גם בצפון הארץ, גופי התכנון אינם מתמקדים רק בחיזוק הערים הגדולות. תוכנית מתאר חדשה למטולה, שהיתה תקועה הרבה שנים, אושרה להפקדה לפני כחודש. התוכנית, ששנת היעד שלה היא 2040, מבקשת להגדיל את מספר התושבים מ-1,600 ל-9,000, לבנות עוד 600 בתים - יותר מכמות יחידות הדיור שיש בה היום, ולהוסיף חדרי אירוח. ובאופן מפתיע, בקריית שמונה, העיר השכנה, דווקא מפרגנים.
מטולה הוקמה כמושבה ב-1896 ויושבה על ידי 59 משפחות ממושבות הברון ראשון-לציון, פתח-תקווה, חדרה וגדרה. התושבים, שהתפרנסו מחקלאות, סבלו מעוני, ממחלות, מהתנכלויות ומתלאות מלחמות.
במלחמת העולם הראשונה אצבע הגליל נשלטה בידי הצרפתים ותושבי המושבה נאלצו להתפנות וחזרו רק ב-1924 כשהשטח עבר לשלטון הבריטים.
במלחמת העצמאות נשארו אדמותיהם, שהיו בעמק עיון, בידי הלבנונים. במשך השנים, ובמיוחד בשנות ה-70, הם סבלו מהפגזות חוזרות ונשנות של ארגוני המחבלים שפעלו בדרום לבנון.
"חלק ייבנה רק אם יהיה שלום"
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במטולה מתגוררים כ-1,600 איש ויש בה 560 יחידות דיור. צפיפות האוכלוסיה היא 173 תושבים לקמ"ר בלבד. לשם השוואה, בת"א הצפיפות היא 18,352 תושבים לקמ"ר. האשכול החברתי-כלכלי הוא 8 מתוך 10 בדירוג הלמ"ס. באתר האינטרנט של המועצה המקומית נכתב שבנוסף לתושבים הקבועים, מתגוררים ביישוב גם 600 סטודנטים ו-300 "עובדי חקלאות" זרים.
תוכנית המתאר החדשה של מטולה היא יוזמה של משרד הבינוי והשיכון בשיתוף המועצה המקומית והיא פרגמטית ועניינית: במטולה ייבנו עוד 600 יחידות דיור שהן צמודי קרקע-וילות, במדרון הדרום מעברי של הר צפיה ובמדרון המזרחי של הגבול המערבי. בשני האתרים האלה מדובר בקרקעות מדינה.
כמו כן, מדובר על בנייה של צמודי קרקע נוספים, בקרקעות פרטיות שנמצאות בעבר המזרחי של נחל עיון - רק במקרה שיהיה שלום עם לבנון. נוסף לכך, התכנית מגדירה יעד חדש של חדרי אירוח, ומציעה פיתוח של שטחי מסחר.
ראש המועצה המקומית מטולה, דוד אזולאי, מאוד מתחבר לדבריו של שר השיכון יואב גלנט, שכינה את מטולה "מוצב הביטחון הקדמי של ישראל".
הוא עצמו מאמין שהמגורים במטולה הם ציונות וששם נמצאים הערכים האמיתיים. בשיחה איתו הוא מספר שהוא מסתכל על שני הכפרים השיעים מההעבר הצפוני של הגבול, אל חייעם וכפר כילא, ורואה את תנופת הבנייה שם: "יש שם תנופת בנייה אדירה, בלתי רגילה, ואנחנו תקועים". הוא מכיר בכך שקריית שמונה היא "הלב הפועם" ומטולה היא "שכונה" ומעריך שיום אחד הכל יתחבר: "אנחנו נבנה, במועצה האזורית גליל עליון מתקרבים לכיוון קריית שמונה, ויום אחד, עוד עשרים שנים, אנחנו נהיה חיבור אחד שלם".
- למה צריך להגדיל את מטולה?
"קודם כל בגלל ההתיישבות. מטולה עיצבה את גבולה הצפוני של מדינת ישראל. אם לא נתיישב על הגבול, איפה כן? מטולה מאוד מזדקנת. בשנה שעברה פתחתי כיתה א' עם 10 ילדים. אני מעריך שאם לא נתפתח, לא יהיו פה מערכות חינוך. אסור שזה יקרה. בטח לא בישוב צפוני שצריך להיות חזק".
- הטענה המקובלת היא שכאשר מעודדים את ההרחבות ביישובים הכפריים, מחסלים את הסיכוי של עיירות הפיתוח לשעבר לצמוח לידם. אתה מעיד על עצמך שאתה בן קריית שמונה. איך אתה מבין את מהלך הגדילה של מטולה בהקשר הזה?
"לאור תוכנית לצפון הממשלתית, שאני מאוד מאמין בה, ולאור זה שאני מעריך שבתוך כעשור גם מכון וולקני יגיע לקריית שמונה, אנחנו נצטרך את הבנייה הזו. אין לנו בנים ממשיכים. מתוך 120 נחלות יש אולי עשרה בנים ממשיכים. אני מאוד בעד תעסוקה אזורית, שתהיה בקריית שמונה, אבל שיגורו במטולה".
- אבל כולם אומרים שמגורים לא מביאים ארנונה. מגורים זה נטל. מה מניע אתכם?
"קודם כל מערכות חינוך חזקות. מטולה היא לא מושבה עשירה, אבל אני באמת מאמין שאם לא נבנה במטולה, לא יהיה פה מעון, בתי ספר. מי יישאר פה?"
כשאני מנסה להבין מראש העיר של קריית שמונה ניסים מלכה, אם הוא לא מוטרד מקידום התוכנית שתחזק את הישוב השכן, הוא מסרב לשתף איתי פעולה: "אני לא רואה בעיה שמטולה תגדל ותצמח, כי בסופו של דבר, ברגע שקריית שמונה יצאה בשיווק של שכונה חדשה (שכונת יובלים), אין לי חשש. כמה שיתווספו יותר תושבים לצפון, קריית שמונה רק תתחזק. אני לא רואה בזה חולשה".
גם ירדן ארליך, מנהל המחלקה לתכנון אסטרטגי בקריית שמונה, לא מתרגש: "מטולה היא מושבה קטנה, זה לא ראש פינה. זה על הגבול, במרחק יריקה מהחיזבאללה, מקום שיכול להפוך בצ'יק לעוטף עזה. השירותים שם קשים.
"קריית שמונה לא תגיע לרווחה דמוגרפית אם היא תתנגד לכל תוכנית הרחבה שיש פה באזור הגליל העליון. קריית שמונה צריכה להציע מוצר איכותי. אנחנו בתהליכים שנועדו לייצר סצינה אורבנית".
אורי אילן, מנהל מחוז צפון במשרד הפנים ויו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, מסתכל על המרחב בראיה אזורית. את קריית שמונה הוא תופס כעיר המחוז של צפון הגליל, ואת מטולה, כפרבר, "לווין של קריית שמונה, בדיוק כמו קיבוץ שמיר או שאר ישוב".
- אז למה מטולה צריכה לגדול?
"אנחנו מקדמים תוכניות מתאר לכל 94 הרשויות במחוז. כיום ל-80 רשויות או שיש כבר תוכנית מתאר או שנמצאות בתהליך".
"עיקר המשאבים הולכים לערים"
אילן מדגיש כי "הראייה המחוזית הכוללת היא שאנחנו נערכים לענות על המספר שעליו החליטה התוכנית האסטרטגית של הממשלה, שתואם את האתגר של גידול האוכלוסיה במדינת ישראל ב-20 שנים הקרובות. במחוז הצפון אנחנו צריכים להוסיף על הקיים 440 אלף יח"ד. אנחנו מעבים את מטולה כמו שאנחנו מעבים את טמרה ושפרעם וקריית שמונה ובית שאן. מה שאנחנו מתכננים במטולה בטל בשישים לעומת קריית שמונה, שם אנחנו מקדמים בנייה של 8,000 יח"ד".
- האם אין חשש שהרחבת המושבה מטולה עם צמודי קרקע "תגנוב" את האוכלוסיה החזקה מקריית שמונה?
"זה נרטיב שחוזר על עצמו, אך שייך לדעתי לעבר. עיקר המשאבים הולכים לערים, כי החיים בערים הם העתיד שלנו. המגזר הכפרי לא יענה על גידול האוכלוסייה במדינה. בראייה אזורית כוללת אין שום חשיבות איפה משפחה גרה. כי גם אם אתה גר בהרחבה בקיבוץ, עדיין הכלכלה, התרבות, התעסוקה הם בקריית שמונה. הגבולות המוניציפליים הרבה פחות רלוונטיים למרקם החיים האזוריים".