1 - מה עומד מאחורי הבעיות הכלכליות של בית"ר?
בבקרת התקציבים של ההתאחדות לכדורגל לא האמינו למראה עיניהם כשבית"ר ירושלים הגישה בשבוע שעבר את מסגרת התקציב שלה לעונת 2011/12. על אף שסיימה את עונת 2010/11 בגירעון של כ-4 מיליון שקלים, בעקבות הערכה מופרזת של ההכנסות הצפויות, הציגה הקבוצה תקציב של 25 מיליון שקל, כשעל פי-הערכות הבקרה, יצליח המועדון לייצר הכנסות טבעיות של 15 מיליון שקל בלבד בשנה הקרובה. אם לא די בכך, עד לתחילת אוגוסט תיאלץ בית"ר לחתום על ערבויות לעונת 2011/12 על סך 10 מיליון שקל.
כשבהתאחדות לכדורגל עברו על תכנון התקציב של בית"ר לעונה הקרובה, נדהמו לגלות שקרוב ל-3 מיליון שקלים מהוצאות התפעול השוטפות "גולחו", לעומת ההוצאות בפועל בעונה החולפת. כך לדוגמא נעלמו לפתע כמה מאות אלפי שקלים מסעיפים כגון אבטחה ותחזוקת המגרש, על-אף שבפועל אין שום אינדיקציה לירידה צפויה בהוצאות האלו.
אחד מהדברים שממשיכים להכביד על התקציב של בית"ר הוא חובות עבר למועדונים אחרים. בעונה הבאה הקבוצה תצטרך לפדות את ההתחייבויות שבשנתיים האחרונות, עקב מצבה העגום, ביקשה וגם הצליחה לדחות: מדובר על חוב של כחצי מיליון שקלים שמגיעים כדמי תיווך לסוכנים שהביאו לארץ בתחילת 2008/09 את חלוץ נבחרת אורוגוואי סבסטיאן אבראו, שנחתך מהמועדון כחודש מהגעתו לאחר שבית"ר לא הצליחה להעפיל לליגת האלופות; ועוד כמיליון שקלים שעדיין מגיעים לגנק הבלגית עבור רכישת ברק יצחקי, עסקה שנחתמה בסוף דצמבר 2007.
אבל בבקרה לא ממש מופתעים מכל התופעות המוזרות האלו בבית"ר. הם כבר רגילים לקשיים האדירים שהמועדון נתקל בהם מאז הפך הבעלים ארקדי גאידמק לנוכח-נפקד, פחות או יותר בתקופה של שלהי עונת 2008/09. אז הפסיק להזרים כספים לקבוצה, והותיר את ניהולה בידי היו"ר איציק קורנפיין.
2- מה חלקם של קורנפיין וגאידמק בניהול הבעייתי של התקציב?
הנה עוד סיפור שממחיש עד כמה ניהול התקציב של בית"ר בשנתיים האחרונות מדשדש. בקיץ הקודם השיגה הקבוצה באמצעות ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, תרומה אנונימית בסך של כמיליון וחצי שקלים. קורנפיין רצה להפנות את הכסף לרכישת שחקנים חדשים לקבוצה, אלא שיו"ר הבקרה התקציבית, עופר אורליצקי, התריע בפניו שבהתחשב בצפי ההכנסות של המועדון, עדיף לו לשמור את הכסף ליום סגריר. בחודש אפריל האחרון הגיע היום הזה מהר מאד, כשקורנפיין השתמש בכספי התרומה כדי לשלם משכורות לשחקני הקבוצה.
משכורות חודש מאי, לעומת זאת, עדיין לא נכנסו לחשבון הבנק של השחקנים, כמו גם פרמיות ובונוסים שונים שמגיעים להם עבור העונה החולפת. כשפנו השחקנים לקורנפיין לנוכח הלנת שכרם, טען בפניהם היו"ר שהקופה ריקה. כשעורכי הדין שלהם ביררו בבקרת התקציבים, הם גילו כי בחשבון הקבוצה נותרו עדיין פיקדונות בסך 1.3 מיליון שקלים שהפקיד ארקדי גאידמק בתחילת העונה. קורנפיין הסביר להם כי גאידמק אינו מאשר להשתמש בכסף, אותו הוא רוצה למשוך בחזרה.
העניין האחרון יצר מרמור מצד השחקנים כלפי קורנפיין, והם לא לבד: גם בבקרה לא מבינים את התנהלותו. למרות שהקבוצה על סף אבדון כלכלי, היו"ר, מתוקף הסמכות המוחלטת שנתן לו גאידמק על הקבוצה, הפקיד לעצמו חוזה חדש ומשודרג בבקרה, במסגרתו הוא צפוי להרוויח בשנתיים הקרובות 2 מיליון שקלים ברוטו. צריך לציין שעוד לפני השדרוג, קורנפיין היה איש המנהלה בעל השכר הגבוה ביותר בכדורגל הישראלי. העובדה שחוזהו החדש של קורנפיין הוא לשנתיים אינה טריוויאלית: היא למעשה מחייבת כל רוכש פוטנציאלי של המועדון להמשיך להעסיק את קורנפיין, או להגיע איתו להסדר פיצויי פיטורים.
ביום חמישי הודיע קורנפיין כי הוא ידחה את קבלת השכר שלו בגין העונה הנוכחית - לעונה הבאה, מה שבאופן אוטומטי יעמיס על תקציב הקבוצה בקיץ הבא 2 מיליון שקלים.
3 - עד כמה מערכת היחסים בין קורנפיין לשחקנים עכורה?
עכשיו זו כבר עובדה: שחקני בית"ר איבדו כל אמון בראש המערכת שלהם. העובדה שהמשכורת שלו תדפוק כמו שעון גם בשנתיים הקרובות, אבל הם עדיין מחכים לכספים שמגיעים להם מהשנה הקודמת, מטריפה אותם. לפני מספר ימים כינס קורנפיין את שחקניו, ודרש מהם להקריב מעצמם בתקופה הקשה הזאת: "תלמדו מאלי אוחנה שוויתר על קריירה אירופית בשביל להעלות את בית"ר בחזרה לליגת העל", הטיח בהם. אחד מהשחקנים הבכירים במועדון לא נשאר חייב: "עם איך שהוא מתנהל, הוא בכלל יכול לדבר על אוחנה? בינתיים הוא דואג יפה מאוד רק לעצמו ולא למועדון או לשחקנים".
גם השימוש של קורנפיין בתקשורת למען השגת מטרותיו לא מוצא חן בעיני השחקנים. המקרה של עידן טל יכול אולי להסביר מה מוציא את השחקנים מדעתם: קורנפיין הציע לקשר הוותיק חוזה הנחשב למעליב לשחקן בקליבר שלו, כ-130 אלף דולר ברוטו לעונה (פחות ממחצית מהחוזה הקודם של השחקן). כשטל השיב שההצעה לא מכבדת אותו, דאגו בבית"ר לציין בתקשורת כיצד הרוויח טל 13 מיליון שקל בכל תקופתו במועדון, וכי זו חמדנות מצידו לבקש יותר.
חוסר האמון בין השחקנים לבין המערכת הגיע לשיאים חדשים לפני מספר ימים. לאחר שיחה אמוציונאלית בין השחקנים, פנה הקפטן אבירם ברוכיאן לקורנפיין בדרישה חד משמעית: לפטר את דובר הקבוצה אסף שקד. "הוא דואג ללכלוכים עלינו בתקשורת, אנחנו לא צריכים עוד מכשולים מבית", הסביר הקשר.
ברוכיאן. דרש לפטר את הדובר (צילום: שלומי יוסף)
4 - מהו האופק? כיצד בית"ר תצליח לגייס תקציב לעונה הזאת?
על מנת לגייס את הכספים החסרים, בית"ר נאלצת כרגע, בדיוק כמו בקיץ הקודם, אז נפרדה מעידן ורד, ברק יצחקי וטוטו תמוז - למכור שחקנים. הראשון שלא ילבש צהוב-שחור בעונה הבאה הוא חן עזריאל, שהמכירה שלו למכבי חיפה והחיסכון בשכרו אמורים להקל על התקציב בכ-4 מיליון שקלים.
בית"ר תצטרך ככל הנראה למכור שחקן נוסף כדי לעמוד בתקציב שהגישה לבקרה, כשהנכסים המשמעותיים שעדיין נותרו לה הם ברוכיאן, עמית בן שושן ואריאל הרוש. דרך אחרת לגייס את הכספים היא כמובן מציאת רוכש או ספונסר משמעותי, אבל כרגע אפיק כזה נראה רחוק ביותר. השם האחרון שעלה השבוע במצעד התורמים הפוטנציאליים לבית"ר הוא של מיקי קופל, מנכ"ל חברת שירותי הרכב "סטארט". אלא שמדובר בהצעה לא ממש קונקרטית, שתיגמר, לכל היותר, בפרסום על המדים של הקבוצה עבור כסף קטן.
בכל מקרה, אופציית הפירוק של בית"ר לא נראית באופק. בבקרה לא רוצים לראות את המועדון מגיע להליך הזה, בטח לא באותה שנה בה הפועל פ"ת והפועל ר"ג נכנסו לאותו מצב, מה שכמובן לא מאיר בצורה מחמיאה את פעילות הבקרה.
בבקרה מוכנים כעת לעזור לבית"ר בכל הקשור לגיוס הערבויות הדרושות, בין היתר באמצעות משכון כרטיס השחקן של אריאל הרוש. המשמעות היא שהבקרה מוכנה בעצם לוותר לבית"ר על ערבויות בסך כמה מיליוני שקלים, בתמורה להתחייבות כי אם שוב ייכנסו לברור כלכלי, הם ימכרו את השוער בסיום העונה.
השאלה היחידה שנותרה פתוחה היא האם בהתחשב בסגל הנוכחי שנותר לבית"ר, וללא אפשרות כמעט להביא שמות חדשים לבית וגן, בית"ר בכלל תצטרך להמציא תקציב ראוי בעונת 2012/13 דווקא לליגת העל.