אורי בלאו, עיתונאי "הארץ" שהורשע לאחרונה בהחזקת מידע סודי ונידון לעבודות שירות, מתראיין לראשונה לתוכנית "עובדה" ומגיב על פרשת ענת קם: "עיתונאים הם לא קב"טים", הוא אומר, "אסור לנו לשכוח את זה. לנו יש תפקיד אחר. יש לנו מספיק קב"טים במדינה".
הפרשה התפוצצה לאחר שבלאו פרסם ב-2008 במוסף "הארץ" כתבה שלפיה צה"ל מבצע חיסולים ביהודה ושומרון בניגוד גמור לפסיקת בג"ץ, על בסיס מסמכים שמסרה לו ענת קם ששירתה בעברה כפקידה בלשכת אלוף פיקוד מרכז. לאחר פרסום הכתבה פתח השב"כ בחקירה.
בראיון ראשון שישודר מחר (ב') ב"עובדה", בלאו משחזר: "צהרי היום, תל-אביב, אני מקבל שיחה ממספר חסום. אומרים לי: 'שלום אורי, מדבר שייק'ה מהשב"כ'. הבקשה שלהם הייתה אחת: 'אנחנו יודעים שאתה מחזיק מסמכים מסווגים - אנחנו רוצים שתחזיר אותם בחזרה. אין לנו עניין במקור שלך, אין לנו עניין במי שהעביר לך את האינפורמציה, אנחנו לא נחפש אותו'".
"הבעיה הייתה שהשארתי אצלי העתקים של המסמכים שהחזרתי לשב"כ. על זה אני מצר, זו הייתה הטעות שלי", הוא אומר. "אמרתי לעצמי שאם אני מחזיר את הדיסק-און-קי הזה, זה להגיש את המקור שלי על מגש. הרי יש עליו טביעות אצבעות וטביעות דיגיטליות".
חוקרי השב"כ, מצדם, הוסיפו לחפש את המקור שלו והגיעו לענת קם, שנעצרה תחת צו איסור פרסום גורף. קם התוודתה בפני השב"כ כי היא המקור וסיפרה להם על כמות המסמכים שהעבירה לבלאו. זה היה השלב שבו הפך בלאו, ששהה באותה עת בחופשה בחו"ל, מנחקר למבוקש.
על עצם החזקת המסמכים הסודיים בלאו אינו מתחרט: "אני עיתונאי, התפקיד שלי הוא לקבל חומרים", הוא אומר. "אני לא מקבל את ההנחה שהמילה 'ביטחון' צריכה לגרום לכולנו לעמוד ולהצדיע. אם אתם רוצים מדינה דמוקרטית ועיתונות חופשית באמת, אז באיזון הזה אתם אמורים לקחת איזשהו סיכון. בשביל להיות שופר של מישהו אני לא רוצה להיות עיתונאי. יש מספיק כאלה".