יהודה בן אסאייג / צילום: איל יצהר
1. מוקדם יותר השבוע הודיעה קבוצת הביטוח מנורה מבטחים, שנסחרת בבורסה לפי שווי של כ-2.72 מיליארד שקל, כי מוטי רוזן, מנכ"ל פעילות הביטוח, יפרוש מתפקידו בסוף אוגוסט, ושהחל מספטמבר הקרוב יכהן במקומו מנכ"ל פעילות הפנסיה והגמל של הקבוצה - יהודה בן אסאייג.
חילופי גברי שכאלה הם מהלך יוצא דופן בחייה של כל חברה עסקית, שיש בו פוטנציאל לשינויים של ממש. האם זה מה שיקרה במנורה מבטחים? רוזן הוא קודם כל מנכ"ל טוב ומנוסה, שהודיע על סיום עוד קדנציה מוצלחת בביטוח, לאחר שבעבר היה מנכ"ל הראל.
מהן הסיבות שהובילו אותו לעזוב את הקבוצה? סביר להניח שההחלטה בנושא קשורה לעניין השכר ש"נחתך" לרמות המותרות והנורמטיביות לפי חוק שכר הבכירים בפיננסים. רוזן, כמו קולגות שלו, חווה קיצוץ בשכר ששולם לו. עדיין מדובר בשכר נדיב מאוד, אולם מדובר לא אחת על כרבע, ואף שליש, מהשכר שהיה פעם לאישים אלה.
עם זאת, נראה שיש בהחלטה לגבי המשך הכהונה יותר מזה וזה ממש לא רק גובה השכר, ובשוק יש המעריכים שאולי נוצר מיצוי נקודתי, על רקע היחסים עם ראשי הקבוצה, אף שלא מדובר במתיחות, וההחלטה של רוזן התקבלה בהפתעה. בכל אופן, בסופו של יום מדובר בכהונה מלאה, שתמה לאחר פרק זמן מכובד.
2. המחליף בן אסאייג הנו המועמד הטבעי, והוא מוכר היטב וראוי לתפקיד. זהו מינוי טוב, שמשדר יציבות, וודאי יאושר על-ידי הפיקוח. יש לו ניסיון בשורת תחומים: תחום הפיננסים - שכבר לא ממש רלוונטי במנורה מבטחים - היות שהחברה מכרה את פעילותה הלא מוצלחת בתחום השירותים הפיננסיים, ולמעשה נסוגה מתוכנית (ממש לא מוצלחת) לייצר לעצמה בית השקעות משמעותי; תחום ביטוחי החיים והבריאות, ותחום הפנסיה החדשה - שאותם הוא מוביל בהצלחה בשנים האחרונות, לצדם של יו"ר הקבוצה ערן גריפל (שהנו גם יו"ר הפנסיה) ושל ארי קלמן, מנכ"ל החברה האם ויו"ר חברת הביטוח.
לבן אסאייג יש תחומים חדשים ללמוד עתה, בהם הביטוחים הכלליים (האלמנטרי) וניהול ההון של חברות הביטוח, ולצדו - בתחומי האלמנטרי - יהיה גם קלמן הבן, מיכאל. עוד מנהל צעיר ובולט בחברת הביטוח הוא משה מורגנשטרן, שניהל בעבר את אגף ביטוח חיים ולאחרונה מונה למנמ"ר.
לאורך השנים זכה בן אסאייג להערכה גם מחוץ למסדרונות מנורה מבטחים, ונכלל לא אחת בבורסת השמות "הרצינית" לתפקידים בכירים בסקטור הפיננסי. במנורה מבטחים הוא נמצא כבר תריסר שנים, והיד עוד נטויה, והוא זוכה לאמון מלא מצד אלה שמעליו.
3. מי יחליף את בן אסאייג במבטחים החדשה, אחד מבסיסי העוצמה והעתיד של מנורה מבטחים? ממש לא מן הנמנע שיהיה זה מינוי פנימי. יש שם עם מה לעבוד, ומהיכן להביא מינוי ראוי.
יחד עם זאת, ייתכן שרבים מבחוץ יציעו את עצמם לתפקיד. מבטחים החדשה היא קרן הפנסיה המקיפה החדשה הגדולה בשוק, וזה קורץ לרבים. ככל הידוע טרם התקבלה החלטה מחייבת בנושא, ועדיין מוקדם לדעת מי יחליף את בן אסאייג.
4. ועכשיו נשאלת השאלה - האם חילופי המנכ"ל יובילו לשינוי משמעותי בדרך שבה צועדת מנורה מבטחים? על פניו נראה שהתשובה היא לא, ובטח שאין מה לצפות לשינויים כאלה כי אם ליציבות.
בעוד כמה חודשים מנורה מבטחים תיכנס למבנה חדש ברמת גן. זה שינוי משמעותי עבור החברה ששוכנת בבניין ישן ולא מרשים בלב הסיטי של תל אביב. יחד עם חילופי המנכ"ל בפעילויות המרכזיות של הקבוצה הזו, נראה שמדובר בדרך חדשה שאליה יוצאת החברה, שחוותה לפני פחות מארבע שנים שינוי פתאומי, ומצער, במבנה השליטה בה, עם מותו של הבעלים הקודם (והוותיק) מנחם גורביץ.
כך או כך, שני האישים המרכזיים בקבוצה כיום יישארו כאלה גם בספטמבר - לאחר כניסתו של בן אסאייג ללשכת מנכ"ל הקבוצה: היו"ר גריפל, חתנו של גורביץ ובעל השליטה בפועל - בשם שתי האחיות שירשו את השליטה מאביהן - והמנכ"ל של קבוצת ההחזקות - שהיה מנכ"ל חברת הביטוח שנים ארוכות (קודם למינוי רוזן לתפקיד): ארי קלמן, מנכ"ל מנורה מבטחים החזקות הציבורית ויו"ר מנורה מבטחים ביטוח, שבנו מיכאל נמנה עם צמרת המנהלים בחברת הביטוח, ושגם מחזיק בנתח קטן ממניות הקבוצה. הם שם ולא זזים לשום מקום.
מבחינה זו מה שהיה הוא שיהיה, והשניים ימשיכו להוביל את ההתפתחויות האסטרטגיות, כגון רכישת החזקות בחברות האשראי החוץ-בנקאיות ERN או אמפא קפיטל, והמנכ"ל בביטוח יתמקד, בין היתר, בקידום הפעילות הקיימת ובהטמעת הרגולציה (הרבה).
5. ומה לגבי יתר המנכ"לים בענף? מנכ"ל בחברה ובקבוצה של ביטוח הוא תפקיד עם כהונה ארוכה. זהו תפקיד שדורש היכרות מאוד ייחודית ומעמיקה בשורה ארוכה של תחומים. אין הרבה מנהלים שבאו מחוץ לענף והצליחו במהרה.
אז מה קורה ביתר החברות, ומה הוותק של הקולגות המרכזיים של רוזן, ובקרוב של בן אסאייג? נתחיל במישהו שבניגוד לרוזן הודיע בימים האחרונים על אי-שינוי סטטוס: איזי כהן, מנכ"ל כלל ביטוח (החברה האם הציבורית וגם חברת הביטוח), ובעבר מנכ"ל אפריקה ישראל וקבוצת הביטוח מגדל, שמסיים את הסכם העסקתו בחברה באוקטובר הקרוב, בתום חמש שנים ממועד כניסתו לתפקיד. כהן הודיע לדירקטוריון החברה כי הוא מעוניין להמשיך לעוד שנתיים - גם תחת השכר "המקוצץ". הדירקטוריון צפוי לאשר זאת, בטח בימים שבהם השליטה בחברה נמצאת בידי נאמן מטעם האוצר והבורד, וגם למעשה - במידה רבה - בידיו של כהן עצמו.
לצדו ישנם מספר מנכ"לים בעלי ותק "מכובד": מישל סיבוני, מנכ"ל הראל חברה לביטוח, וגם מנכ"ל החברה האם שלה - הראל השקעות הציבורית, שמכהן ברציפות בתפקידו המרכזי (חברת הביטוח) מאז אוגוסט 2009; אייל לפידות, מנכ"ל קבוצת הפניקס הציבורית והפניקס ביטוח מאז יוני 2009; ורביב צולר, מנכ"ל איי.די.איי ביטוח (המוכרת כביטוח ישיר) מאז מאי 2008.
לצד אלה ישנו גם עופר אליהו, מנכ"ל מגדל ביטוח מאז פברואר 2014 (ולפני כן בכיר במגדל, ובעבר מנכ"ל ותיק באליהו, חברה לביטוח שהקים וניהל אביו, ושלאורך כל השנים הייתה של משפחתו). במגדל הוא נמנה עם משפחת בעלי השליטה בקבוצה - בנו של בעל השליטה שלמה אליהו - ומשום כך אינו מנכ"ל שכיר "רגיל". אגב, מנכ"ל קבוצת מגדל הציבורית הנו ערן צ'רנינסקי, מנהל הכספים של מגדל ביטוח.
