גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרשות המקומית שלכם רוצה להיות חברת תקשורת

הרשויות יוכלו להשתמש בתקשורת אלחוטית זולה שתחליף את הסיבים האופטיים היקרים שגוררים אי-נעימות בעת הנחתם ■ לפי הביקוש שכבר נרשם, נראה שהמגמה ברורה

בנוסף לתחרות הגוברת בשוק התקשורת, צפויים חברות התקשורת והמפעילים הגדולים לספוג מכה נוספת - הפעם בעקבות מדיניות חדשה אותה מעוניין משרד התקשורת לבחון בתחום התשתיות.

מדובר בהחלטה של המשרד לבחון מחדש את מדיניותו, המונעת מרשויות מקומיות וגופים מוסדיים שונים, לספק בעצמם את שירותי התקשורת שלהם. נכון להיום, הרשויות המשתמשות בשירותי תקשורת פנים-ישוביים נדרשות להשתמש בשירותיהן של חברות התקשורת הגדולות - מה שמייקר את עלות השירותים ובהרבה מקרים הופך שירותים שיכולים להיות מונגשים לציבור בזול ובצורה מהירה, ללא כדאיים כלכלית.

כך למשל, עירייה שמעוניינת לשלוט בפעילות המתרחשת בפארק הציבורי באמצעות התקנת מצלמות בפארק, נדרשת להזמין ממפעיל תקשורת הנחת סיב אופטי (תת-קרקעי) שיחובר למצלמה ממוקד העירייה אל אותו פארק, דבר הגורר אי-נוחות לתושבים בעת ביצוע עבודות החפירה ובנוסף גורר עלויות נלוות לעירייה של עשרות אלפי שקלים בחודש.

כך גם בחיבור של רמזורים, חיבור בתי ספר לרשת האינטרנט ועוד עשרות דוגמאות שונות, בכולן נדרשות המועצות והעיריות לשלם לחברת תקשורת - בזק, הוט, פרטנר, סלקום - בעבור הבאת סיב לנקודות היעד.

ברוב המקרים גם הפריסה אינה פשוטה והחברות מתקשות בנגישות לכל יעד נדרש. בזק, למשל - למרות פריסת הסיבים המצוינת שלה בכל רחבי הארץ, אינה מסוגלת לספק סיב אופטי לכל בניין או לכל נקודת יעד - היא סובלת מחסור בחיבורים, בשל העובדה שהיא מונופול התקשורת הוותיק עם הפריסה המיטבית והמירבית, וככזו היא גם תגבה על חיבור כזה תשלום גבוה, בין היתר משום שהיא יודעת שאף מפעיל אחר לא יעשה זאת במקומה. מאחר שמחירי בזק בשוק העסקי אינם מפוקחים והיא שולטת במגזר העסקי ללא עוררין, נוצרה בישראל בעיה קשה של תשתיות לא מספקות במחירים מאוד לא ריאליים.

לתוך הוואקום הזה עומד להיכנס פתרון חדש אותו יבחן, כאמור, משרד התקשורת: מתן אפשרות לעיריות לספק בעצמן את שירותי התקשורת הפנים-ישוביים באמצעות העברת תקשורת אלחוטית - "תקשורת אלחוטית בגלים מילימטריים". ונראה כי הרשויות המקומיות כבר מתחילות להסתער עליו: ב-5 בנובמבר יחנוך שר התקשורת, איוב קרא, את פרויקט העיר החכמה ברחובות - פרויקט המבוסס על פתרונות אלחוטיים, ובמסגרתו יעביר שר התקשורת את המסר לפיו המשרד תומך בטכנולוגיה החדשה.

ראשית נבהיר כי מדובר בטכנולוגיה נפוצה וקיימת בערים רבות בכל העולם, המאפשרת השלמה או "הארכה" של הסיב האופטי ביישובים עירוניים אל עבר נקודות הקצה, באופן המוזיל עלויות ומונע אי-נוחות עבור התושבים.

הטכנולוגיה האלחוטית מאפשרת לעירייה להעביר בעצמה את התקשורת אל נקודות היעד, תוך הקמה מהירה במיוחד (תוך שעות אחדות) של חיבורים שיספקו מהירות העברת נתונים של עד 10 ג'יגה-בייט לשנייה, עם יכולת הבטחת טיב שירות (SLA) דומה מאוד לסיב אופטי. במלים פשוטות - תחליף לסיב האופטי החפור באדמה בפתרון אלחוטי זמין ונוח ליישום לחיבורי תקשורת בטווחים קצרים יחסית ובקצב גבוה.

למעשה, העירייה משתמשת בסיב המרכזי המגיע מחברות התקשורת השונות - בזק, פרטנר, הוט, סלקום - וממנו מעבירה תקשורת אל-חוטית באמצעות גלי רדיו ממספר נקודות מפתח אל אותן נקודות שהיא מעוניינת לבקר ולנטר (למשל: צילום חניון, שליטה על רמזורים בשטח העיר, אספקת רשת אינטרנט לבתי הספר). בכך משלימה העירייה בדרך זולה ונוחה את הסיבים הקרקעיים שמגיעים לשטח הרשות הלאה באמצעות "אלומה" (גלי רדיו) שמסוגלת להעביר מנקודת המוצע לנקודת היעד מידע בקצב גבוה - כל זאת מבלי להידרש להנחת סיב אקטיבית מתחת לאדמה.

בפגישה שנערכה לאחרונה אצל מנכ"ל משרד התקשורת בפועל, מימון שמילה, הציגו החברות סיקלו, והמפיצים שלה בארץ - SMBIT ואורי לוי תקשורת - בפני ראשי אגף הספקטרום את היתרונות הטכנולוגיים הרבים.

במסגרת המצגת, הסבירו אנשי המקצוע כי הסיב דומה לכביש בינעירוני רחב אבל מאוד יקר, כאשר הנל"ן האלחוטי - פריסת הרשת האלחוטית - הוא כביש פנים עירוני. בעוד הסיב מביא את התעבורה אל העיר, בכל שכונה צריך משהו אמין ופשוט ליישום כדי לפצל את התנועה אל היעד הסופי, תוך שמירה על מהירות גבוהה מאוד. לדבריהם, הטמנת סיב גוררת עלויות גבוהות מאוד, מורכבת מבחינת אישורים הנדסיים נדרשים - בשל כך קיים מיעוט בסיבים ורוב הלקוחות מתקשים לעמוד בעלות ההתקנה והתשלום החודשי הכרוך בהתקנת המערכת. לעומת זאת, התקנת הנל"ן האלחוטי היא זולה ומהירה מאוד - בתוך שעות בודדות של עבודה ניתן לרשת שטח של מאות מטרים, מבלי להפריע לשגרת החיים בעיר.

אחד הנושאים המרכזיים שיבחן משרד התקשורת במסגרת הניסוי הוא זהות הגורם שיערוך את הניסוי - מפעילי תקשורת, חברות אינטגרציה ורשויות מקומיות. לגבי האחרונות, כפי שכבר דווח ב"גלובס", נרשמו מספר ערים שהחלו להשתמש בטכנולוגיה. על פי הניסיון הקיים בעולם, רשויות תקשורת מאפשרות לבעלי רישיונות מיוחדים לבצע את הנל"נים האלחוטיים - זאת מאחר שבכל העולם מי שעוסק בזה אינם המפעילים הגדולים (דוגמת בזק, הוט, סלקום, פרטנר), אלא חברות אינטגרציה שמקבלות הזמנות מהלקוחות לביצוע החיבור.

עו"ד אבי רימון, שמתמחה בדיני תקשורת, מסביר שהשימוש בגלים המילימטריים ופתרונות חיבור אלחוטיים דורשים אישור ממשרד התקשורת לכל הקצאה. לדבריו, במסגרת מדיניות המשרד הוקצו שני ערוצים לעיריות - וכל עירייה שמבקשת תקבל אישור על אותם תדרים באופן משותף. בנוסף, לדבריו המשרד מעניק למשטרה ולחברות סלולריות היתר להשתמש בתדרים לצורכיהם.

הוא העדיף שלא להתייחס לשאלה מדוע עד כה סירב המשרד לאפשר שימוש בתדרים. "בכל מקרה, זה יכול לפתוח פקק שקיים", אומר רימון. "כמה שזה נשמע אבסורדי - המהלך הזה יכול לעודד את פרטנר וסלקום לפרוס סיבים, כי הם לא צריכים להגיע לכל מקום עם סיב. אי-אפשר לחפור את כל המדינה. זה יעזור להם מאוד. יש הרבה מקומות שלא היו פורסים אליהם סיבים, אם לא היה מדובר בפתרון אלחוטי שמספק השלמה לסיב בקרקע. בכל העולם מדובר בפתרון מאוד נפוץ ויעיל ואין סיבה שלא יהיה זמין בישראל".

"התדרים לפריסה של רשתות אלחוטיות פתוחים כבר שנתיים - אבל לא עשו עם זה כלום"

בשורת התקשורת האלחוטית בישראל המתינה זמן רב להודעת משרד התקשורת. והיא מצאה סיפוק גדול אצל חברות שונות המחזיקות בטכנולוגיה ומעוניינות להיכנס ולהחליף את המפעילים הגדולים. מנהל השיווק של חברת סיקלו, דני בן שמחון, הוא מהדמויות שכבר שנים נלחם להביא את המהפכה לישראל.

"הצרכים של הרשויות המקומיות בעידן המחשוב והטכנולוגיה והנתונים, הצרכים בתקשורת אמינה, ובקצב גבוה, הולכים וגוברים", מסביר בן שמחון. "המודל שבו נבנו בשנים האחרונות הרשתות של מפעילי התקשורת המסורתיים לא נותנים בכלל פתרונות לתקשורת בתוך העיר. אין היום מרכזיות תקשורת אזוריות כמו שהיו בעבר בכל שכונה גדולה בעיר, שלמעשה ריכזו את כל התקשורת של אותה עיר. בזק מכרה את האתרים האלה בתור נדל"ן ובכך העבירה את צמתי התקשורת המרכזיים שלה, או את ליבת הרשת, למספר מצומצם של אתרים. המשמעות בשטח היא שהיום אם עירייה רוצה תקשורת בין שני בניינים שניצבים 500 מטר זה מזה - במקום שזה היה מסתיים בכך שבזק הייתה מושכת משני הבניינים את התשתית שיש לה לנקודה מרכזית בתוך העיר, ועושה את החיבור בין שני הקצוות, עכשיו היא לעתים מושכת את שני הקצוות לעיר שנמצאת 10 ק"מ משם".

- וכך נולד הצורך של רשויות מקומיות לחפש פתרונות זולים?

"נתקלתי בלקוח, רשות מקומית שיש לה שני בניינים במרחק 170 מטר. היא משכירה קו תקשורת מבזק בקצב של 1 ג'יגה ביט בשנייה, והם משלמים 14 אלף שקל בחודש תמורתו. יש רשויות שמשלמות על חיבור שני בניינים במרחק של 250 מטר בקצב של 100 מגה בלבד, 1,800 שקלים בחודש. זאת אומרת, שהחזר ההשקעה וההתקנה של מערכת גלים מילימטריים הרבה פעמים היא פחות משנה, כולל העלות של האגרה, העלות של הציוד והעלות של ההתקנה".

- בשביל לחבר בי"ס לאינטרנט צריך רוחב פס גדול מאוד. אבל בשביל לחבר רמזור או מצלמה בפארק מסוים, אתה לא צריך סיב אופטי.

"נכון, אבל הקצבים שהמצלמות היום דורשות הם לפעמים יותר ממה שה-DSL (מודם אינטרנט) של בזק מסוגל לתת. הרי מה האופציה של בזק? או לשים סיב אופטי, או להשתמש ב-DSL. אז להביא תשתית בזק לכל רמזור או ליד כל עמוד תאורה בפארק? בדרך כלל אין לה. יש הרבה דוגמאות שנתקלנו בהם מבלי לציין שמות שפשוט אי-אפשר היה לקבל תשתית של בזק בתוך היישוב או בגבולותיו. אופציה אחת זה להמשיך להשתמש בסלולר שכמובן יש לו את המגבלות שלו. זה לא כלכלי, וגם האיכות לא משהו. או לשלם לבזק עשרות אלפי שקלים, אם לא יותר, על מנת שתפרוס תשתית לתוך כלבייה עירונית".

- אם כל-כך פשוט ואפשר להשתמש בפתרונות אלחוטיים במקום התשתית הפיזית, מדוע המפעילים בארץ לא עושים זאת?

"התדרים האלה פתוחים לשימוש בלעדי של המפעילים יותר משנתיים, הם לא עשו עם זה כמעט כלום. אבל זה לא רק רשויות מקומיות - אם אתה חברת אמדוקס ויש לך קמפוס של 4 בניינים ברעננה, ואתה רוצה לחבר ביניהם אתה צריך לשלם עשרות אלפי שקלים לבזק על קישור בין הבניינים, במרחק יריקה אחד מהשני. אז התדרים האלה עמדו לרשות בזק, וכל המפעילים, בצורה בלעדית כמעט 3 שנים, הם לא עשו עם זה שום דבר. זה לא גרם להם להציע למשרד התקשורת תעריפים חדשים, זה לא גרם להם לבוא לרשויות המקומיות ולהגיד להם הנה יש לנו פתרון לחיבור יעיל יותר. עד שברשויות המקומיות לא הבינו, עד שהם לא למדו שיש את התדר הזה - הם חשבו שאין פתרון".

- סביר שהמפעילים יתנגדו.

"בעולם כל אינטגרטור יכול לקום ולהקים קווי תקשורת שמחברים בין בניינים, בתוך העיר, או אפילו מחוצה לה, ולהתחרות בספקי התשתית. כך גורמים לספקי התשתית להתעורר, ולהשתמש בטכנולוגיות חדשות. אני שומע את זעקת הקוזק הנגזל, שאומר 'מה פתאום', ו'מי נתן להם את הזכות?' - אבל הגלים המילימטרים, לא רק שמאפשרים בצורה אלחוטית להעביר קיבולת גבוהה ובעלויות נמוכות, המערכות גם מאוד פשוטות להתקנה ותפעול והן נותנות שירות וביצועים ידועים מראש. לא סתם חברות כמו AT&T ואחרות בחרו בטכנולוגיה הזאת להשתמש בה גם בדור החמישי, כי זה נותן ביצועים באיכות של סיב".

- אתה מרגיש שמשהו זז בשטח?

"כן, תראה מה קורה בירושלים, ברחובות, באור יהודה. מתחילים להבין את הפוטנציאל. אין פתרון אחר".

"עלויות מטורפות"

גם בעיריות מפנימים שעדיף לבחון פיתרונות טכנולוגיים חדשים וזולים יותר. איתן ברזילי, ראש מינהל הפיתוח בירושלים, מודה כי נאלץ בלית ברירה להפוך את עיריית ירושלים למפעיל תקשורת. "אין לנו אלטרנטיבות סבירות, וכדי להגיע לצמתים ברחבי העיר ולהגיע לבתי ספר עם תקשורת באיכות גבוהה ובמהירויות גבוהות, העלויות יכולות להיות מטורפות. היינו צריכים לחצות עם סיב אופטי כביש של 200 מטר - אתה לא רוצה לדעת כמה זה היה עולה לנו. העלויות מטורפות. יש לנו היום יועץ לפריסת רשת תקשורת עירונית פרטית והוא מכין עכשיו תוכנית אב שבה אנחנו נסמן את המקומות שאליהם נרצה להגיע עם תקשורת, והוא ישיג אותה באמצעות רשת של גלים מילימטריים. אנחנו נביא סיבים אלחוטיים לכל אותם מקומות בצורה הרבה יותר פשוטה. אני לא הולך למכור את זה לאף אחד, אבל זה בהחלט יהיה לשימוש עצמי".

- מה אתם רוצים לרשת בפריסה האלחוטית העירונית?

"בעיקר מצלמות לצורך הסדרת תנועה, ביטחון וחנייה. אם היינו צריכים לקחת מפעילים לפריסה שאנחנו עושים עכשיו - העלויות היו דרמטיות. יש ערים שחיברתי אצלן בעבר בתי ספר, אין לנו את זה בירושלים ואת זה אנחנו רוצים לעשות - לחבר את מערכת החינוך ולהביא אינטרנט מהיר. תחשוב על 1,500 ילדים בבית ספר שעובדים עם אינטרנט במהירות 200 מגה, שלא לדבר על המחירים שמגיעים לסביבות 3,000 שקל לחודש. וזה רק בית ספר אחד".

עיר חכמה

עוד כתבות

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ'אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג'ף בזוס וטום בריידי

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר