סל מניפולציות: מאחורי הקלעים של הוועדה לתקציב תרופות

איך שילוב האינטרסים של ארגוני החולים וחברות התרופות העלים את העובדה שסל התרופות בישראל עשיר בכל קנה מידה? ■ הדיון הציבורי בעניין הפך לפסטיבל שנתי רווי דיסאינפורמציה, טיעונים דמגוגיים ופופוליזם

סל התרופות והטכנולוגיות הוא אחד הנושאים הרגישים והמורכבים ביותר שנדונים בכל שנה בתקופה זו ממש. לא רק עיניהם של החולים נשואות אל דיוני הוועדה, שהחלה השבוע במלאכה בלתי-אפשרית זו בה מתבקשים חבריה להחליט איזו תרופה תיכנס לסל התרופות ואיזו לא; אלא גם עיניהם של גורמים אינטרסנטים כמו חברות תרופות ויועצי התקשורת שלהן, שמעמידים את ארגוני החולים בחזית. בדיוק מסיבה זו, הדיון הציבורי בעניין הפך לפסטיבל שנתי רווי דיסאינפורמציה, טיעונים דמגוגיים ופופוליזם מצד חברי כנסת שכמהים לכותרת.

אחד הרגעים הקומיים של הסיבוב הנוכחי אירע, כשארגון הגג של חברות תרופות המקור בישראל הודיע כי התקציב שהועמד השנה לטובת התוספת לסל (300 מיליון שקל) הוא הנמוך מזה שש שנים, ועל כן יש להגדילו ב-50%. זהו רגע קומי משתי סיבות עיקריות: ראשית, חברות התרופות קובעות מחיר מדף דמיוני עבור תרופות חיוניות, וקל הרבה יותר לדרוש מהמדינה להגדיל את התקציב מאשר להעניק לאנשי הרכש של קופות החולים הנחות משמעותיות יותר. שנית, התקציב הנוכחי שהועמד לטובת הגדלת הסל זהה לזה של השנה הקודמת, ובמובן זה הוא אכן נמוך ביחס לארבע השנים שקדמו להן - אך התקציב הגבוה של אותן שנים נבע מהחלטת ממשלת אולמרט להגדיל משמעותית את תקציב הסל הממלכתי, בעקבות האיסור שחל באותם ימים על קופות החולים לכלול תרופות מחוץ לסל במסגרת הביטוחים המשלימים.

אם בוחנים את תקציב התוספת לסל בשנים קודמות יותר, הרי שהתקציב הנוכחי נחשב מכובד למדי - בוודאי לאחר מספר שנים רצופות שבהן הוא גדל ב-400-460 מיליון שקל מדי שנה. למעשה, בתחילת העשור הקודם היו מספר שנים שתקציב התוספת לסל עמד על אפס - לא פחות ולא יותר, ושנים שבהן הוא עמד על 60 מיליון שקל בלבד.

הרבה למעט או מעט להרבה?

בכיר במשרד הבריאות מבהיר כי בשנים האחרונות נכללו בסל התרופות כל התרופות החיוניות שניתן להגדירן כמאריכות או מצילות חיים - לרבות התרופות שהפכו לסמל המאבק של חולי סרטן המעי הגס בשנת 2006: אווסטין וארביטוקס. "אפשר להגיד בלב שלם שכל התרופות החיוניות והקריטיות כלולות היום בסל, וזה מה שאפשר לוועדת הסל לאשר בשנתיים האחרונות שורה ארוכה של תרופות וטיפולים המיועדים לשפר את איכות החיים ולהקל על אוכלוסיות רבות", מספר גורם בוועדה. לדבריו, כך אושרו בין היתר תרופות וסדנאות לגמילה מעישון, וכן סבסוד מכשירי שמיעה לקשישים.

חברי ועדת הסל, בהם נציגי קופות חולים, משרד האוצר, כלכלני בריאות, מומחים לאתיקה ואנשי ציבור (האחרונים הם אנשי ממסד בכירים לשעבר, ש' נ'), נעים כל העת בין הרצון להעניק "הרבה למעט" לרצון להעניק "מעט להרבה". כך, במסגרת הגישה הראשונה, הוועדה אישרה בשנה שעברה תרופה (ILARIS) המיועדת לשמונה אנשים בסך הכול החולים במחלה גנטית נדירה ביותר (CAPS), אף שהעלות השנתית הכרוכה בכך עומדת על 1.5 מיליון שקל.

במסגרת הגישה השנייה, אישרה הוועדה טיפול תרופתי חדיש עבור 13,500 חולי סוכרת, בעלות של 6.3 מיליון שקל - עלות נמוכה לכל הדעות ביחס למספר החולים. כך גם נכנס בראשונה לסל החיסון נגד "רוטה", המיועד לכ-170 אלף ילדים מדי שנה, בעלות של 17 מיליון שקל. עד לשנה שעברה, חיסון כזה עלה להורים כ-150 שקל לכל מנה.

לא מיועד לצורכי שיווק

הביקורת על אופן תקצוב סל התרופות והטכנולוגיות מתרכזת - שלא במקרה - בגובה התוספת לתקציב הסל ולא בסל עצמו. מעטים יודעים כי תקציב הסל עומד כיום על 6.5 מיליארד שקל, ונחשב לעשיר בכל קנה מידה. הצורך לעדכן את הסל נובע באופן טבעי מהחדשנות המתמדת של עולם הרפואה, בצד הגידול באוכלוסייה והזדקנותה. כך נולדו בכנסת יוזמות שונות שמטרתן להביא לעדכון אוטומטי של הסל מדי שנה, בשיעור של 2%.

הבעייתיות בהצעה זו היא ששיעור העדכון נקבע ביחס לתקציב הכולל של קופות החולים, העומד על 30 מיליארד שקל, ולא ביחס לתקציב סל התרופות. ככלל, אמצעי התקשורת יודעים לצטט כי השנה הוגשו לאישור הוועדה לא פחות מ-600 תרופות וטכנולוגיות שונות, בעלות של 2 מיליארד שקל; זאת בעוד שהתקציב שעומד לרשות הוועדה, כאמור, הוא 300 מיליון שקל.

גם כאן התמונה חלקית בלבד: ראשית, 2 מיליארד שקל זהו מחיר המדף של התרופות, בעוד שבשנתיים האחרונות הוועדה לוקחת בחשבון את מחיר הרכש של התרופות בפועל, לאחר ההנחות הסיטונאיות שניתנות לקופות החולים.

שנית, גורם בוועדה טוען כי לפחות חצי מהתרופות שהוגשו לוועדה, אף שעברו את המסננת של המומחים השונים, הן לא יותר מאשר "שיפור טכנולוגיות" ולא טכנולוגיות חדשות. "השאלה היא האם הממשלה צריכה לשלם כל הזמן על שיפור הטכנולוגיה, שזה אומר, לפעמים, שחברת תרופות שמציעה תרופה חדשה שכל החידוש שלה הוא שקל יותר לבלוע את הכדור או שניתן לקבל את הטיפול באמצעות כדור אחד במקום שניים", כך לפי אותו גורם. "אנחנו מבהירים לחברות התרופות שהכסף שאנחנו מעמידים לרשות הסל לא מיועד לצורכי השיווק שלהן, אלא כדי לרכוש תרופות שמציגות באמת ובתמים טכנולוגיות חדשות", הוא מוסיף.

מד הנקה: דיוק על השלוק

חברת ואסה הישראלית פיתחה מד הנקה, שיאפשר לאימהות הטריות לדעת בדיוק כמה חלב ינק התינוק שלהן בכל ארוחה, וכך להיות רגועות קצת יותר, לפחות בפרמטר זה. המוצר יוצג בביתן החברות הישראליות שיקים מכון היצוא בתערוכת המכשור הרפואי "מדיקה" שתארך בגרמניה ב-16 בנובמבר.

מדידת כמות החלב המדויקת חשובה למניקות מכמה סיבות: בימים הראשונים לאחר הלידה אימהות רבות שאינן מכירות את תהליך ההנקה, אינן יודעות האם הן מייצרות מספיק חלב כדי להשביע את התינוק. מאוחר יותר, ילודים רבים חווים תקופה של ירידה במשקל, ומדידת כמות החלב יכולה להרגיע שהתינוק מוזן כראוי. כשאין מדידה של תפוקת החלב, לעתים ניתן להניח שהתינוק יונק כראוי כשלא כך הוא. 10% מהתינוקות מגיעים עד כדי התייבשות.

לעתים תינוק ממשיך לינוק גם לאחר שהוא שבע, ומדידת תפוקת החלב יכולה להעיד מתי התינוק עדיין אוכל ומתי הוא רק נרגע עם המציצה. כמו-כן, מידע לגבי גודל הארוחה שכבר נצרכה, יכול לאפשר למניקות לתכנן טוב יותר את סדר היום.

מחברת ואסה נמסר כי כ-80% מהיולדות מתחילות בהנקה מיד לאחר הלידה, אך 50% מהן מפסיקות לאחר חודש, כשהסיבה העיקרית להפסקת ההנקה היא אי-הוודאות.

המוצר של ואסה הוא פטמת סיליקון שמוצמדת לחזה והתינוק יונק דרכה. הפטמה מודדת את כמות החלב תוך כדי המעבר שלו דרך הפטמה. הנתונים מועברים ליחידת מדידה שמוצמדת לחזייה או לרצועה סביב הצוואר ומופנית לאם, כך שהיא רואה את תפוקת החלב ממש בעת ההנקה.

ואסה פיתחה גם "מד משאבה" שמקליט את קצב ההנקה של התינוק, ומאפשר להתאים קצב דומה כששואבים חלב כדי שלא יישאב חלב רב מידי או מועט מידי.

התוספות לסל התרופות והטכנו
 התוספות לסל התרופות והטכנו