תנו לגדל בשקט: התוכנית שתחסל את החקלאות בכפר ביאליק

כחלק מהפתרון למצוקת הדיור הוחלט להעמיד את סך ההפקעות על כ-80% מאדמות כפר ביאליק, הצמוד לקריית מוצקין וקריית אתא ■ החקלאים: "אי-אפשר לקיים חקלאות בשטחים מצומצמים"

חקלאי בכפר ביאליק / צילום: שלמה אברמוביץ'
חקלאי בכפר ביאליק / צילום: שלמה אברמוביץ'

החקלאים בישראל נלחמים בימים אלה בכמה חזיתות, ואחת מהן היא השטח החקלאי שהולך ומצטמצם. לפי החלטות הותמ"ל, תוכניות הבנייה של הקריות כוללות הפקעות מכפר ביאליק, שיותירו את הישוב שהיה בגודל כ-4,000 דונם עם 600 דונם בלבד.

ביישוב היסטוריה ארוכה של הפקעות: בשנת 1980 הופקעו 40 דונם לצורך סלילת כביש 781. בשנת הופקעו 17 דונם לצורך הקמת מגרש כדורגל. ב-1985 הופקעו 17 דונם לבניית תעלות ניקוז. ב-1997 הופקעו לטובת קריית ביאליק השכנה 530 דונם לשם בנייה, ב-2012 כביש עוקף קריות נגס 140 דונם. ב-2013 החלה בניית שכונת רקפות א' בצפון הכפר וסיפחה 35 דונם לקריית ביאליק. ב-2015, במסגרת הוד"ל, הורחבה שכונת הרקפות (ב') עם עוד 270 דונם שנמצאים כעת בהליכי תכנון מתקדם. עוד באותה שנה גילחה המטרונית 15 דונם (בביצוע) ועתה הותמ"ל נוגס מהכפר עוד 990 דונם לתוכניות פיתוח ועוד 100 דונם לצורך כבישים. בסך הכול הופקעו במהלך השנים 3,270 דונם. מסביב צפויה הפקעה של עוד 1,000 דונם חקלאיים, שיופקעו לטובת בנייה מהישובים אושה, רמת יוחנן ומכבי. מקיבוץ אפק תפקיע המועצה האזורית מטה עוד עוד 1450 דונם לטובת תוכניות הבנייה בקריות.

הפקעה לטובת פארק

כעת עתרו תושבי כפר ביאליק לבג"ץ נגד ההחלטה על ההפקעה, שהותירה אותם עם שטחים שלטענתם לא יאפשרו להם להתקיים.

ידיד כהן, רפתן דור שלישי בכפר, המפעיל רפת המייצרת 3 מיליון ליטר חלב השנה ובנוסף גם מחזיק במפטמת בקר, לא רוצה בכלל לשמוע על פיצויים. "האיום הנדלנ"י סביבנו קיים כבר שנים והתחיל למעשה עם בג"ץ הקשת המזרחית שאמר שאפשר לפנות חקלאות לתכלית ראויה תמורה פיצוי מצחיק. אני בכלל לא מעוניין בפיצוי".

השטח שלו, בגודל 42 דונם, נרכש ב-1934 על ידי סבו של כהן. "אני רוצה לעבוד ולהתפרנס מחקלאות. זה מה שאני עושה ומזה אני מתפרנס. בתחום הרפתנות, צריך קרקע לייצר את המזון לפרות. אם אין לי את זה - אפשר לסגור את הרפת", אומר כהן. לדבריו, "על תוכנית הותמ"ל נודע לנו פחות מ-24 שעות לפני שהוועדה התכנסה. התייצבנו למרות שלא הוזמנו ונדהמנו לגלות כי ראשי רשויות כבר חילקו ביניהם את עור הדוב. גילינו מפות מפורטות ביותר ומושקעות ביותר, עד רמה של מיקום תחנות אוטובוס, שפוגעות באדמות חקלאיות בהיקפים מבהילים. חלק מהתוכניות משתרעות על מעט האדמות והחממות שעוד נותרו לנו, לאחר סבבים מתמשכים של הפקעה אחר הפקעה".

שלומית ברעם, רפתנית במשק אופנהיימר, מוסיפה כי "בוקר בהיר נודע לנו שמתכננים לקחת את השטחים שלנו. אם לוקחים לנו את האדמות גודעים ומחסלים לנו את הפרנסה. יש לנו 70 פרות חולבות ועוד 40 עגלים להמשך הרפת. אנו צריכים את האדמה לגידול המזון ולהוצאת הזבל לפיזור בשדות.

"המדינה משחקת עם האזרחים שלה, ואם צריך נישכב על האדמות נגד הבולדוזרים. זה גזר דין מוות לכפר ביאליק. אנחנו פשוט לא יכולים לוותר על הדבר הזה ולא רוצים לתלות את עצמנו על החבל. אם בעבר הדורסנות היתה משהו שאנו רואים במקומות רחוקים בטלוויזיה, כמו בסין כשמפנים כפרים לטובת כביש לפי החלטת ממשלה - זה בדיוק כך פה. אומרים לנו 'לכו קיבינימט'".

בועז שפר, ממשתלת שפר המייצרת הגדולה בישראל לצמחי נוי, מספר על ההשקעה בטכנולוגיה בחממות שלפי התוכניות תרד לטמיון. לדוגמא, במשתלת שפר מגדלים סחלבים, צמח שהיה כמעט בלתי אפשרי לגדל עד לפני כמה שנים בישראל ורק בזכות השקעה טכנולוגית רבה, נראה פרח זה בחנויות הפרחים בישראל.

"כל מה שאנו עושים לאורך כל השנים הוא באישור", אמר שפר ומדגיש, "לא סתם באישור, אלא בתמיכה ועידוד של משרד החקלאות, של משרד הכלכלה ושל הוועדה המחוזית. הקמנו פרויקט בהשקעה רבה וסיבסדנו בחלק ממנו".

שפר מספר כי ההפקעה תהיה בכלל לטובת פארק ולא למגורים. "האבסורד הוא שחלק ענק מההפקעה היא בכלל לטובת פארק מטרופוליני. כלומר, משפחות הולכות לאבד את הפרנסה בגלל פארק. האם מצוקת הדיור קשורה לפארק? מבחינתנו זה דרך חיים. זאת פרנסה. עשרות אנשים עובדים אצלנו ואנחנו פשוט לא הולכים לוותר. לא נזוז מטר מהמשק ולא נוותר על מטר. זה שלנו ומי שצריך קיבל את המסרים".

מה עם הדורות הבאים

כפר ביאליק אינו היישוב הכפרי היחיד שהקרקע החקלאית שלו נמצאת תחת איום של הפקעה. עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי, טוען כי "בחסות מצוקת הדיור, שלה אחראית המדיניות הקלוקלת של ממשלות ישראל בעשור האחרון, מנהלת הממשלה מדיניות פרועה וחסרת אחריות שבין היתר מביאה לפגיעה קשה בשטחים פתוחים, בשטחים איכותיים ובריאות הירוקות האחרונות שנמצאות באזורים אורבניים צפופים".

לדברי קוכמן, "לממשלה יש אחריות כלפי הדורות הבאים ושליפה מהמותן לא יכולה להחליף חשיבה ארוכת טווח. לתכנון יש היבטים שונים ובהם חשיבה ארוכת טווח, תחזית, יישום מדיניות, הנגשת תשתיות לאזורים מרוחקים ומתן פתרונות דיור, תעסוקה, שמירה על שטחים פתוחים באזור הקריות מתוכננים ל'השבה' אלפי דונמים לבניית 50 אלף יחידות דיור כאשר הצורך באזורים אלה עומד על פחות מאלף יחידות דיור לשנה ובקריית ביאליק וקריית אתא יש עודפי תכנון ושטחים שניתן לבנות עליהם לעשרות השנים הבאות בלי לפגוע בריאה הירוקה האחרונה של השטחים החקלאים והפתוחים של כפר ביאליק, אושה ורמת יוחנן.

"למרות שהמידע הוצג לגורמי התכנון, אלה מתעלמים ממנו ומובילים תכנון חסר אחריות ומיותר, שההצדקה היחידה לקיומו היא היסטריה שלראיה ממחקר של בנק ישראל שפורסם לאחרונה עולה שבעוד שמחירי הדירות עולים, דמי השכירות נותרו תקועים, דבר המעמיד בספק את מצוקת הדיור".

ממנהל התכנון נמסר בתגובה כי מאחר ומדובר בנושא שתלוי ועומד בפני ביהמ"ש, לא ניתן להגיב לגופם של דברים.