דיירים סרבנים בפרויקט ביהוד: "היזם מציע דירה קטנה מהנוכחית"

מחלוקת בין דיירים סרבנים ליזם מעכבת את המשך מימוש פרויקט הפינוי-בינוי שכבר קם בחלקו ברחוב התמר ביהוד-מונוסון. לאחרונה הגישו בעלי 21 דירות במתחם המיועד לפרויקט פינוי-בינוי תביעה בסך 5.4 מיליון שקל לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד נגד דיירים סרבנים בבניין, לאחר שלטענתם הדיירים הסרבנים מכשילים את המשך מימוש הפרויקט.

מנגד, הדיירים הסרבנים טוענים כי הם מעוניינים בפרויקט, אך הם מתבקשים לחתום על הסכם לא סביר, שבו מוצעת להם דירה חדשה הקטנה ב-19 מ"ר מדירתם הנוכחית.

מדובר במתחם שבו 200 דירות בבנייני רכבת ישנים שהוכרז בשנת 2007 כמיועד לפינוי-בינוי, ואף אושרה בו תוכנית שיזמה חברת אשדר להריסת הבניינים הישנים ולהקמת 620 דירות חדשות במגדלים חדשים. עד למועד הגשת התביעה התקבלו היתרים להקמת 5 מגדלים הכוללים 310 דירות חדשות, 100 מתוכן עבור הדיירים המפונים שחלקם כבר אכלסו את דירותיהם.

הקמת שני מגדלים חדשים מתעכבת בשל סירובם של נתבעים ברחוב התמר 10, 12 ו-14 לחתום על הסכם פינוי-בינוי עם חברת אשדר, שעליו חתמו יתר בעלי הדירות. 21 בעלי דירות מתוך 24 דירות בבניינים חתמו, ו-3 בעלי דירות מסרבים לחתום על ההסכם.

בתביעה שהגישו יתר הדיירים נגד הדיירים הסרבנים צוין כי ההסכם עליו חתמו היה אחיד, וכי התמורה לדיירים נשענת על מפתח ברור של דירות 4 חדרים בשטח שלא יפחת מ-102 מ"ר, ודירות 5 חדרים בשטח שלא יפחת מ-118 מ"ר. עוד נקבעה "נוסחת חציון", לפיה בעל דירה בשטח נמוך מחציון של 103 מ"ר יקבל דירת בת 4 חדרים בשטח של 102 מ"ר, ודייר בעל דירה ששטחה גבוה משטח החציון יקבל דירה ששטחה 118 מ"ר.

"סירוב לא מוצדק"

לטענת הדיירים התובעים, הנתבעים הסתייגו מהתמורה המגיעה להם, ולמרות פגישות רבות שהתקיימו עמם בנושא, לא הושגו תוצאות.

עוד לטענת התובעים, עיקרון השוויון היחסי והשקיפות חלים על כל בעלי הזכויות בבניינים ש-197 מהם חתמו על הסכם על-פי הנוסחאות המוסכמות, ואין להחריג את הנתבעים מעקרונות אלה.

התובעים טוענים כי הנתבעים מחזיקים אותם כ"בני-ערובה" ומסבים להם נזקים המתבטאים בהפסד תוספת השווי לדירה החדשה שהיו אמורים לקבל בפרויקט חלף דירתם הנוכחית. לטענתם, שווי הדירות הקיימות מסתכם ב-27 מיליון שקל, ושווי הדירות החדשות נאמד ב-40 מיליון שקל. מכאן שהנזק לבעלי הדירות שחתמו על ההסכם עם אשדר נאמד ב-13 מיליון שקל. בשלב זה, כאמור, הם תובעים 5.4 מיליון שקל.

"מהלך כוחני שאשדר מאחוריו"

בכתב ההגנה שהגישו בעלי אחת הדירות המסרבים לחתום על ההסכם באמצעות עו"ד טל בננסון, טענו הנתבעים כי הם רוצים במימוש פרויקט פינוי-בינוי במתחם, ובתנאי שתינתן להם תמורה כלכלית שוויונית וסבירה בנסיבותיהם האישיות, ויינתנו להם בטוחות הולמות.

עוד טוענים הנתבעים כי למרות שמדובר בתביעה שהגישו הדיירים, בפועל מדובר "במהלך כוחני מאחוריו עומדת חברת אשדר היזמית של הפרויקט".

לטענתם, התביעה הוגשה בחוסר תום-לב, מאחר שבבעלותם דירה גדולה מיתר הדירות, הכוללת 125 מ"ר ועוד מרפסת ומחסן ובסך-הכול 137 מ"ר.

עוד הם טוענים כי נוסחת התמורה שניסחה אשדר עם עו"ד ליאור עמידור המייצג את הדיירים, מביאה לתוצאות אבסורדיות לפיה חלוקת התמורה בין בעלי הדירות אינה סבירה ושוויונית כלפיהם, מאחר שאין בה התאמה לנתוני הדירה שלהם.

עוד לטענתם, עו"ד עמידור אמר באחת הישיבות כי בעת גיבוש הנוסחה לא היה ידוע שיש דירות בשטח של הנתבעים, וכי מקור הנוסחה בטעות.

"בפועל דירת הנתבעים גדולה מדירות רוב הדיירים להם דירות קטנות יותר משמעותית בפערים שבין 25%-50% והגיעו להסדר כי יקבלו דירות תמורה גדולות יותר (תוספת של 15-22 מ"ר) תוך פגיעה בנתבעים ועל חשבונם, כאשר בפועל הנתבעים אמורים לקבל דירה שהינה אף קטנה מדירתם הנוכחית", כותבים הנתבעים.

לטענתם, מדובר במצב בלתי סביר, בין היתר בשל העובדה שההסכם אינו תואם גם את תקן 21 שאושר בדצמבר 2012, שנועד לבחון כדאיות עסקאות פינוי-בינוי וקבע כי התמורה המקובלת היא תוספת שטח של 25 מ"ר לדירה קיימת.

לטענתם, סירובם לחתום על ההסכם הוא סביר. "הנתבעים אינם מבקשים תמורה עודפת חלף חתימתם, אלא מבקשים תמורה כלכלית שוויונית לתמורה שהוענקה ליתר הדיירים בפרויקט".

ממשרד עמידור נמסר בתגובה לטענת הנתבעים: "מדובר בעזות-מצח להעלות טענות אלה בשנת 2016, לאחר שההסכמים גובשו בתחילת שנות ה-2000, ותוכנם היה ידוע לכל הדיירים. בפרויקט החדש ישנם שני טיפוסי דירות בלבד - 4 ו-5 חדרים שהוקצו לדיירים המפונים לפי מפתח מוסכם, והטענה כי דירות הנתבעים הן הדירות הגדולות היחידות בבניינים היא טענה מופרכת, מאחר שישנן במתחם לפחות 10 דירות גדולות כמו אלה של הנתבעים ואף יותר, שבעליהן חתמו על ההסכם ואף כבר קיבלו את הדירות החדשות ומכרו אותן ברווח נאה.

"כך או כך, בשום מקרה אף דייר לא יקבל דירה קטנה מהשטח שיש לו כיום, גם בהשוואה של השטח בטופס הארנונה היום לבין השטח בטופס הארנונה של הדירה החדשה".