המניות שלא התרשמו מהמחאה

שנתיים אחרי המחאה, חברות המזון ממשיכות לייקר מוצרים

הביצועים יוצאי הדופן של המניות המרכזיות המרכיבות את שרשרת האספקה בתעשיית המזון במשק הישראלי מפתיעים במידה רבה, לאור התחרות הגוברת בענף והנזקים שהיו אמורים להיגרם לחברות בענף המזון על רקע מחאת יוקר המחייה של קיץ 2011.

לא רק זאת, גם מסקנות ועדת קדמי לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בשוק מוצרי המזון והצריכה, שפורסמו בשנת 2012 - וכללו, בין השאר, המלצות להגברת שקיפות המחירים לצרכן, הגבלת ריכוזיות קמעונאית ברמה האזורית, עידוד עסקים קטנים, איסור הסדרים בלתי תחרותיים ביחסי ספק- קמעונאי והפחתת מכסים - היו צפויות להוות אבן רחיים על צווארן של החברות הפועלות בענף.

אולם ההתאוששות של המניות הללו, בניגוד לרוב התחזיות המוקדמות ולהספדים שכבר נשמעו לגביהן, המחישה שוב כי קיים פער ניכר בין ניתוח אנליטי תיאורטי לבין ביצועי מניות בפועל.

שתיים מן הכוכבות הגדולות של מדד ת"א 25 מתחילת שנת 2013 הן מניות אסם ושטראוס, שהוסיפו לערכן 21.5% ו-14.1%, בהתאמה. זאת, בעוד מדד ת"א- 25 הוסיף לערכו בפרק הזמן האמור 0.6% בלבד. מניות רשתות המזון מככבות אף הן מתחילת שנת 2013 ומכות שוק על ירך את ביצועי מדד ת"א-100 0. מניית טיב טעם המריאה בכ-90%; מניית אלון רבוע כחול עלתה ב-38%; מניית רמי לוי הוסיפה לערכה 37%; מניית ויקטורי עלתה ב-35% ומניית שופרסל עלתה ב-33%. זאת, כאשר מדד תל אביב 100 עלה ב-2% בלבד במהלך אותה תקופה.

הזמן חלף, הלחץ שכך

כך שבחלוף כשנתיים מפרוץ מחאת הקוטג' מי שניבא חורבן למניות תעשיית המזון הישראלית התבדה. הזמן חלף, הלחץ הציבורי להפחתת מחירי המזון שכך, והחברות הפועלות בענף בהובלת צוותים ניהוליים משודרגים, הובילו תהליכי התייעלות מתבקשים כמתחייב מן המציאות העסקית החדשה, ומזערו את נזקי התחרות. וחשוב לא פחות - יצרני המזון שבו לעלות את מחירי המזון בלי בושה ועכבות.

מדד מחירי המזון כולל ירקות ופירות עלה בחמשת החודשים הראשונים של 2013 בכ-2.6%, אל מול עלייה של 0.5% בלבד במדד המחירים הכללי. זאת, בהמשך ישיר לעליית רכיב מדד זה בשיעור של 2.8% בשנת 2012, לעומת עלייה של 1.6% בלבד במדד הכללי.

ירידה חדה במחירי סחורות חקלאיות רבות מתחילת 2013 - וביניהן מחירי התירס, החיטה, וקפה שירדו ב-15% עד 20% - יחד עם עוצמת השקל, תומכים אף הם בהמשך שיפור המרווחים של תעשיית המזון, שהרי כידוע, באופן פלאי, מחירי המזון אינם נוטים לרדת באופן מהותי בתקופות של ירידת מחירי התשומות.

בדיעבד מתברר כי מחירי מניות המזון המקומיות סבלו ממכירות אגרסיביות, כפועל יוצא מתרחישים אפוקליפטיים שהושפעו ממחאת יוקר המחייה. כעת נראה כי המניות הללו סגרו את דיסקאונט הפאניקה, והשלימו את החזרה לשגרת עסקים.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון