גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרס מנגנון אכיפת הדין הפלילי

דומה שנפלה שגגה בקריאה לחולל רפורמה במערכת התביעה

פרופ' יורם שחר, משפטן ואיש אקדמיה רציני, מהלל את הקמת הסנגוריה הציבורית, לפני כמעט שני עשורים, כ"נס החסד האחרון שהאיר את מערכת הפלילים בישראל". במאמר קצר שפרסם לפני כשבועיים במהדורה המקוונת של כתב העת "משפט ועסקים", של בית-הספר למשפטים במרכז הבינתחומי, מצביע שחר על הסנגוריה הציבורית כעל אור אחד באפילה הכללית הקרויה מערכות אכיפת החוק הפלילי בישראל. מלבדה, הכול חושך.

ואולם בקריאתו לחולל רפורמה בשורות מערכת התביעה, בדמות אימוץ המבנה הארגוני המצוי בסנגוריה הציבורית, דומה שנפלה שגגה תחת ידו של המשפטן החריף והידען.

תבנית עבודתה של הסנגוריה הציבורית מבוססת על "גרעין קטן של עובדי קבע", כלשונו של שחר, "הממחה את עיקר משימות הייצוג לעורכי דין פרטיים". מתוך שאיפה אקדמית מובנת לאסתטיקה רעיונית ואחידות מבנית, את אותה תבנית קורא שחר להחיל גם על הפרקליטות.

אם תאומץ הצעתו של פרופ' שחר, פירוש הדבר הוא הפרטת עבודת התביעה. מיקור חוץ, בלשונו המכובסת של משרד המשפטים, שהקים יחידת מיקור חוץ - לא לתביעות פליליות חלילה, אלא לטיפול בסוג מסוים של תביעות אזרחיות, שגרתיות ונעדרות מורכבות. את הרציונל שהוביל למסקנה שאת התיקים המורכבים, לצד סמכויות הפיקוח, יש לשמר בידי המדינה, ניתן למצוא בדיונים שנוהלו בזמנו בין הנהלת המשרד לבין ארגון הפרקליטים, שתיפקד אז כשומר החותם של האינטרסים הממלכתיים.

אבל בין טיפול בתביעות אזרחיות שהמדינה צד להן, בין כנתבעת בין כיוזמת ההליך, לבין הפרטת מערכת האכיפה הפלילית, אין ולא כלום. נניח שתאומץ הצעתו של שחר, כיצד המנגנון יתנהל? המשטרה מבצעת חקירות, ומעבירה את התיקים - ברובם לתביעה המשטרתית, ובחלקם לפרקליטות - לצורך קבלת החלטה אם להעמיד לדין או לגנוז את התיק.

אם התיק יעבור לעורך דין פרטי, המוטיבציה שלו תהיה להגשת כתב אישום, לא לגניזה. שהרי שכר-הטרחה שהוא יזכה לו מקופת המדינה יהיה גדול יותר אם יצטרך גם לנהל את התיק בבית המשפט. התוצאה תהיה עלייה בשיעור הגשת כתבי אישום, על חשבון סגירות תיקים כיום, מטעמי חוסר ראיות או היעדר עניין לציבור.

המדינה אינה רשאית להפריט סמכויות שלטוניות

דיון מרתק בדינמיקה הזו ניתן למצוא בפרשת הניסיון להפריט את מערכת הכליאה בישראל. פסק דינו של בג"ץ, שפסל את החוק המאפשר להקים בתי סוהר בבעלות פרטית, מותח קו גבול ברור שמעבר לו המדינה אינה רשאית להפריט סמכויות שלטוניות, בוודאי לא כאלה הכרוכות בהפעלת כוח אכיפה - בין אם בניהול משפט פלילי ובין אם בכליאה.

הדיון המשפטי ההוא נסמך גם על הניסיון שנצבר בנושא זה בארה"ב, שם הביאה הבעלות הפרטית על בתי הסוהר לעלייה בהיקף החקיקה הפלילית, בשיעור ההרשעות ובאורך תקופות המאסר הנגזרות על עבריינים: התברר שתאגידים המחזיקים בבעלות על מתקני הכליאה נהנים משדלנות אפקטיבית במסדרונות השלטון, הדואגים להרחבת הביזנס.

שחר מונה את היתרונות הגלומים בחילופי תפקידים לאורך הקריירה בין תובעים לסנגורים, ומוצא פגם בבחירתם של אנשי הפרקליטות להיות "תובעים לחיים" לאורך כל חייהם המקצועיים, באותה מידה שהוא מוצא פגם בהיותם של משפטנים אחרים "סנגורים לחיים".

הגזירה השווה הזו אינה במקומה. סנגור פלילי, בין אם הוא איש הסנגוריה הציבורית או השוק הפרטי, מחויב אך ורק לעניינו של הלקוח הספציפי שאותו הוא מייצג. עניינו מתמקד בהגנה על החשוד או הנאשם, בזיכויו או בהפחתת אשמתו ועונשו במידת האפשר.

פרקליטים, לעומת זאת, אמונים על האינטרס הציבורי. במקרים רבים אין קורבן עבירה קונקרטי, כמו בעבירות שלטוניות שהציבור בכללו הוא קורבנן. הפקדת האינטרס הציבורי הערטילאי, הנבנה נדבך על גבי נדבך כאתוס ארגוני בשורות התביעה, בידי עורך דין פרטי, יוביל להרס מנגנון אכיפת הדין הפלילי.

לא בכדי, גם כללי המשחק הראייתיים באולם המשפט אינם שווים בין התובע לסנגור. בעוד שהתובע צריך להוכיח את אשמת הנאשם מעבר לספק סביר, די לסנגור ליצור ספק שכזה בראיות כדי להביא לזיכוי. באותה מידה, אין לגזור גזירה שווה בין המבנה הארגוני של הסנגוריה הציבורית, מוצלח ככל שיהיה, לזה של הפרקליטות.

עוד כתבות

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל