גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי יהיה קורבן הסייבר הבא? "המציאות עגומה משאנו חושבים"

משתתפי הפאנל בוועידת שוק ההון: "לפעמים משהו שנראה כמו מתקפה של מדינה זה בעצם התקפה של גוף מסחרי"

נדב צפריר / צילום: איל יצהר
נדב צפריר / צילום: איל יצהר

גבולות מיטשטשים עמדו במוקד מושב "חור באבטחה - מי יהיה קורבן הסייבר הבא?" שנערך בוועידת שוק ההון של "גלובס" בשיתוף עם קבוצת הסייבר TEAM8. מדובר בגבולות בין מתקפת סייבר מדינתית לעסקית, בין הגדרות של הגנה והתקפה, בין האחריות של המדינה ושל המגזר העסקי ובין התפקידים של הרגולטורים השונים בטיפול באבטחת סייבר. "האם להעמיק או לא להעמיק את התפקיד של הרגולציה?", שאל מנחה המושב, עו"ד אלון סהר, שותף במשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל. "יש לי ציפייה שהמדינה תגן עלי כשמטוס יורט מטיל קרקע-אוויר. האם צריכה להיות לי ציפייה שונה אם פוגעים במערכות הקריטיות שלו ובגלל זה הוא מיורט. האם יש למדינה תפקיד אחר בהתערבות או בקביעת סדרי העדיפויות באופן שבו מגנים צריכים לקחת על עצמם מעבר לתחומים הספציפיים שבהם נמצאת הרגולציה?".

האם למדינה יש תפקיד באבטחת סייבר מעבר לתפקיד רגיל של מדינה? "התשובה היא 'ברור שכן'", השיב פרופ' יצחק בן ישראל, ראש סדנת יובל נאמן למדע באוניברסיטת תל-אביב. "אם מישהו רוצה להוריד את תחנת הכוח ברידינג, הוא יורה טיל. אם מישהו רוצה לירות טיל סייבר ולשתק את הקונטרולרים של הטורבינות - הוא לא יכול לעשות את זה, אי-אפשר להעיף טיל שייפול על המחשב של הטורבינות. זה צריך לצאת מאיזשהו מקום בעולם, נוסע לו מסרבר לסרבר, ואם הכול הולך כמו שצריך, בסוף מגיע לטורבינה. אתה יכול לעשות הגנת סייבר על הטורבינה, פיירוולים וכל מיני דברים, זה כמו המאבטחים שעומדים עם הסורקים שמצפצפים בכניסה לסופר, זה בערך אותה יעילות. זאת אומרת, אם הכול נכשל, תעשה גם הגנה בפתח של הטורבינה. אבל אם אתה רוצה להיות יעיל, אתה צריך לתפוס את זה בדרך. אבל זה לא סרברים שלך, איך אתה בתור חברת החשמל יכול לעשות משהו ל-malware (נוזקה) שרצה לה בדרך על סרברים של אנשים אחרים? רק המדינה יכולה לעשות את זה. אחרת תהיה לך הגנה מאוחרת מדי".

עם זאת, פרופ' בן ישראל תומך ברגולציה "במינימום שצריך. יותר מדי התערבות של הממשלה זה אף פעם לא טוב. אני אתן דוגמה ממשהו שהממשלה החליטה לפני שש שנים, ולפני שנה-שנתיים היה רעש גדול כי הממשלה רצתה לקחת צעד אחורה: כדי שיהיה אקוסיסטם של סייבר אתה צריך תעשייה עצמאית שמחזיקה את עצמה, ופה אף תעשיה לא מחזיקה את עצמה אם היא לא מייצאת אז אתה צריך ייצוא. איך אתה מייצא סייבר בלי שהטכנולוגיה תיפול בידי הרעים? בביטחון יש מלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון) ואפ"י (אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני) ואתה מבקש רישיון. יש כמה הבדלים בין תעשיית הביטחון לתעשיית הסייבר: בביטחון זה כמה תעשיות גדולות, יש מדור אפ"י, שידברו עם אפ"י ויעשו מו"מ. הם לא נכנסים לפרויקט לפני שהם יודעים את כל הדרך עד הסוף.

"בסייבר יש מלא קבוצות קטנות, אם תבקש שהם ידברו עם משרד הביטחון ויגיעו להסכמים - לא יהיה מי שיעשה את הפיתוח הטכנולוגי. והם לא ממומנים על ידי המדינה אלא השוק הפרטי. תאר לך שאתה מבקש ממשקיע פרטי 10 מיליון דולר, ואחרי שאני אבזבז את ה-10 מיליון דולר שלך, אם אני אצליח, אלך לאפ"י ואבקש רישיון, ואולי יגידו לי לא - ואז כל ההשקעה שלך לא שווה כלום, כי למכור רק בישראל לא שווה, בשביל זה לא מפתחים.

"לפני שש שנים החלטנו שנגדיר את הרגולציה הבאה: כל מי שמפתח מערכת סייבר להגנה לא צריך רישיון, ומי שמפתח מערכת להתקפה צריך רישיון. גופי הממשלה עשו עבודת מטה - שאלו אם אפשר להגדיר מה זה הגנה ומה זה התקפה, ועלה הרעיון שאת כל התחום האפור נעשה דיונים ונחדד אותו. הבעיה שזה ביטחון, אז תמיד הופכים את האפור לשחור - מגדילים את הביטחון אבל הורגים את התעשייה. בסוף הוחלט להישאר בכלל הידוע - ניתן לכל אחד לפרש איך שהוא רוצה, ואם נתפוס מישהו יצירתי מדי, שלקח מערכת התקפית וקרא לה הגנתית, נפעיל כלים של אכיפת חוק ותביעות".

"ניהול סיכונים"

מוטי בנמוחא, ראש אגף הסייבר והביטחון בבנק לאומי, סיפר איך נראים איומי סייבר מנקודת מבט פרקטית: "התפקיד שלי לאפשר לבנק להתנהל בצורה סבירה עם ניהול סיכונים סביר. המרחב שאני מתנהל בו הוא קודם כל ההבנה מהם האיומים, מה נדרש, מה מידת ההשקעה הנדרשת להגנה מהאיומים העסקיים; ומצד שני אנחנו עובדים מאוד צמוד עם בנק ישראל, שמחלק הנחיות שיש להן משמעות. הוא יכול להחליט לעשות במקרה קיצון לבוא לעשות ביקורת ולראות אם אני עומד בהנחיות שלו.

"יותר מזה, אם בנק לאומי שרוצה להוביל את הדיגיטל והחדשנות מעלה שירותים לענן - התכתשנו שנתיים וחצי עם בנק ישראל לקבל אישור. יש שחקן חדש במגרש, הרשות הלאומית להגנת הסייבר במשרד הראש הממשלה. היא הכניסה למגרש הזה עוד שחקן שהוא גורם מקצועי, שמעבר לשיתוף ידע, הדבר העיקרי שהוא יכול לתת לי זה בזמנים של אירועים מאוד גדולים ומשמעותיים שהבנק נתקל בהם, ואין לבנק דרך אמיתית יכול לפתור אותם גם אם יפעיל את כל היכולות שלו. מאחר שלמה שקורה בבנק יש השפעה לאומית, אז יש גופים שמישהו צריך לתווך ביניהם. מה קרה קודם? ההוא התקשר להוא, דיבר איתו והסתדרו.

"נכון להיום מבחינת ההסדרה שהולכת להיות, אם יש אירוע שבו יש משמעות לאומית של הגוף הנפגע, אז לפחות יש עוד גוף שיודע לתווך ביני לבין הגופים האחרים שאני רוצה להגיע אליהם. פעם זה היה נורא ברור - אם זה מדינה תוקפת אני לא מתעסק, אם זה ארגון פשיעה אני כן. הגבולות האלה היטשטשו לחלוטין ואנחנו שחקנים במגרש הזה. אני לא צריך להגיד אם מאחורי התקיפה יש מדינה או לא. אני במשחק של הגדולים".

"לפעמים משהו שנראה כמו מתקפה של מדינה זה בעצם התקפה של גוף מסחרי", העירה על כך מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנהלת כללית סייבר סקיורטי באז'ור, מיקרוסופט, וסיפרה על פעילות החברה שלה בתחום. "הכרזנו עכשיו על קנייה של עוד חברת אבטחת סייבר ישראלית. בעצם, זה שזה בישראל זה במקרה - אנחנו לא נחושים להסתכל רק על ישראל, אבל יש פה הזדמנויות מאוד טובות. למה מיקרוסופט החליטה להיות שחקן משמעותי בתחום האבטחה? החזון של מיקרוסופט הוא לעשות כל אדם פרודוקטיבי באשר הוא. ברגע שיש איומים, ברגע שאנשים מפחדים להשתמש במדיות הדיגיטליות בגלל כל האיומים, אנחנו לא יכולים לממש את החזון שלנו, לכן נושא האבטחה מאוד אסטרטגי לנו. כל הנושא של תשתיות תמיד היה, מיקרוסופט דאגה לאבטח את כל המוצרים שלה. אבל אבטחה כנושא אסטרטגי - זה קרה בשלוש ומשהו שנים האחרונות. ולכן מיקרוסופט משקיעה המון בפיתוח בכל הנושא של פתרונות אבטחה, קניית חברות איפה שאנחנו מרגישים שיש לנו חסכים ואנחנו רוצים לסגור את הפער בצורה יותר מהירה מאשר לעשות פיתוחים בתוך הבית, אנחנו משקיעים מעל מיליארד דולר בשנה בפיתוח אבטחה מעבר לרכישת חברות. זה בנפשנו - אם לא נדאג לזה ולא נעשה את זה, כל עתידה של מיקרוסופט בסכנה".

"המציאות האמיתית הרבה יותר עגומה ממה שאנחנו חושבים", הזהיר ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף ב-JVP, "בארגונים בממוצע יש 70-80 מוצרי סייבר שונים. כשבודקים אותם, חלק גדול מהם עושים את אותה פעולה, ולפעמים זה אפילו פוגע בביצועים, במהירויות ובאבטחה עצמה. דבר נוסף - כשבודקים את רוב המוצרים מגלים שאתה בין לא מפעיל אותם למפעיל אותם למודולים בודדים. עשו בדיקות בפיירוול על כל מגוון הפונקציות וגילוי שאו שהוא כבוי, או שהוא מופעל בצורה מאוד מוגבלת יחסית ליכולות, בגלל המורכבות של ניהול המוצרים. המורכבות הכי גדולה היא לעשות קונפיגורציה של מוצרי אבטחה, לנהל אותם, לסנכרן ביניהם עם ההתנגשויות המובנות שיש ביניהם".

"שאלה של קצב"

"הבעיה היא שבזמן שאנחנו מפתחים מערכות, גם התוקפים מפתחים מערכות", אמר נדב צפריר, מנכ"ל Team8 ולשעבר מפקד יחידה 8200. "השאלה היא שאלה של קצב. התחרות בסוף היא תחרות למידה. כרגע אנחנו לא בצד המנצח כמערכת הגנתית, מי שנמצא בצד המנצח אלו המערכות ההתקפיות. ההתקפה שהיתה על ה-DNC (המפלגה הדמוקרטית) לפני שנה הפתיעה את כולם. לעומת זאת, בצרפת, אילולא היו תוקפים אותם הם היו מופתעים, זה הופך להיות דבר מקובל. הבעיה השנייה היא שבכל פעם שנחשפת יכולת מדינתית, שהושקעו בה עשרות מיליונים ולפעמים יותר, לקהל שזה מעניין אותו, היכולת להפוך את זה לכלי התקפי היא די בסיסית, לא צריך תשתית מטורפת. לכן הקצב הוא לא לינארי. נדמה לי שקצב הפיתוח של עולם ההגנה הוא לינארי, ובהתקפה יש מדי פעם קפיצת מדרגה דרמטית שתופסת את כולם לא מוכנים.

"אני חושב שבסופו של דבר נצטרך לעבור גם בעולם הגנה לקפיצות מדרגה יותר מהירות, שמשנות תפיסה. לא יעזור לקחת המון מידע ולעשות עליו אנליזה. אנחנו צריכים לשנות את הצורה שבה אנחנו מתייחסים למידע. צריך לנסות להתחכם לתוקפים, להיכנס לראש שלהם, להבין איך הם פועלים ולהפוך את החיים שלהם ליותר מסובכים, על מנת שבתחרות הזאת מדי פעם אנחנו נהיה בצד המנצח. דבר שני, לעבור לפרדיגמה חדשה של הגנה - שאומרת שלא נצליח להגן כמו פעם. לפני 20 שנה הכול היה פרטי ובחרת מה לפרסם. עכשיו זה הפוך, הכול גלוי ואתה בוחר על מה להגן בצורה מאוד ממוקדת. יש תהליכים שצריך להשתנות בצורה משמעותית. ברגע שנגן על דברים מאוד בסיסיים וליבתיים נוכל להעלות למערכת אנליזה רק את המידע הרלוונטי ולקבל החלטות רלוונטיות".

פאנל חור באבטחה

ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף, JVP Labs, HFN

מוטי בנמוחא, ראש אגף הסייבר והביטחון, בנק לאומי

נדב צפריר, מנכ"ל Team8 ומפקד יחידה 8200 לשעבר

פרופ' יצחק בן ישראל, ראש סדנת יובל נאמן למדע, אונ' תל-אביב

מיכל ברוורמן בלומנשטיק, מנהלת כללית סייבר סקיורטי באז'ור, מיקרוסופט

מנחה: עו"ד אלון סהר, שותף, מיתר ליקוורניק גבע לשם טל

עוד כתבות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

איראן מבהירה: מערכות הטילים - לא נושא למשא ומתן

איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים