פרופ' רוני גמזו / צילום: אוריה תדמור
פרופ' רוני גמזו, המנכ"ל החדש של המרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), הוא מנהל בית החולים הראשון שיפרסם באופן שוטף את יומן הפגישות שלו - כך נודע ל"גלובס". גמזו הודיע על כך לאחרונה לעו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של התנועה הצרכנית "הצלחה", שדרשה את היומנים של מנהלי איכילוב, שיבא ורמב"ם בשנים 2013-2014. גמזו הודיע כי יפרסם בתוך חודש גם את יומני הפגישות שלו בתקופה בה כיהן כמנכ"ל משרד הבריאות.
הפנייה לפרופ' גמזו נעשתה לאחר שקודמו בתפקיד, פרופ' גבי ברבש, מסר תחילה כי הוא מוכן עקרונית לפרסם את היומנים שלו, אולם בהמשך הבהיר כי לא יעשה זאת לפני שתתברר בבית המשפט העתירה המינהלית שהוגשה בעניין היומנים של מנכ"ל שיבא, פרופ' זאב רוטשטיין. העתירה נגד רוטשטיין הוגשה על-ידי עו"ד מן ועו"ד יובל יועז, בשל התנגדותו הגורפת לפרסום היומנים. פרופ' ברבש הסביר כי אף שמבחינתו אין מניעה לפרסום היומנים, הוא סבר כי "יש מקום להחלטה שוויונית ואחידה בנושא שקיפות היומנים שתחול על כל מנהלי בתי החולים הממשלתיים". לדבריו, "משהוגשה עתירה בנושא, אין בהמתנה לתוצאותיה משום פגיעה משמעותית בעיקרון השקיפות השלטונית ובזכות הציבור לדעת".
העותרת, תנועת הצלחה, סבורה מנגד כי אין זה ראוי לעכב את מסירת המידע בשל ההליך שמתנהל מול שיבא, ועל כן פנתה היום (ג') לבית המשפט המחוזי בת"א בבקשה לצרף להליך גם את איכילוב. בינתיים, בהנהלת רמב"ם ביקשו ארכה לצורך מסירת תשובתם באשר למסירת היומנים של המנכ"ל פרופ' רפי ביאר, וסירבו למסור ל"גלובס" האם יעתרו לבקשה.
פרופ' גמזו חרט על דגלו את נושא השקיפות כמנכ"ל משרד הבריאות, והיה הראשון שהביא לפרסום נתונים השוואתיים בין בתי החולים, בראשם זמני ההמתנה לניתוחים ומדדי האיכות - זאת למרות התנגדות של שנים מצד מנהלי בתי החולים. בכנס השקיפות של משרד הבריאות שהתקיים לפני מספר חודשים, הצהיר גמזו כי המערכת הישראלית עדיין מפגרת מאוד בתחום השקיפות ביחס לארה"ב, וציין כי ישנה חשיבות לא רק לשקיפות המידע, אלא גם לנגישות שלו.
לדבריו, לא מספיק לפרסם נתונים על גבי טבלאות, אלא להגיש אותם כך באופן שיאפשר לציבור לעבד בעצמו את המידע. גמזו הזכיר את החקיקה במדינת ניו יורק שעוסקת במאגר פתוח (OPEN DATA), והסביר: "תחת כל קטגוריה, בין היתר בבריאות, הציבור יכול לשאול כל שאלה באתר האינטרנט ולקבל עליה תשובה מיידית, עד רמת שמות הילדים שניתנו בשנה מסוימת". לדבריו, "הדרך קדימה הרבה יותר שאפתנית ולשם אנחנו צריכים להגיע".
אם ייחשפו בסופו של דבר גם היומנים של הפרופסורים ברבש, רוטשטיין וביאר, אפשר יהיה ללמוד מעט על סדר היום של מנהלי בתי החולים הגדולים בזמן עבודתה של ועדת גרמן. השלושה ניסו לקדם באותם ימים הכנסה של שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) לבתי החולים הציבוריים, וכפי שנחשף ב"גלובס" התקשרו לשם כך באופן חשאי עם משרד הפרסום גיתם. יומני הפגישות עשויים ללמד גם על הקשר של המנהלים עם בעלי הון ופוליטיקאים. כך למשל, נימקו בהנהלת שיבא את סירובם למסור את היומנים של רוטשטיין: "המדובר בפגישות עבודה עם תורמים (שבמקרים רבים מבקשים לשמור על אנונימיות), מטופלים, עובדים, גורמים מסחריים וכדומה... יכולתו של מנהל בית חולים לקיים פגישות דיסקרטיות עם כל אחד מהגורמים הללו הינה קריטית לתפקודו השוטף והיעיל של בית החולים".