גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרטים חדשים על מהפכת המדדים שמתכננת הנהלת הבורסה

כחצי שנה לאחר שהציגה את תוכניתה לעידוד מחזורי המסחר במניות, ולאחר דיון עם השחקנים בשוק, מציגה הבורסה בת"א את הרפורמה המעודכנת - שבמסגרתה דגש מיוחד על הזיקה לישראל ■ המטרה: יישום כבר השנה

בורסת תל אביב / צילום: תמר מצפי
בורסת תל אביב / צילום: תמר מצפי

5.5 חודשים לאחר שהבורסה בת"א פרסמה לראשונה את תוכניתה המקדמית לשינוי מדדי הבורסה וליצירת כמה מדדים חדשים, היא מפרסמת היום את התוכנית המעודכנת, שאותה ניסחה לאחר דיונים עם נציגים רבים משלל השחקנים הפעילים בשוק ההון הישראלי. במסגרת השינויים ביחס לתוכנית המקורית, שאותה הוציאה לשם דיון בנושא, מצמצמת הבורסה את הקיטון המוצע במשקלה של חברה מסוימת ממדד הדגל של הבורסה, תוך שהיא מרחיבה את מדד הדגל החדש שהיא מתכננת להשיק, ושפונה בעיקר למשקיעים זרים, ומכניסה לתוכו גם את שני הבנקים הגדולים.

באוגוסט השנה פרסמה הבורסה, בניהולו של יוסי ביינארט, את היוזמה לשיפור הנזילות ומחזורי המסחר באמצעות רתימת המסחר הפסיבי ההולך וגדל, באמצעות תעודות הסל והקרנות המחקות, על-ידי שינוי מדדי המניות והרחבתם, כך שיותר מניות יוכנסו לכל מדד. נוסף עך כך מדובר בהוספת שלושה מדדים חדשים (ולא רק שניים כפי שהוצע בתחילה), בהם מדד בלו-צ'יפ ישראלי. בין היתר דובר על הפיכת מדד ת"א 25 למדד ת"א 35, ועל הפיכת מדד ת"א 75 לת"א 90 (כך שמדד ת"א 100 יהפוך למדד ת"א 125).

ישנם כמה שינויים בתוכנית המוצגת עתה לעומת התוכנית המקורית. בראש ובראשונה, כפי שהבורסה מיהרה להחליט ולהדגיש עוד קודם, תיוחס חשיבות רבה לזיקה לישראל של מניות שייכללו במדדים השונים. למעשה, כבר לאחר שספגה אש אדירה מכיוון השוק, ונאלצה לשנות את דרכיה, בעקבות הפיאסקו של מנקיינד ושל הנפקות נוספות, הבהירה הבורסה כי במדדיה העתידיים תהיה חשיבות אדירה לזיקה ישראלית חזקה ואמיתית, שתהווה תנאי להיכלל במדד, ובמדד החדש, הבלו-צ'יפ 15, אף מדובר בחברות ישראליות בלבד (כאלה שהתאגדו בישראל - חזק הרבה יותר מזיקה).

המדדים העיקריים

"מאוד נקפיד על זה", אומרים היום בבורסה, ומוסיפים ש"זה לא 'סימון וי'. אנו מאמינים שהערך המוסף של מדדי הבורסה זה המיקום. הזהות הישראלית חשובה לנו, ולכן אנו מדגישים שמעכשיו צריך זיקה מהותית, וחברות זרות שקיימות במדדים יורשו להישאר במדדים כל עוד יישארו, אך אם הן ייצאו מהמדדים הן לא יורשו להיכנס מחדש".

עם זאת, השמות שנבחרו עתה למדדים פונים למשקיעים זרים. כך, בבורסה מקפידים על הזיקה לישראל, וזה אומר שמנקיינד לא תוכל להיכנס ל-35, אבל גם אומרים שהפנים לחו"ל. במסגרת זו תושק סדרת 'מדדי גלובל', כי לדברי אנשי הבורסה, "אנו כן רוצים מניות זרות פה".

ומה השינויים ברפורמה המוצעת, ביחס להצעה המקורית, לגבי הרכב המדדים? את עיקרי הרפורמה שהוצעה באוגוסט 2015 הבורסה שמרה, ואולם, ישנם כמה שינויים משמעותיים, בהם בשני המדדים המרכזיים שהבורסה מייעדת. אם בתחילה דיברה הבורסה על כך שהמשקלות המקסימליים לכל חברה במדד ת"א 35 החדש יעמדו על 4%, לעומת 10% כיום במדד ת"א 25, הרי שעכשיו הבורסה מציעה שהמשקל המקסימלי למניה מסוימת במדד יופחת ל-7% בלבד.

בהצעה לגבי מדד ת"א 90 (כיום ת"א 75) לא חלו שינויים ביחס להצעה המקורית, ומדד יתר 50 יהפוך למדד יתר 60 ויקבל שם שפונה למשקיעים חיצוניים - ת"א SME60 (חברות קטנות ובינוניות). כמו כן, מדד בלו-צ'יפ 12 שאותו הציעה הבורסה להשיק, אכן יתווסף לבורסה גם על פי המתווה הנוכחי של הרפורמה, אך הוא יכלול 15 חברות. המדד החדש, שאותו מייעדים בבורסה בעיקר למשקיעים זרים שרוצים חשיפה לישראל, לא יכלול רק חברות מענפי "ריאלי" ו"היי-טק", אלא גם מענפים אחרים, ובראשם הבנקים, כך שיכלול את שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי (למעשה המדד החדש לא יכלול רק את חברות ההשקעות וההחזקה).

נוסף על כך, באוגוסט שעבר הציעה הבורסה להשיק מדד חדש נוסף: מדד המידקאפ שיאחד את היתר 60 ות"א 90, ושלמרות שמו יכלול חברות קטנטנות במונחים בינלאומיים. עתה הבורסה מציעה שמדד זה ייקרא מדד SME150. כמו כן, בהצעתה העדכנית מהיום מציעה הבורסה להשיק עוד מדד: ת"א רימון, שיכלול מאגר של כ-180-200 חברות במשקל מקסימלי של 1% לכל מניה.

במדדים היותר קטנים שינתה הבורסה את הצעתה הראשונה לגבי מדד ת"א ביטוח שיכלול 16 חברות ולא 7 פי שהוצע בתחילה (בעוד שהמשקל המקסימלי לחברה מסוימת במדד יפחת מ-20% ל-15%), ואילו מדד ת"א תקשורת (שיכלול גם חברות מתחום טכנולוגיות מידע) יכלול כ-21 חברות ולא 8, והמשקל המקסימלי למניה יופחת מ-20% בהצעה המקורית של הרפורמה ל-10%.

בבורסה מציעים גם להאריך את תקופת ההכשרה למניות חדשות לפני כניסתן למדדים, משבועיים כיום לפרק זמן של 7 עד 12 שבועות, וש"מניות גדולות יצורפו למדדים בתהליך הדרגתי מבוקר".

במסגרת הרפורמה ישונו עוד כללים, בהם מינימום החזקות ציבור, שיועלה ל-30% מהמניות המונפקות שיהיו בידי הציבור בחברות הוותיקות (שכבר במדדים), ו-35% לחברות חדשות שיצטרפו למדדים. זאת לעומת שיעורים של 20% ו-25% כיום, בהתאמה. נוסף על כך, יהיו דרישות למינימום סחירות ומינימום שווי החזקות הציבור כדי להיכלל במדדים. בהקשר זה נציין כי מכירת מניות שליטה על-ידי בעלי שליטה בבורסה תיעשה באופן הדרגתי, במטרה להימנע ממימוש חד מדי של מניות על מנת לעמוד בכללי ההון הצף המינימלי.

מקווים שיספיקו לרבעון הרביעי

בבורסה מציינים היום, כי "בחצי השנה האחרונה הצגנו את עקרונות המתודולוגיה החדשה של מדדי המניות וקיימנו דיאלוג אינטנסיבי עם קשת רחבה של גופים בשוק ההון... רובם המכריע של פעילי השוק קידמו בברכה את הרפורמה המוצעת, ועיקר המלצות הפעילים אומצו", אמרו.

לאור זאת, היום פורסמה הרפורמה בנוסחה החדש, שלאחר הדיון עם הפעילים בשוק. השלב הבא לאחר הערות הציבור הוא 18 בפברואר, אז עולה הרפורמה לאישור דירקטוריון הבורסה. בבורסה צופים שהמחשוב של המהלך יקרה עד התחלת הרבעון הרביעי השנה, אך מציינים שעדיין מוקדם לדעת מתי הרפורמה תצא לפועל באופן סופי. בכל אופן, בבורסה מקווים ומאמינים שזה יקרה עוד השנה.

מבחינת ראשי הבורסה מדובר במהלך משמעותי, שמטרתו לנצל את הגידול האדיר בהיקפי הכספים שמנוהלים באפיקי ההשקעה הפסיביים - תעודות סל וקרנות מחקות (שנכון לסוף 2015 נוהלו באמצעותן בישראל נכסים בהיקף כולל של כ-133 מיליארד שקל) - באופן שיביא להרחבת המסחר במספר גדול של מניות. זאת באמצעות יצירת שלל מדדים והכנסת מספר גבוה ככל שניתן של מניות ישראליות - אפילו קטנטנות - למדד כלשהו.

בבורסה מסבירים שמבחינתם יש עוד כמה יעדים לרפורמה, ובראשם הפחתת הריכוזיות במדדי הבורסה. כמו כן, מטרות נוספות הן הפחתת סיכון למנהלי מוצרי המדדים, צמצום תופעת אפקט המדד (שינוי במניה בגלל עדכוני מדדים או לקראתם) בגלל שינוי מועדי העדכונים מפעם ברבעון לפעם בחודש, וגם בגלל הפחתת תקרת המשקל של מניה מסוימת (מטפלים גם באירוע מדד של הצטרפות ראשונה למדד או היגרעות ממדד, כשבמקרים כאלה המהלך ייעשה בהדרגתיות), עידוד משקיעים זרים, הגדלה של שיעור החזקות ציבור ומיצוי הפוטנציאל של חברות גדולות וקטנות (SME), וכמובן יצירת זיקה ישראלית במדדי הבורסה.

עוד כתבות

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מסחר תנודתי בוול סטריט; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, במטרה לתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז