זאב פרל ואילן כהן / צילום: תומר יעקובסון חנוך גריזיצקי
לפני פחות משבועיים, בהר הרצל, הדליק משואה פרופ' אמנון שעשוע - מייסד חברת האוטו-טק מובילאיי שנמכרה לפני חודשיים תמורת 15.3 מיליארד דולר, בעסקה הגדולה ביותר בתולדות המשק הישראלי. החברה פיתחה שבב, מוגן בפטנט, שמסייע למניעת תאונות דרכים, והפרופסור אף המציא פטנט ייחודי המאפשר ללקויי ראייה לראות.
הפטנטים הללו לא היו מתאפשרים לולא הגנת הפטנט - הגנה משפטית כחלק מדיני הקניין הרוחני שמושגת, לרוב, באמצעות עורכי פטנטים, לפי חוק הפטנטים. חלק מרכזי מערך עסקת מובילאיי מיוחס לפטנט, או ליתר דיוק למספר הפטנטים, שנרשמו על-שמה.
עורכי הפטנטים נחשפים לרעיונות היצירתיים בשלב שבו מדובר עדיין בשרטוט או בנוסחה על נייר ומסייעים לרעיונות להפוך למציאות. הבקשה לרישום פטנט מוגשת לרשות הפטנטים, וכמסמך משפטי - לא נוהגים בעלי ההמצאות להגיש אותה בעצמם, על-אף שהחוק לא אוסר זאת. תשלום לעורך פטנט הוא עסק לא זול, במיוחד בשלב שבו הגנת הפטנט קריטית - השלב בו הכסף לא תמיד נזיל, אם בכלל קיים.
אם כבר משלמים, כדאי לדעת למי הכי כדאי: מי הם המשרדים הבולטים המלווים את הממציאים הישראלים בכל שלבי רישום הפטנט ו/או ההגנה על הטכנולוגיה, ואולי יתרמו לשווי עסקת מובילאיי הבאה? בדירוג Dun's 100 לשנת 2017 חברת דן אנד ברדסטריט דירגה, כמדי שנה, את משרדי עורכי הפטנטים המובילים, על-פי ארבעה פרמטרים: מספר עורכי הפטנטים במשרד (הרשומים בפנקס רשם הפטנטים); מספר העובדים המקצועיים האחרים (עורך דין, פרליגל, יועץ טכני או עוזר מחקר); לקוחות עיקריים; וכמות בקשות שהגישו בשנת 2015 (הנתונים בשנה זו הם אלה שנמסרים לדירוג 2017) - הן בקשות בישראל (לרשות הפטנטים), הן בארה"ב, הן באירופה והן על-פי בקשה בינלאומית במסגרת אמנת PCT (אמנה שמטרתה ליצור מנגנון אחיד לרישום פטנט במספר מדינות, על-סמך בקשה בינלאומית אחת). הבקשות המוגשות בחו"ל נכתבות על-ידי המשרדים עצמם או ב"מיקור חוץ" - על-ידי משרדים זרים שעובדים עמם.
תחרות מנומנמת
מהדירוג של 11 המשרדים המובילים בעריכת הפטנטים עולה תמונת מצב די סטטית - עשרה מהמשרדים המופיעים בו דורגו שם גם בשנה שעברה, כאשר ארבעת המשרדים המובילים אשתקד שמרו גם על מיקומם בדירוג. משרד ריינהולד-כהן ושות' זוכה, גם השנה, במקום הראשון. במשרד מועסקים 42 עורכי פטנטים ו-160 עובדים מקצועיים; במקום השני מדורג משרד פרל-כהן-צדק-לצר-ברץ, בו מועסקים 53 עורכי פטנטים ו-140 עובדים מקצועיים, ולו סניפים גם בארה"ב ובאנגליה; במקום השלישי משרד ניצב משרד ארליך אנד פנסטר המעסיק 38 עורכי פטנטים ו-99 עובדים מקצועיים; ובמקום הרביעי משרד לוצאטו את לוצאטו עם 17 עורכי פטנטים ו-45 עובדים מקצועיים.
למרות היציבות היחסית בדירוג, נעלמו השנה מהרשימה שני המשרדים שדורגו בדירוג 2016 במיקום החמישי והשישי (בהתאם לבקשתם שלא להשתתף בדירוג השנה) - מה שהקפיץ בשני מקומות את כל ששת המשרדים שדורגו בדירוג 2016 במקומות 6 עד 11 - אלה שמרו על סדר הדירוג ביניהם: במקום החמישי מדורג השנה משרד ד"ר מרק פרידמן (עם 7 עורכי פטנטים); במקום השישי - משרד בן-עמי ושות' (10 עורכי פטנטים); במקום השביעי משרד גרא-גסנר (7 עורכי פטנטים); במקום השמיני משרד סורוקר-אגמון-נורדמן (5 עורכי פטנטים); ובמקום התשיעי משרד קורח ושות' (9 עורכי פטנטים). סוגרים את הרשימה המשרדים הבאים: גלסברג-אפלבאום במקום העשירי (דורג במקום ה-13 אשתקד); ומשרד אליעזרי במקום ה-11 (היה במקום ה-12 ב-2016).
בשלב זה אין עדיין נתונים מרשות הפטנטים לשנת 2016, ולפי נתונים שנמסרו מהמשרדים, קבע דירוג Dun's 100 כי שלושת המשרדים המובילים אחראים יחד להגשת 6,160 מבקשות הפטנטים שהוגשו בשנת 2016; ובאשר לקבלת הפטנט המיוחל? על-פי רשות הפטנטים, החל משנת 2013 מאושרות יותר ממחצית הבקשות. בשנת 2015 (הנתונים בשנה זו הם אלה שנמסרים לדירוג 2017) נרשמה עלייה של כ-12% במספר הפטנטים שאושרו (4,492) לעומת שנת 2014 (3,984). הקפיצה במספר הפטנטים מוסברת בהעדפת טיפול בבקשות מלפני חמש שנים ובהכנסת שימוש במחשבים לצורך הודעות סירוב - מה שגרם לכך שיותר בקשות הגיעו מוקדם יותר לשלב הקבלה שלהן.
ועוד מספרים מרשות הפטנטים: מתוך 4,492 פטנטים שאישרה ב-2015 - 650 הינם בעקבות בקשת פטנט "רגילה" של ישראלים, ו-3,842 בעקבות בקשת פטנט בינלאומית של ממציאים זרים וישראלים שמעוניינים למנוע מחברות ישראליות להעתיק את הפטנט שלהן. זאת בהתאם למנגנון האמנה הבינלאומית PCT.
להגשת בקשה על-פי האמנה קיימות מגבלות מסויימות, אך היא מעניקה למבקש "זכות בכורה" בכל אחת מהמדינות שחברות באמנה, לצד יתרונות נוספים.
מכשור רפואי וערים חכמות
רוב המידע, הרעיונות והתגליות בעולם ניתנים לניצול חופשי. רק נכסים שהדין רואה כראויים להגנת זכויות הקניין הרוחני, כמו הגנת הפטנט (שניתן על המצאת מוצר או שירות טכנולוגי) - יהיו בבעלות הבלעדית של יוצריהם, לרוב לתקופה מוגבלת. כך מתומרצים יצירה, מחקר והעשרת החברה.
כיון שהחברות הזרות הרוכשות את חברות הטכנולוגיה הישראליות מתעניינות בעיקר בפטנט, ולאו דווקא בכוח-האדם המוכשר שאחראי לו - תחומי האינטרנט והטכנולוגיה הפכו את הקניין הרוחני לבעל חשיבות כלכלית עצומה. אסטרטגיית פטנטים, עבור חברות רבות, היא לעתים ההבדל בין להיות או לחדול. לדברי ד"ר אילן כהן, שותף בכיר במשרד ריינהולד-כהן, "קניין רוחני הינו מרכיב מרכזי בכלכלה המודרנית: קניין רוחני אחראי לכ-30% מכלל הפעילות הכלכלית ולכ-80% מהערך המצרפי של החברות הבורסאיות. קניין רוחני הוא, על כן, מרכיב מרכזי בבניית ערך של חברות, במיוחד אלה המצויות בחזית הפיתוח הטכנולוגי. בשים לב לכך שפטנטים הינם הקניין הרוחני החשוב ביותר במיזמים טכנולוגיים - הגשת בקשות לפטנט היא מראה לתחומי העניין הטכנולוגיים בעת הזו והכיוונים אליהם צועדת הטכנולוגיה בשניים הקרובות".
החברות הישראליות המובילות בהגשת בקשות לפטנטים בשנת 2015 היו ביוסנס, תע"א, ידע (חברת המסחור של מכון וייצמן), ישקר וטבע. את מה מאשרים לבסוף? על-פי עורכי הדירוג - הרוב המוחלט של הפטנטים המאושרים קשורים לתעשיית ההיי-טק, כאשר רשות הפטנטים מסווגת אותם על-פי התחומים עצמם: פיסיקה, הנדסה, חומרה, תוכנה, תקשורת, כימיה, ביולוגיה, מכשור רפואי, ביוטכנולוגיה, אגרוטכנולוגיה וכו'. מתוך הבקשות שהוגשו בשנת 2015, נרשמה עלייה בתחום מדעי החיים, בתחום הכימיה ובתחום המחשבים.
לדברי ד"ר כהן, "התחומים הפעילים ביותר בפטנטים בעת האחרונה כללו את תחומי הביג-דאטה; מכשור רפואי; ערים חכמות; פינטק; אוטו-טק; מציאות רבודה (כמו זו שבה משתמשים במשחק "פוקימון גו" - מ' ר'); אנרגיה ירוקה; קלינטק; IoT (internet of things או בעברית "מרשתת הדברים"), שהיא רשת חפצים המשובצים חיישנים המאפשרים תקשורת מתקדמת ביניהם; ננוטכנולוגיה; מזון; ואגריטק. הגשות הפטנטים הענפות בתחומים אלה מצביעות על העניין בהן", עניין שאינו נחלת המשקיעים בלבד.
עו"ד זאב פרל ממשרד פרל-כהן-צדק-לצר-ברץ מתייחס לשינוי אפשרי במספר הבקשות לפטנט נוכח תכניתה של שרת המשפטים, איילת שקד, מפברואר האחרון לטיוב רגולציה. לפי הפרסומים, התוכנית תביא לכך שתהליך בחינת בקשה לרישום פטנט יתייעל ויקוצר ב-25%, וזמן ההמתנה לתחילת בחינת פטנט ברשות הפטנטים יקוצר משנתיים וחצי כיום לשנתיים. זאת, בין היתר באמצעות הגשה מקוונת מלאה של בקשות פטנט, צמצום אגרות וצמצום נהלים. "אני לא משוכנע שיש מתאם מלא בין טיוב הרגולציה לבין כמות ההגשות שיהיו", מציין עו"ד פרל. "הבחירה אם להגיש בקשות לאישור פטנט בישראל, הן מצד ממציאים ישראליים והן מצד ממציאים וחברות זרות, לצערנו, נעשית הרבה פעמים ביחס לגודל השוק המקומי, מה שמביא, בהינתן תקציב מוגבל, להחלטה מושכלת פעמים רבות להימנע מהגשה בישראל".
ביקוש גדול מהיצע
עו"ד פרל מציין עוד כי "שוק הפטנטים בישראל רחוק מלהיות תחרותי, והביקוש לעורכי פטנטים גובר משמעותית על ההיצע". לדבריו, "בישראל רשומים כ-500 עורכי פטנטים (מאז נוסד הרישום), וניתן להניח שכשליש מהם אינם פעילים. בדצמבר 2015 היו 475 עורכי פטנטים, כך שמדובר בתוספת קטנה מאוד במהלך של שנה וחצי. הנתון בולט במיוחד כשמשווים זאת למספר עורכי הדין בישראל - מעל 60 אלף".
את הפער בין הביקוש להיצע, מסביר עו"ד פרל, משלימים משרדי עו"ד זרים היושבים בחו"ל ופועלים בארץ באמצעות נציגים או ביקורים. דרך המשרדים הללו בוחרים חלק מהממציאים הישראלים להגיש את בקשות הפטנטים שלהם. "אנו סבורים שיש להמשיך ולשאוף להגדלת ההיצע ולשיפור רמת המקצועיות בישראל", אומר עו"ד פרל. "לדוגמה, ברוב משרדי עורכי הפטנטים חסר ידע משפטי של דיני פטנטים במדינות שונות, והם טרם אימצו שיטת עבודה של משרד המעסיק מומחים בדיני הפטנטים של מדינות שונות".
ד"ר כהן מציין כי חידושי החקיקה הישראליים צפויים להגדיל את הפעילות בתחום הקניין הרוחני בישראל. לדבריו, "בישראל, במסגרת חוק ההסדרים הוכנס תיקון בחוק לעידוד השקעות, לפיו מס החברות לחברות היי-טק שירשמו בישראל את הקניין הרוחני שלהן, יופחת ל-12% או אף ל-6%, תלוי בגודל החברה, ואילו המס על חברות תעשייה הפועלות בפריפריה ונהנות מהחוק לעידוד השקעות הון - יופחת מ-9% ל-7.5%. כניסת החוק הזה לתוקפו צפוי להגדיל את הפעילות בתחום הקניין הרוחני בישראל".
"עורך פטנט יכול ליצור הבדל בין הצלחה מסחררת לכשלון מהדהד"
מקבל הפטנט הינו בעל זכות "שלילית" מבחינה משפטית - הזכות למנוע מאחרים לייצר ולמכור את המוצר שרשום בפטנט. כדי לקבל הגנה זו חייב הממציא להוכיח כי המצאתו חדשנית וכי לא נרשמה במקום אחר בעולם, ואז עליו לגלות את הפטנט במלואו, באופן שגם אחרים יוכלו להשתמש בו. מורכבות ההליך, והשאלות המשפטיות המשתנות במהירות שיא, מונעות מבעל המצאה לטפל בעצמו ברישום הפטנט שלו והוא זקוק לעורך פטנטים. "דיני הפטנטים הם מהתחומים המורכבים ביותר שמכיר המשפט, ובעל ההמצאה לבדו לא יוכל לעשות את הדברים כהלכה. תחום הפטנטים כולל שאלות הנושקות לתחומים רבים, משפטיים ולבר משפטיים, המתפתחים במהירות עצומה", מציין עו"ד זאב פרל ממשרד פרל-כהן-צדק-לצר-ברץ.
כששומעים על עסקה דרמטית כמו מובילאיי, חלקנו תוהים למי מגיעה התהילה. ד"ר אילן כהן, שותף בכיר במשרד ריינהולד-כהן, התייחס בתשובה לשאלת "גלובס" לחשיבות של עורך פטנטים בעסקאות גדולות מסוג זה. כהן מבהיר כי התהילה, ללא ספק, תגיע לממציא "וכך זה צריך להיות", אולם, לדבריו, בלי עבודה רבה מאוד וכישרונית מאוד מצד עורך הפטנט, הממציא לא ישיג את התהילה המיוחלת, ויש לא מעט מצבים, בהם במהלך בדיקת הנאותות של ההמצאה (כלומר, האם היא ראויה להשקעה - מ' ר') העסקה נופלת. זאת, משום שלא נעשתה עבודה מספיק טובה בהגנה על הקניין הרוחני. "דירה על הים היא ייחודית ושוויה רב, אבל כשיש 400 כאלה היא ייחודית פחות ושווה פחות", אומר כהן ומבהיר כי כדי לשמור על הייחודיותשל הפטנט נדרשת ההגנה שיכול לספק עורך הפטנטים.
כהן מבהיר כי עורך הפטנטים הוא המוציא לאור של כישורי הממציא, וממשיל את יחסי ממציא הפטנט ועורך הפטנט לצוות טכנאים הסובב את הזמר בעת שהוא מקליט שיר. "התהילה הולכת לזמר, שבעת העבודה לפעמים מזייף", הוא אומר. "הדיסק שיוצא הוא 'פרפקט', אבל זה הודות לצוות הטכני". ד"ר כהן מפליג בדימוי ומשווה את עורך הפטנט גם למיילדת, או אף ל"צוות ההפריה המלאכותית". "לא סיפקנו את תרומת זרע ולא את הביצית, וההורות שייכת להורים הביולוגים - אבל עורך פטנטים יכול ליצור את ההבדל בין הצלחה מסחררת לכשלון מהדהד".
- מהי ההשכלה והתכונות הנדרשות כדי להיות עורך פטנט?
ד"ר כהן: "לעורך פטנטים נדרשת השכלה משפטית אך לא רישיון לעריכת דין (כהן עצמו אינו בעל רישיון לעריכת דין - מ' ר'), והיא נרכשת תוך כדי ניסיון. לצד זה נדרש תואר בתחום טכני, כיוון שהתפקיד של עורך הפטנטים בכתיבת הבקשה מתחלק לשניים: הצגת ההמצאה והחידוש, ושרטוט גבולות ההגנה שאני רוצה לקבל. אפשר להמשיל זאת לרישום בטאבו טכנולוגי, המציין מהן גבולות הגזרה עליה אני מבקש להגן".
באשר לשכרם של עורכי הפטנטים, ד"ר כהן לא מסגיר נתונים מדויקים, אך מדגיש כי השכר גבוה, בהתאם לניסיון העצום וההיכרות המעמיקה עם עולם העסקים שצריכים להיות מנת חלקו של עורך פטנטים. לדבריו, רוב עורכי הפטנטים עובדים בשכר קבוע, בהתאם לשירות המקצועי שנותנים, ולא כתשלום עבור הצלחה בעתיד. ספק אם ניתן לומר זאת על אותו עורך פטנטים שהגיש את הבקשה עבור מובילאיי - הוא ככל הנראה גזר קופון שמן.
