מחוברים לחדשות

הסרט "מחוברים לחיים" הוא אלגוריה על המצב של צרפת ושל המהגרים בה

פליטים מסוריה / צילום: רויטרס
פליטים מסוריה / צילום: רויטרס

"מחוברים לחיים", יום ב' 22:00, ערוץ yes3

הנה לכם סרט שלמרות שאולי כבר צפיתם בו (היה להיט גדול בבתי הקולנוע לפני כשנתיים), ודאי תשמחו לצפות בו שוב הערב. לא רק בגלל שתמיד נחמד לראות סרט טוב, גם אם מוכר - אלא מפני שחלק מהרבדים שעינו של צופה זר עלולה הייתה להחמיץ בצפייה ראשונה, מזדקרים כאן לעין בעקבות אירועי הטרור בפריז.

ברובד הראשון של הסרט, והוא נותר כמובן אפקטיבי גם בצפייה חוזרת, יש כאן ידידות שנרקמת בין שני אנשים שאין להם שום דבר במשותף: אחד עשיר כקורח ונכה ב-100%, השני מבטא שלמות פיזית שלצערו לא יכולה לחלץ אותו מהעוני בו הוא ומשפחתו נתונים.

יהיה מי שיאמר שמעבר לתסריט המצחיק והמרענן כל-כך (כמובן שבהקשר הזה צריך לזכור שהוא מבוסס על סיפור אמיתי) יש כאן את ההתנגשות האולטימטיבית בין התרבויות: לא רק בשאלות של דת (שאינה נוכחת בסרט הזה) או של חברה (נוכחת כעלילת צד בסיפור), אלא במובן הקמאי של ההתנגשות בין הגבר הלבן, בעל האמצעים אך הנחות פיזית (נחיתות שמתבטאת כאן באופן הקיצוני ביותר), לבין הגבר השחור ורב-האון.

נכון שאת התסריט הזה כתבו במקור החיים עצמם, ועדיין אפשר לראות בו אלגוריה על מצבה של צרפת שזקוקה למהגרים כדי לתפקד, אך בה בעת צריכה להיות מודעת לעובדה שהכלתם בביתה תשנה את הסדר הישן שנבנה בו במשך שנים ארוכות (על-פי הסרט הזה: אז שתשנה. אפשר לחשוב שאנחנו כל-כך מאושרים עם הסדר הישן).

* ציון: 9

איפה התחרות?

כמה מילים על הערב החדש של ערוצי הברודקאסט, יום ב' מ-21:00

21:00 או 21:00 וקצת (שמעתי שסוכנויות הימורים בעולם כבר מאפשרות להמר על אורכה של מהדורת החדשות בערוצים 10 ו-2), 3 ערוצי ברודקאסט: בערוץ הממלכתי משחק כדורגל הערב בין שתי קבוצות (הפועל תל-אביב ומכבי חיפה) שבשנים עברו התמודדו על האליפות, ואילו עתה הקרב ביניהן הוא קרב תחתית. הרייטינג של ערוץ 1 גבוה בערב כזה מאשר בכל ערב נתון - ועדיין מדשדש.

בערוץ 2 הולכים על אג'נדה חברתית עם "המערכת" של מיקי חיימוביץ'. חשוב מאוד, אך גם משעמם, כמו "סדרת כתבות" ממהדורת החדשות שהתארכה לה. אחריה משודרת "פרודים". "מי?" שאלתם, ובצדק.

אפשר היה לצפות שמול ערב שכזה ישחיל ערוץ 10 פגז בין טובה לצריח, כמו שיודע כל מי שאחז אי-פעם בידיו נשק נ"ט, אבל הוא מוותר. יסלח לי ירון ברובינסקי הלא רע בכלל או רבקה מיכאלי שלא נס ליחה, אבל "לעוף על המיליון" ו"בנות הזהב" זו טלוויזיה של אחר-הצהריים, לא של פריים-טיים. איפה "בייבי-בום"? איפה "המקור" כשצריך אותו? למה הם מפרגנים למתחרים ערב שידורים כה חלש מבלי לנסות אפילו להתחרות?