עבריין מין שחמק ממאסר גר ברמת-אביב וממשיך ללמד

מה קורה כשעבריין מין שהורשע במעשים מגונים בתלמידותיו הקטינות, מגיש חוות-דעת רפואית לפיה נותרו לו 3 שנים לחיות, המדינה מקבלת אותה ומשחררת אותו מעונש מאסר, אבל יותר מ-12 שנים אחרי מתן גזר הדין הוא חי, משנה את שמו וממשיך לעסוק בהוראה?

לא קורה דבר. המתלוננות ממשיכות להתמודד עם הצלקות שהותירו בהן מעשיו, כשהיה מורה נערץ, והוא מתגורר עם משפחתו בשכונה יוקרתית בצפון תל-אביב, תחת זהות בדויה, כשלאף אחד משכניו אין מושג מי הוא הבחור הנחמד, שאינו נמצא תחת פיקוח ועלול להוות סכנה לציבור.

לעבריין המין הזה קוראים אהוד רמאן, היום אהוד גוטפלן, או יוסף גוטפלן, אחרי ששינה את שמו בתעודת הזהות כדי לטשטש את עברו. הוא היה מורה בתיכון במרכז הארץ, עד שבשנת 2000 התפוצצה הפרשיה המזעזעת שעמד במרכזה.

בשנת 2002 הורשע רמאן ב-3 עבירות של מעשה מגונה בקטינה שמלאו לה 14 תוך ניצול יחסי מרות וחינוך, ובשתי עבירות של מעשה מגונה בפומבי תוך ניצול יחסי מרות וחינוך; ונגזרו עליו שנת מאסר בפועל וקנס של 45 אלף שקל.

במקרה הראשון הציע רמאן, ששימש אז כרכז מגמת תקשורת, לתלמידה קטינה לעזור לו בתסריט שכתב ובו סצנות אירוטיות. הוא קבע להיפגש איתה ולהסיע אותה לבית-הספר, אך במקום זאת הסיע אותה לחוף הים ביפו, שם פשט את בגדיו וניסה לשכנע אותה להתפשט ולרחוץ אתו בים. כשסירבה, התחיל לעסות את גבה, הכניס את ידו לחולצתה, פתח לה את החזייה וניסה לגעת בשדיה. כשהתרחקה ממנו, התקרב אליה בשנית כשהוא עירום, ניסה לפתוח את מכנסיה וביקש ממנה להיכנס איתו למים.

במקרה השני הציע לנערה אחרת לעבוד איתו על תסריט באולפן, סגר את הדלת, כיבה את האורות וביקש ממנה להתהלך עירומה כשעל גופה מעיל בלבד. לאחר מכן הרים את המעיל, נצמד אליה וביקש ממנה "להרגיש את חום גופו".

המקרה השלישי היה במסגרת טיול שנתי, כשרמאן הציע לתלמידה אחרת ללכת אתו לטיול לילי לגבעה סמוכה, שם ביקש ממנה לשבת לידו, אחז במותניה, פשט את חולצתו והשכיב אותה עליה, ואז נגע בידיה ורגליה, הרים את חולצתה, מישש אותה, לטענתו, "כדי להעביר לה אנרגיות חמות", והתפשט לחלוטין. התלמידה ביקשה לחזור לאזור המגורים, ובדרכם חזרה ביקש שתחשוב על תרגיל ששניהם יוכלו לבצע בעירום.

במשפט טען רמאן כי ההתפשטות ליד התלמידות היא "התחברות אל הטבע וביטוי לתיאוריות של נטורליזם ונודיזם".

השופט ד"ר עמירם בנימיני (שדן בתיק בבית משפט השלום) לא התרשם מהסבריו של רמאן על רצונו "להעביר אנרגיות חמות", וקבע כי המעשים המיוחסים לו הם מעשים מגונים, וכי העובדה שבאחד מהמקרים מעשיו נעשו יומיים לפני בחינת הבגרות בתקשורת, המקצוע עליו הוא ממונה, היא חמורה. "קשה להבין איך איש חינוך ותיק דוגמת הנאשם", כתב בנימיני בפסק הדין, "יכול היה לנהוג בקהות-חושים כזו".

רמאן הורשע כאמור ב-3 עבירות של מעשה מגונה בקטינה בת 14 ובשתי עבירות של מעשה מגונה בפומבי תוך ניצול של יחסי מרות, אך זוכה מחמת הספק בסעיף של מעשה מגונה נוסף בכפייה במתלוננת רביעית.

במסגרת ערעור שהגיש על גזר הדין הגיש רמאן לפרקליטות חוות-דעת רפואית, לפיה הוא חלה בסרטן סופני, ונותרו לו 3 שנים לחיות.

מכיוון שעסקת הטיעון בינו לבין הפרקליטות אושרה על-ידי בית המשפט המחוזי בערעור שהגיש רמאן בשנת 2003, לפני שנחקק חוק הפיקוח על עברייני מין, ראמן-גוטפלן הצליח לחמוק מהפיקוח של רשויות החוק, ולאף אחד שם לא היה מושג שהוא ממשיך לחיות - עד שהפנינו את תשומת-ליבם לכך.

לפני כשנה נתקלה בו במקרה אחת המתלוננות במכללה הטכנולוגית בחולון, ונדהמה לגלות כי שינה את שמו והוא מלמד קורס באנתרופולוגיה במגמת העיצוב במכללה. בבדיקה שערכנו מתברר שהוא מתגורר ברמת-אביב ואכן ממשיך לעסוק בהוראה.

בשיחה טלפונית שקיימתי עם ראמן-גוטפלן, הוא היה נלהב להרצות על אנתרופולוגיה, קבע פגישה, וביטל אותה, ככל הנראה לאחר שיחה עם עורך דינו. בהודעה על ביטול הפגישה כתב: "לצערי אני כרגע מטופל בתל-השומר. מחלת הסרטן חזרה לביקור, ולוח הזמנים שלי לא תלוי בי. נשאיר את האופציה לימים טובים יותר".

בשיחה נוספת, שבו עומת עם העובדות, אמר: "ממש אין לי שום תגובה להגיב. אני במצב כל-כך לא טוב".

- אתה עדיין מלמד?

"לא, אני לא מלמד, אני יותר בבית-חולים. עברתי 3 ניתוחים ב-4 חודשים, והקרנות, אני חי מקצבת הביטוח הלאומי. הדבר האחרון שמעניין אותי זה עיתונות ותקשורת, אני מנסה להישאר בחיים".

- שתהיה בריא. נשארת בחיים 10 שנים כשטענת שנותרו לך 3 שנים לחיות.

"את מאחלת לי שחיי יתקצרו?"

- אני חושבת שאם נשפטת על מעשים כל-כך חמורים, אתה צריך לשלם את חובך לחברה.

"אני חושב ששילמתי מעל ומעבר. חלה התיישנות, עברו 14 שנים. אין לך עיסוק אחר?"

- המתלוננות עדיין עוסקות במה שעשית להם.

"כן, מעניין מאוד. כשראיתי אותה במכללה, זה לא הפריע לה. מעניין מאוד".

אשתו של גוטפלן העבירה את התגובה הבאה: "את פסק הדין על הערעור קיבל אהוד כשהוא מחובר לצינורות במחלקה האונקולוגית. חודשיים לפני כן אובחן כחולה בסרטן מח העצם, סרטן אכזרי במיוחד, וזה בלשון המעטה. 3 חודשים אחר-כך עבר השתלה שלא צלחה ומאז טופל בכימותרפיה והקרנות. לפני כ-10 חודשים התפרצה המחלה, כשהיא מפרקת כל עצם בגופו.

"בעלי איש יקר שטעה והביע חרטה ומשלם על טעותו בגופו, ברוחו ובנפשו, בכל יום. אהוד הוא 'סוס מת', ולך לא נותר אלא לתקוע את המסמר האחרון בארונו. אני בטוח שישנם חולאים קשים ואקטואליים בחברה שלנו שניתן לכתוב עליהם ולהניח לאהוד לסיים את חייו בשקט".

מפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) נמסר בתגובה: "החוק אינו מאפשר להעמיד אדם לדין בשנית, ועל כן אין באפשרות המדינה לדרוש מאותו אדם, אשר נשפט לפני למעלה מ-10 שנים, לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו בערכאה הראשונה.

"חוק הפיקוח על עברייני מין, אשר מסדיר את המעקב אחרי עברייני מין משוחררים, נחקק בשנת 2006 ולכן אינו חל על אנשים אשר נשפטו לפני כן. נציין כי אותו אדם בתיק המדובר לא נחשד מאז בביצוע עבירות מין נוספות.

"הפרקליטות מבינה ללבן של מתלוננות בתיקי מין ועושה כל שביכולתה, במסגרת הכלים החוקיים שעומדים לרשותה, על מנת להרתיע עברייני מין פוטנציאלים ולהעניש בחומרה עברייני מין שנמצאו אשמים בבית המשפט".

עורך דינו של רמאן, ד"ר שמואל סעדיה, מסר כי על הייצוג חלה חובת סודיות וחיסיון לקוח, ואין לו סמכות להוסיף דבר או להביע דעה בעניין, כיוון שתפקיד הפרקליט הוא לייצג נאמנה את הלקוח בין כתלי בית המשפט.

מהמכון הטכנולוגי חולון נמסר בתגובה: "הופתענו לשמוע על הפרטים שנמסרו לנו. בכל מקרה יש לציין כי גוטפלן אינו עובד של המכון, עבד בעבר כמורה מן החוץ, ואין בכוונתנו להמשיך להעסיקו".