מגדלי הדגים מתנגדים להורדת מכס על דגים מיובאים

זאת אף שהיבול המקומי אחראי רק ל-20% מהתצרוכת, ולמרות שמדובר ביבוא דגים קפואים ■ בכיר במשרד ממשלתי: "הם הלכו על הראש של כחלון, והוא עכשיו יראה להם מי קובע"

מגדלי הדגים מפגינים / צילום: ארגון מגדלי הדגים
מגדלי הדגים מפגינים / צילום: ארגון מגדלי הדגים

מגדלי הדגים בישראל כבר זכו בכרטיס לוטו. ערב הפסח הסכימו משרדי האוצר והחקלאות להעניק להם סכום דמיוני של 37 מיליון שקל כפיצוי על פתיחת השוק ליבוא דגים ללא מכס למשך 3 חודשים. בישראל יש מעט מאוד מגדלי דגים, כך שכ-12 מהם קיבלו 2.5 מיליון שקל כל אחד. האם זה הסכום שהם מרוויחים ב-3 חודשים? ממש לא. גם לא בשנה שלמה.

בכיר באחד ממשרדי הממשלה הסביר את האסטרטגיה שעמדה מאחורי הסכום ההזוי: "בזמנו נתנו כסף יפה למגדלי הדגים, כי רצינו למשוך אותם לכיוון התמיכה הישירה, להראות להם שכדאי להם להסכים להורדת מכסים. יש חילוקי דעות אם זה הוריד את מחירי הדגים בפסח ועד כמה. אבל בוא נגיד כך: בעלי המדגה הרוויחו בגדול".

ברור מה רצו משרדי הממשלה להשיג. מה שהם אולי לא הביאו בחשבון הוא התיאבון שהסכום הזה פתח למגדלי הדגים. עכשיו הם רוצים להפוך את הדגים שהם מגדלים לדגי זהב של ממש, במימון ציבור משלמי המסים.

 

דגי ישראל: רק 60% מהדגים הטריים

שר האוצר, משה כחלון, ושר החקלאות, אורי אריאל, רוצים להוריד את המכס על יבוא דגים. היום (ג') הפגינו מגדלי הדגים נגד כוונה זו תחת הסיסמה: "נלחמים על הבית, שומרים על החקלאות הישראלית". לטענתם, התוכנית להורדת המכס "תייבש את הבריכות ואת החקלאות".

המכס הוא מרכיב עיקרי במחיר הדגים. מדיניות המכסים בכללותה נועדה להגן על החקלאות בארץ, אבל בכל הקשור לדגים היא מגנה בעיקר על קופת האוצר.

גידול הדגים בישראל הוא ענף מצומצם וכולל כ-20 אלף טונות דגים בשנה, המהווים לכל היותר כ-20% מהצריכה השנתית - קפואים וטריים. הייצור המקומי אחראי ל-60% מצריכת הדגים הטריים.

לפי נתוני משרד החקלאות, בבריכות הדגים מגדלים 17 אלף טונות בשנה, ולהן יש להוסיף כ-2,000 טונות דגים בים ובכינרת וכ-2,000 טונות בכלובי הדגים בים (חקלאות ימית). מקור עיקר הדגים המשווקים בישראל הוא אם כן ביבוא.

צודקים כחלון ואריאל ברצונם להוריד את המכס, במיוחד לאור העובדה שבמתווה שהם הציעו נותר מקום למדגה מקומי. לפי תוכנית האוצר והחקלאות, המכס של עד 5 שקלים לק"ג יבוטל, ואילו המכס הגבוה יותר יופחת באופן הדרגתי עד לביטולו בינואר 2018.

אף שהכוונה היא לדגים קפואים שמיובאים כיום בכל שנה, מגדלי הדגים טוענים כי מדובר בחקלאות לכל דבר ומשווים זאת לגידולי הפטם להטלה (ביצים) ולגידולי הפירות והירקות. אבל אין כל דמיון, מאחר שבשני הענפים האחרים מדובר בחקלאות מקומית שלרוב מספקת את התצרוכת.

בישראל משווקים מדי שנה כ-2 מיליארד ביצים. יבוא ביצים מתבצע רק בתקופת החגים שבה יש פיק במכירות. לפי נתוני משרד החקלאות, הביצים המיובאות מהוות כ-15% בלבד מהשוק.

התוכנית של האוצר והחקלאות לבטל את מכסות הייצור בביצים, שבינתיים אינה יוצאת לפועל, בעייתית במיוחד, לאור העובדה שהיא הייתה פוגעת אנושות בהתיישבות על קו גבול הצפון, באין ברירת פרנסה אחרת באזור. לכך יש להוסיף את העובדה שביטול מכסות הייצור היה מביא להפחתה קטנה יחסית במחיר הביצה לצרכן.

השמירה על החקלאות בישראל בכל הקשור לגידולי הפירות והירקות חשובה לא פחות, כי אם היא תיעלם או תהפוך ריכוזית יותר, הצרכן ישלם כפליים על הפירות והירקות. התהליך הזה מתרחש כבר עכשיו ובא לידי ביטוי בין היתר במחירי הפירות הגבוהים באמצע עונה, תקופה שבדרך-כלל יש בה צניחה במחירים.

מעבר מצריכת דג טרי לקפוא

בכיר באחד ממשרדי הממשלה אמר לנו כי האסטרטגיה של מגדלי הדגים, בראשות יוסי יעיש, שיחקה לרעתם. "הם הלכו על הראש של כחלון, והוא עכשיו יראה להם מי קובע", אמר.

אגב, הפגנה שתוכננה מול ביתו של כחלון ואמורה הייתה להתקיים בשבוע שעבר, בוטלה בדיוק מהחשש הזה.

ביטול המכס על הדגים הוא מוצדק במיוחד כשמדובר במכס על דגים קפואים ולא על דגים טריים. בישראל ובעולם יש היום מודעות הולכת וגוברת לקשר שבין תזונה לבריאות. זה לא רק המלח, הסוכר והבשר המעובד. לפחות תפיסתית, דג טרי בריא יותר מדג קפוא, ובמציאות יש עדויות לכך - ע"ע תחקיר "כלבוטק" לפני כמה שנים שתיעד הכנסת פוספטים לפילה אמנון קפוא.

אלא שמגדלי הדגים טוענים כי אם מחיר הדג הקפוא ירד, יחול מעבר מצריכה של דג טרי לצריכה של דג קפוא. אם שר האוצר ושר החקלאות נוהגים לאכול דגים טריים ולא קפואים, הם לא יקנו מהר את הטיעון הזה. בכיר באחד המשרדים אמר כי "לאף אחד אין על זה תשובה. בעלי המדגה צריכים לבדל את עצמם ולהגיד אנחנו מוכרים מרצדס. רוצה לקנות מכונית זולה יותר? בבקשה קנה מסין. קנה דג קפוא".

כצפוי, מאיר צור, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מתנגד לתוכנית. לדבריו, "כלכלה לא בונים ביום אחד, ואסור להרוס אותה ביום אחד. ענף המדגה בארץ נבנה במשך עשרות שנים. אנחנו בעד רפורמה שתיטיב עם הצרכן ועם המגדל, אבל היא לא יכולה ליפול כגזירה משמיים, והיא חייבת לבוא בהסדר שמגן על מגדלי הדגים. ההסדר הזה צריך לכלול תמיכה במחקר ופיתוח, השתתפות בהשקעות וגם בשיווק הדג הישראלי הטרי והבריא. הורדת המכס לאפס בבת-אחת תגרום לקריסת הענף". 

- בכוונת הממשלה לבטל מכס על יבוא של דגים קפואים. הדגים הישראלים נמכרים כדגים טריים, אז על מה המכס מגן?

"ברגע שיהיו כאן דגים קפואים באיכות ירודה ובמחירים זולים - כי הדגים המיובאים הם באיכות ירודה - לא יקנו את הדגים הישראליים, וזה יפגע גם בבריאות של הציבור".

ביטול המכס אין משמעותו שממשלת ישראל לא צריכה לדאוג להמשך קיומו של ענף הדיג המקומי ואף לפיתוחו, גם במחיר תמיכה כספית. צריך להיות לה אינטרס שהצרכנים יצרכו דגים טריים ועדיף מתוצרת מקומית. אבל המצב היום רחוק מכך וייקח שנים, אם בכלל, להדביק את הפער בין ההיצע לצריכה.

איך ניתן לסייע למגדלי הדגים? למשל באמצעות ביטול הדרישה לתשלום על גידול דגים בים או הטבות אחרות. כך, מינהל מקרקעי ישראל פרסם מכרז לגידול דגי דניס ולברק בכלובי דגים מול אשדוד. מדובר בדגים יקרים יותר שכיום אין מגדלים בישראל, אך במינהל ובמשרד החקלאות יש החוששים כי מגדלים לא ייגשו למכרז בשל פתיחת השוק ליבוא ללא מכס.

לדברי הבכיר, "לכאורה הצעת האוצר הגורפת הולכת להרוס את השוק הזה, כי מי שיחשוש שהשוק יוצף, לא ייגש למכרז. אבל בעתיד, ככל שיהיה גידול רציני, השוק יתאזן, ולביטול המכסים לא תהיה משמעות, כי הגודל יפצה על ההפסדים. מדובר בשוק ינוקא שצריך לשמור עליו עד שיתפתח".

כחלק מהמאבק גייסו מגדלי הדגים את החברה להגנת הטבע, וזו יצאה בקריאה לשרים לא להוריד מכסים. לדבריה, "הורדת מכסים וסגירת משקים לגידול דגים תפגע אנושות בציפורי מים ובציפורים הנודדות בישראל".

הבכיר אינו מתרגש. "ראיתי את המכתב של החברה להגנת הטבע שחשוב לשמור על המדגה כי חיות בר לוקחות משם מים. כאילו שמנו את המדגה כדי שלחיות יהיה מה לאכול. זה לא מסביר את הדרישה שלהם לממן ב-120 מיליון שקל את כל הנזקים שהמדגה גורם לטבע. כשהם באים לבקש כסף, הם כותבים שמגדלי הדגים שופכים את המים לנחלים וגורמים זיהומים, וצריך לשקם את הנחלים. בהנחה שיש פגיעה בטבע, מי צריך לשאת בזה?".

מגדלי הדגים דורשים שהממשלה תיסוג מהתוכנית לבטל את המכס, אבל יסתפקו בהרבה פחות, קרי ביטול הדרגתי ובשיעורים נמוכים יותר. לא קשה לנחש כי לצד זה הם ידרשו תמיכה בין השאר בפיתוח, בהשקעות ובפרסום הדג הישראלי. אבל גם הם צריכים להביא בחשבון שהצרכן הישראלי אוהב את החקלאות המקומית ומוכן לפרגן לה - אבל הוא לא אוהב שמאיימים עליו וסוחטים אותו לחינם.