צבי בר, חוגגים עצמאות לאיטליה בבית השגריר / צילום: יוסי כהן
פרקליטות המדינה סירבה לחתום עם צבי בר, ראש עיריית רמת-גן לשעבר, המואשם בקבלת שוחד, על הסדר טיעון דומה לזה שהיא חתמה עם ראש העיר בת-ים לשעבר, שלומי לחיאני, למרות הדמיון בין המקרים - כך נודע ל"גלובס".
לפי המידע, במסגרת מגעים שנוהלו בין פרקליטיו של בר, עורכי הדין נבות תל-צור וירון ליפשס, לבין אנשי התביעה, הביעו הסנגורים, בשם בר, נכונות לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שבמסגרתו יודה בר בעיקרי העובדות שנכללות בכתב האישום נגדו, בתמורה להמרת עבירות קבלת השוחד בעבירות חמורות פחות של הפרת אמונים. זאת, בדומה לאופן שבו נהגה הפרקליטות עם לחיאני, שהואשם תחילה בקבלת שוחד ובמסגרת הסדר הטיעון עמו הודה בביצוע עבירות של הפרת אמונים בלבד.
ואולם, הפרקליטות סירבה לנהוג בבר כפי שנהגה בלחיאני, והיא עומדת על אישומי השוחד נגדו. זאת, למרות גילו המבוגר שנושק ל-80, למרות עברו הציבורי העשיר, ולמרות העובדה שהשניים הואשמו בקבלת שוחד בין היתר באמצעות הלוואות מאנשי עסקים בעירם, בעת שכיהנו כראשי עיר.
אחת הסיבות לסירוב הפרקליטות לחתום עם בר על הסדר דומה לזה שנחתם עם לחיאני, היא השוני שבכל זאת קיים בין המקרים: כך למשל, בר מואשם בקבלת שוחד בהיקף של כ-2 מיליון שקל מיזמים רבים - בעוד שלחיאני הואשם בתחילה (ולא הורשע בכך) בקבלת שוחד בהיקף של כ-900 אלף שקל.
סיבה נוספת לסירוב הפרקליטות לנהוג בבר כמנהג לחיאני היא שבר סירב לכך שבמסגרת ההסדר תעתור הפרקליטות להטיל עליו עונש מאסר משמעותי בפועל. זאת, בניגוד להסדר שנחתם עם לחיאני, שבמסגרתו הוסכם בין סנגוריו, עורכי הדין גיורא אדרת ונתי שמחוני, לבין הפרקליטות כי זו תבקש שיוטל עליו עונש מאסר בפועל של שנה (לחיאני נשלח לבסוף ל-6 חודשי עבודות שירות בלבד).
הבדל לא בלתי מהותי נוסף בין המקרים הוא שתיק לחיאני נוהל על-ידי פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) - בעוד שתיק בר מנוהל על-ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. בפרקליטות המדינה מייחסים לתיק בר חשיבות רבה ומצפים לקבל מהשופט צבי גורפינקל, הדן בתיק, אמירות עקרוניות וקביעות נורמטיביות ואף אתיות, שתהיה להן השלכה לגבי מקרים עתידיים. לתפיסת התביעה, עובדות התיק הן די ברורות ברוב האישומים, והשאלות בו הן שאלות משפטיות באשר למשמעות המשפטית של המעשים שביצע בר.
התחשבות בעבר המפואר
בנוסף, לפי ההערכות, אם בר אכן יורשע במעשי השוחד המיוחסים לו, פרקליטות המדינה תתחשב בטיעוניה לעונש הן בגילו המבוגר והן בעברו המפואר בעיריית רמת-גן, בצבא ובמשטרה.
בפרקליטות המדינה מודעים היטב לכך שבר קיבל העיר רמת-גן כפרבר מנומנם של תל-אביב, ובמשך יותר מ-20 שנה הפך אותה לעיר מבוקשת ותוססת. הגורמים בפרקליטות לא מבקשים את דמו של בר, אלא את הדין הנכון והראוי.
עורכי הדין תל-צור וליפשס סירבו להגיב לדברים. מהפרקליטות נמסר בתגובה כי "איננו נוהגים להתייחס לשיחות שמתנהלות בין הפרקליטות לבין סנגורים, ואין בכך כדי לאשר או להכחיש את הנטען בפנייה".
האישום: שוחד מיזמי נדל"ן במסווה של לקיחת הלוואות
כתב האישום שהוגש נגד צבי בר, שכיהן כראש העיר רמת-גן כ-24 שנה, כולל אישומים בלקיחת שוחד בשורה ארוכה של פרשיות, בהיקף כולל של כ-2 מיליון שקל. כמו כן הוא מואשם בעבירות של מירמה והפרת אמונים, הלבנת הון ושיבוש מהלכי משפט.
האישומים נגד בר מתייחסים לפעולות שביצע כראש עיר וכחבר במוסדות התכנון המקומיים והמחוזיים בשנים 2003-2008. לפי הראיות שבידי הפרקליטות, בר לקח שוחד, בתפקידו כראש העיר ובמסווה של לקיחת הלוואות, מ-5 יזמי נדל"ן ברמת-גן ובמחוז תל-אביב, במסגרת 4 פרשיות שונות.
בר מואשם כי קיבל שוחד מיזמי הנדל"ן, שאול לגזיאל, חיים גייר, דוד לוי ועמנואל ארביב, ותמורת שוחד זה פעל כדי לקדם פרויקטים של נדל"ן, שבהם היו מעורבים, תוך ביצוע עבירות של מירמה והפרת אמונים כעובד ציבור.
בר כופר באישומים נגדו וטוען כי כל פעולותיו כראש עיר נעשו באופן ענייני וללא משוא-פנים, וכי הוא קיבל את הכספים מהיזמים כהלוואות אמיתיות וכשרות.
לחיאני מחוץ לכלא
כתב האישום המקורי שהוגש נגד ראש העיר בת-ים לשעבר, שלומי לחיאני, בתחילת אוקטובר שעבר, כלל 4 אישומים. שני אישומים עסקו בקבלת שוחד מבעלי עסקים בהיקף מצטבר של 900 אלף שקל, בעת שלחיאני כיהן כראש עיר; אישום נוסף עסק בעבירה של מירמה והפרת אמונים (הפנייה לכאורה שביצע לחיאני ל-9 עובדים בעירייה בבקשה שייטלו הלוואות מהבנק ויעבירו לו את הכספים); באישום נוסף הואשם לחיאני כי פעל בניגוד עניינים כבעל מניות בחברה המפיצה מקומון בבת-ים, כיוון שהעירייה רכשה שטחי פרסום בעיתון.
במסגרת הסדר הטיעון שנחתם עם לחיאני, נסוגה הפרקליטות מאישומי השוחד. בבמאי הרשיע שופט בית משפט השלום בתל-אביב, בני שגיא, את לחיאני, לפי הודאתו במסגרת ההסדר, בביצוע 3 עבירות של הפרת אמונים בעת שכיהן כראש עיר.
לחיאני הורשע לבסוף בכך שהחליט לנצל את מעמדו, תפקידו וסמכויותיו ופנה לשורה של עובדים בכירים בעירייה בבקשה שיסורו לבנק איגוד וייטלו עבורו הלוואות כספיות מהבנק בסכום כולל של 440 אלף שקל. הכספים נמסרו לו ושימשו להחזר חובותיו לבנקים. כמו כן הורשע לחיאני בהפרת אמונים בכך שקיבל הלוואות מאנשי העסקים בעירו, תוך שהוא מודע לאינטרסים העסקיים שלהם.
בית המשפט הטיל לחיאני עונש של 6 חודשי עבודות שירות וקנס של 250 אלף שקל - בניגוד לעמדת הפרקליטות שדרשה מאסר בפועל. כמו כן הוטל עליו קלון, שמשמעותו הרחקתו של לחיאני מהזירה הציבורית למשך 7 שנים.
בפרקליטות נוטים להגיש ערעור על גזר הדין.