״במשך שנים הזניח משרד התחבורה את ליווי חברות התשתית"

דוח מבקר המדינה קובע: במשך שנים הזניח משרד התחבורה את נושא ליווי חברות התשתית וביצוע פיקוח ובקרה עליהן

הכביש הראשי בשכונה החדשה / צילום: דרור מרמור
הכביש הראשי בשכונה החדשה / צילום: דרור מרמור

"במשך שנים הזניח משרד התחבורה את נושא ליווי חברות התשתית וביצוע פיקוח ובקרה עליהן. מנגנוני הבקרה של משרדי התחבורה והאוצר והממשל התאגידי מכבידים על חברות התשתית, חסרים את התיאום הנדרש ביניהם, ופעמים רבות לא הצליחו לגלות פגמים מהותיים בהתנהלות החברות ולמנוע התרחשותם של אירועים כמו פרשת נתיבי ישראל, התקשרויות בניגוד לדיני המכרזים, חריגות מלוחות זמנים ומתקציב בפרויקטים וטעויות באישור חשבונות", כך קבע מבקר המדינה בפרק שעסק בנושא פיקוח ובקרה על פעילותן של חברות תשתית בתחום התחבורה.

הביקורת שנערכה בחודשים ספטמבר 2016 עד מארס 2017 העלתה שקיימים כשלים רבים בתפקודם של מנגנוני הבקרה הממשלתיים בחברות התשתית. בין היתר, מציין המבקר ליקויים במינוי דירקטורים ו"שומרי סף" (יועץ משפטי ומבקר פנימי ) ובתפקודם; ליקויים בתחום ניהול המכרזים שמעידים ש"שומרי הסף" בחברות הממשלתיות לא תמיד מצליחים למנוע התנהלות לא תקינה ופגיעה בטוהר המידות.

הביקורת נערכה במשרד התחבורה, בדיקות השלמה נעשו באגף החשכ"ל, ברשות החברות, בנתיבי ישראל, רכבת ישראל, בחברות הבקרה ובמשרד הבינוי והשיכון.

משרד התחבורה מממן מתקציבו את פעילות חברות התשתית, שמהוות זרועות ביצוע שלו, תקציב זה הסתכם בשנת 2016 בכ-11 מיליארד שקל. פעילות חברות התשתית באמצעות ספקים חיצוניים וביצוע התקשרויות בהיקפים עצומים טומנים בחובם חשיפה לסיכונים רבים.

"פרשת נת"י משקפת ביתר שאת את הכשלים במודל הקיים של הבקרה"

"פרשת נתיבי ישראל משקפת ביתר שאת את הכשלים במודל הקיים של הבקרה על חברות התשתית, הן הפנימית והן החיצונית, ובעיקר בנוגע למקומם ולתפקודם של "שומרי הסף" בחברות, שאמורים לשמור על המינהל התקין", כותב המבקר.

אתמול (ג') הודיעה הפרקליטות כי גובשה תשתית ראייתית לכאורית להתנהלות פלילית ולשחיתות עמוקה שהייתה נהוגה בחברת נתיבי ישראל במשך למעלה מעשור, במעורבות של מנהלים ועובדים ברבדים שונים בחברה, וכן במעורבותם של מתכננים, קבלנים ונותני שירות אחרים לחברה.

כזכור, בנובמבר 2015 פתחה המשטרה בחקירה גלויה עקב חשדות לשחיתות ולמעשים פליליים בנת"י. בדיונים שנערכו בין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, החשבת הכללית דאז, מנהל הרשות ונציגים ממשרד התחבורה הועלו בעיות עקרוניות רבות הנוגעות לתפקודן של חברות התשתית ולבקרה עליהן.

בעקבות זאת, אישרה הממשלה באוגוסט 2016 החלטה ולפיה יש להקים צוות ממשלתי משותף לאגף החשכ"ל, אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות החברות ומשרד התחבורה שיפעל לשיפור הבקרה על חברות התשתית ובכלל זה תיאום בין גורמי הבקרה השונים. "עד מועד סיום הביקורת לא הוקם צוות כאמור", מתריע המבקר.

מהביקורת עולה עוד כי גורמי הממשלה ידעו במשך זמן רב על אי-קיום פיקוח ובקרה נאותים על פעילות חברות התשתית והיו מודעים לסיכונים הגדולים האפשריים, בהם פגיעה בטוהר המידות ושימוש לא ראוי בתקציבים המועברים מהמדינה לחברות, אולם לא פעלו מספיק כדי לשפר את מנגנוני הפיקוח והבקרה עליהן.

"חלק מהדירקטוריונים לא קיימו דיונים מעמיקים בנוגע לפעולות הליבה של החברות"

ליקוי חמור נוסף שמעלה דוח המבקר מתייחס לדירקטוריונים של חברות התשתית. המבקר מצא כי בשנים 2016-2014 חלק מהם פעלו באיוש חלקי בלבד. מבקר המדינה מצא עוד כי חלק מהדירקטוריונים לא קיימו דיונים מעמיקים בנוגע לפעולות הליבה של החברות, וכי היה תיאום רופף בינם לבין מערך הבקרה בחברות.

חלק מהחברות פעלו תקופה ארוכה בלי שמינו בעלי משרה קבועים לתפקידי "שומרי סף", ובמקרים רבים הסתמכו החברות על בעלי משרה חיצוניים. "ליקויים אלה פוגעים בצורה מהותית בפיקוח ובבקרה הפנימית בחברות ומעלים חשש לתקינות התפקוד של החברות עצמן", מדגיש המבקר.

"קיום של בקרות כפולות ונושאים שאינם מבוקרים כלל"

המבקר מצא עוד כי על אף שחברות התשתית פעילות זה עשרות שנים בהקמת פרויקטים תחבורתיים הממומנים מתקציב המדינה, ועד שנת 2014 לא נעשתה במשרד התחבורה חשיבה כוללת לגבי תהליכי הפיקוח והבקרה על תפקודן. כמו כן, הועלה כי אין מספיק תיאום בין גורמי הבקרה השונים, והדבר מתבטא, בין היתר, בקיום של בקרות כפולות ונושאים שאינם מבוקרים כלל.

המבקר מסכם שכל אלה מצביעים על כשלים במבנה הפיקוח והבקרה הקיים, שאמור להבטיח את האיזון בין עבודה עצמאית ויעילה של החברות ושמירה על האינטרס הציבורי והתנהלות זהירה ואחראית בכספי ציבור מצד שני.  

תגובת משרד התחבורה על דוח המבקר בנוגע לפיקוח בחברות ממשלתיות: "משרד התחבורה מבצע כיום מאות פרויקטים תשתיתיים,באמצעות החברות הממשלתיות והגופים הכפופים אליו. מדובר בפרויקטים בהיקף של יותר מ-50 מיליארד שקל. הצפי לחריגות עומד על כ-100 מיליון שקלים, המהווים כשני עשיריות האחוז בלבד (0.002%) מכלל התקציב. יתכן וחריגה זאת לא תתממש כלל. 

"בכל פרויקט מרכזי מופעלות שלוש רמות של בקרת איכות -  בקרה פנימית  של הקבלן,  בקרה חיצונית  של החברה הממשלתית,  ובקרה של משרד התחבורה. הפרויקטים מבוצעים בהתאם לנהלים וכללים קפדניים המבטיחים אתטיב ואיכות הביצוע, וכוללים בין השאר בקרת בטיחות בזמן הביצוע, בסיומו ולאחר מסירתו".