא אינה רשאית להתיר לאחרים לעשות בהן שימוש למטרות פרסומת, ולשם כך עליה לקבל את הסכמת היוצרים עצמם

אקו"ם (אגודת קומפוזיטורים מחברים ומו"לים למוזיקה בישראל) נוסדה בשנת 1936 על-ידי היוצרים הבולטים בתקופתם - בהם משה וילנסקי, לאה גולדברג, אברהם שלונסקי, אלכסנדר פן ומרדכי זעירא - במטרה לגבות תמלוגים עבור השימוש ביצירות והעברתם ליוצרים.

באתר האינטרנט של אקו"ם נכתב: "הצורך בשמירה ובהגנה על קניין היצירה הרוחנית, קידום מעמדו החוקי של היוצר והשגת יעדים חשובים ליוצרים הם שהובילו להתארגנות קולקטיבית של כל היוצרים בישראל לאקו"ם".

עוד נכתב שם, כי באקו"ם חברים כ-7,500 יוצרים ישראליים, וכי היא חתומה על 120 הסכמים לייצוג זכויות עם 82 אגודות אחיות ברחבי העולם. "בכך מייצגת אקו"ם את רוב הרפרטואר הבינלאומי בנוסף לישראלי".

איך זה עובד? היוצרים (ישראליים או זרים), המתקשרים עם אקו"ם בהסכמים, מעבירים אליה את הסמכות לנהל את זכויותיהם ביצירות. כך, היא זו הרשאית להעניק לאחרים רישיונות לביצוע פומבי שלהן.

עד היכן משתרעת סמכותה זו של אקו"ם? האם זו מאפשרת לה להתיר לגורמים שונים לעשות ביצירות, שאת הזכויות בהן היא מנהלת, שימוש לצרכי פרסומת? זו השאלה, עליה השיבה הבוקר, בשלילה, שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר דפנה אבניאלי.

החלטתה ניתנה במסגרת תביעה, שהגישו תובעים שונים, המחזיקים בזכויות היוצרים ביצירות מוזיקליות פופולריות, מישראל ומחו"ל - ובהם החברות המייצגות את דיויד בואי, ג'נט ג'קסון, סטינג, להקת הדלתות, יוצרים ישראליים רבים, וכן אלמנתו-יורשתו של היוצר המנוח מאיר אריאל ז"ל - נגד אתר האינטרנט וואלה ונגד החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ, המייצרת את קוקה-קולה.

רדיו אינטרנטי

כבר בשנת 2003 העניקה אקו"ם לוואלה רישיון לביצוע פומבי של יצירות מוזיקליות בפורטל האינטרנט שלה. באותה השנה התקשרה וואלה עם החברה המרכזית בהסכם להפעלת אתר המוזיקה "My Music", תחת הלוגו והצבעים של המותג קוקה-קולה. האתר, שכונה בשם "רדיו קוקה-קולה" ואשר פעל עד לשנת 2008, שימש כמעין "רדיו אינטרנטי", ושודרו בו, בשיטת ה-Streaming, יצירות מוזיקליות מז'אנרים שונים, בעברית ובאנגלית, ובהן 18 יצירות, שהזכויות בהן שייכות לתובעים - 8 שירים של מאיר אריאל (טרמינל, ערב כחול עמוק, הולך בטל ועוד), Riders on the storm של להקת הדלתות, Big in Japan ו-Forever young של להקת אלפאוויל, ועוד מספר שירים באנגלית. מייד כשנודע לאקו"ם אודות השימוש, שנעשה ביצירות באתר של קוקה-קולה, היא פנתה אל וואלה בטענה, שזו הפרה את ההסכם עמה, ודרשה פיצוי כספי, בגין השימוש הבלתי מורשה ביצירות לקידום המותג קוקה-קולה. או אז נחתם בין השתיים, ללא ידיעת התובעים, הסכם פשרה, שבמסגרתו שילמה וואלה לאקו"ם פיצויים בשיעור 40 אלף דולר בלבד.

בכתב התביעה, שהגישו לאחר מכן, טען עו"ד מישל קיינס, בשם התובעים, כי האתר הפך, למעשה, למסע פרסום רחב ממדים של קוקה-קולה, וכי בעשיית השימוש ביצירותיהם באתר, לצרכי פרסומת, ללא קבלת הסכמתם לכך, הופרו זכויות היוצרים שלהם, ונפגעו זכויותיהם הקנייניות.

"דיני זכויות יוצרים נועדו לבטא את ההכרה בערכה של היצירה המוזיקלית, לצד יצירות אחרות, לטובת החברה בכללותה, תוך שמירה על זכותם של היוצרים ועל קניינם", פתחה אבניאלי במושכלות יסוד. "זכות היוצרים היא נכס בלתי מוחשי. קשה ליוצרים בתחום המוזיקה לעקוב אחר השימושים שנעשים ביצירות ולגבות את התמלוגים או הפיצויים המגיעים להם בגין שימושים אלה, ולכן הם מפקידים את ניהול עניינם בידי אגודות שקמו במיוחד לשם כך. בישראל זו אקו"ם... שתפקידה לשמור ולנהל את זכויות היוצרים החברים בה", המשיכה.

אבניאלי התייחסה גם לכך, שהטכנולוגיה הדיגיטלית יצרה שוק חדש ליוצרים ולמשתמשים במוזיקה. זו מאפשרת גישה חופשית ליצירות, שיתוף ושימוש מסחריים במוזיקה, שלא היו מוכרים קודם לכן, ושלהם אין עדיין ביטוי מוחשי בדיני זכויות היוצרים.

"הזכות להתיר שימוש ביצירות מוזיקליות למטרת פרסומת באינטרנט, היא העומדת במרכזו של הליך זה", אחזה את השור בקרניו, והמשיכה: "האם שמורה בידי יוצר או מלחין האפשרות לסרב לשימוש ביצירתו למטרות פרסומת, גם אם הקנה את זכות השימוש בה לגורם אחר? היש בשימוש ביצירה למטרת פרסומת משום פגיעה בזכות הקניין של היוצר ביצירתו, או בזכות המוסרית שלו? האם יש להיצמד לנוסחאות הישנות או להסכין לשינויים מהירים, המחייבים חשיבה נועזת ומהפכנית?".

אבניאלי הייתה ערה לכך, שבידי אקו"ם הזכות להעניק רישיונות לביצוע פומבי של היצירות, נשוא התביעה, לרבות באינטרנט. "אולם, אקו"ם אינה מחזיקה בידיה עולם ומלואו", מיהרה להוסיף.

היא התייחסה גם לטענת התובעים, שלפיה בהסכם הרישיון שבין אקו"ם לבין וואלה הוצבו מגבלות לרשות השימוש ביצירות, שהוענקה בו. "מקבל הרישיון אינו רשאי להשתמש בכל יצירה לצורכי... פרסום ו/או פרסומת למוצרים או שירותים מסחריים ו/או לצורך שידור תוכניות חסות ו/או לכל שימוש מסחרי אחר, ולא יציג כל יצירה בקשר עם מוצר או שירות כלשהו, אלא אם ובמקרה שקיבל על כך רישיון נפרד בכתב מאקו"ם ומיוצר היצירה", נקבע באותו הסכם. עוד נקבע בו, כי "מקבל הרישיון לא ייקשר ו/או ישייך ו/או יציג כל יצירה בקשר עם כל תוכן אחר ובפרט פרסומות ומידע מסחרי כלשהו, אלא במקרה שיקבל על כך רישיון נפרד בכתב מאקו"ם ומיוצר היצירה".

אפקט פרסומי

לאורן של הוראות אלה, ניסו וואלה (באמצעות עו"ד משה אשכנזי) והחברה המרכזית (באמצעות עו"ד יגאל קוה) לשכנע, שלא בפרסומת היה מדובר, אלא בחסות. לטענתן, לא נוצרה סינכרוניזציה בין המותג קוקה-קולה לביו המוזיקה ששודרה באתר.

אבניאלי לא ראתה את הדברים עין בעין עמן, והגדירה את טענתן "תמוהה". "אמנם אין זו פרסומת מסורתית" פתחה, "אך מדובר בפרסומת לכל דבר ועניין. השימוש שנעשה על-ידי וואלה ואקו"ם במונח 'חסות' נועד לרכך ולהסוות את האפקט הפרסומי, שנוצר עם כניסת הגולש לאתר, שנצבע בצבעי נותן החסות ועוטר בלוגו הייחודי של קוקה-קולה. מטרתה של חסות מעין זו היא להביא לתודעת הצרכן והמשתמש את קיומו של המותג, כדוגמת החסות שמעניקים יצרנים לאירועי ספורט, לתחרויות בטלוויזיה, לשידורי מזג האוויר וכו' - בתנאי שהזירה תעוטר בשלטים עם שמם והלוגו שלהם. בכולם מטרת נותן החסות היא אחת - לפרסם את המותג, 'לשתול' אותו בתודעת הגולש או הצופה, שעל-פי רוב אינו מודע לאפקט העמוק שיש לפעולה זו עליו".

היא הסבה את תשומת-הלב לכך, שהייתה זו אקו"ם עצמה (שיוצגה בהליך בידי עו"ד חיים רביה ודן אור חוף), שכאשר התגלה לה השימוש, שנעשה ביצירות, היא מיהרה וטענה, שהחברה המרכזית הפרה את תנאי הרישיון, שאסרו עליה להשתמש ביצירות למטרת קידום מכירות, שיווק או פרסומת.

"ליוצר זכות קניינית ביצירתו, לרבות הזכות להעמידה לשימוש של אחר בתנאים שייראו לו, או לשלול שימוש כזה", כך אבניאלי. "מי שמעתיק יצירה, מפרסם אותה, מבצעה בפומבי, משדר אותה, מעמידה לרשות הציבור, עושה ממנה יצירה נגזרת או משכירה לצורכי מסחר, והכול - בלא הרשאה מאת בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים ביצירה. הוא הדין במי שמרשה לאחר לבצע פעולה כאמור", המשיכה.

משבמסמכים שבהם העבירו התובעים את זכויותיהם לאקו"ם לא נכלל סייג או תנאי, המחייב אותה לקבל, מראש, את אישורו של היוצר/בעל הזכויות לשימוש ביצירתו לצרכי פרסומת, היא פירשה מסמכים אלה בהתאם לכללי "הלכת אפרופים" (ראו מסגרת).

על מי תוטל חבות פיצויים?

"האיסור שהוטל על וואלה בהסכם... לא נוצר בחלל ריק ולא נועד לשם שמיים", פסקה אבניאלי. "אקו"ם ביקשה להותיר בידיה ובידי היוצרים את הזכות להחליט אם להתיר שימוש ברפרטואר שלה למטרות פרסומת ובאילו תנאים", המשיכה וקבעה"... אקו"ם ידעה היטב כי היא פועלת בשמם של היוצרים והמלחינים, ולא רק בשם עצמה. זו הסיבה האמיתית שבהסכם... נכתב באותיות קידוש לבנה, כי השימוש למטרות פרסומת יעשה רק במקרה שיתקבל רישיון נפרד מאקו"ם ומיוצר היצירה. מדובר בתנאים מצטברים. לא די באישורה של אקו"ם אלא נדרש גם אישורו של היוצר לשימוש ביצירתו לצרכי פרסומת".

"לאקו"ם אמנם היו זכויות ב-18 היצירות, אך הן לא כללו את הזכות להתיר את השימוש בהן לוואלה למטרות פרסומת, ללא צורך באישור התובעות", סיכמה אבניאלי. משכך חרצה, ממילא אקו"ם אף לא הייתה רשאית להתפשר עם החברה המרכזית, ללא קבלת הסכמת היוצרים, ולהסתפק בפיצוי בשיעור 40 אלף דולר, לאחר שגילתה שזו עשתה ביצירות שימוש לצרכי פרסומת.

"אקו"ם היא חברה ללא מטרות רווח, המשמשת כבית ליוצרים ומנוהלת על-ידם. התמלוגים שנגבים מחולקים ליוצרים על-פי השימוש שנעשה ביצירותיהם למעט הוצאות תפעול האגודה עצמה". כך נכתב באתר האינטרנט של אקו"ם. ונשאלת השאלה: מה משמעותה האופרטיבית-כספית של החלטתה זו של אבניאלי. על מי תוטל חובת פיצויים של התובעים? החברה המרכזית תטען, בוודאי, כי האחריות מוטלת על אקו"ם, וכי בעת כריתת הסכם הפשרה, לא היה עליה לדעת, שזו חורגת מסמכותה. וככל שאקו"ם תחויב בפיצוי, כיצד היא תשלמם? האם יהיה עליה לפצות את היוצרים-התובעים בסכומי כסף נכבדים, שחבריהם אמורים לקבל לידיהם בגין השימוש, שנעשה בפועל ביצירותיהם?

לא בכדי סיכמה אבניאלי את פסק הדין בהמליצה לצדדים להסדיר את המחלוקת הכספית, בפשרה, מחוץ לכותלי בית המשפט (ת"א 2367/05).

הלכת אפרופים חיה ובועטת

פרשנות חוזה הינה פרשנות תכליתית, במסגרתה כורך הפרשן את בחינתו הפנימית של החוזה, הנלמדת מתוך לשונו, יחד עם הנסיבות החיצוניות לכריתתו. זו, על קצה המזלג, הלכת אפרופים הידועה. זו זכתה להתייחסות כה רבה מתחת לכל עץ רענן - דברי הלל, מחד גיסא, וביקורת חריפה, מאידך גיסא - עד כי דומה שכל ילד יודע במה המדובר.

היה זה שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, אשר כבר מתחילת כהונתו על הכס הרם, הביע את דעתו, שלפיה יש לצמצם את אותה הלכה. למעשה, להחיל אותה רק במקרים המתאימים לה.

לא מזמן נחקק תיקון לחוק החוזים, אשר נועד להקיץ את הקץ על אותה הלכה. בהחלטתה בעניין MY MUSIC אזכרה השופטת אבניאלי את זאת, שהתיקון האמור, שהיה אמור לבטל את הלכת אפרופים, לא המית אותה. "הקביעה כי כוונת הצדדים משתמעת מתוך החוזה היא בעצמה קביעה פרשנית, ומשאירה פתח למקרים שבהם תידרש התייחסות גם לנסיבות העניין", קבעה.

"במקום בו לשון המסמך היא ברורה וחד-משמעית, יש לפרש את המסמך על-פי לשונו. ואילו במקום בו לשונו של החוזה אינה ברורה וחד-משמעית, יש לפנות לנסיבות החיצוניות בניסיון ללמוד על אומד דעתם המשותף של הצדדים".

הלכת אפרופים חיה ובועטת.

עוד כתבות

חממת קנאביס / צילום: Shutterstock

הבשורה מאמריקה שהקפיצה את מניות הקנאביס, גם בת"א

ממשל ביידן הודיע כי הוא בוחן הקלות במגבלות על סם הקנאביס, ושלח את מניות החברות הגדולות בענף לזינוק של עשרות אחוזים בוול סטריט

בתי הזיקוק במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המדינה לביהמ"ש: פעילות צ'יינה הרבור לא נפסלה באופן גורף בישראל

חברת התשתיות הסינית צ'יינה הרבור עתרה נגד פסילתה מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה עקב סיבות ביטחוניות ● אתמול הצהירה המדינה בביהמ"ש כי פעילות החברה הסינית לא נפסלה באופן גורף בישראל, וכי הפסילה היא רק לגבי המכרז הקונקרטי - והעתירה נדחתה בהסכמה

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

דני דנון, הליכוד / צילום: דפי הירשפלד

האם בשנה האחרונה נהרגו יותר מ-140 עובדי סיוע הומניטרי ברחבי העולם?

איך סופרים כמה עובדי סיוע הומניטרי נהרגים ברחבי העולם? זה מורכב ● המשרוקית של גלובס

אוניברסיטת UCLA / צילום: Associated Press, Jae C. Hong

עימותים אלימים בין פרו-פלסטינים ותומכי ישראל באוניברסיטת UCLA

באוניברסיטת UCLA שבקליפורניה הוחרפו העימותים בין המפגינים וכוחות הביטחון הגיעו על מנת להפריד בין הניצים ● באוניברסיטת קולומביה הגיעו אמש השוטרים מצוידים ברימוני הלם ופשטו על הבניין בו התבצרו המפגינים הפרו-פלסטינים

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

גורם בענף הבנייה: 8,000 פועלים פלסטינים כבר נמצאים בישראל; במנהל האזרחי מכחישים

הגורם טוען כי מדובר בפועלים שכבר עבדו בעבר בארץ, וקיבלו לאחרונה אשרות חדשות מהשב"כ ● במנהל האזרחי מתעקשים: "אין כרגע אישור להכנסת פועלי בניין לישראל"

ב-OECD מעריכים כי המלחמה תוביל לפגיעה בתוצר בישראל בהמשך השנה / צילום: ap, Ariel Schalit

ארגון ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד, ענף הבנייה יתאושש באופן חלקי

בדוח שפרסם ה-OECD צוין כי המלחמה תפגע בתוצר של ישראל ב-2024 ● לצד זאת, להערכתם, קיים חשש כי רכיבי ההשקעות וענף הבנייה יתאוששו באופן חלקי בלבד ● בדוח מציינים לחיוב את העלאת המע"מ ל-18% ב-2025, ומעריכים כי האינפלציה בישראל תרד בהמשך השנה

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מה הפיל את מטבע הביטקוין? / צילום: Shutterstock

צניחה של 22% מהשיא: מה הפיל את מטבע הביטקוין באפריל?

מספר אירועים טלטלו את מטבע הקריפטו הגדול בעולם בחודש אפריל ● התחממות האינפלציה בארה"ב, גזר הדין של מנכ"ל בייננס לשעבר ואירוע החצייה הן רק חלק מהם ● מה הוביל לנפילת מטבע הקריפטו הגדול, ומי עוד מושפע מכך?

משרדי אאורה בגבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

החברה שמוכרת חלומות לדירות בגבעתיים, אבל בעירייה לא מכירים

בדיווח לבורסה כללה חברת אאורה פרטים על יחידות הדיור שתקים בפרויקט התחדשות עירונית ברחוב כצנלסון בגבעתיים ● בעירייה אומרים: "הנתונים אינם תואמים את המציאות", ומצביעים על מקרה דומה שקרה עמה בעבר

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

שוטרים פורצים לבניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: ap, Cliff Owen

המשטרה משחררת את אוניברסיטת קולומביה, וטראמפ משחרר את לשונו

כיבוש קמפוס האוניברסיטה הניו יורקית בידי פרו–פלסטינים הסתיים, לאחר שבין המוחים התגלתה נוכחות של "מהפכנים מקצועיים" ● האלימות בקמפוסים תועיל לדונלד טראמפ, המוביל בסקר האחרון בהפרש ניכר, וחושף בגלוי את הבוז והטינה שלו כלפי ישראל וכלפי נתניהו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

נתב''ג. חברות התעופה הבינ''ל מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים

יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על דחייה נוספת בהפעלת הקו לארה"ב, והיצע הטיסות הישירות ליעדים רחוקים נותר כמעט בבלעדיות בחברות התעופה הישראליות ● ובזמן שהמחירים ממריאים, בענף חוששים: "אין פוטנציאל להגברת הטיסות הישירות עד שהתמונה תתבהר"

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

השופט בדימוס איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

לאחר פרסום ההקלטות: מפעל הפיס מבקש לעכב בוררות אצל אורנשטיין

הפיס, המנהל בימים אלה הליך בוררות בפני השופט בדימוס איתן אורנשטיין, פנה אליו בערב פסח וביקש לעכב את הליך הבוררות - וזאת על רקע פרסום השיחות בין אורנשטיין לבין יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה ● שתי בקשות דומות שהוגשו בבוררות גרטלר-גרטנר ובבוררות של הקבלן איציק תשובה נגד שותף עסקי - נדחו ע"י אורנשטיין

כך מתכננים באיראן "לחגוג" את מתקפת הטילים על ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן הכריזו שיום התקיפה על ישראל וה-7 באוקטובר יהיו ימי חג, בית הדין הבינלאומי דחה בקשה לעצור סיוע גרמני לישראל ומה יקרה אם אוניברסיטאות אמריקאיות יפסיקו להשקיע בחברות עם קשר ישראלי ● כותרות העיתונים בעולם 

גדי מזור, מנכ''ל BioCatch / צילום: Zelazny

בדרך להנפקה? השליטה בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ׳ נמכרת לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר

קרנות ההון סיכון האמריקאיות ביין קפיטל ומאבריק ונצ'רס מכרו מניות בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ' בהיקף המתקרב ל-750 מיליון דולר ● את המניות רכשה קרן הפרייבט אקוויטי פרמירה בעסקה ששיקפה לחברה שווי של 1.3 מיליארד דולר ● לפי הערכת גלובס, ביוקאץ' מועמדת להנפקה ישראלית בנאסד"ק במהלך השנתיים הקרובות

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

מדד פוטסי הבריטי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

מגמה מעורבת באירופה; קוואלקום מזנקת במסחר המוקדם לאחר הדוחות

הדאקס נסחר סביב רמות הבסיס ● הניקיי ירד ב-0.1% ● בסין לא התקיים מסחר לרגל יום הפועלים ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר