רוב השכירים מאמינים שאין פערי שכר מגדריים. הם צודקים?

חברת המחקר האמריקאית גלאסדור: כדי ליצור שוויון בשכר, יש ליצור כמה שיותר שקיפות במקומות עבודה באשר לפערי השכר, כלומר לחייב חברות ציבוריות לפרט אותם

מנהלות / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מנהלות / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

על העובדה שיש פערי שכר בין נשים לגברים קשה להתווכח. קשה, אך מתברר שאפשר. לפי חברת המחקר האמריקאית גלאסדור (Glassdoor), רוב השכירים מאמינים שאין פערי שכר בין נשים לגברים בחברה שבה הם עובדים, "וזאת למרות הר של מחקרים כלכליים שמוכיחים אחרת", כפי שכתבה החברה. ממצאיה מתבססים על סקר שביצעה בקרב בוגרים ב-7 מדינות, ובהן ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה, גרמניה וצרפת.

כדי לחזק את ממצאיה, החליטה גלאסדור לבצע מחקר משלה, שלטענתה שונה ממחקרים אקדמיים בכך שהוא משקלל את הגדרות התפקיד, את המעסיק ואת המדינה "כדי שנוכל להשוות תפוחים לתפוחים ולא אחרת" כדברי החוקרים. כלומר, מדובר במחקר הרבה יותר ממוקד שנותן תמונת מצב מדויקת יותר.

אך לפני שנרד לעומק המחקר העדכני של גלאסדור נחזור לרגע לנתונים היסטוריים על פערי שכר. בתחילת שנות ה-60 היה שוק העבודה האמריקאי מחולק באופן ברור בין נשים לגברים, ורק 37% מהנשים עבדו מחוץ לבית. במודעות ה"דרושים" שהתפרסמו אז בעיתונות הייתה הפרדה ברורה בין משרות המיועדות לנשים לבין אלה שמיועדות לגברים, ובממוצע אישה השתכרה 59 סנט על כל דולר שגבר השתכר. בשנת 1963 חוקק בארה"ב חוק השוויון בשכר, שנועד לתקן את העיוות הזה, ובעקבותיו צומצם הפער ל-72 סנט בשנת 1990 ול-77 סנט בשנת 2005.

לטענת גלאסדור, "בעשור האחרון לא חלה התקדמות נוספת, והפער כעת עומד על 75-80 סנט", וכדי לצמצם את הפער ולהגדיל את המודעות אליו יש קודם כול למדוד במדויק את פערי השכר ולבדוק לעומק מה יוצר אותם.

גלאסדור התבססה על אלפי נתוני שכר שיש בידיה ובדקה אותם ב-5 המדינות שציינו. ואלה מסקנותיה: "יש פערי שכר בלתי ניתנים להכחשה, הן בארה"ב והן בשאר העולם. בממוצע, גברים משתכרים יותר מנשים בכל מדינה שבדקנו, הן בנטרול ובשקלול קריטריונים כמו הגדרת תפקיד, החברה, התעשייה ועוד קריטריונים שנדרשים כדי לבצע השוואה של תפוחים לתפוחים".

בארה"ב, גבר מקבל שכר בסיס הגבוה ב-24.1% מזה של אישה, כלומר אישה מקבלת 75.9 סנט על כל דולר שגבר מקבל - בדומה לנתונים ההיסטוריים שציינה החברה. עם זאת, ברגע שחברת המחקר השוותה בין עובדים בני אותו גיל, השכלה אקדמית ושנות ניסיון - הפער צומצם ל-19.2%, כלומר 80.8 סנט לדולר. וברגע שהחברה מיקדה עוד יותר את ההשוואה, כלומר השוותה בין אותם תפקידים, אותו מעסיק ואותה מדינה - הפער צומצם ל-5.4% או 94.6 סנט לדולר, כלומר פער נמוך בהרבה מהפערים ההיסטוריים. ובכל זאת, יש עדיין פער מגדרי.

גם בשאר המדינות שבדקה החברה הממצאים היו דומים. בבריטניה הפער עומד על 5.5%, די דומה לזה שבארה"ב, ואילו בצרפת הוא הגבוה בין המדינות שנבדקו: 6.3%.

עד כאן באשר למדידה המדויקת של פערי השכר. לגבי הסיבות שיוצרות אותם, לטענת גלאסדור "הסיבה העיקרית היא חלוקת גברים ונשים לתפקידים ותעשיות לכל רוחב הכלכלה. בארה"ב, סיווג מקצועי זה מסביר 54% מהפער הלא מתואם, כלומר הפער שלא משקלל את הגדרת התפקיד, החברה והמדינה. לעומת זאת, הבדלים בהשכלה אקדמית ובשנות ניסיון בין נשים לגברים הסבירו רק חלק קטן מפערי השכר".

ומדוע גברים ונשים נוטים לעבוד בעבודות ובתעשיות שונות? לפי גלאסדור מחקרים קודמים הראו כי הסיבה העיקרית היא לחץ חברתי שיוצר הבדלים בין המסלולים האקדמיים והתעסוקתיים שגברים בוחרים בהם לעומת אלה שנשים בוחרות בהם בתחילת חייהם הבוגרים, ונורמות מגדריות שלפיהן לאישה יש יותר משקל בניהול משק-הבית, ולכן היא בוחרת בעבודות בשעות גמישות יותר אך פחות מתגמלות.

לפי גלאסדור, כדי ליצור שוויון בשכר, יש ליצור "כמה שיותר שקיפות במקומות עבודה באשר לפערי השכר, כלומר לחייב חברות ציבוריות לפרט אותם - מהלך שהחל לצאת לדרכו ברשות המחוקקת בארה"ב ובבריטניה. מחקרים הוכיחו כי שקיפות כזאת יכולה לסייע במניעת פערי שכר שקשה להצדיקם".

פערי השכר בין נשים לגברים
 פערי השכר בין נשים לגברים