"בבנקים רוצים להתייעל אך נמנעים מעימות עם העובדים"

עדי סקופ, אנליסט הבנקים של IBI: "הבנקים מתנהלים עם עודף כוח אדם, המוגן בהסכמים קיבוציים וועדי עובדים חזקים שלא מאפשרים גמישות ניהולית ויוצרים חוסר יעילות תפעולית"

מוסכמה היא, כי הבנקים בישראל לא יעילים ויש להם עודף עובדים. כמה עודף בדיוק? 5,000 עובדים, אולי 8,000 או למעלה מכך, אין לדעת. כל מספר זוכה. אבל האם הבנקים באמת יכולים להתייעל, והאם התייעלות זו תגיע ללקוחות באמצעות הוזלת שירותי הבנקאות לצרכן?

עדי סקופ, אנליסט הבנקים של IBI, בדק את הסוגיה ומצא כי אם כל הבנקים יתייעלו עד לרמת היעילות של הבנק הכי יעיל כיום (מזרחי טפחות), הם יוכלו לחסוך כ-1.1 מיליארד שקל, שהם 7% מהוצאות השכר השנתיות.

"מאוד פופולרי לנגח את הבנקים על העמלות היקרות והרווחים הגבוהים שהם מציגים, אך האם האש והגופרית מוצדקים? על מנת לענות על השאלה, כמה כסף היה משתחרר לטובת לקוחות הבנקים או לבעלי המניות בתסריט של התייעלות, בחנו את העניין מניתוח סעיף הוצאות השכר בבנקים", כותב סקופ.

עלייה הדרגתית

לאחר שניתח את הדוחות הכספיים, מצא סקופ כי בשלוש השנים האחרונות הסתכמו הוצאות השכר בחמשת הבנקים הגדולים ב-46 מיליארד שקל, שהתחלקו בין כ-48 אלף עובדים עם עלות שכר ממוצעת של 26.7 אלף שקל בחודש. "הבנקים מתנהלים עם עודף כוח אדם, המוגן בהסכמים קיבוציים וועדי עובדים חזקים שלא מאפשרים גמישות ניהולית ויוצרים חוסר יעילות תפעולית", מסביר סקופ. "הוצאות השכר בבנקים עלו במשך שנים בהדרגה כתוצאה ממנגנוני הצמדה אוטומטיים, גם בזמנים של תוצאות פחות טובות".

"בעלי המניות והנהלות הבנקים חפצים להתייעל יותר, אך הם נמנעים מלהתעמת עם ועדי העובדים. ברור כי ככל שרמת השכר גבוהה יותר, היא באה על חשבון בעלי המניות, כך שהתשואה על ההון נמוכה יותר, ולחלופין באה על חשבון הציבור בדמות עמלות ומרווחי מימון".

לדבריו סקופ, "בחנו את הוצאות השכר כאחוז מההון העצמי לעומת התשואה להון בשלוש השנים האחרונות. כלומר ראינו איך מתחלקת העוגה בין בעלי המניות (הרווח הנקי) לעובדים. מהנתונים עולה כי 'יחס היעילות ההוגן' ביותר נמצא במזרחי טפחות, ועומד על 1.91 - כלומר, בשלוש השנים האחרונות, על כל שקל של רווח נקי שולמו 1.91 שקלים כהוצאות שכר לעובדים. זאת, לעומת 2.2 שקלים בלאומי, 2.2 שקלים בהפועלים, 3.1 שקלים בבינלאומי ו-3.9 שקלים בדיסקונט".

שיפור מצב הלקוח

סקופ יצא מנקודת הנחה, שבגלל הנוקשות במערכת יחסי העבודה יקשה על הבנקים להתייעל, ולכן בדק מה היה קורה לו הבנקים היו מיישרים קו ומתייעלים עד לרמה של הבנק היעיל ביותר. "כאשר יישמנו את יחס היעילות של מזרחי טפחות על הבנקים האחרים, קבלנו שיפור בתשואה להון בשיעור שנע בין 0.7% ל-5.4%.

"במקרה זה, להערכתנו ניתן להפחית מההוצאות 1.1 מיליארד שקל בשנה, שהם 7.2% מהוצאות השכר. מחצית ההתייעלות במערכת היא בבנק דיסקונט (563 מיליון שקל) ובנוסף כ-170-200 מיליון שקל בשנה בכל אחד משאר הבנקים. תיאורטית, סכום זה יוכל להתפנות לטובת שיפור מצבם של הלקוחות ובעלי המניות", מסכם סקופ.

הכנסות הבנקים במגזר הקמעונאי הן 25 מיליארד שקל בשנה; תיאורטית, אם כל ההתייעלות תגולגל לרווחת הצרכן, יוזלו השירותים הבנקאיים ב-4.5% - השפעה זניחה בלבד. אך האם זה בכלל יקרה? להערכת סקופ, לא בהכרח. "גם אם נניח שכל הבנקים במערכת הבנקאית מתיישרים לפי היעילות של מזרחי טפחות, הרי מדי שנה באופן אוטומטי, וללא קשר לרווחיות שמציג הבנק, נזקפת עלייה של 3% בהוצאות השכר בגלל הטייס האוטומטי. כך שבתוך שנתיים-שלוש נחזור שוב למשבצת ההתחלתית. לכן, טיפול יסודי בהוצאות השכר חייב לכלול פירוק של מנגנון הטייס האוטומטי", טוען סקופ.