לפני שלוש שנים קיבל מנכ"ל הרכבת דאז יצחק (חקי) הראל החלטה היסטורית: חברת רכבת ישראל לא תבנה עוד מסילות רכבת ולא תרחיב קווים קיימים. הסיבה לכך הייתה הכישלון המתמשך של הרכבת בפרויקט הקמת הקו המהיר לירושלים. הראל הגיע למסקנה שהרכבת אינה בנויה להקים קווים. במקום לעסוק בתכנון ובנייה וניהול פרויקטים החליט הראל כי מעתה ואילך תתמקד הרכבת בתחומי הליבה שלה: שירותי תחזוקה ותפעול לקרונות ולקטרים.
התבוננות על מצב הפרויקטים של הרכבת משקפת שהראל חזה את הנולד. פרויקט הקו המהיר שובר בזה אחר זה שיאים שליליים: אחרי שכבר חרג ב-3 מיליארד שקל מהתקציב המקורי שלו, הוא צפוי לחרוג בשנתיים וחצי מלוח הזמנים, כך עולה מדו"ח הבקרה השנתי ל-2012 שהגישה לאוצר ולמשרד התחבורה חברת הבקרה שמונתה על ידם. את הדו"ח, שממצאיו הגיעו לידי "גלובס", הכין המהנדס בנציון כרמל וקבוצת פארטו יחד עם חברת הייעוץ ההולנדית HTM.
ירושלים מחכה לקבלנים
הממצאים החמורים ביותר בדו"ח מתייחסים לעיכובים בפרויקט הקמת קו הרכבת המהיר לירושלים. הפרויקט, שכבר חרג מתקציבו המקורי במיליארדי שקלים, תוכנן להסתיים ביוני 2016. לפני שנה הודתה הרכבת כי הפעלת הקו תידחה ל-2017 וזה היה גם המועד שעליו הכריז שר התחבורה ישראל כץ בסיור שעשה לאורך הקו באחרונה. עיכוב בשנה אינו בשורה משמחת, אבל הוא הרע במיעוטו: חברת הבקרה שביצעה בדיקה מדוקדקת לקצב התקדמות העבודות הגיעה למסקנה חד-משמעית שהערכות הרכבת אופטימיות ואינן נכונות.
"היום ברור שרק בסוף 2015 יסתיימו עבודות התשתית והמבנה התחתון בקו", נכתב בדו"ח "ויידרשו בין שנתיים וחצי לשלוש ויותר לעבודות במבנה העליון: מערכות, חשמול, אינטגרציה והרצה עד להפעלת הקו, דהיינו לפחות יולי 2018". אלא שגם למועד החדש, המאוחר בשנתיים מהמועד המקורי, תוכל הרכבת להגיע "רק אם יינקטו צעדים מידיים לשיפור הניהול וקצב העבודות יוגבר משמעותית".
מה גרם לחריגה כה מהותית מלוח הזמנים בפרויקט? חברת הבקרה מדגישה במיוחד את קצב העבודות האטי של חברת חופרי השרון במקטע ד' של הפרויקט. מדובר בקטע האחרון של המסילה שכולל את התחנה הסופית התת-קרקעית הנבנית בכניסה לירושלים ואת המנהרה (מנהרה 4) והגשר (גשר מספר 10) המובילים אליה. בקטעים אלה, קובעת, חברת הבקרה יש "פיגור כבד ובלתי נמנע" שכל שניתן לעשות הוא לפעול לצמצומו.
חברת הבקרה מציינת כי לקבלנים בקטע זה אושרו כבר פעמיים דחיות במועד סיום העבודות אך גם לאחר שני האישורים צפוי עיכוב נוסף של שנה בקירוב. העבודות בתחנת האומה בכניסה לירושלים, צופה החברה, יסתיימו באיחור של 16 חודשים והעבודות להקמת בגשר מספר 10 העצום, שאמור להיבנות מעל עמק הארזים בבירה על-ידי חברת טר ארמה.
החברה מציינת כי כבר היום מסתמנת דחייה במועד סיום העבודות בגשר, אוגוסט 2015. בנוסף מצביעה חברת הבקרה על פיגור שהולך ומתארך בעבודות הכרייה של מנהרה 3 בקטע שמתחת ליישוב מבשרת ציון. מדובר בעבודות שמעוררות התנגדות רבה אצל תושבי מבשרת ציון המתלוננים על מפגעי הרעש שיוצרות עבודות החפירה.
את הפתרון לעיכובים אמורות לספק מכונות הכרייה הענקיות (TBM) שהוכנסו לעבודה בקטעים ג' ו-ב' על-ידי החברות המבצעות שפיר ומנרב. המכונות, שאורכה של כל אחת מהן 150 מטרים, החלו לעבוד בעיכוב של חודשיים בערך לעומת התכנון המקורי, אך העבודה בקטע של מנרב מתקדמת כמתוכנן בעוד המכונות של שפיר מתקדמות בקצב אטי מדי. "חברת הבקרה חוזרת ודורשת מחברת רכבת ישראל הכנת תוכנית כוללת, מלאה, מפורטת ומקושרת כהלכה באמצעותה תפעל לביצוע המגוון העצום של נושאי העבודה כמתואם ובזמן", כותבים עורכי הדו"ח.
אי סדרים בעדכונים
הכשלים שעליהם מתריעה חברת הבקרה אינם נוגעים רק לעבודות ההקמה של הקו המהיר אלא גם לתכנון הרכבות. כך למשל היא מזהירה כי ברכבות המתוכננות לפעול במסגרת קו הרכבת לירושלים אמורים להיות 929 מקומות ישיבה בלבד לעומת 1,250 מקומות בתכנון המקורי. "משמעות תכנון זה" כותבים עורכי דו"ח הבקרה "היא שבשעות העומס ל-35% מהנוסעים (ברכבת ע"ב) לא יהיה מקום ישיבה".
פרויקט מרכזי לא פחות שנבדק על-ידי חברת הבקרה הוא חשמול הרכבות, שעליו דיווחנו בהרחבה במוסף הנדל"ן הקודם (5.5) בהקשר זה מציינת חברת הבקרה את ההתנגדויות הרבות שהוגשו נגד תוכנית המתאר לחשמול, על רקע טענות לרמת קרינה גבוהה מדי בפרויקט, התנגדויות שעדיין נדונות בוועדות התכנון. חברת הבקרה רומזת כי הפתרונות הנבחנים יקרים מאוד ועשויים "להכפיל את עלות הפרויקט".
חריגות חמורות נוספות נמצאו בפרויקט מתחם התחזוקה בבאר שבע, שהיקפו למעלה ממיליארד שקל. בפרויקט זה מתריעה חברת הבקרה על עיכובים משמעותיים שעשויים להיגרם כתוצאה מהצורך להזיז קו מתח עליון וקו מים של מקורות שעוברים בשטח המתחם ואינם מאפשרים את השלמת המסילות. חברת הבקרה מתריעה על אי סדרים בהעברת עדכונים שוטפים ודורשת מהנהלת הרכבת לבחון מחדש בדחיפות את תוכניות העבודה. חברת הבקרה מתריעה כי הפרויקט נמצא בפיגור של שנה ויותר, שמחייב עדכון של לוחות הזמנים ומחייב להביא בחשבון את ההשלכות שתהיינה על תחזוקת הציוד הנייד.
עיכובים בעבודות וחריגות בלוחות הזמנים נמצאו בכל יתר הפרויקטים של פיתוח מסילות רכבת שבונה רכבת ישראל (ראה טבלה). יצוין כי מדובר בפרויקטים שהועברו לניהול הרכבת עוד לפני ההחלטה להוציא את המנדט להקמת קווים חדשים מידיה.
הקרון השביעי
האחריות להקמת מסילת עכו-כרמיאל, ופרויקט רכבת העמק להקמת מסילה מבית שאן לחיפה דרך עפולה נמצאת כיום בידי חברת נתיבי ישראל. גם פרויקט הקו העתידי לאילת הוא בטיפול נתיבי ישראל בעוד שהמסילה המזרחית שתעבור לאורך כביש 6 תהיה באחריות חברת חוצה ישראל.
הפרויקטים שהרכבת מנהלת, בנוסף לקו המהיר, הם הקמת קו הרכבת אשקלון באר-שבע, דרך נתיבות; הנחת מסילת רכבת מראשל"צ-מערב לצומת בני דרום דרך יבנה מערב, שתקצר משמעותית את זמן הנסיעה מאשדוד ומאשקלון לגוש דן, והכפלת המסילה בקו מוצקין -נהריה. העיכוב המרכזי שמצאה חברת הבקרה בפרויקט קו אשקלון באר-שבע הוא בהוצאת היתר בנייה להקמת תחנת הרכבת בנתיבות.
בעבודות להכפלת מסילת הרכבת מוצקין-נהריה התגלע סכסוך קשה עם הקבלן רחמני, שהפסיק את העבודה ויצא מהשטח ובקטע אחר (מפגש 53) אין פתרון לבעיית הניקוז. בפרויקט קו אשקלון באר-שבע צופה חברת הבקרה חריגה קלה יחסית של כחצי שנה בלוחות הזמנים. בפרויקט הכפלת קו נהריה-מוצקין, שהחל ב-2004(!), צפויה חריגה של כמעט שנה תמימה, אך האיחור המשמעותי צפוי דווקא בפרויקט ה"פשוט" ביותר לכאורה של ראשל"צ מערב-בני דרום - שנתיים וחצי.
נושא אחר שנבדק על ידי חברת הבקרה הוא הסכמי הרכש של הרכבת. ב-17 לאוקטובר סיכמה הרכבת על רכש של 72 קרונות רכבת דו-קומתיים כפולים 12 המורכבים מ-12 סטים של 6 קרונות שיתאימו לקווים החדשים עכו-כרמיאל ולירושלים. עד שנת 2006 הפעילה הרכבת רכבות באורך עד 4 קרונות, אך מאז גדל מספר הקרונות בהדרגה. הסכם הרכש האחרון שנחתם באוקטובר 2012 כולל הזמנת 72 קרונות שיסופקו בין מארס 2014 לפברואר 2015, לפי חישוב של 6 קרונות לרכבת. חברת הבקרה מציינת כי ההזמנה אינה תואמת את מערך ההפעלה החדש של הרכבת המופעל מאז תחילת 2013 ומבוסס על 7 קרונות לרכבת. כתוצאה מאי ההתאמה הזו צפויה להיווצר לרכבת בעיה תפעולית, בצורך לחבר קרון שביעי לכל רכבת.