גורם פוליטי: "גאולה אבן היא 'שרה נתניהו' של גדעון סער"

גאולה אבן ואילה חסון מתגוררות בסמיכות ליד פארק הירקון, והיחסים ביניהן היו תמיד חבריים - עד שאבן ריאיינה את ח"כ גילה גמליאל, והפיצוץ עם חסון הגיע

אילה חסון גאול אבן / צילום: שלומי יוסף
אילה חסון גאול אבן / צילום: שלומי יוסף

"כולם יודעים שאני קשורה קשר עז ואישי לשר החינוך גדעון סער" - כך פתחה גאולה אבן במארס 2013 את תוכניתה, "המוסף", בערוץ 1. הדיון היה אז על תיק החינוך והשאלה מי יקבל אותו לידיו מיד לאחר הבחירות.

הגילוי הנאות המתבקש הזה היה אמור לחתום דיון ער שניצת סביב יכולתה של אבן להמשיך בתפקידה כמגישה מרכזית בערוץ הציבורי. הרי העניין של אבן בתחום הפוליטי ידוע, וההבהרה הזאת בשידור הייתה חובתה האתית לצופיה. מכאן, הובהר למקטרגים, הכול תלוי באינטגריטי האישי של המגישה המוערכת, וזה גבוה דיו בכדי לשמור עליה נטולת פניות בזמן עבודתה העיתונאית.

השבוע, שנה וחצי אחר כך, כשהם כבר נשואים וחובקים בן משותף, הקשר בין אבן לשר הפנים סער הביא להתלקחות במקום עבודתה. אבן הושעתה מעבודתה לאחר שנטשה בזעם את המערכת, זמן קצר לפני שידור תכניתה. ביום ראשון היא תתייצב לבירור אצל העורך הראשי של רשות השידור, יונה ויזנטל. עזיבת הבניין הגיעה לאחר עימות, יש שיאמרו סוער, עם מנהלת החדשות החדשה של ערוץ 1, אילה חסון.

עם כניסתה לתפקיד בסוף החודש שעבר, חסון הכפילה את זמן המסך של אבן פי שניים, לשעת שידור יומית. זאת, למרות שהשעה החדשה הייתה לפני מהדורת החדשות ולא אחריה.

יש מי שאומרים בערוץ 1 כי למרות שההחלטה נפלה בעקבות הארכת "מבט" לשעה על-ידי יונה ויזנטל, גרם הדבר דווקא למורת-רוח אצל אבן, שראתה את הרייטינג שלה מידרדר לפחות מ-1.5% מדי ערב.

במקביל, אבן נקראה לחדרה של חסון - ששימשה עד לאחרונה כפרשנית המדינית של ערוץ 1 - והתבקשה להפסיק לראיין את מקורביו הפוליטיים של בעלה, המחזיק באספירציות פוליטיות רחוקות-טווח. תחת הוראה זו נכללו גם חברי כנסת מהליכוד, חברי מרכז וכמובן שרים.

אבן הקשתה. אחרי הכול היא מגישה תוכנית אקטואליה בענייני היום, ומה אם הסיפור המרכזי והבוער יחייב לארח מישהו מהליכוד? חסון אמרה שבמקרה כזה, שתתייעץ.

השיחה הסתיימה ברוח טובה, אך בתחושת חמיצות. עובדה היא שכשביום ראשון השבוע אירחה אבן בתוכניתה את ח"כ גילה גמליאל לאייטם על הקרב שבין ראש הממשלה לשר האוצר על תקציב המדינה, היא לא התקשרה להתלבט יחד.

חסון שמעה על הריאיון רק בדיעבד ולמחרת ביקשה לשוחח עם אבן, לאותה שיחה שהסתיימה בכך שאבן אספה את חפציה ונסעה חזרה מירושלים לתל-אביב, שעה לפני שידור.

גרות בניין ליד בניין

"גאולה, אני אוהב אותך!", כתב אתמול (ג') שר הפנים גדעון סער בעמוד הפייסבוק שלו לאחר שנודע דבר השעייתה. אך למסר אהבים של שר בישראל מעל דפי הפייסבוק יש משמעויות שונות מאלה של מסרים דומים שהרשת החברתית מציפה מדי יום.

מעבר למחווה מרגשת של בן זוג, סער הבהיר במשפט התמים הזה כי גם הוא בסיפור. ואכן, העימות בין שתי הבכירות לא יסתיים ככל הנראה בין כתלי רוממה, אלא יש מי שצובע אותו בצבעים פוליטיים עזים.

"בליכוד לא בן אדם אחד ולא שניים מגדירים את אבן כ'שרה נתניהו' של גדעון סער, לא פחות", אומר גורם המעורה בעולם הפוליטי. "היא מאוד מעורבת. מגיעה אתו לעיתים קרובות מאוד לאירועים פוליטיים או אירועים אישיים של חברי ליכוד. לפעמים אפילו לכמה אירועים בערב אחד".

גורם פוליטי אחר סיפר כי אף אשת חבר כנסת או שר לא מגיעה לאירועים מפלגתיים בתדירות שאבן עושה זאת. כמעט תמיד אפשר לראות אותה בשורה הראשונה, או צועדת אתו יד ביד. לפעמים גם דוד התינוק מגיע איתם. אחרים מספרים שהיא גם משוחחת ברמה האישית בטלפון עם אנשי ליכוד בכירים ואף מבלה איתם בחופשות משותפות.

כשרצו לדעת מה דעתו של סער על הרפורמה ברשות השידור שהוביל השר גלעד ארדן, הקשיבו היטב לדבריה של רעייתו בכנס תמיכה בקול ישראל שנערך במארס 2014. "גלעד ארדן צריך להציג הישג", עקצה אז את שר התקשורת שעוד החזיק אז בתיק העורף. "אבל אם רוצים, אפשר לסגור משרד ממשלתי מיותר, זה שאפילו שר הביטחון חושב שהוא מיותר".

אבן, שהייתה אז בחופשת לידה, נחשבה לחביבת ההנהלה היוצאת של רשות השידור בראשותו של יוני בן-מנחם וזליג רבינוביץ'. אלה, שמבינים דבר או שניים בחשיבות היחסים בין רשות השידור לדרג הפוליטי, ניסו לסלול את חזרתה של אבן היישר אל הגשת מהדורת החדשות המרכזית, "מבט" - אולם אבן סירבה.

תקוותיה של אבן להתפוגגות הרפורמה ברשות השידור נגוזו, והמציאות שכה היטיבה עמה ברשות השידור השתנתה. הביקורת עליה מבית הלכה וגברה, והיא, שפעם נחשבה לפנים של רשות השידור ולאטרקטיבית שבין עיתונאיה, הרגישה שהיעדר הקונצנזוס סביבה קשור אך ורק לבעלה.

בסביבתה היה מי שאמר שההחלטה של חסון בעניינה חלחלה מכיוונו של ארדן ואף מלשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמבקש לכוון לסער, לפגוע בו אישית ולטרפד את המרוץ שלו לצמרת.

מקורביה של אבן מדברים על "התנכלות ורדיפה של מי שנשואה לאיש ציבור", ומציירים רצף שמתחיל בראש הממשלה, ובהסכמה שלו לסגירה ופתיחה של רשות השידור, ממשיך בארדן, עובר ביונה ויזנטל ונגמר בחסון.

אך למרות שחסון אינה אדם שהעולם הפוליטי וקשריו זרים לה, אי-אפשר לחשוד בה בקרבה או מסירות כלשהי לנתניהו. על כן ברשות השידור התייחסו לאמירות הללו בביטול. "זה ספין נבזי ולא נכון, אמירה זו משוללת יסוד ומעידה שגאולה הפכה להיות זרוע מבצעת בקמפיין הפוליטי של בעלה", מגיבים על כך בחריפות גורמים ברשות השידור.

אילה חסון וגאולה אבן מתגוררות בניין ליד בניין ברחוב תל-אביבי איכותי על גדות פארק הירקון. לו רצו, הן יכולות היו לשוחח האחת עם השנייה דרך חלונות המטבח. היחסים ביניהן תמיד היו חיוביים ואף חבריים.

"אני, שיודעת הכול, לא ידעתי על הקשר בינה ובין גדעון", סיפרה חסון בריאיון לגיליון המשפיעים של "פירמה" בינואר 2014. "שידרנו יחד מגני התערוכה את הפריימריז בליכוד, ומישהו לחש לי שגדעון במקום הראשון. ואז אני אומרת לה, 'אל תשאלי, גדעון ראשון. השועל הזה'. הרי אי-אפשר להיבחר ראשון בלי חיבור לכל מוקדי הכוח בליכוד, מהמצביעים החופשיים, דרך הפייגלינים ועד הכ"צים. ואז היא אמרה לי: 'אני לא בטוחה שזה ככה'. הסתכלתי עליה במבט שואל. אין לי ספק שהיא ידעה ממנו שהוא הראשון. אחר-כך צחקתי על זה. שיהיה להם לבריאות".

כשנשאלה האם לדעתה הדבר משפיע על עבודתה העיתונאית של אבן, ענתה חסון כי "אלה שאלות שהיא צריכה לשאול את עצמה ולא אני". אלא שמרגע שחסון התמנתה לתפקיד ניהולי, גם היא הייתה צריכה לשאול את אותן שאלות בדיוק.

ברשות השידור אומרים כי נקודת המפנה הייתה דווקא לא בריאיון שניהלה אבן מול מי ממקורבי בעלה, אלא להפך - מול יריב מזדמן. היה זה ח"כ מאיר שטרית (התנועה), שלא ישכח שני ריאיונות שנתן לאבן-סער, ובהם הלמה בו ללא רחם. הריאיון הראשון מבין השניים היה במאי השנה, כששטרית עוד בדק את מימי ההתמודדות על הנשיאות; הריאיון השני ביום הבחירות לנשיאות, כשהעיתונאית הגישה את המשדר המיוחד של הערוץ הראשון.

במצבו של שטרית, שהפך למועמד מוביל, לא הייתה לו ברירה אלא להתראיין אצל רעייתו של מי שמשמש ראש המטה של יריבו היחיד, רובי ריבלין, כיום נשיא מדינת ישראל. הריאיון היה לא מתפשר ובוטה, כהרגלה של אבן, יש לומר. שוב ושוב במהלך המשדר הזכירה אבן את המילה "עוזרת", ושטרית ניסה לשמור על קור-רוח.

אך גם אם אבן הרגישה באותה עת כי היא מבצעת את המוטל עליה - הלא לנראות יש מקום משמעותי בכל הנוגע לעבודה העיתונאית. ובחוגים העיתונאיים כבר הרגישו שזה נראה לא טוב.

כך היה גם כשאבן אירחה שוב ושוב ב"מוסף" את ח"כ מירי רגב, מקורבתו של סער ואף את סגניתו במשרד הפנים, פאינה קירשנבאום מבכירי "ישראל ביתנו". תמיד, אבן נחושה שהיא מצליחה לשמור על היעדר משוא-פנים, אבל אותה הנראות הבעייתית רודפת אותה.

שילמה מחיר יקר

לגדעון סער, אומרים הפרשנים הפוליטיים, יש מעט מאוד חברים כיום מבין שרי הליכוד. האמת היא שלכל שרי הליכוד יש מעט מאוד חברים, ואפשר היה לראות זאת בהיעדר התמיכה המופגן בחוק תאגיד השידור הציבורי שהעביר ארדן. אך בדיוק כמו שמצבו של סער מורכב, כך גם מצבה של הרשות בימים אלה. וכששואלים מי חזק יותר, זה כנראה שר הפנים.

פוליטיקאים בחשו מאז ומעולם ברשות השידור, על כן יותר משהייתה חלשה, היא הייתה מוחלשת. הדרך של גאולה אבן במקום העבודה הזה לא הייתה סוגה בשושנים. למרבה האירוניה, היא הואשמה לאורך השנים דווקא בשמאלניות ובתוקפנות יתרה כלפי הצד הימני של המפה.

הביקורות נגדה התהפכו באחת, כשנישאה לסער. היא שילמה מחיר יקר כשהייתה לאישה הראשונה שהגישה מהדורת חדשות מרכזית בישראל, כשמונתה להוביל את "מבט" בשנת 1997, כשהיא בת 25 בלבד.

זמן קצר אחר-כך הודחה מההגשה לאחר שחיים יבין רצה לחזור לערוץ 1 בעקבות הרפתקה כושלת בערוץ 2. היה זה אולי הפרק הראשון בספר שעוד ייכתב על האופן שבו רשות השידור מרסקת קריירות של אנשים.

אבן, שזכתה למחמאות על עבודתה העיתונאית לאורך השנים, דבקה בשידור הציבורי - לא רק מסיבות מקצועיות, אלא גם מסיבות אישיות - וזכתה ליחס הפכפך ולא אחת משפיל, כשלא היה מי שיממש את הפוטנציאל העצום שהיה בה.

היא הועברה מרצועה לרצועה, הגישה את "יומן", לא תמיד בנוחות, סירבה לחזור להגשה של מהדורה מרכזית כשהיא מעדיפה את הרצועות שבהן תביע את עמדותיה, והקשתה את דרישות שכרה, הגבוה יחסית, לא אחת גם בזכות סוכנה דאז, שי נשר, בעלה של חסון.

לאחר שטולטלה שוב ושוב במעלה ובמורד הערוץ, אבן למדה את הלכות כלוב הזהב, עד שהפכה למגישה של תוכנית בעלת עשרות אלפי צופים בודדים בלבד. לא מעט גם אולי בשל החשדנות של הציבור כלפי הטייתה, אבל בעיקר בגלל הפלטפורמה הכושלת.

ועכשיו, רשות השידור מצויה בתהליך זמני של פירוק. יונה ויזנטל הוא עורך ראשי שמתפקד תחת הכונס הרשמי של מדינת ישראל, ועתידו בגוף השידור הזה לא ברור. הוא יבקש לעמוד לבחירה כמנכ"ל הראשון של רשות השידור החדשה שעוד אמורה להיבנות מהיסוד.

כל זה קורה כשהשר הממונה, גלעד ארדן, כנראה יארוז בקרוב את מזוודותיו כדי לצאת לשליחות באו"ם, ואת מקומו עתידה לתפוס גילה גמליאל, חברת הכנסת שעוררה את המהומה. כל מי שבנה ציפיות, עשוי להתבדות.

ביום ראשון ויזנטל יצטרך לקבל החלטה באשר ליכולתה של אבן - עיתונאית שפעלה בניגוד להוראות הממונים עליה ונטשה שידור - לשמש כמגישה מרכזית בערוץ. ויזנטל ודאי יודע כי אם יהפוך את האבן הלא נכונה, יכול לצוץ מתוכה הנחש שישים קץ לשאיפותיו ברשות השידור.

את תגובת אבן לא ניתן היה להשיג. מרשות השידור נמסר כי "מנהלת החדשות והעורך הראשי, יונה ויזנטל, קבעו כללים עיתונאיים כפי שקיימים בכל גוף עיתונאי אחר. מי שלא יעמוד בכללים אלה, לא יוכל לבצע את עבודתו ברשות השידור".

במועצת העיתונות מעדיפים שלא להתערב

אגודות העיתונאים המאגדות את עובדי רשות השידור סירבו להתייחס לסוגיית אבן-חסון. גם במועצת העיתונות העדיפו לשתוק, כנראה מהבנת הכוחות המניעים את האירוע, שהפך גדול מעימות בין עובד למעביד.

"אני מספיק מבוגרת כדי לדעת איפה לא להתערב", אמרה ל"גלובס" נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר.

סוגיית העסקת בני זוג של פוליטיקאים עלתה לאחרונה גם סביב השמועות לפיהן אמורה זכיינית ערוץ 2 רשת לתת תוכניות לג'ודי שלום-ניר-מוזס, רעייתו של שר האנרגיה סילבן שלום, המחזיקה כבר שנים רבות גם בתוכנית ברשת ב', ולהעסיק את אשת שר האוצר, ליהיא לפיד, כתסריטאית בתוכנית אחרת (תוכנית זו לא תצא לפועל). גם ליאור שליין, בן זוגה של ח"כ מירב מיכאלי, מועסק על-ידי הזכיינית רשת כמגיש התוכנית הסאטירית "מצב האומה".

למרות הימנעותה של דורנר, כללי האתיקה של מועצת העיתונות קובעים כי "לא יעמידו עצמם עיתון ועיתונאי במצב שבו קיים חשש לניגוד עניינים בין חובותיהם כעיתון וכעיתונאי לבין כל אינטרס אחר" (סעיף 15א').

סעיף אחר קובע: "לא יעשו עיתון ועיתונאי שימוש לרעה במעמדם, בתפקידם או בכוחם לפרסם או להימנע מפרסום. לא יעשו עיתון ועיתונאי שימוש פסול במידע שהגיע לידיהם עקב עבודתם" (16 א',ב').

לבסוף קיים גם סעיף אחר שאומר כי "לא יונחו עיתון ועיתונאי במילוי תפקידם על-ידי כל גורם חיצוני שאינו גלוי ובמיוחד לא על-ידי מפרסמים וגופים שלטוניים, כלכליים ופוליטיים" (19א').