9% מהישראלים שקיבלו שירותי נדל"ן מהמדינה - נאלצו לשלם שוחד

מדד השחיתות השלטונית לשנת 2013: 73% סבורים כי השלטון בישראל מנוהל ע"י קומץ בעלי עניין הנשלטים ע"י אינטרסים זרים ■ הגופים המושחתים ביותר בישראל: מפלגות ומוסדות דת ■ 12% מהישראלים שילמו שוחד בשנה החולפת

12% מהישראלים שילמו שוחד בשנה החולפת, והמפלגות הפוליטיות ומוסדות הדת הם הגופים המושחתים ביותר בישראל - כך עולה מדוח השחיתות העולמי לשנת 2013 שמתפרסם היום (ג') על-ידי עמותת שקיפות בינלאומית ישראל. הסקר בוחן את מימדי השחיתות בישראל בתחומים שונים, ביניהם מתן שוחד ברשויות השונות במדינה ומידת השחיתות השלטונית.

בישראל, כאמור, 12% מהנסקרים דיווחו כי שילמו שוחד בשנה החולפת. עוד עולה כי כמעט אחד מכל 10 ישראלים (9%) אשר באו במגע עם שירותי נדל"ן ממשלתיים דיווח על תשלום שוחד.

הגוף המושחת ביותר בישראל: מפלגות

הסקר בדק גם את רמת השחיתות במוסדות הציבור, כפי שהיא נתפסת בעיניי הציבור. הסקר אמנם מציג שיפור בתפיסת הציבור את המפלגות בישראל, אך הן עדיין נתפסות על-ידו כמושחתות ביותר.

בהשוואה בינלאומית הממצאים תואמים את המצב במדינות השונות, אולם מוסדות הדת בישראל נתפסים כמושחתים יחסית, לעומת המצב בשאר העולם, שם הם נתפסים כנקיים במיוחד.

בעוד שבסקר הקודם שבוצע בשנת 2010 המפלגות דורגו במקום הראשון עם ציון של 4.5 (מתוך סקאלה של 1-5), השנה הן קיבלו את הציון 4.2 - עדיין הציון הגבוה ביותר מבין מוסדות השלטון.

אחריהן מדורגים מוסדות הדת (רבנות, משרד הדתות) עם ציון 4.1; פקידי השירות הציבורי עם ציון 3.7; המשטרה, הכנסת, המגזר העסקי והתקשורת חולקים את הציון 3.5; מערכת המשפט מקבלת את הציון 2.9; ואת הרשימה סוגר הצבא עם ציון של 2.6.

שחיתות
 שחיתות

73%: השלטון מנוהל על-ידי קומץ בעלי עניין

לראשונה בדק הסקר השנה עמדות הציבור בנוגע להתנהלות הממשלה והמנהל הציבורי. 73% מהציבור בישראל סבור כי השלטון מנוהל על-ידי קומץ בעלי עניין הנשלטים על-ידי אינטרסים זרים. המדינות בעלות השיעורים הנמוכים ביותר הן מדינות סקנדינביה (שיעורים שנעים בטווח של 14% עד 28%.

עוד חושף הסקר כי 89% מהציבור בישראל סבורים כי קשרים אישיים או הפעלת כוח חיוניים על מנת לקדם את עניינם מול הרשויות. מדובר בנתון הגבוה ביותר מבין כל המדינות שנבדקו בסקר, כאשר הממוצע העולמי עומד על 63%.

67% מהישראלים סבורים כי ביכולתם של האזרחים כבודדים להשפיע על רמת השחיתות במדינה, ירידה של 5% מהדוח ב-2010. בכך הציבור בישראל דומה לציבור בעולם.

בנוסף עולה מהסקר כי הישראלים מעריכים חברות מסחריות נקיות משחיתות. 60% מהנשאלים השיבו בחיוב כי ירכשו מוצרים יקרים יותר מחברות מסחריות נקיות משחיתות. מדובר בנתון הגבוה ב-6% מהממוצע העולמי.

בנוגע למאמצי המדינות למנוע שחיתות, 54% מהנשאלים בעולם סבורים כי המאבק בשחיתות אינו יעיל, לעומת 22% החושבים שכן. ישראל נמצאת רחוק מהממוצע העולמי: 71% מהציבור חושב כי מאמצי הממשלה להילחם בשחיתות אינם יעילים, לעומת 11% הסבורים שכן.

עוד עולה כי ממוצע היקפי השוחד בעולם גבוה יותר מזה שבישראל: למעלה מרבע מסך הנשאלים בעולם דיווחו כי שילמו שוחד בשנה האחרונה (27%). הגוף שנמצא כמושחת ביותר בממוצע עולמי הוא המשטרה עם 31% מהנשאלים שדיווחו על מתן שוחד לגוף זה. לאחר מכן דורגה מערכת המשפט עם 24%. רמות השוחד הגבוהות ביותר נמצאו בליבריה ובסיירה ליאון.

ברומטר השחיתות העולמי מתפרסם זו השנה השמינית, והוא נעשה השנה בקרב 107 מדינות ובדק 114 אלף נשאלים. הסקר בוצע בין החודשים ספטמבר 2012-מארס 2013, ובישראל הסקר נערך בקרב 1,004 נשאלים באמצעות ראיון מקוון.

לאור הממצאים אמרה יו"ר ארגון שקיפות העולמי, יוגט לאבל, כי "על הממשלות לקחת ברצינות את קריאת אזרחיהן נגד שחיתות ולהגיב עם שורה של פעולות קונקרטיות, ביניהן הגברת השקיפות. מנהיגות חזקה נדרשת במיוחד ממדינות ה-G20, כאשר 59% מהנשאלים ב-17 מהמדינות החברות בגוש זה ציינו כי הממשלות שלהן אינן עושות מספיק במלחמה בשחיתות".

מנכ"לית עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, גליה שגיא, מוסיפה כי "מהדוח עולים ממצאים קשים באשר לאמון הציבור במערכת הפוליטית והציבורית. לפי הדוח הציבור לא מאמין ביכולתו לקבל שירות ראוי מהמגזר הציבורי, ללא שימוש בקשרים אישיים ושוחד. הדרך הטובה ביותר למנוע מקרים כאלה היא שקיפות מלאה של גופי השלטון והפקידות הציבורית.

"אנו קוראים לממשלה לפעול בשקיפות ולפרסם פרוטוקולים של ועדות, ביניהן ועדת השרים לענייני חקיקה. בנוסף אנו קוראים לחברי הכנסת לחשוף את הצהרות ההון שלהם לציבור ולאמץ קוד אתי בכנסת. אנו עומדים בפתחה של מערכת הבחירות לרשויות המקומיות. על הציבור להעמיד את נושא האתיקה על סדר היום ולהצביע רק למועמדים הנקיים משחיתות".

רו"ח ומשפטן שי מדינה מחברת פאהן-קנה ניהול בקרה מציין במאמר מיוחד שכתב בנושא כי "ברמה הגלובלית ריבוי מעשי שחיתות במשק עלולים לגרום לערעור השלטון, פגיעה ביחסים דיפלומטיים בין מדינות, הגדלת אי-השוויון, הצבת חסמים משמעותיים ליזמות ולפריון, אבטלה, פגיעה בצמיחה, ירידה/קיפאון בייצור, הימנעות מהשקעה על-ידי חברות זרות וכו'".

מידת השחיתות בישראל לפי מוסדות
 מידת השחיתות בישראל לפי מוסדות

שחיתות
 שחיתות