גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מול בריון צריך להתנהג כבריון

ישראל גיבשה מדיניות של הכלה מול אויביה; הגיע הזמן לשנות כיוון

איראן היא, כנראה, מעצמת הטרור מספר 1 בעולם. היא שולחת את זרועותיה, במישרין ובאמצעות פרוקסי (שרת מוסווה-אנונימי שמספק גישה מהירה למשאבים חיצוניים ברשת מחשבים), לכל מקום אפשרי. איראן מעורבת בסוריה בהגנה על משטר אסד, היא מעורבת בלבנון באמצעות חיזבאללה, היא עומדת מאחורי המורדים בתימן עם פוטנציאל לשליטה עתידית במיצרי באב-אל-מאנדב, היא מעורבת במלחמה בעיראק לצד הממשלה, ויוצרת לעצמה פוטנציאל להפוך את עיראק למדינת-חסות, היא מאיימת על ערב-הסעודית, מדינות המפרץ, וגם ירדן. זרועות הטרור שלה חובקות עולם.

לגבי ההבנות שגובשו בין איראן לבין המעצמות, בלוזאן, ושעדיין צריכות להתכנס לכלל הסכם מחייב עד סוף יוני, יש חילוקי-דעות בין מומחים. יש אומרים , כמו אפרים הלוי, לשעבר ראש המוסד והמועצה לביטחון לאומי, כי איראן עשתה ויתורים לא פשוטים מבחינתה. אחרים, כמו פרופ' עוזי אבן, פרופ' לכימיה ומדען גרעין, מצביע על החור הגדול בהבנות - הכור באראק יאפשר לה לייצר פצצות פלוטוניום, שהן, ולא המסלול החלופי של שימוש באורניום, מהוות, את הסכנה האמיתית. טרם יבשה הדיו על ההבנות, ואיראן כבר הזדרזה להודיע שהיא לא תחתום על ההסכם, אם הוא לא יהיה מלווה בהסרה מלאה ומיידית של הסנקציות, ושהיא לא תסכים לפיקוח על מתקנים צבאיים שלה.

ישראל גיבשה לעצמה בכמה גזרות מדיניות של "הכלה" - הכלה כלפי החיזבאללה בלבנון, הכלה כלפי החמאס בעזה, והכלה, אם תרצו, כלפי הפלסטינים בגדה. אפשר להסכים או לא להסכים עם מדיניות זו.

אבל מדיניות של הכלה כלפי האיום האיראני, זהו סיפור שונה לחלוטין. מדובר במדינת טרור, מדינה פנאטית מבחינה דתית, ששואפת להפוך למעצמת-על אזורית, שמדברת בגלוי על הצורך בהשמדת ישראל. מדינה שההיסטוריה שלה ב-35 השנים האחרונות היא היסטוריה של שקרים, הסתרות והונאות. במדינה כזו לא צריך ואי-אפשר לתת אמון.

אמנם אומרים לנו שיהיה פיקוח הדוק. אבל מדוע שנאמין לכך? פיקוח מטבעו מתעייף ומתרופף עם השנים, מפקחים באים ומפקחים הולכים. האיראנים יידעו למצוא את החוליות החלשות ביניהם. ונניח, שהמפקחים ימצאו הפרות שיבצעו האיראנים. מה אז? האם יוחזרו הסנקציות? יופצצו מתקני הגרעין של איראן? לא. ההימור שלי הוא, שיימצאו דרכים לתירוץ ההפרה, והמסר האיראני יהיה בנוסח מרוכך - זו הפרה טכנית, עניין של מה בכך. וכך, עד ההפרה הבאה, וכן הלאה וכן הלאה, הרי אף אחד לא רוצה מלחמה והרוגים.

זה מזכיר את הסיטואציה שהייתה בשנות ה-30 באירופה. למרות ההסכמים שנחתמו אחרי מלחמת העולם הראשונה, היטלר סלל את דרכו להשתלטות על אירופה, לא במהלך אחד גדול, אלא בשורה של מהלכים קטנים: הקמת צבא שלא על-פי מה שהותר לגרמניה בחוזה ורסאי, כניסת הצבא הגרמני לאזור המפורז של הריין, האנשלוס של אוסטריה, השגת השליטה בסודטים (הסכם מינכן), ובעקבותיה - כיבוש צ'כוסלובקיה. לכל מהלך היה לגרמנים "הסבר", שהכשיר את הוויתור מצד מעצמות המערב. ויתור אחרי ויתור - עד שנפקחו עיניהם והתבררה התמונה הגדולה והקשה.

התמונה הגדולה במקרה של איראן היא ברורה. איראן לא זקוקה באמת לאנרגיה גרעינית לצורכי שלום, ולא השקיעה את כל המאמץ האדיר וכספי העתק ב-20 השנים האחרונות לצורך זה. כל העולם מבין לאן זה הולך. כל השאר הם עניינים טכניים - מספר סרכזות (צנטריפוגה), סוג הסרכזות, שיעור ההעשרה, ועוד, שיכולים להיות חשובים, אבל הם לא העיקר. העיקר שברור לאן איראן חותרת; ובמצב כזה, לקנות 10-15 שנים של שקט, שאחריהן, במקרה הטוב, לא ברור מה יקרה - זו מדיניות של עצימת עיניים. נשיא ארה"ב ברק אובמה הוא חסיד של פתרון בעיות בדרכי שלום. גם אני. אבל במקרה איראן, השכל הישר הבסיסי ביותר והניסיון ההיסטורי מובילים למסקנה, שמול בריון צריך להתנהג כבריון, גם אם בתחכום.

איראן לא הייתה מגיעה לשיחות אלמלא הסנקציות והחשש של הממשל ממרי פנימי. כל זה ישתנה באחת, כאשר הסנקציות יוסרו. כל מה שאיראן תצטרך אז, זה לחכות לסיטואציה הבינלאומית המתאימה, לדהור לפצצה, ולהעמיד את כולנו בפני עובדה מוגמרת.

מנהיגי העולם, ובראשם נשיא ארה"ב, צריכים לומר לאיראן דברים ברורים: אינכם זקוקים לגרעין למטרות שלום, איננו מאמינים לכם, סיגרו את כל מתקני הגרעין שלכם, ולא - אנחנו לא נסיר את הסנקציות וגם נפציץ אותם. נכון, יש במהלך כזה סיכונים גם לישראל, אבל הסיכונים שבהסכם נוסח לוזאן גדולים לאין ערוך.

עוד כתבות

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון