גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המחאה הבאה תבוא מהרחוב ותתפרץ באופן אלים מאוד"

האם אנחנו צריכים לפחד מהמחאה החברתית הבאה, האם אחד התפקידים של הפרסומאים הוא לצאת בקמפיין נגד שיטת השלטון, והאם נוחי דנקנר צריך ללכת הביתה? ■ בכירי ענף הפרסום, שהשתתפו בוועידת ישראל, ענו על שאלות בוערות

המחאה הציבורית הבאה נגד המצב הכלכלי בישראל היא רק עניין של זמן - כך העריכו אתמול (ב') חלק מבכירי הפרסומאים בישראל, כשהתכנסו לדון בסדר יום הציבורי העתידי, בוועידת ישראל לעסקים 2013 של "גלובס".

בפאנל השתתפו גיל סמסונוב, מבעלי גליקמן-נטלר-סמסונוב; אודי פרידן, מבעלי ראובני-פרידן; רות שטרית, בעלת שטרית מדיה גרופ; רמי יהודיחה, מבעלי פרסום LEAD; ועידו הרטוב, מנכ"ל משותף בגיתם BBDO; שהביעו כולם תמימות-דעים לגבי השאלה אם אנו צפויים לעוד גל של מחאה חברתית. עם זאת, לא כולם הסכימו על הצורה שתלבש אותה המחאה: האם הגל הבא יהיה שוב אמוציונלי - או שהוא יקבל ביטוי פיזי אלים.

לדברי פרידן, "הסיבוב הראשון היה כמו כנופיית גנבים שאומרת 'בואו נפרוץ לסופר'. אז הם גנבו שוקו. המחאה האמיתית תבוא בהתפרצות ברחוב - כמו בכיכר תחריר. היא תבוא באופן אלים מאוד, שיתנפץ על רכבי הריינג'רובר והווילות בסביון. בסוף, אחרי האלימות, היא תתורגם לכוח פוליטי - משהו בסגנון 'הצעירים הזועמים'".

הרטוב התייחס גם הוא למחאה ואמר: "אנחנו יום לפני הסערה - והיא תהיה גדולה וירד הרבה גשם ברחובות. הסערה תפרוץ מהפריפריה והכוחות שלה יעלו על תל-אביב ויקיפו אותה. זה גשם שעדיין ניתן למנוע אותו, אבל אם לא יעשו זאת זה יהיה אלים וקשה".

סמסונוב לעומתם סבור שהגל הבא לא יהיה אלים: "חששתי מתסריט של כיכר תחריר כי פחדתי מאנשים לא אחראיים שידחפו לשם. לדעתי, אם יהיה עוד גל, לא תהיה בו אלימות. בגל האחרון, התקשורת שליבתה את האש בלמה את עצמה בדקה ה-90, כי היא הבינה שבשלב הבא כבר יפרצו לבנקים".

גם יהודיחה סבור שהגל הבא לא יכלול אלימות: "בבחירות המוניציפליות האחרונות טיפלתי ברשימת 'הצעירים של תל-אביב'. הם היום חמישה מנדטים. המחאה הבאה תבוא מהצעירים והיא תהיה לא אלימה".

שטרית לעומתם, הרבה פחות רגועה: "אם הממשלה לא תקדים ותטפל בבעיות תוך הסתכלות לטווח ארוך, תהיה פה התפוצצות הרבה יותר חריפה מהגל הקודם. המתח בין השכבות, שהולך ומתעצם - פה, בתל-אביב, לאנשים אין מושג לגביו. יש 'מדינת תל-אביב', והיא חיה בצורה מסוימת, אבל כשיוצאים ממנה זאת מדינה אחרת לגמרי. בישראל היום, רק מי שיש לו רווחה כלכלית יכול לחיות. הנתונים של ה-OCED טופחים בכל שנה על פנינו, והמדדים שלו מראים שאנחנו לא במקום טוב. בעיניי, הבעיה המרכזית היא היעדר תכנון לטווח ארוך".

גם כשהתבקשו חברי הפאנל להביע דעה על המצב הנוכחי ועל החיים בעידן של אחרי המחאה, התברר כי רובם סבורים כי ישראל היא מדינה שקשה מאוד לחיות בה, אם כי כל אחד ניסח זאת בדרך אחרת. כך למשל, לדברי הרטוב "יש פער בין המיקרו למאקרו. במאקרו אנחנו בסדר, אבל במיקרו יש תחושת חמיצות גדולה, שקשורה למציאות שבה אנשים צעירים לא יכולים להגיע ליציבות".

"מעמד הביניים רוצה לחיות"

פרידן אמר כי "בישראל יש 3 שבטים: החיים, אלה שרוצים לחיות והמתים. 'החיים' הם מהמעמד הסוציו-אקונומי שלי - אלה שיש להם. מוציאים 700-800 שקל במסעדות, שכבה צרה שחיה מצוין. תל-אביב כיום היא עיר סופר-מודרנית בכל פרמטר, ומי שיש לו, יכול לחיות כאן יותר טוב מאשר במקומות כמו ניו-יורק, פריז או לונדון. אלה ש'רוצים לחיות' הם מעמד הביניים ששואף כל הזמן - אלה שכמו בשואה חושבים שעוד תפוח אדמה יציל אותם... חיים באשליה שעוד שנייה יהיה להם כסף. לא יכול להיות שחציון המשכורות בישראל מספיק לכמה ארוחות במסעדה. עובד במקדונלד'ס מרוויח שווה ערך לחצי המבורגר לשעה. אלה ש'רוצים לחיות' לא מרוויחים מספיק כדי לחיות במדינה - אלא אם זה רחוק מהמרכז. מפלגות כמו 'יש עתיד' תפסו על זה טרמפ ונישאו על זה ולא בזכות המנהיגים שהובילו. בסופו של דבר תקום מפלגה של צעירים, עם מסר שצריך לשנות את השיטה. אנשים כמו גיל (סמסונוב) ורות (שטרית) ידברו תמיד על זה שיש לנו מדינה אחרת, עם כל המיתוסים סביב זה, אבל זה יתפוצץ בסוף על העניין שזוג לא יכול לחיות כאן". פרידן מפנה את חיציו ליעד מאוד ספציפי: "'מפלגת יש עתיד' הוכיחה שאין עתיד, ולכן המחאה קום תקום מחדש".

יהודיחה הוסיף כי "מאז המחאה, כולנו ירדנו בראש שני עשירונים למטה. היום, גם עשירון 10, כשהוא נכנס לסופר הוא חושב כמו עשירון 8. הדבר הבסיסי שראשי ממשלות היו צריכים לטפל בו, זה שתהיה לאנשים קורת-גג".

"מגע הקסם של התקשורת"

סמסונוב סבור שהשינוי טמון בשינוי שיטת הממשל: "חייבים להביא לשינוי שיטת הממשל. במצב הנוכחי, כשממשלות מורכבות מפאזל בלתי אפשרי, כשראשי ממשלה לא סומכים על שרי אוצר ולהפך, אי-אפשר לתכנן רחוק. אולי זה יקרה כשהמדינה תפסיק להיות מנצלת המשאבים הגדולה ביותר - היא מחזיקה במע"מ ובקרקעות... הכסף הולך לצנרת.. וזה לגמרי קשור בשינוי שיטת הממשל".

הרטוב מבקש לשים את האצבע על הבעיה המרכזית כיום: "אם קוראים לילד בשמו, אז זה מגע הקסם של התקשורת, שמבקרת ושוחטת פוליטיקאים. הם מצדם מפחדים ומה שקורה זה שנוצר כאן שלטון פקידים, וזה שלטון שלא מאפשר לשלוט ולקבל החלטות. הבעיה האמיתית היא בפנסיות, בביטוחים - שם דופקים את האזרח הקטן ולא אם מוכרים לו קוטג' בעוד 20 אגורות או קפה ב-5 שקלים. קופיקס זה נחמד, אבל זה לא הבעיה. הבעיה לגמרי במקום אחר".

פרידן מסכים: "קופיקס זה קוסמטיקה. צריך לשנות פה את השיטה - ובזה אני מתכוון לא רק לשיטת הבחירות אלא למערכת. אם לא נשנה את המערכת לא יהיה קיום למדינה. הכלכלה במובן היומיומי תפיל את המדינה".

יהודיחה מנסה להסביר מאיפה נובעת הבעיה: "האידיאולוגיה היום היא אאוט - הכול הפך לאישי. אנשים מצביעים ללפיד או לביבי בגלל הפן האישי, וזה חלק מתרבות כזו. צריך לחזור לאידיאולוגיה".

באופן בלתי נמנע עולה בשלב מסוים שמו של נוחי דנקנר כשלאנשי הפאנל נזרקת שאלה האם בו טמונה חלק מהאשמה על מה שקורה במדינה.

על כך עונה פרידן באופן נחרץ: "אפשר לומר שהוא התנהג ב'עליהום' כמו קדאפי ולכן יסיים כמו קדאפי. הוא חייב לשלם את מחיר התנהגותו, וזאת תחילת המהפכה. מי יבוא בעקבותיו? אומרים שאדוארדו אלשטיין (הצעתו לרכישת אי.די.בי התקבלה על-ידי הנושים ותידון ביום א' הבא בביהמ"ש, עב"ל) הוא לא טלית שכולה תכלת? זה לא משנה. הוא צריך ללכת הביתה. הבחירה של המוסדיים באלטרנטיבה שהיא לא נוחי לא נבעה מכך שהם אהבו את ההצעה של המתחרים שלו. הם פשוט לא רצו את נוחי".

על התבטאויות אלה הגיב הרטוב: "הכי קל לגרום לכאוס. יום שבו נסגר או משתנה עסק הוא יום עצוב. אני אולי בעל אינטרס (משרדו של הרטוב מטפל בתקציבי אי.די.בי, עב"ל) אבל יש כאן גם רדיפה. עשו לו עוול. הכי קל זה לשחוט ולהגיד 'בוא נראה מה יהיה הלאה'".

גם סמסונוב רואה את הדברים אחרת מכידון: "זה ממש צביעות מצד פרסומאים להטיף על עוני, כשלא ראיתי אותם נוסעים במכוניות צנועות, עם המשרדים והבתים המפוארים שלהם, במסעדות היקרות. אני לא רוצה 'כיכר תחריר' בישראל, לא רוצה שאנשי עסקים ימנעו מללכת ברחובות או להופיע בחשיפה ציבורית, בגלל הפחד שיורידו להם את הראש".

יהודיחה מוסיף, כי "במובן הזה דנקנר משקף את כולנו - כל אלה שרצו לחיות בעולם קפיטליסטי ראוותני. הוא מייצג את הקפיטליזם הכי קיצוני. צריך לחזור אחורה לחינוך, לצניעות. הבזבוז הגדול נמצא במשאבים של המדינה. העולם העסקי יעיל ותחרותי - קם כל בוקר למלחמה".

רק עצה אחת טובה

חברי הפאנל התבקשו לתת הצעה אחת פרקטית שיכולה לעשות שינוי:

רמי יהודיחה: "אני מציע לקחת בעיה אחת, לשים אותה בראש סדר העדיפויות ולהתעסק בראש ובראשונה בה. יש ממשלה יציבה, שיש בה גורמים שרוצים לעשות שינוי. אם ייקחו בעיה כמו הדיור, וישימו את רוב הדגש עליה, אפשר יהיה לעשות שינוי".

רות שטרית: "אחת הבעיות הקשות זה היכולת של אנשים להגיע לדירה. למה שמנהל מקרקעי ישראל לא יוזיל את הדיור? ובתחום שלנו, אנחנו כפרסומאים יכולים לקחת נושא אחד ולקדם אותו יחד, הרי בממשלה ומקבלי החלטות מושפעים מאוד מתקשורת, ותקשורת זה משהו שאנחנו כפרסומאים יודעים לעשות מצוין".

עידו הרטוב: "לפני שנתיים היה מחסור במים ונושא המים הוכרז כבעיה לאומית. היום אנחנו במצב שיש יותר מדי מים. כך צריך להתמודד עם הדיור: להגיד שזאת בעיה לאומית ולהתמקד בזה".

גיל סמסונוב: "אנחנו כפרסומאים לא יודעים להוריד את מחירי הדיור, אבל היינו צריכים להיות בראש הקמפיין לשינוי שיטת הממשל, כי זאת ההתמחות שלנו".

אודי פרידן: "צריך פתרון דרסטי. מדברים על מונופולים ו-ועדים. חברת חשמל נתפסת בצדק כדוגמה למונופול עם ועד שמחזיק בשאלטר ומטיל אימה. שינוי יתרחש רק אם יהיה חושך במשך חודש. הם יורידו את השאלטר וכולנו נשב בחושך, ואחרי זה משהו ישתנה. תהיה חברת חשמל חדשה עם ועד חדש. מהפכה מתרחשת רק כשזה כואב בדרך".

על כך הגיב סמסונוב: "יש משהו מאוד ילדותי בלדבר על להחריב את הכול בדרך למהפכה - בעיקר כשאתה לא מדבר נגד אף אחד מהלקוחות שלך. אם דנקנר היה לקוח שלך, הרי לא היית מדבר נגדו. מה נעשה בחברת חשמל? נשלח את כל העובדים הביתה?".

קובעים סדר יום חדש

עוד כתבות

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

היה שווה לצרף את טדי שגיא: חברת המיחזור שמנפיקה לפי 300 מיליון שקל

בעשור הקודם עצרה השקעה פרטית של טדי שגיא את הנפקת חברת המיחזור אולטרייד בבורסה בת"א ● כעת היא מבקשת לגייס 150 מיליון שקל לפי שווי הגבוה פי ארבעה: "הפכה להיות החברה המובילה בתחום מיחזור פסולת אלקטרונית"

משה מזרחי, מייסד ומנכ''ל אינמוד / צילום: איל יצהר

תוצאות מעורבות לאינמוד רגע לפני מכירתה האפשרית

ההכנסות הרבעוניות של אינמוד עלו, אך הרווח ירד, וכך גם ההכנסות השנתיות ● המנכ"ל משה מזרחי התייחס בשיחת הוועידה לאחת מההצעות האסטרטגיות, של קרן סטיל ואמר: "אנחנו לא מבינים מדוע הם פרסמו זאת לעיתונות, אבל הכול אפשרי באמריקה"

קופנהגן / צילום: Shutterstock

החל מ-212 דולר: המדינה היקרה שחוזרת למפת הטיסות של הישראלים

הביקוש לטיסות ישירות לקופנהגן זינק במאות אחוזים ● אל על מנצלת את בריתות התעופה כדי להפוך את היעד להאב אסטרטגי, בזמן שהמטיילים מחפשים אלטרנטיבה כפרית ובטוחה ליער השחור ולהולנד ● זאת, על אף העלויות הגבוהות והתדמית הפרו־פלסטינית

המבצע של חברת שלום את נתן / צילום:  צילום מסך

"שלמו בעוד שנתיים": הפרויקט בקריית אונו שמציע דחיית תשלום למשך 24 חודשים

המבצע של חברת "שלום את נתן" מציע דירות אחרונות לקראת אכלוס במיקום טוב, אבל יש באזור מבצעים עם תנאי תשלום טובים יותר ● מאחורי המבצעים

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

השיא החדש של באפט, והעשירים שלא נמצאים ברשימה של פורבס

המשקיע האגדי ומי שנחשב לפילנתרופ הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית, תרם לא פחות מ־68.3 מיליארד דולר ● אחת ההפתעות בדירוג הפילנתרופים של פורבס היא דווקא השמות הבולטים שנעדרים ממנו, למשל אילון מאסק ולארי פייג'

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק מגיע לישראל בחודש הבא. על הפרק: השקעות בתחום הרובוטיקה

האיש העשיר בעולם ינחת בארץ בשיא תפנית אסטרטגית: מהתמקדות ברכב חשמלי להתרחבות לרכב אוטונומי ולרובוטים דמויי אדם ● בעוד שהרגולציה המקומית מכינה את השטיח האדום לניסויים בכבישים, תעשיית ההייטק מקווה שהביקור יוליד גם פריצות דרך עסקיות

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

מסקירת הכלכלן הראשי עולה כי מכירות הקבלנים ירדו בשנה שעברה בשיעור של 25% ● מסקירה עולה גם כי לקראת סוף שנת 2025 היזמים יצאו במבצעים רבים שאינם מחויבים בדיווח לרשות המסים, וזאת בניסיונות ייאוש לשפר את המכירות שלהם

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הביטוחניות נפל, מניית הבורסה זינקה

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ’אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג’ף בזוס וטום בריידי

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה / צילום: כדיה לוי

פאלו אלטו היא הישג שלא נרשם כאן שנים. אדם אחד חתום עליו

חברת אבטחת הסייבר הגדולה בעולם הודיעה על כוונתה להירשם במסגרת הרישום הכפול, לאחר שהשלימה את רכישת סייברארק הישראלית ● מדובר בהישג משמעותי לבורסה בת"א ולמנכ"ל איתי בן זאב, שניסו במשך שנים למשוך חברות טכנולוגיה מקומיות גדולות ● מניית הבורסה זינקה ומניות  בן זאב שוות כחצי מיליארד שקל ● וגם: כך תשפיע פאלו אלטו על הרכב המדדים

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

לאחר אקזיט נדל"ני: הקרן שתעניק מתנה של מיליוני שקלים למנכ"ל

חודש אחרי שהשלימה אקזיט מוצלח ממכירת השליטה בדוניץ, מבקשת קרן JTLV להעניק למנכ"ל החברה, רונן יפו, בונוס והלוואה בהיקף כולל של כ-9 מיליון שקל, שישמשו אותו גם לרכישת מניות מידיה ● שווי החזקותיו של יפו כיום – כ-83 מיליון שקל

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

מכירות שיא, צמיחה משמעותית ברווחיות: טאואר מסכמת את שנת 2025

הכנסות יצרנית השבבים צמחו השנה בכ-9%, והגיעו לרמה של 1.57 מיליארד דולר ● במבט קדימה טאואר מעדכנת על הרחבת תוכנית ההוצאות ההוניות שלה ב-270 מיליון דולר ● לפ"י המנכ"ל ראסל אלוונגר, הרחבה זו תגדיל את כושר הייצור פי חמישה