אשתו של בני שטיינמץ הורשעה בהעסקת עובד זר ללא היתר

אשתו של איש העסקים בני שטיינמץ, לוסי אגנס שטיינמץ, הורשעה לאחרונה לפי הודאתה על-ידי שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, אורן שגב, בהעסקת עובד זר מהפיליפינים ללא היתר וללא ביטוח רפואי במשק-הבית של הזוג שטיינמץ במושב רשפון - כך נודע ל"גלובס". העובד הזר הועסק בבית הזוג שטיינמץ במשך כשנה באופן יומיומי וגם התגורר ביחידת דיור בביתם.

בני שטיינמץ הצטרף בכך לראש הממשלךה לשעבר אהוד ברק וליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שנשותיהם, נילי פריאל ואביבה וינשטיין, הועמדו אף הן לדין בשנים האחרונות בגין העסקת עובד זר ללא היתר והורשעו, כשהם עצמם יצאו ללא פגע.

הסיבה המרכזית שבגינה בני שטיינמץ עצמו לא הועמד לדין בגין ההעסקה האסורה היא ששטיינמץ שוהה מרבית זמנו בחו"ל, ולכן רשות ההגירה הגיעה למסקנה שהוא לא היה מעורב בהעסקה ללא היתר.

ההליך המשפטי שמנהלת רשות האוכלוסין וההגירה נגד רעייתו של שטיינמץ נמשך מזה כשנתיים, עד כה מתחת לרדאר של כלי התקשורת. ב-14 באפריל השנה הגיעה המדינה להסדר עם לוסי שטיינמץ, באמצעות בא-כוחה עו"ד זרי חזן, לפיו שטיינמץ מודה ומורשעת בעובדות כתב האישום נגדה, כאשר כל אחד מהצדדים יטען באופן חופשי לעונש שייגזר עליה.

"הודתה והצטערה"

שלב הטיעונים לעונש נערך באותו היום. מפרוטוקול הדיון שהגיע לידי "גלובס" עולה כי נציג המדינה טען בפני השופט שגב כי יש להטיל על לוסי שטיינמץ קנס של 35 אלף שקל בגין ההעסקה ללא היתר של העובד הזר, וקנס נוסף בסך 15 אלף שקל בגין העבירה של העסקה ללא ביטוח רפואי.

"בשנים האחרונות התגבשה מדיניות ברורה וחד-משמעית בכל הנוגע לאכיפה של הוראות עובדים זרים במשקי-בית", ציין התובע. "מדיניות זו באה לידי ביטוי בהגשת כתבי אישום יזומים נגד מעסיקים שמעסיקים עובדים זרים במשקי-בית וגם בהגברת רמת הענישה בתיקים אלה".

פרקליטה של שטיינמץ טען מנגד כי יש להקל בעונש. "מדובר על תיק משנת 2010, קרי לפני 5 שנים, ומדובר בעבירת עוון", טען עו"ד חזן. "התיק נבנה על עדות אחת של הנאשמת שהגיעה לחקירתה, הודתה מיד, הצטערה, הסבירה את הנסיבות, סיפרה על אורך ההעסקה ולקחה אחריות מלאה על מעשיה".

בהמשך טען עו"ד חזן כי המדינה הגישה את כתב האישום בתיק 3 שנים ו-4 חודשים, אחרי מועד האירוע ללא סיבה וללא הסבר ובשיהוי ניכר. "אם המדינה גורמת עינוי דין לאדם הפשוט שמחכה שהסיפור הפלילי שלו יסתיים קרוב ל-4 שנים, וזה עול בלתי נסבל, צריכים לכמת את זה גם לעניין העונש. בתיק הזה אין הסבר לשיהוי", טען עו"ד חזן בבית הדין לעבודה.

כעולה ממסמכי התיק, כמה ימים מאוחר יותר אף הגיש עו"ד חזן לשופט הודעה שבמסגרתה הפנה אותו לפסיקת בית המשפט העליון, הקובעת כי שיהוי בהגשת כתב אישום (דוגמת התיק הנדון) יכול להביא לזיכוי נאשם מכוח הגנה מן הצדק, אך יכול אף להביא להקלה בעונשם של נאשמים במקרים שאינם עולים כדי הגנה מן הצדק.

נזכיר כי נילי פריאל, רעייתו של ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק, הורשעה במארס האחרון על-ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, במסגרת הסדר טיעון, בהעסקת עובדת זרה מהפיליפינים שלא כדין וללא ביטוח רפואי בעבודות משק-בית בבית הזוג בתל-אביב ממארס ועד אוקטובר 2009. על פריאל הוטל לשלם קנס בסך 22 אלף שקל בגין הרשעתה.

במאי 2013 הגיעה אביבה וינשטיין, רעיית היועמ"ש יהודה וינשטיין, להסדר טיעון עם רשות ההגירה, במסגרתו היא הורשעה בהעסקת עובד זר הודי בבית הזוג וינשטיין בהרצליה בעבודות בית שלא על-פי היתר כדין. הוענש שהוטל על אביבה וינשטיין היה תשלום קנס למדינה בגובה 20 אלף שקל.

גורלו של עופר נמרודי היה אחר מזה של ברק, וינשטיין ושטיינמץ. נמרודי עומד לדין בימים אלה לדין לצד רעייתו, רוית, בגין העסקת עובדת זרה ללא היתר בבית הזוג בסביון.