מה אומרות עלינו הסיסמאות שאנחנו בוחרים באינטרנט?

משאלות כמוסות, מודלים להערצה, טראומות ילדות, מסרים סמויים וסתם סיפורים משעשעים ■ בחלק מהמקרים הבחירות שלנו בסיסמאות משקפות דברים שלא ידענו על עצמנו או על הסובבים אותנו

סיסמה / צילום: שאטרסטוק
סיסמה / צילום: שאטרסטוק

עצרו רגע לחשוב על הסיסמאות בחיים שלכם (אני מתכוונת כאן לסיסמאות כניסה, passwords, לא "העם דורש צדק חברתי"). הדבר הראשון שיעלה בראשכם, כפי שקרה למרבית המרואיינים בכתבה הזו, הוא ההבנה שאנחנו נדרשים לכמות כמעט בלתי נסבלת של סיסמאות - אייטונז, גוגל פליי, הבנק, קניות אונליין, ג'ימייל, יוזר במשרד - והרשימה רק הולכת ומתארכת במעבר מהעולם הממשי אל הווירטואלי.

תחשבו על הנושא עוד קצת, ויש סיכוי סביר שפתאום תגיעו לתובנות מעניינות על עצמכם, על היצירתיות שלכם, על מה שמפריד אתכם מאנשים אחרים (ובמקרים רבים, גם מאחד אתכם עם השאר), על שאיפות גלויות ונסתרות, על סודות מודחקים שאולי אפילו לא ידעתם על קיומם, או שסתם תיזכרו בסיפורים משעשעים.

במאמר ארוך במיוחד שפורסם לאחרונה במגזין של ה"ניו-יורק טיימס", מספר כתב העיתון איאן אורבינה סיפור מרגש ועצוב למדי: אישה זרה, שפגש ברחוב בזמן שטיילה עם הכלב שלה, סיפרה לו בגילוי-לב שכמה חודשים אחרי שבנה התאבד היא מצאה על שולחן הכתיבה שלו פיסת נייר עם הסיסמה למחשבו האישי: "Lambda1969".

היא חקרה את משמעות המילה באינטרנט, וזכתה לווידוי מרגש מהבן, כאילו חזר מעולם המתים כדי לספר לה משהו: המילה "למבדה", היא גילתה, סימלה ביוון העתיקה שאיפה לשחרור. היא נפוצה בקרב קהילת הלהט"בים, וכיום אף פועל ארגון בשם זה למען זכויות הקהילה ברחבי העולם; 1969 הייתה השנה שבה התחילה המחאה ההומוסקסואלית בגריניץ' ווילג' וסימלה למעשה את התחלת המאבק למען זכויות הלהט"בים בארצות-הברית. הבן, למדה האימא באמצעות הסיסמה, היה הומוסקסואל בארון.

*** הכתבה המלאה - במגזין G