גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להתמחות במשרד עו"ד גדול? יותר קל להתקבל לקורס טיס

מנתוני חברת קודקס עולה כי המשרדים הגדולים קלטו ברבעון הראשון של 2012 פחות עורכי דין צעירים לעומת התקופה המקבילה אשתקד, רובם מתוך המתמחים שלהם ■ רק 30 מתוך 700 פונים מתקבלים להתמחות בפירמות עוה"ד הגדולות

לשכת עורכי הדין צירפה לשורותיה באחרונה 2,092 חברים חדשים נוספים. עורכי הדין הטריים התמודדו בשנה האחרונה עם מכבש לחצים גדול במיוחד. ההחלטה שלא לאפשר למתמחים הלומדים לבחינות הלשכה זכאות לדמי אבטלה, אילצה חלק גדול מהם לעבוד בד-בבד עם הלימודים האינטנסיביים לבחינות. במקביל, חגה מעל ראשם כל העת הידיעה כי יותר מ-50 אלף עורכי דין יתחרו איתם על נתח משרות מוגבל במשרדים הנחשבים והמובילים.

לרגל הסמכתם של עורכי הדין החדשים ולבקשת "גלובס", בדקה חברת ההשמה המובילה בארץ לענף המשפט, קודקס, את מצב העבודה של עורכי הדין הצעירים בישראל (שהוסמכו למקצוע בשנה האחרונה). ממצאי הבדיקה אינם מבשרים טובות לעורכי הדין הצעירים.

מבדיקת קודקס עולה כי ברבעון הראשון של שנת 2012, חלה ירידה של 17% בכמות המשרות שנפתחו עבור עורכי דין צעירים, לעומת הרבעון הראשון של 2011. בנתונים מספריים מדובר בירידה מ-124 משרות ל-103 משרות.

בחינה של הנתונים ביחס למשרדי עורכי הדין הגדולים מאוד (המעסיקים יותר מ-36 עורכי דין) ומשרדי עורכי הדין הגדולים (המעסיקים בין 16 ל-35 עורכי דין) מעלה כי "הגדולים מאוד" צירפו לשורותיהם ברבעון הראשון של 2012, באמצעות קודקס, 16 עורכי דין מתחילים, לעומת 19 בתקופה המקבילה אשתקד. במשרדים "הגדולים" נקלטו רק 22 משרות לעורכי דין מתחילים, לעומת 33 משרות בתקופה המקבילה אשתקד.

על-פי בדיקת קודקס, התופעה הבולטת בגיוס עורכי דין מתחילים על-ידי משרדי עורכי הדין הגדולים והגדולים מאוד היא שרובם המוחלט מגויס מתוך המתמחים של המשרדים.

דור ההמשך

למנכ"לית קודקס, אלינור מור-סיטבון, יש הסבר לתופעה: "שנת 2012 נפתחה על רקע אי-ודאות כלכלית כלל-משקית. באופן טבעי, לאור עלות הגיוס הגבוהה יחסית של עורכי הדין המנוסים והוותיקים, מתחזקת המגמה של המשרדים המובילים במשק להעדיף בתקופה זו, אפילו יותר מהעבר, להעסיק כעורכי דין את מתמחי המשרד".

לדברי עו"ד לימור שופמן, אחראית על הגיוס במשרד גולדפרב-זליגמן הגדול בארץ, החזרת מתמחים מצטיינים למשרד כעורכי דין היא אג'נדה של המשרד. "אנו רואים במתמחים את דור ההמשך של המשרד, והם מאותרים ונבחרים לאחר הליך סינון קפדני. בתקופת ההתמחות אנו מעניקים להם ידע מגוון, הכשרה וניסיון מעשי כדי לאפשר לטובים ביותר בין המתמחים לשוב אלינו כעורכי דין".

לדברי שופמן, "בשנת התמחות אפשר ללמוד על טיבו של המתמחה, על הפוטנציאל הגלום בו ועל יכולתו להתמודד עם עבודה משפטית מאומצת. מכאן טבעי שההעדפה שלנו היא לשלב את המתמחים הטובים כעורכי דין במשרדנו".

גם השותף-המנהל במשרד גורניצקי, עו"ד מוריאל מטלון, אומר כי משרדו נוקט מדיניות שבה הרוב המוחלט של עורכי הדין המתחילים במשרד באים מקרב מתמחיו, ומכנה אותם "מנוע הצמיחה של המשרד".

לדברי מטלון, מדובר בתופעה כללית שאינה מאפיינת רק את גורניצקי. בין שליש לחצי מהמתמחים במשרדים הגדולים נשארים לעבוד בהם לאחר הסמכתם לעריכת דין. מטלון מציין כי במשרדים הגדולים קיימת מגמה להשקיע רבות בגיוס מתמחים מקרב הסטודנטים המצטיינים למשפטים.

תהליך מיון מורכב

לדברי מטלון, "תהליך המיון של המתמחים הוא קשה ומורכב. במשרד גורניצקי, למשל, אנחנו מקבלים כ-700 פניות להתמחות בשנה. מקרב 700 הפונים אנחנו מזמינים לראיונות כ-100 סטודנטים וסטודנטיות. רק 30 מתוכם יתקבלו לבסוף לעבודה במשרד. המשמעות היא שלהתקבל אלינו ולמשרדים גדולים אחרים להתמחות, יותר קשה מלהתקבל לקורס טיס".

- נשמע שהליך המיון דורש הוצאות כספיות ניכרות?

מטלון: "בהחלט. אני עורך כ-100 ראיונות התמחות בשנה. כל ראיון כזה נמשך בממוצע כשעה. שעת עבודה שלי שווה 300 דולר ויותר. המשמעות היא שההוצאה השנתית של הפירמה על גיוס מתמחים מגיעה לכמעט רבע מיליון שקל. ועדיין זה שווה כל פרוטה, כי אין תחליף לגיוס מתאים של ההון האנושי במשרד. לכן גם אני עורך את הראיונות בעצמי".

"מוחות משפטיים מבריקים נמצאים על הרדאר של המתחרים"

מנכ"לית קודקס, אלינור מור-סיטבון, ממליצה לפירמות עורכי הדין להקפיד על מספר כללי-אצבע לחיזוק תהליך הגיוס של המתמחים ועורכי הדין. "קודם כל, יש להגדיר מראש את ה-DNA של הארגון, ובהתאם לגזור את פרופיל עורכי הדין המתאימים למאפייניו; כמו כן, חשוב להקפיד על קיום מינימום שני ראיונות למתמחים או לעורכי דין פוטנציאליים, לרבות עם שותף-מגייס בעל ניסיון.

"כדי למשוך את המצטיינים, חובה להקשיב היטב במהלך הראיונות לצרכים הייחודיים ולדגשים שהם מעלים, להחצין את הדברים שבהם המשרד חזק, להדגיש את הערך המוסף האישי שעובדי המשרד נהנים ממנו לאורך זמן, בשונה מעובדים במקומות אחרים, ולבסוף להדגיש בפני המועמדים את אפשרויות הקידום ואופק ההתפתחות העומדים בפני עובדי המשרד המובילים".

- מה הן הדרכים לשימור עורכי דין מצטיינים בפירמות?

מור-סיטבון: "במהלך תהליכי הגיוס וההשמה זיהינו ואפיינו בחברת קודקס מספר דרכים מרכזיות וייחודיות לענף המשפט, המבטיחות שימור כישרונות צעירים וחיזוק מחויבותם לארגון. בין היתר, מומלץ למעסיקים לבסס עבור עורכי הדין הצעירים ציר התפתחות מקצועי ואישי, שיאפשר להם שמירה על חיים אישיים מאוזנים. בנוסף, קיימת חשיבות להענקת חוויית עבודה מאתגרת, שתאפשר לצעירים להשפיע ולתרום וכן להשיג הישגים משמעותיים שיוכלו לזקוף לזכות עצמם.

"אלמנט נוסף משמעותי בהקשר זה, שחשוב מאוד לעורכי הדין הצעירים, הוא הוגנות. חשוב מאוד לשדר לעורכי הדין הצעירים והמבטיחים כי קיים מתאם גבוה בין ההשקעה והתרומה שלהם לארגון לבין התגמול שלהם, שיתבטא הן בהיבט החומרי והן בהיבט ההערכה המילולית".

לצד החשיבות בניהול פרסונלי של עורכי דין צעירים ומבטיחים, מור-סיטבון ממליצה לפירמות עריכת הדין לבנות מערך ארגוני מערכתי, שיבטיח בנייה ושימור של צוותי עבודה מנצחים.

"בניית מערך ארגוני איתן ומבוסס יעלה במידה רבה את הסיכוי למניעת בריחת מוחות משפטיים מבריקים, אשר נמצאים 'על הרדאר' של שותפים-מגייסים במשרדים מובילים במשק. מערך כזה כדאי שיכלול הפעלת תוכניות שימור מותאמות לצורכי העובדים ולערכם, החל משלב גיוסם".

מרכיב קריטי נוסף שעליו מדברת מור-סיטבון כדרך לשימור עובדים הוא הבטחת ביטחון תעסוקתי לעורכי דין נבחרים באופן שעשוי להשפיע על נאמנותם למשרד, ללא תלות בהזדמנויות אחרות העומדות בפניהם.

"לא ניתן להתעלם מהשכר ומההטבות. מעסיקים שישכילו ליצור פתרונות כלכליים גמישים להבטחת אטרקטיביות, לרבות שיפור התנאים הנלווים, אופציות לשכר מדורג ומתן בונוסים, יעלו את הסיכוי לשמר עורכי דין מצטיינים אצלם".

עוד כתבות

כך מתכננים באיראן "לחגוג" את מתקפת הטילים על ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן הכריזו שיום התקיפה על ישראל וה-7 באוקטובר יהיו ימי חג, בית הדין הבינלאומי דחה בקשה לעצור סיוע גרמני לישראל ומה יקרה אם אוניברסיטאות אמריקאיות יפסיקו להשקיע בחברות עם קשר ישראלי ● כותרות העיתונים בעולם 

הדירה ברחוב פרישמן בשכונה א' בקריית ים / צילום: יח''צ

דירת ארבעה חדרים נמכרה ב-1.3 מיליון שקל. בכמה יקפוץ השווי לאחר תמ"א?

הדירה, בת 4 חדרים, מתפרשת על פני שטח של 105 מ"ר, כאשר לאחר התמ"א, תתקבל דירת 5 חדרים בשטח של כ־130 מ"ר הכוללת מרפסת, ממ"ד ומעלית ● הבניין עומד לפני הליך חיזוק ועיבוי, בעקבותיו שווי הדירה צפוי לקפוץ ל־1.8־1.9 מיליון שקל

מותג משקאות האנרגיה BLU / צילום: Shutterstock

זה משקה האנרגיה ששווה לבעלת יקבי כרמל עד 450 מיליון שקל

חברת המשקאות הבורסאית כרמל קורפ התקשרה במזכר הבנות לרכישת מותג משקה האנרגיה BLU בסכום הגבוה משמעותית אף משווי השוק שלה עצמה

מוחים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה משתלטים על בניין המילטון שבתוך הקמפוס / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

רימוני הלם ומעצרים: המשטרה פינתה את המפגינים באוניברסיטת קולומביה

לבקשת ההנהלה, שוטרים פינו את ההיכל שבו התבצרו המפגינים ואת המאהל שהוקם על המדשאה • כ-100 מהמפגינים נעצרו בעימותים והמשטרה השתמשה ברימוני הלם כדי לפזר את המוחים • ההנהלה ביקשה מהמשטרה להישאר בקמפוס בשבועיים הקרובים

גלנט, נתניהו והלוי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמוס בן גרשום-לע''מ, AP

צווי מעצר בינלאומיים לראש הממשלה והרמטכ"ל: האם התרחיש הזה אפשרי ומה המשמעויות

בישראל מביעים חשש שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יוציא צווי מעצר נגד בכירים בשלטון הישראלי, ובראשם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל ● מהן הסכנות שבהוצאת צווים כאלה, באילו מדינות הם עלולים להיעצר, ומי ההרכב שיקבל את ההחלטה ● גלובס עושה סדר

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ובמידה ויעבור גם בסנאט ויחתם על ידי הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים בארה"ב רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

חממת קנאביס / צילום: Shutterstock

הבשורה מאמריקה שהקפיצה את מניות הקנאביס, גם בת"א

ממשל ביידן הודיע כי הוא בוחן הקלות במגבלות על סם הקנאביס, ושלח את מניות החברות הגדולות בענף לזינוק של עשרות אחוזים בוול סטריט

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית

בהרב-מיארה שלחה מכתב חריף למזכיר הממשלה, בו נכתב כי בהתנהלות בעניין גיוס בני הישיבות "יש משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ולעקוף אותו" ● בתוך כך, היועמ"שית הגישה תשובה משלימה לבג"ץ בעניין חוק הגיוס, בה צוין כי במהלך דצמבר 2023 החלו במשרד הביטחון ובצה"ל בגיבוש תוכנית לגיוס בני החברה החרדית

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

סניף של שופרסל / צילום: Shutterstock

רגע אחרי הפסח: שופרסל שלחה לכמאה עובדים מכתבי פיטורים

לא מדובר בהפתעה מבחינת העובדים, שלא מעט מהם תיארו בתקופה האחרונה כי הם חוששים למשרותיהם ● רק אתמול הודיע המשנה למנכ"ל ניצן גולדברג על עזיבתו את החברה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: Shutterstock

מעלים מחירים: מפת ההתייקרויות המלאה

מהחלב המפוקח ועד הדלק: חג הפסח הסתיים, ושורת עליות מחירים צפויה להיכנס לתוקף החל מהיום ● אלה מצטרפות למספר גלי התייקרויות שפקדו את המשק בחודשים האחרונים ● גלובס מציג את המוצרים והשירותים שהתייקרו עד כה ב־2024, כשהסוף עוד לא נראה באופק

משרדי אאורה בגבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

החברה שמוכרת חלומות לדירות בגבעתיים, אבל בעירייה לא מכירים

בדיווח לבורסה כללה חברת אאורה פרטים על יחידות הדיור שתקים בפרויקט התחדשות עירונית ברחוב כצנלסון בגבעתיים ● בעירייה אומרים: "הנתונים אינם תואמים את המציאות", ומצביעים על מקרה דומה שקרה עמה בעבר

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה אדומה בתל אביב; מדד הבנקים ירד בכ-1.5%

ת"א 35 ירד ב-1% ות"א 90 השיל מערכו 0.2% ● בעקבות וול סטריט, מניות הקנאביס זינקו ● חגי שלום, בעל השליטה בטיב טעם, מוכר חלק ממניותיו, המניה זינקה בכ-7% ● גב ים: ירידה של כ-20% ברווח הנקי ● הפד צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, מיטב: "הפד יעביר מסר ניצי שיגרום לעליית התשואות, וכך, ירסן את התנאים הפיננסיים" ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

שוק ההנפקות חוזר? הקבלן יוסי אברהמי רוצה להנפיק ולגייס 200 מיליון שקל

אברהמי מבקש להנפיק את חברת הבנייה למגורים שהקים לפי שווי של מיליארד שקל לפני הכסף ● לחברה צבר של אלפי דירות לבנייה עתידית והון עצמי של כ-600 מיליון שקל ● במידה ותצליח, זו תהיה הנפקת הנדל"ן השלישית השנה

בניין סופר מיקרו בקליפורניה / צילום: Shutterstock

שתי מניות שבבים פרסמו אתמול דוחות. איך הגיבו המשקיעים?

יצרנית השרתים סופר מיקרו לא עמדה בתחזיות האנליסטים ופרסמה הכנסות נמוכות מהצפוי ● גם חברת השבבים AMD פרסמה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון וספגה הורדה דרמטית במחיר המניה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

הסימנים מצטברים: האינפלציה בארה"ב עקשנית במיוחד

סימנים על כך שהאינפלציה בארה"ב עיקשת במיוחד ממשיכים להכביד על שוק המניות האמריקאי ● באפריל המגמה החריפה, כשהמדדים המובילים רשמו חודש גרוע במיוחד ודוחות חברות הענק הצביעו על התקררות במכירות ● כלכלנים: תסריט שבו האינפלציה תחזור ליעד בלי פגיעה חדה בצמיחה או בתעסוקה רחוק מאוד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

צ'אט AI מסתורי מטריף את הרשת, והעקבות מובילות לסם אלטמן

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

איורים: גיל ג'יבלי

הכירו את המנכ"ל שהרוויח השנה 50 מיליון דולר, במזומן

שמונה מנכ"לים ישראלים בחברות הנסחרות בוול סטריט קיבלו אשתקד תגמול של מעל 10 מיליון דולר ולעתים הרבה יותר ● מי המנכ"ל שקיבל כ־50 מיליון דולר במזומן, מדוע אחר העדיף לקבל הכול במניות, ולמה עלות העסקתו של אמנון שעשוע במובילאיי נחתכה דרמטית?

מימין: דני בריקמן, מנכ''ל החברה, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: Ben Itzhaki – Photography

הכפיל את השווי ב-6 חודשים ומגייס עוד עובדים: הסטארט-אפ Oasis Security גייס 35 מיליון דולר

אואזיס סקיוריטי פיתח פלטפורמת הגנה בסייבר לזהויות לא אנושיות בארגונים ●  עד כה גייס אואזיס סכום כולל של כ-75 מיליון דולר