"בסוף קשת ורשת יכתיבו פשרה שתחליש את חברות ההפקה"

אסף אמיר, יו"ר איגוד המפיקים, לא חושש להתבטא נגד זכייניות הטלוויזיה המסחרית ("הן יודעות שאם לא יעמדו במחויבויות, המחויבויות יתאימו את עצמן אליהן"), מזלזל ברגולטור ומסביר מדוע לא יעבוד יותר עם קשת

אסף אמיר / צילום: איל יצהר
אסף אמיר / צילום: איל יצהר

"הפעם אני יכול להבטיח שזה לא ייגמר רק בבג"ץ", אומר אסף אמיר, יו"ר איגוד המפיקים, בראיון ל"גלובס". אולי בסופו של דבר ערוץ 10 יינצל עם בואו של המשקיע, וייתכן שערוץ 2 לא יתפצל בסופו של דבר, ובהחלט יכול להיות שהצופה הישראלי הממוצע לא ירגיש בשינוי על מסך הטלוויזיה. אבל אמיר, שלא באמת חושש ממאבקים, חושש כי שוב משהו ישתנה במקורות ההכנסה שלו ושל חברי איגודו.

כשברקע ההבנה המתחדדת, כי הרף שיידרש מערוץ 10 להשקיע בתוכן מקורי בטלוויזיה המסחרית ירד ל-110 מיליון שקל במקום 280 מיליון שקל היום, עם מעבר הערוץ לרישיון, וההנחה הלא המופרכת שזכייניות ערוץ 2 ידרשו השוואת תנאים, אמיר מוכן להוציא את חבריו המפיקים, ואת התסריטאים, היוצרים והשחקנים אל הרחובות, ואף להשבית את התעשייה. "קשה לסגור ערוץ כמו ערוץ 10 בישראל", אומר אמיר. "אבל אנחנו משהו כמו 4,000-5,000 עובדים בתעשייה הזו. לחתוך אותנו ב-70% זה מהלך שיכאיב להרבה מאוד אנשים". קשה לאמוד במדויק את מספר עובדי התעשייה מאחר שהיא מורכבת מפרילנסרים רבים ומעובדים ארעיים. "אם רק ערוץ 10 יקבל את ההטבה, לא יקרה ממש כלום. הבעיה היא שעד עכשיו ראינו שבכל פעם שערוץ 10 קיבל משהו, אז גם ערוץ 2 מייד קיבל אותו. אני לא יודע איך עד עכשיו זכייניות ערוץ 2 היו מתקיימות בלי ערוץ 10. הן תמיד קיבלו הקלה דומה ואף יותר מזה".

- אבל הזכייניות עומדות כבר מספר שנים במחויבויות שלהן.

"אני לא יודע מה זה אומר שהן עומדות במחויבויות. בדרך-כלל דוחות הרשות השנייה מגיעים באיחור של שנתיים, אז אתה לא יודע מה היה בזמן אמת. תעשיית הטלוויזיה בישראל הוכיחה שיש לה לאן להגיע, והיא שגשגה בזכות חברות ההפקה והזכייניות ושוק היצירה גם יחד, ולכן לא ברור לי למה צריך לעצור את זה, רק בגלל שמישהו רוצה הנחה על מה שהוא ביקש בחוק?". לדברי אמיר, "עצוב להגיד, אבל גופי השידור יודעים, שבין אם הם עומדים במחויבויות או לא, המחויבויות יתאימו את עצמן אליהם. לאורך השנים, אף אחד לא סגר את ערוץ 10 בגלל שהוא לא עמד במחויבויות. הזכיינים ראו שאין בזה סיכון, והם הבינו את המתכון הזה. בישראל זה לא נחשב לעבריינות - אתה עובר על תקנה - משנים את התקנה".

- יקראו אנשי הזכייניות את הריאיון הזה ויגידו "איך הוא לא מתבייש? אנחנו בנינו את אסף אמיר ואת חבריו המפיקים, אנחנו הקמנו את תעשיית הטלוויזיה הישראלית. אנחנו מפרנסים אותו עם מליארדים שהשקענו בתעשייה המקומית מאז שקם ערוץ 2 לפני יותר מ-20 שנה".

"הם לא מפרנסים אותי, הציבור מפרנס את כולנו. זה טעות להגיד שהם אלה שהשקיעו בתעשייה הישראלית. הזכייניות הן גורם מאוד משמעותי, אבל הן גופי השידור - יש פה מערכת שבה המפרסמים מזרימים כסף למי שזכה בזיכיון לשדר בשידור מסחרי בישראל. אז להגיד שהן מימנו את כל שידורי הטלוויזיה? לא נראה לי - זה המפרסמים, שזה בעצם הציבור".

- הם לא חלק מהמשוואה?

"הם חלק גדול, אבל להגיד שהם מממנים זה מגוחך".

- אז אין להם שום מנדט על השידור שלהם?

"יש להם מנדט וחלק גדול בהצלחה - כמו לכל היתר - הוט , yes, השחקנים והמפיקים. אבל גוף שידור נועד לשדר. רשת וקשת לא זכו בזיכיון כדי להיות שני גופי ההפקה הגדולים בישראל. עצם זה שמאפשרים להם להפיק 35% מסך ההפקות בבית, זה כבר הופך אותן לחברות ההפקה מהגדולות בשוק, אבל הן לא מסתפקות בזה, הן רוצות יותר. הבעיה לא נגמרת כאן - הן רוצות לא רק להפיק, ולשדר ולהחזיק בחברות החדשות - הן רוצות עוד מקורות הכנסה. ובגלל שהן כאלה חזקות, הן נוגסות בכל המרכיבים בשוק - במפיקים, במשדרים וגם במפיצים בעולם. זה לא בריא".

- בזכייניות אומרים שאתם לא משקיעים כסף כמעט בכלל. הם משלמים משלב הפיתוח, דרך הפיילוטים, מכירת הפרסום, שיווק היצירה וההפצה. לכן הם אומרים "לנו הזכויות".

"חלק ממה שאמרת לא נכון. רוב הפיתוחים נעשים על-ידי יוצרים עצמאיים בתוך חברות הפקה. כשאנו מגישים להם את מה שפותח, הם נותנים לנו תקציב זעום, שבהשוואה לכל מקור אחר באירופה נמוך פי 3-4".

- אבל אלה התקציבים בישראל - ועדיין, הם מממנים.

"הם לא מממנים. יש להם מונופול על הפרסומות. בכסף הזה הם היום אמורים להוציא החוצה 65% מהסחורה ולהתחלק בזכויות עם היוצרים. אך הם חונקים את השוק ואת העסקים הבינוניים והקטנים, שקיימים יותר זמן מקשת ורשת. הזכייניות לא צריכות כלום מלבד מספר קטן של חברות הפקה גדולות שיפיקו ריאליטי, שהוא לא הפקת מקור".

- הם מעסיקים צוותי ענק שכולם ישראליים.

"אבל הרעיונות לא מפה. היצירה לא שייכת לכאן".

"הדבר הכי גרוע שיכול להיות הוא שראש הממשלה מחזיק בכל כלי התקשורת בזמן בחירות", אומר אמיר. "התחום הזה רגיש מדי מכדי שיטופל על-ידי מי שאין לו זמן לטפל בו ובאותה מידה יש לו בו אינטרס רב".

- אז מה צריך לקרות לדעתך?

"גם אם ערוץ 10 ייסגר, זה לא ישנה את הכוח שיש לערוץ 2 מול השוק והפוליטיקאים. המעבר לרישיונות הוא טעות. כל עוד שוק הפרסום בארץ נשאר על 1.2 מיליארד שקל, אין מקום ליותר משני גופים בריאים להתקיים. 3 שחקנים יהיו חלשים".

- אבל כשאתה מתאר את הכוח העצום הזה שלהם, אולי הדבר הנכון הוא לפצל את אותו?

"אני חושב שנכון היה לפצל. אבל אני בספק אם זה יקרה".

- אתה סותר את עצמך. אם יפצלו את ערוץ 2 וערוץ 10 כן יחיה, תקבל את השוק החלש שאתה חושש ממנו. ומה אז?

"עד 1 בינואר משהו צריך לקרות. כרגע לא ברור אם לשר הממונה על שוק התקשורת - ראש הממשלה - יש זמן בכלל לטפל בזה, ומה שיקרה הוא שימצאו איזה פתרון פשרה של כל הלחצים מסביב, ולצערי הפשרה תהיה שיורידו את הפקות המקור ויחלישו את כל חברות ההפקה. בסופו של דבר הן - רשת וקשת - יכתיבו את הפתרון".

באחרונה פרסמה ועדת אייל את מסקנות הביניים שלה. הוועדה אמורה לבחון את יחסי הכוחות ואת חלוקת הזכויות בשוק בין המפיקים לזכיינים. רוב גופי ההפקה בישראל לא הופיעו בפני הוועדה, לאחר שלדברי אמיר קיבלו מסר שהדבר יזיק להם ביחסיהם עם הזכייניות. אמיר עצמו היה שם ואכן, כשהוא מדבר, אפשר לזהות היטב כי במסקנותיה הסתמכה הוועדה לא מעט על דבריו. הכיוון של הוועדה היה די ברור - החלוקה בזכויות על היצירה כפי שנהוגה היום בין המפיקים לזכייניות, כשחלק הארי נותר בידי הגוף המשדר, צריכה להתחלק שווה בין שני הצדדים.

- ועדת אייל כתבה שעצם זה שיש התערבות תוכנית של הזכייניות ביצירה, הדבר הופך את ההפקה ליצירה פנימית ולא חיצונית. זכיין לא יכול להתערב בתוכן שישודר אצלו?

"אנחנו מציעים את מרכולתנו, והם יכולים להחליט אחרי בדיקה אם לקנות או לא. גם אחרי שהם מחליטים שהם לוקחים משהו, יש דיאלוג פורה עם נציגי הזכיין וזה עובד מולם. כך היה תמיד. אלא שלא פעם המשדר אומר לנו מראש מי השחקנים, מי הבמאי, מה כיוון העלילה. בדרך-כלל הם בוחרים את מי שכבר מפורסם, מי שכבר טאלנט, מי שמחובר לגוף השידור. לכל אלה יש סיכוי הרבה יותר גבוה לעבור בזכיינית. הרבה פעמים החוזה נחתם בין גוף השידור לתסריטאי או ליוצר וגם אם מגיע מפיק - הוא חסר משמעות, כי הזכויות כבר ניתנו ואתה הופך למפיק בפועל בלבד. ועדיין זה נחשב חיצוני בעיני הרשות השנייה".

- אתה מרוצה מפעילות הרשות השנייה?

"היא הוכיחה שאין לה יכולת להוביל. היא נלחצת ומקבלת תכתיבים מגופי השידור. יש שם אנשים טובים שמנסים, אבל במהלך 15 השנה האחרונות, המצב הוא שגופי השידור מאוד התחזקו מולנו והם שולטים בשוק כולו, והרשות השנייה לא עשתה שום דבר בעניין".

- הרגולטור לא דואג לכם?

"הרגולטור שבוי בידי גופי השידור".

מפיקים בהישרדות

לדברי אמיר, המפיקים היום נמצאים במצב של הישרדות. אם לא די בהרעה במצבו של השוק, גם בגלל מבצע "צוק איתן", אז חברות רבות נפגעו לאחר שלדבריו "לקחו צד נגד גופי השידור בוועדת אייל. האנשים האלה נפגעו".

- מה עשו להם? ביטלו חוזים?

"כן, העבירו מסרים, לא חידשו הפקות".

- מי למשל?

אמיר לא נוקב בשמות. "אני כיו"ר לא קיבלתי איומים, אני מדווח על זה ממפיקים אחרים. הופיעו בפני הוועדה לא יותר מ-3-4 מפיקים. הקבוצה המקורית הלכה והידלדלה וכולם פרשו. אחד נקרא לשיחה ואחר קיבל שיחת טלפון. גם מי שלא הגיע, שילם את המחיר".

- אתה עובד היום עם ערוץ 2?

"הייתי פעם בן בית בקשת, אהבתי לעבוד עם אבי ניר (מנכ"ל קשת, ל"א). אבל עם השנים זה פסק לחלוטין ובפגישה האחרונה שלנו הבנו שמכיוון שאני לא מוכן לעבוד ללא זכויות, וללא שתהיה לי אמירה, כנראה לא נעבוד יחד. זה היה ברוח טובה. אני לא רואה טעם לעבוד שנתיים על הפקה, ואני לא מדבר על ריאליטי אלא על דרמות, שהתקציבים בקושי מספיקים, לעשות את העבודה המטורפת הזאת, ובסוף לגלות שלא נשאר לך שום חלק אמיתי, זה נראה לי מגוחך".

תגובת קשת ורשת לכתבה לא נתקבלו.

כ-30 אנשי תעשיית הטלוויזיה בצרפת בדרך לארץ

בשבוע הבא יקיים איגוד המפיקים בישראל בפעם השנייה את כינוסו השנתי בשיתוף שגרירות צרפת והמכון הצרפתי. במסגרת זו יגיעו לישראל יותר מ-30 אנשי התעשייה הצרפתית ובהם מנהלת רשת קאנאל פלוס, למפגש בין יומיים שבמסגרתו ינסו לקדם שיתופי פעולה בין התעשיות. בעוד שהקולנוע הצרפתי איכותי ומשגשג, התחושה בטלוויזיה הצרפתית היא של משבר תוכן אמיתי.

אמיר מפציר במבקרים לעבוד ישירות עם המפיקים ולא עם גופי השידור, "כך, היצירה היא בבעלות משותפת, ולכן יותר שווה לפתח רעיון יחד מאשר ללכת לגוף שידור, לקנות משהו מוכן ואז בסה"כ לקבל רישיון לשדר אותו".

בעוד שהוא מוצא בשיתופי הפעולה הבינלאומיים דרך שבה המפיקים יוכלו לעקוף את מגבלות היחסים עם זכייניות הטלוויזיה המסחרית, כשהוא רואה שקשת ורשת עושות את זה, הוא לא מרוצה. "מה הכי מעניין את גוף השידור ואת העומד בראשו? ברור שבראש ובראשונה אלה הרווחים", הוא אומר. "אחרי זה צריך לעניין אותו הקהל בישראל. אבל היום אנחנו בסיטואציה שיש פזילה לקהל בעולם, ואנחנו הופכים להיות קבוצת מיקוד של מוצרים שאפשר למכור בעולם. הם קיבלו זיכיון לשדר לישראל - צריך לעשות דברים טובים לפה ואז למכור אותם בעולם. הפזילה לחו"ל לא תביא אותם לשום מקום. יש פה חברה, תרבות ושיח".

- הם מזניחים את כל אלה לדעתך?

"לא, אבל כל זה הופך להיות עוד שיקול, ולא השיקול הבלעדי".

- מטרידה אתכם הכניסה של אנדמול לרשת?

"מטריד אותנו שגוף שידור רוצה גם להפיק וגם להפיץ בינלאומית".

- נראה שאינך מרוצה כלל מההתנהלות בתעשייה. לו זה היה תלוי בך, היית עובר להיות מפיק בצרפת?

"אני לא רואה את עצמי בשום מקום אחר".

ערוץ 2
 ערוץ 2