משחקי ההסוואה של הבנק המרכזי

איך ניתן לבצע QE ("הרחבה כמותית") בחשאיות, מבלי שמהלך זה, יכנס לספרי המאזן של בנק המרכזי, ומבלי שזה יעורר, על הנגיד של אותו בנק, את זעם הציבור והפוליטיקאים? על כך סקירה זו.

בסקירת שבוע שעבר הצגתי את הבעיה המתמשכת של משבר זה: הניסיון לפתור בעיית חוב על ידי צעדים המתאימים לבעיית נזילות. ניסיונות אלו מבוססים בגדול על היגיון אחד: להמשיך, ולהזרים, כסף המודפס יש מאין.

הבעיה היא שעכשיו זה כבר לא ממש פופולארי, ולא ממש קל מבחינת המאזן המנופח של הבנקים המרכזיים. גודלו של זה, במקרה של הפד כ-3 טריליון דולר. וכך נוצרה "תסמונת ספרד" בהקשר האמריקאי: עדיין חייבים "לעזור", אבל המדינה (הפד) אינה מוכנה להיראות כעושה זאת. בדיוק כמו ספרד, שמאוד רוצה לעזור לבנקים, ולאזורים שלה, מבלי להיות חייבת עקב כך, ולאבד עוד קצת את אמון השוק, וכמה דרגות דירוג.

הפד ממשיך להאמין במהות הפתרון (QE), אבל הוא רוצה להעביר את העלות למישהו אחר. על מי ניתן לעשות זאת? על מי יש לו מספיק שליטה כדי שהוא יגרום לו לעשות זאת? על הבנקים כמובן.

לפניכם כמות הכספים המוחזקים בפד כרזרבות של אותם בנקים:

שימו לב למצב הנוכחי המתקרב לכ-1.5 טריליון דולר. מייד תאמרו: הבנקים יעשו QE? הרי הם בעצמם בבעיה פוטנציאלית קשה של נזילות, ושל עמידה בהלימות הון. אז זהו שלא ממש. בידי הפד האפשרות להקטין משמעותית את הבעיה שלהם, על ידי הקטנת דרישת הרזרבות, ולגרום להם להוציא חלק נכבד מן הכסף לשימושים אחרים.

כמו כן, חלק מן הכסף הזה נמצא שם עקב הריבית (הנמוכה, אבל החיובית) שהבנקים מקבלים שם ללא סיכון. מעין פק"מ מוסדי. כאן אזכיר שיש כרגע בנקים מרכזיים בצפון אירופה, הדורשים כסף, דהיינו נותנים ריבית שלילית, על הפקדה של כספים אצלם.

אצל הפד או ה-ECB לא הגענו לכך אבל מה אם זה כן יקרה? יש לשער שחלק מן הכספים של אותם בנקים, יוצאו מאותם פיקדונות שליליים, עקב הצורך להציג תשואה כלשהי בהם. והנה החלק היפה שבעניין: בנקים, עקב שיטת הבנקאות הקיימת היום (Fractional reserve banking) יכולים להפוך סכום כסף מסוים, לפי כמה בהון.

וכך כל חלקי הפאזל נמצאים:

• דחיפה של הפד של חלק מן הכספים המופקדים אצלו על ידי ריבית שלילית
• חלק מן הכסף הזה מוכפל עד פי עשרה להלוואות, ולהשקעות, על ידי הבנקים המסחריים
• ביטול חלקי של הצורך בהחזקת רזרבות

כמו שראינו, יש כרגע 1.5 טריליון לפעולה. הם לא יהפכו ל-15 טריליון, אבל אולי חלק גדול יעשה את המסלול לכיוון קנייה של אג"ח מדינה (QE), אשר לא יחייב את מאזן הפד, ולא יגרום למנהיגיו מבוכה פוליטית. ומה עם ה-ECB? מדוע שאצלו זה לא יקרה?

בימים אלו כולם נתלים בכל מילה היוצאת פיו של ברננקי בנושא QE3 אפשרי. ואני אומר: הבה נראה איך הוא מבצע אותו, מבלי לומר, ואפילו להיראות, כעושה אותו.

ועוד משהו. למי שעתידו הכלכלי חשוב לו, וסקרנותו משגת מספיק להתעניין בנעשה מחוץ לגבולות מדינתנו, אני ממליץ לקרוא את נאומו החשוב של בן שלום ברננקי משנת 2002. נאום זה מראה את עיקר מחשבתו של הנגיד החשוב, והקובע בעולם, על איך להילחם באירוע דפלאציוני.

כל תפיסתו הכלכלית מונחית מן החוויה האקדמית שלו. מחקרו על שפל שנות השלושים, והמסקנות שהוא הסיק ממחקר זה, ניבטות מכל פינה בנאום. יתר על כן, צעדי ההגנה מפני אותה דפלציה, מובאים בנאום זה בבהירות וביסודיות.

מי שרוצה למנות את שכבר נעשה, ומה יכול עוד להיעשות, על ידי הפד, במלחמתו במשבר הכלכלי הנוכחי (אשר החל כאמור כ-5 אחרי אותו נאום), פשוט צריך לנתח את השורות שם.

את הצעד הקיצוני של זריקת כסף מהליקופטר (אשר הביא לברננקי את כינויו "הליקופטר בן") עוד לא ראינו כמובן. למעשה, צ"ק בדואר, או העברה בנקאית לכל אזרח, תהיה הרבה יותר מעשית מאשר ללכלך את הסביבה בכל כך הרבה ניירות צבעוניים.

זה נראה היום דמיוני, אבל האם כבר לא ראינו דברים מדהימים לא פחות עד עתה?

והנה העדכון הטכני השבועי של מדד המניות האמריקאי, S&P500, בעזרת הגרף היומי שלו (על מצבו עד יום שישי שעבר):

יום שישי היה שונה מאוד מכל מה שנעשה לפניו בטווח הקצר. דהיינו, ירידה אחרי ימי עליות. דווקא ביום שישי זה, לא היו חדשות כלכליות מרעישות במיוחד, ודיווחי החברות בהחלט לא הצדיקו תנועה כה גדולה. קשה לומר שביום שישי ספרד הייתה בכותרות.

מה קרה? ניתן לחפש את התשובה בשדה הטכני כמובן. שימו לב שהמדד יצר עד אותו יום שישי, תנועה עולה יפה במיוחד, וזאת בתוך תעלה בזוית לא חדה במיוחד. וכך, עלינו להניח שלמדד עוד מהלך עולה קטן, לכיוון היעד הברור כל כך של 1390, ורק אחריו נראה תיקון טכני לכיוון הגבול התחתון של אותה תעלה עולה.

אם 1380 הייתה פסגה כפולה, העלייה הזו כבר לא תתקיים, אבל נדע זאת רק, וכאשר, המדד יחצה מטה את הגבול התחתון של התעלה העולה (1 סגול).

ההשערה שהמדד עוד ינוע לכיוון 1390, נתמכת, בינתיים, על ידי מדד כניסת הכסף ב-2 סגול, ואינדיקאטור המומנטום הנמצא ב-3 סגול. בשניהם אתם יכולים לראות חולשה נוכחית ביחס לשיאים של תחילת החודש, כאשר המדד הגיע פעם ראשונה לאזור של 1375.

יש לציין שכאשר יתחיל התיקון היורד של הטווח הקצר, יימצאו תחתיו הפעם, הן הממוצע הנע 50, והן הממוצע הנע 200. עובדה זו מאשרת את תחזית לטווח הבינוני, שלפנינו דשדוש רחב מימדים (בין 1280-90 ו-1380-90), וזאת עד שייקבעו תוצאות הבחירות בארה"ב.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.