35 אלף דירות חדשות ייבנו בת"א עד שנת 2025

תוכנית המתאר מדברת לראשונה על הבטחת היצע הדירות בעיר במסגרת דיור בר-השגה ■ חולדאי: "אנו בונים פה עיר שאנשים יוכלו לחיות בה חופשיים, ולכן הגיע הזמן להתלכד סביב התוכנית" ■ מתוכנן אזור תעסוקה חדש בדרום העיר

אושרה תוכנית המתאר של תל אביב, שצופה שעד שנת 2025 יגדל מספר תושבי העיר ל-450 אלף נפשות (לעומת 400 אלף היום), וקובעת הגדלת מספר הדירות בכ-35 אלף דירות חדשות בנוסף ל-75 אלף יחידות הדיור שנמצאות היום במלאי התכנוני. כך הוחלט הערב (ב') במליאת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ת"א.

מליאת הוועדה המליצה על הפקדת התוכנית לאחר שהיא עברה ברוב של 16 שהצביעו בעד מול 10 שהצביעו נגד, וכעת תועבר התוכנית לדיוני הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז ת"א. לדברי ראש העירייה, רון חולדאי, "בעיר הזו מספר הצעירים הוכפל ב-13 השנים האחרונות מאז שאני ראש עיר. מאחר שכל הציבור התל אביבי היה שותף לכל הדיונים, הגענו לנקודה שאנחנו צריכים להכריע אחרי שביצענו את שיתוף הציבור. הגיע הזמן להחליט ולהתקדם ולהוציא מוצר תחת ידינו. אנחנו בונים פה עיר שאנשים יוכלו לחיות בה חופשיים ולכן הגיע הזמן להתלכד סביב התוכנית".

במסגרת תוכנית המתאר העירונית החדשה יתווספו הדירות בצורה שתסייע למנף ולקיים תהליכים של התחדשות עירונית ולהימנע מכרסום השטחים הפתוחים. כ-50% מכלל הדירות שמוצעות בתוספת נכללות במסגרת של עיבוי המגורים הקיימים - כלומר, תוספת קומות במבנים קיימים. התוכנית שמה דגש על התחדשות ביפו ובדרום העיר, כשמחצית מתוספת הדירות מוצעת באזורים אלה.

בנוסף מדברת תוכנית המתאר לראשונה על הבטחת היצע הדירות בעיר במסגרת דיור בר-השגה, תוך התוויית מסגרת הפעולה הכללית וחיוב תוכניות מפורטות לבחון את מאפייני הדירות הקיימות והמאושרות בסביבה ואת יכולתן של אוכלוסיות מגוונות להתגורר באזור.

כן מדברת התוכנית על שמירת מעמדה של ת"א כמרכז כלכלי ותרבותי מטרופוליני וארצי וחיזוק מעמד זה. בתוך כך מציבה התוכנית יעדים לגידול שטחי התעסוקה בעיר והתאמתם של חלק מאזורי התעסוקה הקיימים לכלכלה המודרנית. התוכנית מציעה להגדיל את מאגר התוכניות הקיים לתעסוקה, כשחלק גדול מתוספת שטחי התעסוקה יהיו באזורי העסקים שבמרכז העיר - משני צדי איילון ולאורך שדרות רוטשילד. בנוסף מתוכננים שטחים נוספים באזור התעסוקה הצפוני - רמת החי"ל-עתידים ומתוכנן דגש על דרום העיר בפיתוח ובשדרוג שטחי התעסוקה הקיימים.

במסגרת עיבוי שטחי התעסוקה מתוכנן ה"סיטי" הדרומי - אזור תעסוקה חדש ומוקד תחבורה בדרום העיר, סמוך לצומת חולון. אזור זה מוגדר בתוכנית כאזור שיספק מענה לגידול הצפוי בכלכלת העיר ועל הביקוש הצפוי לשטחי משרדים, מסחר וענפי תעסוקה אחרים.

בנוגע ליפו קובעת תוכנית המתאר החדשה איזון בין הרצון לשמר את אופי הבינוי ואת ערכי הנוף הייחודיים לבין המשך פיתוח יפו כמוקד כלל-עירוני של תיירות ומסחר. כן מציעה התוכנית דרכים לחיזוק הקשר בין יפו לשאר חלקי העיר.

התוכנית קובעת ששכונותיה ההיסטוריות של יפו יוגדרו כ"מרקם לשימור", ושניתן יהיה להוסיף שם דירות בהיקף מצומצם ולעודד התחדשות, תוך שמירה על אופי הבינוי בשכונות אלה. בשכונות עג'מי וגבעת עלייה ניתן יהיה לחלק במתחמי מגורים גדולים את מכסת השטח המתוכנן ליותר דירות ובכך להוסיף דירות בינוניות וקטנות. במתחמי השיכונים מעודדת תוכנית המתאר עיבוי מבנים קיימים ביפו ותוספת של עד שתי קומות נוספות וכן פינוי-בינוי נקודתי.

ביפו העתיקה מציעה תוכנית המתאר לאפשר תוספת בינוי בעיקר למלונאות, מסחר ותיירות. לאורך הטיילת יפותח השער הצפוני ליפו כמוקד תיירותי-מסחרי. בשטח שבין פארק מדרון יפו לרחוב קדם מוצע אזור פעילות למלונאות, מסחר ומבני ציבור. לאורך שדרות ירושלים, בה יעבור הקו האדום של הרכבת הקלה, ניתן יהיה לשלב מגורים ומשרדים.

תוכנית המתאר רואה בציר שלבים מוקד פעילות חדש בין יפו לת"א והיא מציעה להפוך את הרחוב לרחוב עירוני פעיל, כולל חזיתות מסחריות בדומה לרחוב אבן גבירול. בנוסף קובעת התוכנית שאצטדיון בלומפילד ישתמר כמתקן לספורט מרכזי ומאפשרת את שדרוגו ופיתוחו.

בנוגע לדרום העיר, מלבד בניית מרכז תעסוקה חדש בצומת חולון שיתפקד כמוקד תעסוקה מטרופוליני בבנייה לגובה, קובעת התוכנית שהתחנה המרכזית תועתק ותפוצל לשני מרכזי תחבורה מטרופוליניים: בצפון העיר סמוך לתחנת רכבת מרכז ובדרום העיר סמוך לצומת חולון. שטח התחנה המרכזית החדשה שיתפנה ישמש אזור תעסוקה מטרופוליני ויאוכלס במשרדים ובשימוש תעסוקה נוספים, לצד מלונאות, מגורים ושטחי ציבור.

התוכנית מתייחסת לפיתוחו של רובע מזרח העיר, המשתרע ממזרח לנתיבי איילון, שכלל בעבר אזורי תעשייה מסורתיים ושכונות שיכונים שנבנו בשנות ה-50. ברוב השכונות תינתן אפשרות לעיבוי מתון באמצעות תוספת של קומה עד שתיים, הרחבת דירות ותוספת אגפים למבנים קיימים. אזורי התעסוקה במזרח העיר, כמו תעש, המחלבות ומפעלי האלקטרוניקה ישנו את פניהם לאזורי תעסוקה מודרניים.

רחוב לה-גווארדיה מתוכנן להפוך לרחוב עירוני פעיל ושוקק, שיהיה "דיזנגוף" של יד אליהו. בנייני המגורים לאורך הרחוב יוכלו להתרחב ולהגדיל את שטח הבינוי. בחלקם יתאפשר פינוי-בינוי שיוסיף מלאי חדש של דירות בשכונה. בנוסף מציעה התוכנית להקים מוסד ציבורי עירוני בלב שכונת כפר שלם.

במרכז העיר מוצע לשמור על מרקמי המגורים ולפתח את מרכז העסקים הראשי, למתן תנועת רכב פרטי ולהעדיף הולכי רגל, אופניים ותחבורה ציבורית. כן מציעה התוכנית להפוך את רחוב ארלוזורוב לרחוב עירוני תוסס, תוך ניצול הקו הסגול של הרכבת הקלה שעתיד לעבור בו. ממזרח לרחוב אבן גבירול תאפשר התוכנית לבנות בניינים בני 8-10 קומות למגורים, מלונאות ומשרדים וממערב לו, שם משתרע מתחם "העיר הלבנה", ניתן יהיה להוסיף מגורים, מלונאות ומשרדים בהתאם למגבלות השימור.

בצפון העיר קובעת התוכנית הרחבת מגוון אפשרויות הדיור, ציפוף הבנייה באמצעות תוספת קומות ופינוי-בינוי. באזורי המגורים הוותיקים תתאפשר תוספת קומה או שתיים, הרחבת דירות ותוספת אגפים. במתחמים בשכונות נוה שרת והדר יוסף יתאפשר פינוי-בינוי ובשכונות רמת אביב ומעוז אביב א' תתאפשר תוספת בנייה בכפוף לשמירה על מאפייני השכונות. תוכנית המתאר מציעה להפוך את רחוב איינשטיין לרחוב העירוני הראשי של רמת אביב תוך ניצול העובדה שבעתיד יעבור בו הקו הירוק של הרכבת הקלה.

בנוסף קובעת התוכנית ששטח תחנת הכוח רדינג יצומצם והשטח שבחזית המתחם יהפוך לשטח פתוח ונגיש לציבור. המבנה היסטורי ישמש למוסד תרבות שזהותו תיקבע בעתיד.