נתונים בלתי נתפסים על השתלבות הנשים במשק ובאקדמיה

מרכז "שוות" במכון ון ליר בירושלים מפרסם היום (ג') את מדד המגדר 2015 ובו נתונים המעידים על אי-שוויון מגדרי עמוק במשק ובאקדמיה בישראל. בשורה התחתונה: הנשים בישראל אמנם משכילות יותר, אך לא מצליחות להשתלב היטב במשק.

הנתונים מקיפים את העשור שבין 2004 ל-2013. לפי המחקר, בשנת 2013 לכ-48% מהנשים היו 13 שנות לימוד ומעלה, לעומת 45% אצל הגברים. למרות זאת - רק חמישית מהפרופסורים היו נשים.

הנשים בישראל גם עניות יותר, כאשר שיעור העניות עומד על 18.4% לעומת 16.5% אצל הגברים.

בכל הנוגע לתפקידים ניהוליים נותרות הנשים מאחור גם כן: ב-2013 הועסקו 6,631 (15%) נשים בלבד בתפקיד מנכ"ל, לעומת 37,940 מנכ"לים גברים.

לפי הנתונים ישנן הרבה יותר נשים המועסקות במשרה חלקית בהוושאה לגברים: מספר הגברים המועסקים במשרה חלקית הוא פחות ממחצית ממספרן של הנשים (כ-243,900). עם זאת, שיעור השתתפותן של הנשים בכוח העבודה הלך וגדל עם השנים והגיע ל-58.2% מכלל הנשים בגיל העבודה, לעומת 69.4% מהגברים. בחברה הערבית חלה ירידה בשיעור השתתפותן של נשים בשוק העבודה מ-27.1% ל-26.3%.

פרופ' חנה הרצוג, מנהלת-שותפה של "שוות" וחברת צוות ההיגוי של מדד המגדר, קובעת כי האסטרטגיה של הטמעת חשיבה מגדרית לקידום שוויון צריכה להביא בחשבון את האינטרסים והצרכים הנבדלים של נשים מקבוצות אוכלוסייה מגוונות וממיקומים חברתיים שונים.

"כמו כן", היא מוסיפה, "ההשלכות של תוכניות פעולה, של חוקים, של סוגי מדיניות ושל הקצאות משאבים, צריכות להיבחן בראי הצרכים הנבדלים של נשים מקבוצות שונות, כדי להבטיח שהצדק והשוויון המגדרי לא יהיו נחלתן של נשים משכבה מסוימת בלבד".