איכות השלטון על פרשת "שיבא טורס": "אמון הציבור רוסק"

בית-החולים שיבא בתגובה: "טענות התנועה הן מיחזור טענות שהתפרסמו בעיתון" ■ וגם: מה הקשר בין "אשדוד אנרגיה" לחברת אדלטק?

פרשת "שיבא טורס", שנחשפה בשבוע שעבר ב"גלובס", ממשיכה לעורר סערה במערכת הציבורית. התנועה לאיכות השלטון פנתה בסוף השבוע להנהלת בית-החולים שיבא (תל-השומר) וביקשה לקבל לידיה הבהרות בתוך 7 ימים.

"ככל שכך הם פני הדברים, הרי שמדובר בפרשה חמורה ביותר, מקום בו בית-חולים ממשלתי פעל על דעת עצמו, ללא יידוע וקבלת אישור מטעם המשרד הממונה, תוך ניצול של משאבי הציבור ופגיעה בקופה הציבורית, וללא פיקוח על מקורם של הכספים ואופן השקעתם", נטען בפנייה.

נזכיר כי מדובר במתחם למסוקים פרטיים שהחלה להקים הנהלת תל-השומר, בראשות המנכ"ל פרופ' זאב רוטשטיין, מבלי ליידע לכאורה כנדרש את רשות התעופה האזרחית, ובשעה שלמשרד הבריאות, הבעלים של בית-החולים ושל הקרקע, אין מושג מהמתרחש.

עוד לפני בניית המתחם, שיכלול ככל הנראה 3 מסוקים פרטיים לפחות, בסמוך למנחת הקיים הוצב האנגר, שלטענת רשות התעופה האזרחית פוגע במרחב האווירי של מסוקים האמורים לפנות נפגעים למקום.

עוד נחשף כי תל-השומר יזם שיתוף-פעולה עם חברת תעופה פרטית בשם עדן תעופה, ואף הציב באזור המנחת שלטים שעליהם הלוגו "עדן-שיבא תעופה". מנכ"ל עדן, אורי פרץ, טען כי המיזם אמור לספק בעיקר את צורכי התיירים הרפואיים שמבקשים לטוס לירושלים, ים המלח או אילת, וכי בהמשך המיזם ישרת רופאים לצורך מתן "חוות-דעת שנייה". בהנהלת שיבא טענו כי למרות השילוט שהוצב, אין שום התקשרות עם עדן, וכי מדובר בפנטזיה אישית של פרץ.

בדיקת "גלובס" העלתה עוד כי המסוק שחונה דרך קבע בהאנגר הסגור שהוצב במקום שייך לחברת אדלטק ולבעליה אורי אדלסבורג, שמחזיקים בין היתר בתחנת הכוח הפרטית דוראד.

ההתקשרות בין שיבא לאדלטק לחניית המסוק נעשתה ללא שפורסם קודם לכן מכרז ציבורי וללא פרסום קריטריונים שקופים שיכולים היו לאפשר לחברות נוספות להתקשר עם שיבא בדרך דומה.

היעדר המכרז והעובדה שההתקשרות נעשתה דווקא עם בעלי דוראד גררה הרמות גבה רבות במערכת הבריאות ובמשרד האוצר לאחר הפרסום, שכן בעבר פורסם ב"כלכליסט" כי פרופ' רוטשטיין ביקש להתנתק מחברת החשמל ולהתחבר לאחת מתחנות הכוח הפרטיות, לרבות האפשרות להתחבר לדוראד.

בחודש ספטמבר האחרון, במסגרת התכתבות בין רוטשטיין לחשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, ערך רוטשטיין מיפוי של תחנות הכוח הפרטיות בישראל, וציין בין היתר כי לדוראד נותרו כמה עשרות מגה וואטים בודדים, וכי לתחנת דליה נותרו 200 מגה וואטים.

מתל-השומר נמסר, באמצעות משרד עורכי הדין גולדפרב-זליגמן, כי בית-החולים פנה לחשכ"ל כדי שתפרסם מכרז לרכישת חשמל מוזל. "מרשינו דוחים כל טענה או רמיזה לקיומה של מחשבה לקיום העדפה כזאת או אחרת כלפי יצרן זה או אחר", כתבו.

עוד נמסר כי בית-החולים פנה היום לחברת אשדוד אנרגיה "לשם סקרנות", לאחר שהעיתון אזכר בשאלתו את החברה. "הובהר למרשינו כי כמחצית מהאנרגיה שהם אמורים לייצר מיועדת למפעל אגן כימיקלים, ועל כן הם בכלל לא זכאים לגשת למכרז".

ואולם, על אף שלטענת תל-השומר התקשרות עם דוראד אינה עומדת על הפרק, הרי שבמסגרת המיפוי שערך רוטשטיין במכתבו מספטמבר 2013, כפי שאנו חושפים כאן לראשונה, הוא מציין כי קיימים עוד 3 "שחקנים קטנים" בשוק תחנות הכוח הפרטיות, וביניהן "בהתבסס על בדיקת היועצים, רק לאשדוד אנרגיה ייתכן שיהיה חשמל פנוי בהיקף נדרש עבור אספקת החשמל לבית-החולים, אך בוודאי שלא מספיק לאספקת חשמל לכלל בתי-החולים".

מי היא בעלת השליטה באשדוד אנרגיה? רוטשטיין לא מציין זאת, אבל מדובר בחברת אדלטק. אין בכל תיאור העניינים הזה כדי לטעון להעדפה פסולה לטובת אדלטק, ומובן בהחלט רצונו של רוטשטיין לצמצם את עלויות החשמל לשיבא, אולם ברור כי מהרגע שהנהלת תל-השומר בחרה לאפשר דווקא לאדלטק להחנות את מסוקה הפרטי ללא הליך מכרזי, כל בקשה להתקשרות עתידית אפשרית עם אדלטק עלולה להיבחן בחשדנות מצד הרגולטור.

"אם אכן נכרתו ההתקשרויות האמורות עם גורמים פרטיים ללא מכרז, הרי שמדובר בהפרה קשה של חובת המכרזים ופגיעה בשוויון בכל הנוגע לשימוש בכספי הציבור שעליהם אמון בית-החולים הממשלתי", כתבו בתנועה לאיכות השלטון. "פעולות מעין אלה מרסקות עד דק את אמונו של הציבור במערכת הבריאות הציבורית, ששמה מעטר, חדשות לבקרים, את כותרות העיתונים הכלכליים המדווחים על מצבה הכלכלי. ואחת היא, כאשר קורא הציבור דיווחים מעין זה, הנוגעים לפיזור כספה של המערכת במיזמים פרטיים, ללא מכרז, וללא פיקוח משרד הבריאות".

בתנועה הדגישו עוד כי "בכל יום שבו מתקדמת בנייתו של המתחם, גובר החשש בפני עמידה מול מעשה עשוי, שלא תיוותר ברירה אלא להכשירו בדיעבד, ובכך לעשות צחוק מסדרי המינהל התקין ומהנורמות השלטוניות הראויות".

הפנייה, שנכתבה על-ידי עורכי הדין תומר מאור ונדאל חאיק מהתנועה לאיכות השלטון, נשלחה גם לשרת הבריאות יעל גרמן, מנכ"ל המשרד פרופ' רוני גמזו וחשב המשרד אבי ברף.

גרמן נדרשה בשבוע שעבר להשיב על שאילתא שהגישה ח"כ מירב מיכאלי (העבודה), ואמרה: "האם מותר להקים מנחת מסוקים לצורך תיירות רפואית שאין לה קשר? אני אישית לא רואה קשר בין טיפול בחולה לבין הצורך להטיס אותו, אז ברור שעל פניו זה לא נראה סביר ולא הולם את מטרות בית-החולים. בכוונתנו לקיים ברור בנושא, שכבר הוזמנו אליו האנשים הרלוונטיים".

בתל-השומר ביקשו להבהיר היום (ב') כי בעניין מנחת המסוקים, "בית-החולים פנה לכל החברות הרלוונטיות ללא אפליה, אולם רק שתי חברות הסכימו בתנאים הקיימים להשתמש במנחת". יצוין כי מספר בעלי חברות תעופה טענו אחרת בשיחות עם "גלובס".

בתל-השומר הוסיפו עוד כי "טענות התנועה לאיכות השלטון הינן מיחזור טענות הנסמכות על כתבות שי ניב ב'גלובס'".