גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נורה אדומה

חולשת הצריכה ועליית חובות משקי הבית - סיבה לדאגה עבור כולנו

צמיחה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
צמיחה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

נתוני הצמיחה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לרבעון הראשון של 2017, היכו בתדהמה את רוב החזאים והכלכלנים. הכלכלה הישראלית צמחה בקצב נמוך של 1.4%, בעוד שעל פי התחזיות הייתה הכלכלה צפויה לצמוח ב-3.7%. אם כי, בנטרול נתוני הרכב, צמחה הכלכלה בקצב שנתי של 3.3%.

נתוני הצמיחה הנמוכים הם ביטוי לחולשת הצריכה הפרטית והישענותה על גידול בהלוואות. ברבעון האחרון ירדה הצריכה הפרטית - נורה אדומה שצריכה להדאיג את קברניטי המשק, משום שהצריכה היא מנוע פנימי לפעילות המשק גם בתקופות משבר. ייתכן שנתונים אלו מתלווים לבעיה חמורה יותר במנועי צמיחה נוספים במשק.

בעיית החוב הצרכני - העובדה המדאיגה במיוחד היא העלייה בחוב המשכנתאות ובחוב הצרכני, כמו גם העובדה שלפחות חצי מקצב הצמיחה של הכלכלה הישראלית נשען על גידול באשראי חובות, שמתדלק את הצריכה הפרטית והיבוא, במקום להישען על היצוא ועל גידול בהכנסה הפנויה. הגידול החד בחוב עלול להתברר כחרב-פיפיות. עלייה בחובות משקי הבית באופן שחורג מקצב הגידול בהכנסה הפנויה, בא על חשבון צריכה עתידית וגורע מפוטנציאל הצמיחה ברבעונים קדימה.

השפעה שלילית נוספת של נטילת הלוואות (הגדלת החוב) היא הפגיעה ביכולתם של משקי הבית לספוג זעזועים במשק, אם אכן יתרחשו. פגיעה זו בחוסנם של משקי הבית משפיעה בסופו של דבר גם על חוסנם של המערכת הבנקאית ושל המשק כולו.

בעיית היצוא הנחלש - נקודת חולשה מדאיגה - היא היצוא הישראלי שאינו מצליח לשחזר את קצבי הצמיחה של השנים האחרונות, ולמשוך עימו את המשק כולו. על פי נתוני הלמ"ס ירד יצוא הסחורות ב-7.7%, ברבעון שהחל בפברואר והסתיים באפריל 2017. אחד הגורמים המהותיים שמקשה על צמיחת היצוא הוא ייסוף שער-החליפין (פיחות הדולר/המט"ח). העובדה כי שער-החליפין הנומינלי-אפקטיבי, שכולל את סל מטבעות שותפות הסחר המרכזיות של ישראל, נמצא בשפל של כל הזמנים, מקשה מאוד על היצואנים הישראלים להתחרות בשוק העולמי.

בניגוד לשנים שבהן היצוא היה קטר-הצמיחה של המשק, היום ברור כי אם יתרחש זעזוע או משבר כלכלי משמעותי, שמקורו בכלכלה העולמית, המשק הישראלי יהיה פגיע הרבה יותר לעומת מצבו במשבר הסאב-פריים הפיננסי של שנת 2008.

בעיית החשיפה של הבנקים - הבנקים חשופים לסקטור הנדל"ן בשל החוב העצום שלו הם חשופים בהיקף המשכנתאות הגבוה שניתנו למשקי בית, בנוסף לשיעור גבוה של הלוואות צרכניות. כל אלו גורמים לכך שכל פגיעה בצרכנים תורגש ביתר שאת במשק ובמערכת הבנקאית. על פי דוח הפיקוח על הבנקים שפורסם בחודש שעבר, נוסף לכך שהאשראי הצרכני והאשראי לדיור עלו בחדות בשנה האחרונה, יותר ויותר משקי בית מתקשים להחזיר את האשראי לבנקים. זאת, בתקופה שבה ריבית הדולר נוסקת, ובארץ, בנק ישראל עדיין לא החל לעלות את הריבית, אך צפוי לעשות כן בסוף הרבעון הראשון של שנת 2018.

בעיית העלייה בריבית - העלייה בריבית השקל צפויה למתן עוד יותר את ביקושים ולפגוע בצריכה הפרטית ובחוסן הפיננסי של משקי הבית. נראה, כי עלייה בריבית תהא סמן חשוב לתחילת מגמה של התמתנות ואף לירידת מחירים בשוק הדיור. חלק מהיכולת ליטול הלוואות ולהמשיך את קצב הצמיחה בישראל נשען בין היתר על עליית מחירי הדיור. עלייה שסיפקה "עושר" וביטחון למשקי הבית ועודדה את הבנקים להגדיל את המינוף עוד יותר.

אמנם נתוני מפתח כיחס החוב לתוצר בישראל מתקרב ל-60%, והגירעון נמוך מאוד, אך כפי שראינו בשנים 2002-2003, הידרדרות כלכלית מגיעה מהר, בעוד נסיקה וצמיחה נבנות באיטיות. כך שהחשש נותר מפני סחרור הבא לרוב בפתאומיות. די בשנה גרועה אחת של המשק כדי לעורר את החשש של חברות הדירוג, ולהכניס את כל המערכת לסחרור ולפאניקה. לכן, בדומה לשמירת בריאות טובה ורפואה שלמה, השיטה הטובה היא לנקוט צעדי מניעה וריסון דווקא בזמנים של חוסר-ודאות גבוה, עדיף לנקוט את מידת השמרנות על פני חלוקת מתנות.

המדיניות הממשלתית ובראשיתה "תוכנית נטו משפחה" נתפסת כאהודה מאוד בקרב הציבור, אך ניתוח פשוט של הממצאים והנתונים שסקרנו, היה מביא את קובעי המדיניות למסקנה כי העיתוי הוא מסוכן ואומלל. מעניין ומדאיג, שבמשרד האוצר ובבנק ישראל לא היה מי שהתנגד או חשש לתוצאות תוכנית "נטו משפחה", מחשש שמא ייתפס כ"לא-חברתי". כך שגם בנק ישראל שחרר את החבל במקרה זה, ואפשר שלא בצדק.

בעבר, בנק ישראל ידע לבקר את הממשלה כשהיא לקחה סיכונים שנראו כחריגים. אמנם ייתכן שהכול יהיה בסדר, אף משבר או אירוע בלתי-צפוי בזירה הביטחונית לא יגיעו ולא יפקדו אותנו; אולם הבעיה היא שאם משהו כן ישתבש בדרך, כלכלת ישראל עלולה להיות פגיעה ולהיקלע לזעזועים, בשל העלייה המתמשכת במינוף משקי הבית.

האם צפוי מיתון בישראל? רוב הכלכלנים מסכימים כי מיתון ממשי הוא תרחיש קיצון. סביר יותר שתהיה כאן תקופה של צמיחה מתונה במיוחד במשק עתיר ילודה, שבו רף צמיחה גבוה משמעותית מהרמה שבמדינות המערב. במבט לטווח הארוך, לשיעורי הצמיחה הנמוכים תהא משמעות כלכלית שלילית נוספת, בשל ירידה בגביית המסים וקשיי הממשל לספק את רמת השירותים הנחוצה למשק. לצעדים של הידוק החגורה בלבד, תהא השפעה שלילית של התמתנות נוספת בקצב הצמיחה. לכן חייבים לעודד את הצמיחה.

ללא צעדים מעודדי יצוא וצמיחה, וכל עוד לא תגיע השפעה דומיננטית יותר על המשק, כמו שיפור במצב הכלכלה העולמית, המשק הישראלי יתקשה לשחזר את שיעורי הצמיחה שהורגלנו להם בעבר. פיחות השקל, עידוד הפריון, שיפורים טכנולוגיים ועוד, הם חלק מצעדים מעודדי צמיחה שיתרמו לחזרת המשק לתוואי הצמיחה הכה נחוץ לנו בבניין המשק והחוסן הלאומי.

■ הכותב הוא מנכ"ל פריקו, ניהול סיכונים והשקעות. 

עוד כתבות

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים