גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ועדת טירקל תחסוך לישראל חקירה פלילית בינ"ל?

ביה"ד הפלילי הבינ"ל בהאג הורה לבחון מחדש את ההחלטה שלא לחקור את אירועי המרמרה ■ פרופ' מיגל דויטש: "ועדת טירקל עשתה כל שלאל ידה כדי להגיע לבירור האמת"

מרמרה / צלם: רויטרס
מרמרה / צלם: רויטרס

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג פסק ביום חמישי האחרון (16.7.15) כי על תובעת בית הדין, פאטו בנסודה, לשקול מחדש את החלטתה שלא להחל בחקירת הטענות לעבירות על הדין הפלילי הבינלאומי, באירועי ספינת המאווי-מרמרה מליל ה-31 במאי 2010. התובעת החליטה בנובמבר האחרון שאין מקום לפתוח בחקירה בעניין, בהנמקה העיקרית שהיקף העבירות הנטענות אינו מבסס חומרה מספיקה כדי להחיל את סמכות בית הדין.

בית הדין קיבל את הערר על החלטתה במספר הנמקות, והורה לתובעת לבחון מחדש את האפשרות לפתוח בחקירה. משמעות ההחלטה אינה אומרת בהכרח, שצפויות העמדות לדין. ייתכן שהחקירה שביצעה ישראל במסגרת "ועדת טירקל" לבחינת אירועי המשט תהווה בסיס משפטי להחלטה חדשה של התובעת, שלא להחל בחקירה.

עמידה ברף החומרה

סמכות בית הדין מוגדרת באמנה שייסדה אותו, כסמכות החלה בקשר לפשעים החמורים ביותר נגד המשפט הבינלאומי. בית הדין נימק את החלטתו מסוף השבוע האחרון, בין היתר, בכך שהתובעת טעתה בקביעתה כי "פרשת המרמרה" אינה בדרגת החומרה הנדרשת כדי לבסס את סמכות בית הדין, בהתאם לאמנה.

בית הדין ציין בהחלטתו, שהנפגעים הישירים מאירועי המרמרה הם עשרת ההרוגים באירוע ועוד כ-50 עד 55 פצועים בדרגות פציעה שונות - מדובר בנתונים שאין עליהם מחלוקת. בנוסף עמד בית הדין על ה"פוטנציאל" של עוד מאות מקרים לכאורה של פגיעה בכבוד, עינויים או טיפול בלתי אנושי, שהתבטא (הכול, לפי טענת המערערת - האיחוד של איי קומורו) במניעת גישה לעשיית צרכים מנחקרים, מניעת תרופות ועוד.

בית הדין קבע, כי התובעת טעתה כשקבעה שכמות הנפגעים אינה מספקת להפעלת סמכות בית הדין. זאת בהתבסס על החלטה קודמת של משרד התובעת לחקור ואף להעמיד לדין שני נאשמים במקרה שקנה-המידה שלו דומה לכאורה למקרה המרמרה. מדובר במקרה של בהאר אידריס אבו גרדה ועבדאללה גרדה, מנהיגי מיליציה מדרפור שבסודן, שהועמדו לדין בתקופת התובע הקודם, לואיס מורנו אוקמפו, בגין התקפה על בסיס שמירת שלום של האו"ם בדרפור ב-2007, שבמהלכה נרצחו 12 קורבנות "בלבד".

בנוסף, בית הדין מצא עוד מספר פגמים בהחלטת התובעת, כגון אי-התייחסות לטענות מסוימות במסגרת ההחלטה, וקביעת קביעות עובדתיות שלדעת בית הדין לא ראוי היה לקבוע בשלב בדיקה מקדמית שלפני חקירה.

המשמעות האופרטיבית של החלטת בית הדין אינה פתיחה אוטומטית בחקירה, אלא שקילה מחדש של החלטת התובעת במסגרת הליך הבדיקה המקדמית, בשאלה - האם לפתוח בחקירה. גם אם יוחלט על פתיחה בחקירה, אין הדבר אומר שיהיו העמדות לדין של אישים מעורבים. עם זאת, ההיסטוריה הקצרה של בית הדין מראה שהסיכוי להעמדה לדין, מרגע שנפתחה חקירה, עולה משמעותית.

טירקל ורף ה"משלימות"

אחד מהנושאים שבהם עוד צפויה לדון התובעת בהחלטתה האם לפתוח בחקירה הוא סוגיית ה"משלימות". עקרון המשלימות, המעוגן באמנת בית הדין, קובע כי מקרה המובא לפני בית הדין אינו קביל בפניו כאשר: "המקרה נחקר, או הוגשה תביעה בעניינו, על-ידי המדינה בעלת סמכות השיפוט לגביו, אלא אם המדינה אינה רוצה או אינה יכולה, בתום-לב, לערוך חקירה או להגיש תביעה בעניין".

במילים אחרות, היה והמדינה עשתה ונהגה בתום-לב כדי לחקור את האירועים - סמכות בית הדין אינה חלה לגבי המקרה הנבדק.

התובעת פאטו בנסודה נמנעה מלדון בסוגיית ה"משלימות" בהחלטתה הקודמת לאור התייתרות העניין, מאחר שכבר קבעה כי המקרה אינו עומד ברף הראשוני של חומרת המעשים. לכן, הרף הבא שאותו יש לחצות כדי להורות על חקירה, הוא רף ה"משלימות".

פרופסור מיגל דויטש שהיה חבר בוועדת טירקל שבחנה את אירועי המשט, סבור כי "בעניין ה'משלימות', יש משקל מרכזי לעבודתה ולמסקנותיה של ועדת טירקל, אשר שופט המיעוט של ביה"ד בהאג הרבה להסתמך עליהן בחוות-דעתו החולקת על דעת הרוב". כחבר ועדת טירקל, דויטש מבקש להימנע ממסירת הערכות ביחס לעבודת הוועדה, אך לדבריו "ראוי להפנות זרקור למקצת מסקנות רלבנטיות, המפורטות בדוח הפומבי של הוועדה".

הוועדה בחנה 133 מקרים של הפעלת כוח על ה"מרמרה". ב-127 מקרים המסקנה הייתה שהפעלת הכוח מותרת לפי המשפט הבינלאומי. ביחס לשישה מקרים נקבע שלא ניתן היה לאתר מידע מספיק כדי להגיע למסקנות. הוועדה מצאה שלוחמי צה"ל הופתעו במהלך האירועים, ולא תכננו לפגוע בחיי הפעילים שנמצאו על הספינה, אלא פעלו מתוך הגנה עצמית. גם הטענות לגבי הפרה של הדין הבינלאומי בנוגע לאופן חקירת העצורים, נדחו.

עם זאת, הוועדה ציינה בדוח כי הפרקליט הצבאי הראשי עדכן אותה על שבע חקירות פליליות שניהלה מצ"ח נגד 16 חשודים, "בגין אירועי גניבה שונים של רכוש השייך למשתתפי המשט על-ידי חיילי צה"ל". הוועדה ציינה, כי בעת כתיבת הדוח, הבשילו שלוש חקירות לכדי הגשת כתב-אישום נגד ארבעה נאשמים. בזמן כתיבת הדוח, אחד מן המשפטים כבר הסתיים בהרשעה.

לדברי דויטש, "יש לציין שוועדת טירקל הייתה ועדת בדיקה ציבורית, עצמאית ובלתי-תלויה. לאחר שהגיעה למסקנה כי הסגר הימי על עזה חוקי (מסקנה שאושרה בהמשך על-ידי ועדה של האו"ם, ועדת פאלמר), הוועדה ניתחה את כל הפעלות הכוח של חיילי צה"ל על הספינה. לצורך כך, הוועדה הפעילה מנגנון מיוחד לבדיקה עובדתית, שבמסגרתו נגבו עדויות של עשרות חיילים שהשתתפו באירוע. העדויות השונות נבחנו בדקדקנות תוך הצלבה מול עדויות אחרות, צפייה בצילומי וידיאו מפורטים ובסרטים ממצלמות האבטחה של ה'מרמרה', הקלטות מאמצעי חוזי של צה"ל, בדיקת מסמכים רפואיים, בדיקת מצאי התחמושת ועוד".

- האם העובדה שלוועדה לא הייתה סמכות אופרטיבית להעמיד לדין לא גורעת מיכולתה לחסום את סמכות בית הדין בעילת ה"משלימות"?

דויטש: "אינני סבור כך. החובה היא לבצע בירור ובדיקה אפקטיביים. מינוי ועדת בדיקה ציבורית היא אמצעי לגיטימי לשם כך על-פי המשפט הבינלאומי. הוועדה הייתה מוסמכת להעביר מידע לגבי עבירות, אילו הן היו מתגלות, לידיעת היועץ המשפטי לממשלה. לא מצאנו חשש לעבירות".

- האם המצב שמי שרואים בעצמם קורבנות באירועי המרמרה לא העידו בפני הוועדה לא יוכל להקשות על קבלת מסקנות ועדת טירקל כחקירה ממצה מבחינת עקרון המשלימות?

דויטש: "הוועדה הסתמכה, בנוסף לעדויות אחרות, גם על חומרים אותנטיים מאוד, ובמרכזם צילומי וידיאו של האירועים אשר חלקם נלקחו ממצלמות האונייה עצמה, וממצלמות של משתתפי המשט. לגבי עדויות של משתתפי המשט, נערכו פניות לרב-החובל של הספינה ולראש ארגון ה-IHH, שארגן את ההתנגדות האלימה על האוניה, למסור עדות, תוך קביעת הסדרים דיוניים מתאימים.

"כל משתתפי המשט הוזמנו לספק ראיות, ושגרירות טורקיה הוזמנה למסור רשימת עדים. כל הפניות לא נענו. שני אזרחי ישראל שהשתתפו במשט העידו. בסופו של דבר, הוועדה עשתה כל שלאל ידה על מנת להגיע לבירור האמת, כנדרש לפי המשפט הבינלאומי".

עוד כתבות

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

מתוך קמפיין בנק לאומי

החפרן, הצייצן, המשפיענית ועומר אדם משגרים את בנק לאומי למקום הראשון

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

משרד החוץ האיראני: השיחות עם ארה"ב יתחדשו בסביבות השעה 18:30

השיחות צפויות להתחדש בשעה 18:30 שעון ישראל ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: האם גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש של שר האוצר סמוטריץ', שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל־130 דולר, נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו, והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו החדש בדרך לביטול? ● גלובס עושה סדר

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה הם יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה, ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● וגם: חברת httpool, המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב