שנת 2015 עשויה להיזכר כנקודת מפנה. עד כה מסתמן שהשנה החולפת הייתה הפעם הראשונה מזה יותר מחמש שנים שמדדי המניות המובילים בשווקים מפותחים מחוץ לארה"ב (גוש האירו ויפן בעיקר) הניבו תשואה גבוהה יותר מהשוק האמריקאי. וכמו שהדברים נראים כעת, בהנחה ששוקי המניות יהיו חיוביים בשנה הקרובה, ב-2016 המגמה הזו תתגבר.
הטרנד הגדול של 2015 היה דו-ראשי. מצד אחד גיוסי ענק בקרנות סל מגודרות מטבע על מניות בגוש האירו ובשווקים מפותחים אחרים ומהצד השני פדיונות ענק בקרנות הסל המובילות על S&P500. ראינו את המגמות האלה כבר מתחילת השנה, אך במיוחד בשוק האמריקאי זה לא היה באופן עקבי. ל-S&P500 זו הייתה שנה תנודתית במיוחד, כאשר המדד הפופולרי מחק במהלך השנה כמה פעמים את כל התשואה שצבר מתחילת שנה - רק כדי להתחיל לעלות מחדש.
מנתונים ראשוניים (ולא סופיים) לסיכום 2015, המנצחים הגדולים של השנה החולפת הם קרנות סל כמו HEDJ לחשיפה מנוטרלת אירו למניות של יצואניות גדולות מגוש המטבע האחיד ו-DBEF העוקבת אחר מדד של MSCI לחשיפה לשווקים מפותחים מחוץ לארה"ב (גם כאן בנטרול חשיפה מטבעית), שגייסו יחד כמעט 30 מיליארד דולר.
לאור חוסנו של הדולר בשנה האחרונה, אין פלא כי משקיעים העדיפו לנטרל את החשיפה למטבעות אחרים. בתחילת ינואר 2015 הערכנו כאן כי זו תהיה השנה של המוצרים מנוטרלי המטבע, שהגיעו לשוק האמריקאי באיחור מסוים בהשוואה לישראל, שבה תעודות סל מנוטרלות מטבע פופולריות מאוד כבר כ-7 שנים. הפעם הראשונה שבה עלה מוצר מגודר מטבע לתודעת המשקיעים בעולם הייתה ב-2013, כאשר DXJ המציעה חשיפה לשוק היפני בנטרול החשיפה לין, גייסה 9 מיליארד דולר והייתה קרן הסל המגייסת ביותר באותה שנה. אגב, DXJ ו-HEDJ הן של אותו מנפיק, Wisdom Tree.
לא כל המשקיעים העדיפו את החשיפה מנוטרלת המטבע. קרנות סל לחשיפה על שווקים מפותחים מחוץ לארה"ב ללא נטרול מטבע, כמו EFA או IEFA (שתיהן על מדד שווקים מפותחים של MSCI), EZU (מדד MSCI לגוש האירו) ו-VEA (מדד השווקים המפותחים של FTSE), גייסו עוד כ-25 מיליארד דולר בשנה האחרונה. בדיעבד, ההשקעה בדרך זו לא הצדיקה את עצמה, כי האירו נחלש במהלך השנה בכ-10% מול הדולר.
משקיעים אלו צדקו בכיוון, אבל טעו בכך שלא ניטרלו את המטבע וזו עוד תובנה שניקח איתנו לשנת 2016 , אך זו רק חצי מהתמונה. הצד השני הוא הפדיונות הגדולים שספגה SPY, קרן הסל הגדולה ביותר בעולם. במהלך השנה האחרונה פדתה ה-SPY לבדה כ-40 מיליארד דולר, אם כי חשוב לציין כי הפדיון הזה לא היה נקודתי ובמהלך השנה גייסה הקרן גם לא מעט כסף. SPY מנהלת כיום נכסים בשווי 181 מיליארד דולר.
לא רק S&P500 בלט בפדיונות, אלא גם מדדים אחרים בשוק האמריקאי, אם כי בהיקפים נמוכים משמעותית. כך למשל בלטו נא"סדק 100 (הקרן הפופולרית QQQ), שממנה נפדו כמעט 3 מיליארד דולר, או ראסל 2000.
השווקים המתערערים
מבט מהיר בביצועים של המדדים המובילים בשווקים האלה, מגלה כי הסטת הכספים הייתה במידה רבה צעד נכון, אם כי לא כל מי שפעל כך הרוויח. בשל התנודתיות הגדולה בכל השווקים, חשיבות נקודת הכניסה הייתה מכרעת ב-2015 - תופעה שלהערכתנו תהיה קריטית גם ב-2016. נכון להיום, ה-S&P500 הניב מתחילת השנה תשואה שלילית של מעל 2.5%, בעוד שהשווקים המרכזיים בגוש האירו סיפקו תשואות חיוביות נאות (מדד אירוסטוקס 50 עלה ביותר מ-3.6%, מדד קאק בצרפת ודאקס בגרמניה עלו ביותר מ-8% והשוק האיטלקי עלה ב-11%). כך גם ביפן, שם הניקיי עלה בכמעט 9%.
הביצועים של השווקים מגלים מקום נוסף שבו צדקו רוב המשקיעים - כשברחו מהשווקים המתעוררים. למעט השוק הסיני, שהספיק בחודש אוגוסט לצנוח ביותר מ-30% ולתקן בהמשך חלק גדול מהירידות - רוב השווקים המתפתחים ספגו מפלה צורבת בשנה האחרונה. בריחת כספים גדולה מהם הובילה גם לירידה דרמתית במטבעות שלהם ולהתפרצות אינפלציה, שאילצה בתורה את הבנקים המרכזיים להעלות ריביות לרמות גבוהות. בשנה החולפת נפדו כ-10 מיליארד דולר מקרנות הסל המובילות לחשיפה לשווקים המתעוררים, בראשן EEM ו-VWO.
מי קרא לאג"ח האלה "זבל"?
עד כמה המגמות האלה צפויות להימשך? נראה כי אם המגמה במניות תהיה חיובית, יש סיכוי גבוה שאירופה ויפן ימשיכו לבלוט לחיוב. סיבה אחת היא המשך זרימת כסף גדולה - בניגוד לארה"ב, גוש האירו למשל עדיין לא חזר לרמת כניסת הכספים שלפני המשבר. גם הרווח למניה באירופה נשאר נמוך מהרמות שלפני המשבר של 2007, בעוד שבארה"ב הוא עבר אותו מזמן. ההרחבות המוניטאריות בגוש האירו וביפן, אל מול העלאות הריבית בארה"ב שצפויות אף לתפוס תאוצה בשנה הקרובה, מספקות תמיכה נוספת לעלייה במניות ולמטבע חלש שיתמוך ביצואניות.
במבט קדימה, אחד הטרנדים ששווה לעקוב אחריהם בשנה הקרובה הוא אג"ח High Yield (אג"ח בתשואה גבוהה, או "אג"ח זבל"). התחום הזה שקק חיים בחודשים אוקטובר נובמבר, עם גיוסי עתק של מעל 8 מיליארד דולר בקרנות הסל המובילות בתחום, אך מתחילת דצמבר חווה ירידות חדות. מתחילת דצמבר פדו קרנות סל כמו HYG ו-JNK כ-1.5 מיליארד דולר (הפדיונות היו כפולים. בינתיים הן חזרו קצת לגייס), על רקע הירידה התלולה במחירי הנפט. בשנים האחרונות יותר ויותר חברות אנרגיה ניצלו את הגאות בהנפקות High Yield ומיהרו להנפיק אג"ח, כך שהסקטור תורם כיום 10%-12% מהאפיק (תלוי איזה מדד בוחנים). ירידת מחירי הנפט מגבירה את החשש שהחברות במגזר יתקשו בבוא היום לפרוע את ההתחייבויות שלהם.
הירידות החדות באג"ח בסקטור זה, אשר במידה רבה נובעות גם מקשיי סחירות ונזילות ולא רק מירידת הנפט, עשויות להשתנות ברגע שמחירי הנפט ישנו כיוון. המרווח הממוצע באג"ח High Yield ל-5 שנים הוא כיום כ-520 נקודות בסיס - הרמה הגבוהה ביותר מאז סוף 2012. בינתיים, כל מי שמיהר לנצל את הירידה לצורך הגדלת חשיפה הפסיד, כך שנראה כי כדאי להמתין קודם לשינוי מגמה בסקטור האנרגיה.
חשוב להביא בחשבון כי העלאות ריבית לא תמיד הולכות יחד עם ביצועים חזקים באג"ח High Yield. אולם, לנוכח העובדה שגם בפד מדברים על קצב עלייה איטי של הריבית ובשוק מגולם צפי נמוך עוד יותר של העלאתה, ייתכן שהפעם הדברים יהיו שונים וחרף עליית הריבית, ה-High Yield יחווה תקופה טובה גם ב-2016.
* הכותב הוא מנהל מחקר יועצים בהראל פיננסים. אין לראות בכתוב שיווק השקעות או תחליף לייעוץ מס עצמאי. הכותב, החברה, חברות קשורות ובעלי עניין בהן עשויים להחזיק או לסחור בניירות הערך המצוינים בכתוב
אירופה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
