גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מול בריון צריך להתנהג כבריון

ישראל גיבשה מדיניות של הכלה מול אויביה; הגיע הזמן לשנות כיוון

איראן היא, כנראה, מעצמת הטרור מספר 1 בעולם. היא שולחת את זרועותיה, במישרין ובאמצעות פרוקסי (שרת מוסווה-אנונימי שמספק גישה מהירה למשאבים חיצוניים ברשת מחשבים), לכל מקום אפשרי. איראן מעורבת בסוריה בהגנה על משטר אסד, היא מעורבת בלבנון באמצעות חיזבאללה, היא עומדת מאחורי המורדים בתימן עם פוטנציאל לשליטה עתידית במיצרי באב-אל-מאנדב, היא מעורבת במלחמה בעיראק לצד הממשלה, ויוצרת לעצמה פוטנציאל להפוך את עיראק למדינת-חסות, היא מאיימת על ערב-הסעודית, מדינות המפרץ, וגם ירדן. זרועות הטרור שלה חובקות עולם.

לגבי ההבנות שגובשו בין איראן לבין המעצמות, בלוזאן, ושעדיין צריכות להתכנס לכלל הסכם מחייב עד סוף יוני, יש חילוקי-דעות בין מומחים. יש אומרים , כמו אפרים הלוי, לשעבר ראש המוסד והמועצה לביטחון לאומי, כי איראן עשתה ויתורים לא פשוטים מבחינתה. אחרים, כמו פרופ' עוזי אבן, פרופ' לכימיה ומדען גרעין, מצביע על החור הגדול בהבנות - הכור באראק יאפשר לה לייצר פצצות פלוטוניום, שהן, ולא המסלול החלופי של שימוש באורניום, מהוות, את הסכנה האמיתית. טרם יבשה הדיו על ההבנות, ואיראן כבר הזדרזה להודיע שהיא לא תחתום על ההסכם, אם הוא לא יהיה מלווה בהסרה מלאה ומיידית של הסנקציות, ושהיא לא תסכים לפיקוח על מתקנים צבאיים שלה.

ישראל גיבשה לעצמה בכמה גזרות מדיניות של "הכלה" - הכלה כלפי החיזבאללה בלבנון, הכלה כלפי החמאס בעזה, והכלה, אם תרצו, כלפי הפלסטינים בגדה. אפשר להסכים או לא להסכים עם מדיניות זו.

אבל מדיניות של הכלה כלפי האיום האיראני, זהו סיפור שונה לחלוטין. מדובר במדינת טרור, מדינה פנאטית מבחינה דתית, ששואפת להפוך למעצמת-על אזורית, שמדברת בגלוי על הצורך בהשמדת ישראל. מדינה שההיסטוריה שלה ב-35 השנים האחרונות היא היסטוריה של שקרים, הסתרות והונאות. במדינה כזו לא צריך ואי-אפשר לתת אמון.

אמנם אומרים לנו שיהיה פיקוח הדוק. אבל מדוע שנאמין לכך? פיקוח מטבעו מתעייף ומתרופף עם השנים, מפקחים באים ומפקחים הולכים. האיראנים יידעו למצוא את החוליות החלשות ביניהם. ונניח, שהמפקחים ימצאו הפרות שיבצעו האיראנים. מה אז? האם יוחזרו הסנקציות? יופצצו מתקני הגרעין של איראן? לא. ההימור שלי הוא, שיימצאו דרכים לתירוץ ההפרה, והמסר האיראני יהיה בנוסח מרוכך - זו הפרה טכנית, עניין של מה בכך. וכך, עד ההפרה הבאה, וכן הלאה וכן הלאה, הרי אף אחד לא רוצה מלחמה והרוגים.

זה מזכיר את הסיטואציה שהייתה בשנות ה-30 באירופה. למרות ההסכמים שנחתמו אחרי מלחמת העולם הראשונה, היטלר סלל את דרכו להשתלטות על אירופה, לא במהלך אחד גדול, אלא בשורה של מהלכים קטנים: הקמת צבא שלא על-פי מה שהותר לגרמניה בחוזה ורסאי, כניסת הצבא הגרמני לאזור המפורז של הריין, האנשלוס של אוסטריה, השגת השליטה בסודטים (הסכם מינכן), ובעקבותיה - כיבוש צ'כוסלובקיה. לכל מהלך היה לגרמנים "הסבר", שהכשיר את הוויתור מצד מעצמות המערב. ויתור אחרי ויתור - עד שנפקחו עיניהם והתבררה התמונה הגדולה והקשה.

התמונה הגדולה במקרה של איראן היא ברורה. איראן לא זקוקה באמת לאנרגיה גרעינית לצורכי שלום, ולא השקיעה את כל המאמץ האדיר וכספי העתק ב-20 השנים האחרונות לצורך זה. כל העולם מבין לאן זה הולך. כל השאר הם עניינים טכניים - מספר סרכזות (צנטריפוגה), סוג הסרכזות, שיעור ההעשרה, ועוד, שיכולים להיות חשובים, אבל הם לא העיקר. העיקר שברור לאן איראן חותרת; ובמצב כזה, לקנות 10-15 שנים של שקט, שאחריהן, במקרה הטוב, לא ברור מה יקרה - זו מדיניות של עצימת עיניים. נשיא ארה"ב ברק אובמה הוא חסיד של פתרון בעיות בדרכי שלום. גם אני. אבל במקרה איראן, השכל הישר הבסיסי ביותר והניסיון ההיסטורי מובילים למסקנה, שמול בריון צריך להתנהג כבריון, גם אם בתחכום.

איראן לא הייתה מגיעה לשיחות אלמלא הסנקציות והחשש של הממשל ממרי פנימי. כל זה ישתנה באחת, כאשר הסנקציות יוסרו. כל מה שאיראן תצטרך אז, זה לחכות לסיטואציה הבינלאומית המתאימה, לדהור לפצצה, ולהעמיד את כולנו בפני עובדה מוגמרת.

מנהיגי העולם, ובראשם נשיא ארה"ב, צריכים לומר לאיראן דברים ברורים: אינכם זקוקים לגרעין למטרות שלום, איננו מאמינים לכם, סיגרו את כל מתקני הגרעין שלכם, ולא - אנחנו לא נסיר את הסנקציות וגם נפציץ אותם. נכון, יש במהלך כזה סיכונים גם לישראל, אבל הסיכונים שבהסכם נוסח לוזאן גדולים לאין ערוך.

עוד כתבות

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם