גיאופוליטיקה מגמה מעורבת עם סיימון לונג / צילום: איל יצהר
יחסי ארה"ב, צפון קוריאה וסין, הברקזיט והשפעתו על האיחוד ויחסי ארה"ב של דונלד טראמפ עם אירופה - אלה הנושאים שעמדו בלב השיח שנערך היום על האתגרים וההזדמנויות של הכלכלה העולמית בעידן אי הוודאות הנוכחי, בוועידת שוק ההון של "גלובס".
את הפאנל הנחה סיימון לונג, עורך פיננסים וכלכלה באקונומיסט, והשתתפו בו ג'ניפר האריס, עמיתה בכירה במועצה ליחסי חוץ; ג'ונתן פנקין, יו"ר חטיבת שוקי הון ומניות באסיה בבנק ההשקעות גולדמן סאקס; ואזאד זנגנה, כלכלן בכיר ואסטרטג אירופה בפירמת ניהול הנכסים הבינלאומית שרודרס, הפועלת מבריטניה.
צפון קוריאה הוזכרה במהלך הפאנל כמה פעמים, בעיקר בהקשר למתח שבינה לארה"ב ולתפקיד שממלאת סין בתיווך בין הצדדים. פנקין אמר בעניין זה כי: "למרות ניסויי הטילים ההולכים ומתגברים מצדה של צפון קוריאה, הרמה של התנודתיות בשוק המניות ירדה, הרמה של המניות גבוהה וגם שוק האג"ח במצב מצוין. אין ספק שמדובר באיום. התחושה שלי היא שיש מספר אנשים הגיוניים שעומדים מאחורי דונלד טראמפ, ומייעצים לו בנושאים האלה ואחרים כדי שלא ינקוט שום צעד שנוי במחלוקת. הם ינסו לטפל בנושא באמצעות סין".
ג'ניפר האריס הסכימה עם הניתוח, בהסתייגות אחת: "יש סימנים שצפון קוריאה מסוגלת בכל רגע לנסות להגיע לניו יורק עם טיל משלה. הדור הצעיר בארה"ב לא חי במלחמה הקרה, אבל הדור שכן חווה את זה מכיר את האיום הגרעיני. זה יכול לשנות את הפסיכולוגיה האמריקאית ואת השיח בנוגע להגנה. שם אני מתחילה לדאוג, כי אם צפון קוריאה משוגעת, היא 'משוגעת כמו שועל' (סלנג המתייחס לפעולה רציונלית מסיבה עלומה)… הבעיה החדשה היא כשמכניסים את מה שקורה בוושינגטון. יש סכנה של חישוב דברים לא נכון".
פנקין: "כשמדברים על ארה"ב צריך להבין ששם תמיד חושבים על הבחירות הבאות. טראמפ לא יסכים להגיע ל-2020 כשהוא מואשם בכך שבמשמרת שלו צפון קוריאה הגיעה ליכולת גרעינית. לכן יש חשיבות לאנשים סביבו שירסנו אותו".
האריס: "אנחנו עכשיו בנקודה קריטית ביחסים בין ארה"ב לסין. אני מצפה שככל שהמצב בצפון קוריאה יחמיר, הסבלנות של טראמפ תיגמר וושינגטון תעבור למצב של תגובה יותר חריפה. ייתכן שנצפה בסנקציות גם כלפי סין, באמונה שלסין יש השפעה על צפון קוריאה ושיש הרבה דברים שהיא יכולה לעשות ולא עשתה עכשיו. ואז השאלה היא מהן אותן הסנקציות על סין - מערכתיות, כלכליות? איך זה ישפיע על הכלכלה הגלובאלית?".
בהמשך נשאל אזאד זנגנה משרודרס, איך אירופה תגיב לטראמפ בעתיד הקרוב, לנוכח הדברים החריפים שאמרו עליו אנגלה מרקל ועמנואל מקרון. "אני מניח שעליית טראמפ והגישה שלו כלפי אירופה והעולם בכלל, יצרה דחיפות באירופה לפעול בצורה יותר משמעותית", השיב זנגנה.
"למרבה המזל היו שינויים בממשלה בצרפת, שמאז סרקוזי נעדרה מעמדת השפעה משמעותית בזירה הבינלאומית. טוב שיש מישהו שמוביל שוב את צרפת כמנהיג של מדינה משמעותית לשיתופי פעולה באירופה שיכולים לאזן מעט את טראמפ". למרות דברים אלה הבהיר זנגנה שהוא עדיין ספקן בנוגע לאפשרות שאירופה תתפוס מקום משמעותי בזירה הבינ"ל מול סין וארה"ב.
לשאלת לונג מהו הניתוח שלו לבחירות בבריטניה אמר זנגנה: "זה היה הלם. מעולם לא ראיתי מנהיג (תרזה מיי) שמתחיל קמפיין עם הובלה של 20% ומסיים עם 2%. המשמעות היא שתהיה לנו ממשלה חלשה ויכול להיות שהיא לא תחזיק יותר מכמה חודשים. הקושי של תרזה מיי הוא לאו דווקא האופוזיציה, אלא החברים במפלגה שלה עצמה, שיכולים לנסות ולהניע אותה לכיוון כזה או אחר.
"אחד הביטויים המתסכלים ביותר במסע הבחירות הוא 'העם אמר את דברו'. מה העם אמר? אנחנו לא מבינים את זה. הברקזיט הוא אחד מנושאי המדיניות המסובכים ביותר בעולם כרגע, ויש לנו פוליטיקאים מדרג ב' שמנסים לנחש מה בכלל יקרה. אנחנו במצב מאוד מסובך כרגע בבריטניה. אירופה יכולה להציע לבריטניה איזו הצעה שתרצה, ובריטניה לא תוכל לזוז לפה או לשם. גם ההערכה שבריטניה לא תוכל לבצע זאת אפשרית".
לונג: "השמרנים רצו בבחירות על הברקזיט, הלייבור הציעו שליטה חזקה יותר במניעת הגירה אבל להישאר בשוק המשותף של האיחוד. האם הברקזיט יכול להתפוגג?".
פנקין: "מדענים פוליטיים גדולים ממנני אמרו שמשאלי עם אינם רעיון טוב במיוחד, ואני חושב שזאת דוגמה מצונית לכך שיש אוכלוסיה שמצביעה על משהו שהיא לא מבינה לעומק. ולדעתי גם היתה הטעיה בעניין הברקזיט מצד הפוליטיקאים. אני חושב שאתה צודק שהבחירות היו על הברקזיט… אבל בעוד שהבחירות היו אמורות להיות על העניין עצמו, הן נסובו בסופו של דבר על האישיות - תרזה מיי החזקה והיציבה למול קורבין החלש יותר.
"52% מהמצביעים אכן הצביעו בעד הברקזיט, אבל אם תסתכלו על העובדה שיותר ממיליון צעירים בני 18-25 עברו בחודש האחרון ללייבור והצביעו נגד הברקזיט, נראה שלפוליטיקאים בימינו יהיה קשה מאוד לתמוך בברקזיט. בטווח הקצר - ואני שונא להישמע כמו הבנקאי שאני - תהיה חוסר יציבות. בטווח הארוך, האפשרות של ברקזיט מרוכך היא הרבה יותר חיובית ונכונה עבור בריטניה. זה יעזור לעירוניים שמשלמים מסים גבוהים, וזה תורם מאוד לכלכלת בריטניה".
לונג: "אני מניח שהברקזיט יקרה בצורה כזאת או אחרת, ובריטניה לא תהיה חלק מקבלת ההחלטות באיחוד. מה זה אומר על קבלת ההחלטות ביבשת?".
זנגנה: "לפני שהצטרפתי לשרודר עבדתי במשרד האוצר הבריטי. חלק מהתפקיד שלי היה לעבוד עם בריסל ולשאת ולתת על מיסוי ומדיניות כלכלית. אחד הדברים שלמדתי בתפקיד הוא מהי הדינמיקה באירופה - אילו מדינות הן בעד מדיניות ליברלית ואילו מדינות הן בעד מעורבות גבוהה".
זנגנה הציג שקף ובו ארבע קבוצות של מדינות באיחוד. הראשונה, של מדינות חזקות כלכלית האוחזות בגישה כלכלית ליברלית, כוללת את אירלנד, הולנד, המדינות הנורדיות ובריטניה. הקבוצה השניה היא של מדינות בעלות גישה מתערבת ומגוננת יותר בתחום הכלכלי, וחברות בולטות בה הן צרפת, ספרד, איטליה, בלגיה ויוון.
קבוצה שלישית, של מדינות "אופורטוניסטיות", היא של מדינות שהצטרפו לאיחוד בגל השני, רובן ממזרח אירופה. מדינות אלה, אמר זנגנה, הולכות עם מי שנותנות להן את הטבות הגדולות ביותר. הקבוצה הרביעית היא "סוכנות הכוח", וכוללת את גרמניה ואוסטריה, שנוהגות להקשיב לכל טיעוני הצדדים ולקבל החלטה ברגע האחרון.
"כשהליברלים מקבלים את התמיכה של הקבוצה הרביעית", אמר זנגנה, "הם מפסיקים להיות המיעוט, אבל כשבריטניה תצא מהאיחוד, כנראה במארס 2019, גם אם גרמניה תתמוך בקבוצה של הליברלים, הקבוצה לא תהיה חזקה מספיק. נראה התרחקות מהליברלים והצטרפות לצרפת ולקבוצה המתערבות והמגוננות".
בהמשך הדברים הביע פנקין הסכמה עם הערכתו של אזאד על כך שהתאוששות הכלכלה האירופית מפגרת בשנתיים או שלוש למול זאת של הכלכלה האמריקאית, והוסיף כי הוא חושש מהליכת היבשת ימינה, ומכך שבעוד כמה שנים התהליך יחריף.
לונג: "מחר נראה עליה בריבית בארה"ב. איך זה ישפיע על השווקים הגלובאלייים?".
פנקין: "רמת האי-ודאות גבוהה מאוד וצריך לשאול למה. הבן שלי בן ה-18 אומר שמדובר ב- FOMO (fear of missing out ), אנשים מפחדים לפספס את החוזקות שיש עכשיו בשוק ולהפסיד כסף. עוד נקודה היא שאנשים שינו את הדרך שבה הם מסתכלים על הנושא של גידור - הם מסתכלים לטווח הארוך יותר ולא בצורה נקודתית".
פנקין העריך כי חלק מהמסחר בשווקים, בעיקר במדינות המתפתחות, מושפע מתחזיות על עליית ריבית יותר מהשפעה של העלייה עצמה. הוא עצמו, אמר, מעריך כי העלאת הריבית בארה"ב אינה מסמנת תחילת מגמה רחבה יותר והריבית צפויה להישאר נמוכה בשנה הקרובה.