גנרל שטייניץ ומלחמת הקיום שלנו

היינו מדינה קטנה מוקפת אויבים וכעת יש לנו ממשלת ענק שמוקפת אויבים מבית

עכשיו זה רשמי: ממשלת ישראל הנוכחית היא לא רק אחת היציבות שידענו, ונשענת על קואליציה שכוללת כמעט את כל מי שמסתובב בכנסת למעט הסדרנים, היא גם הממשלה הבכיינית ביותר שהיתה לנו. אם יש משהו ששריה מצטיינים בו, זה להתלונן ולהטיל את האחריות לקשיים על כל מי שלטעמם מפריע להם להתרכז בעבודת הקודש שהם עושים.

וכך, האשמים במשבר המתמשך במשק האנרגיה ובעובדה שבאוגוסט אולי ינתקו לנו את הזרם הם לא חלילה מי שמנהלים את החשמל בישראל, אלא ה"ירוקים" - שם קוד מופרך למחבקי עצים זדוניים שיעשו הכל כדי להחזיר אותנו לעידן המערות; והאשמים בעובדה שדרום תל אביב הפכה לדרום סודאן, ושהפליטים האפריקאים ותושבי השכונות מתחרים זה בזה במידת האומללות, הם כמובן ארגוני הסיוע ויפי הנפש, אותם אנשים משונים שלא מוכנים לכנות בני אדם אחרים "סרטן".

בשבוע שעבר הצטרף שר האוצר לעמיתיו ממשרדי האנרגיה והפנים, ומצא גם הוא שעיר לעזאזל: ארגוני המחאה. שהרי בעוד השר הפטריוט שלנו מחרף את נפשו בקרב להצלת כלכלת המולדת, הם מעזים לעשות קולות של אי שביעות רצון מהמצב ואפילו, ישמור השם, למתוח ביקורת על המגזר העסקי. שטייניץ טוען שזה לא אחראי. האם להיות המדינה המקוטבת ביותר בעולם המערבי זה אחראי?

אוייבי הבית

פעם היינו מדינה קטנה מוקפת אויבים. עכשיו יש לנו ממשלה ענקית שמוקפת באויבים מבית. השנים חולפות, והפראנויה לעולם נשארת. לא משנה איזו סוגיה עומדת על הפרק - הלכסיקון ההישרדותי מייד נשלף מהמגירה ומגויס לטובת הדמגוגיה.

מילא, כשמדובר בגרעין האיראני עוד אפשר להבין את זה; אבל גם אלי ישי, כפי שכבר הבחנתם בוודאי, טוען שהוא מנהל בימים אלה מסע נואש להצלת זהותה היהודית של המדינה מציפורניהם של פולשים אפריקאים, ואתמול הצטרף גם שטייניץ למלחמת ההישרדות של המפעל הציוני.

שימו לב לאוצר המילים שבו בחר שר האוצר להשתמש כשתקף את המחאה החברתית בכנס של איגוד לשכות המסחר בשבוע שעבר: "אנחנו במלחמת עולם כלכלית. כל מדינה נלחמת על הכלכלה הלאומית שלה... זהו קרב המגן על כלכלת ישראל לטובת אזרחי ישראל".

עכשיו הכל ברור: גנרל שטייניץ מנהל את מלחמת הקיום שלנו, ואילו המוחים הבוגדניים מנצלים את ההזדמנות כדי לתקוע סכין בגבו ומחבלים במאמצי ההצלה של ממשלת ישראל. עכשיו גם ברור מי יהיה אשם אם המאמצים הללו יוכתרו בכישלון וישראל תיסחף לתוך המשבר העולמי.

"שקט, יורים" היה מאז ומתמיד התירוץ של מערכת הביטחון להשתיק ביקורת ציבורית; עכשיו שטייניץ מנסה לייבא את הז'רגון הביטחוניסטי הזה גם לשדה הכלכלי-חברתי. אסור שזה יצליח לו.

שטייניץ של קיץ (השאלה איזה קיץ)

שטייניץ מאשים את המוחים ב"פופוליזם זול". האם מדובר באותו אדם שאמר באוגוסט האחרון "אני אומר במפורש - כן, המחאה צודקת. כן, יש יוקר מחייה, שמעיק על מעמד הביניים. כן, מחירי הדירות גבוהים וקשה מאוד לצעירים לרכוש דירה בישראל.

כן, יש בהחלט צדק במחאה"? האם זה השר שאמר בינואר אשתקד "בעלי הון מחזיקים את אוצרות הטבע של המדינה כבני ערובה?" הפער בין שטייניץ א' לשטייניץ ב' ו-ג' מעלה את השאלה מיהו כאן הפופוליסט האמיתי: ייתכן שזה דווקא הפוליטיקאי שמתאים את המסרים שלו לרוח הזמן ולציפיות של קהל השומעים? כשהמחאה תופסת תאוצה הוא איתה, כשהיא נקלעת לקשיים הוא דורך עליה.

שטייניץ הגדיר השבוע את המחאה 'מתלהמת'. אני דווקא זוכר את הפליאה והגאווה שהציפו אותנו בקיץ שעבר, כשמאות אלפי ישראלים הצטופפו בכיכר המדינה בתל אביב מבלי לנקוט בדל של פעולה אלימה.

איש לא התעמת בכוח עם השוטרים, איש לא ניתץ חלונות, גנב או רמס. אם המחאה הכי חנונית ומעודנת בעולם המפותח בקיץ האחרון מוגדרת על-ידי שר האוצר כמתלהמת, מעניין איך הוא היה מגדיר אותה אחרי לילה אחד שבו כיכר רבין היתה נראית כמו כיכר תחריר.