צילום משחק כדורגל בליגת העל / צלם: שלומי יוסף
שמונה מחזורים עברו בליגת העל בכדורגל. שמונה מאמנים פוטרו. שלשום (ה') הצטרף גם מוטי איווניר, מאמן הפועל ת"א מהלאומית לחגיגה. לא צריך להיות סטטיסטיקאי כדי לקבוע שבקצב הזה בתום העונה יישבר בישראל שיא עולם. הבעיה היא שרוב המפוטרים לא התקרבו למחזור השמיני - שני מאמנים (ז'אירו סבירסקי מסכנין, שרון מימר מבית"ר) פוטרו לפני שהחלה העונה, קובי רפואה החזיק ארבעה משחקים במכבי פ"ת. ברעננה כבר החל את דרכו המאמן השלישי העונה אחרי דודו אברהם ששרד ארבעה משחקים וגיא לוי שלושה.
אין טעם לאנלוגיה מתחומים אחרים. אין מה לעשות - מאמן כדורגל בכל העולם הוא לא כמו עובד בחברה עסקית שנמדד בשטח אחרי, נאמר, שני רבעונים, שנה או שנתיים. אנחנו גם לא צריכים להרגיש רע עם עצמינו: מאז כניסת עידן הבעלות הפרטית בכדורגל הפך כסא המאמן לכסא מפלט בכל העולם. במחקר מקיף של אופ"א שכלל את עונת 2014/15 באירופה נרשמו הנתונים הבאים בליגות הבכירות - בגרמניה שיעור פיטורי המאמנים באותה עונה (מאמנים שפוטרו או שלא המשיכו למרות שהיו חתומים על חוזה) עומד על 56%, באיטליה 65%, בפורטוגל 72%, ביוון 83%, בטורקיה 94% מהמאמנים שהחלו את העונה פוטרו.
וזה ממשיך אל מחוץ ליבשת - בדרום ומרכז אמריקה מתרחש שוק בשר אכזרי, בברזיל שיעור הקבוצות שפיטרו מאמנים באותה עונה עמד על 90% ובקוסטה ריקה רשמו הישג מרשים - 100% מהקבוצות פיטרו את המאמנים.
"איפה הריספקט?"
הגורמים המשפיעים על תקופת הזמן שמאמן שורד התפקיד קשורים בשני העשורים האחרונים בעיקר בכסף. בליגות הבכירות זה נוסע בעיקר מחשש לקטסטרופה כלכלית - לקבוצות יש המון מה להפסיד ועדיף לתקן מהר: מחשש של קבוצות בכירות מאי-העפלה לליגת האלופות וכנובע אובדן הכסף הגדול; ירידת ליגה שגם היא גוררת אובדן הכנסה כבד; כישלון שיביא לאי מימוש מענקים פוטנציאליים מספונסרים, בריחת קהל וכו'.
ככל שיורדים ברמת הליגות כך שיעור הפיטורים עולה, וכאן הסיבה היא ברורה: מאמנים בליגות נמוכות מרוויחים יחסית מעט, ותשלום הפיצויים שלהם הרבה פחות משמעותי בהשוואה למאמנים "כבדים" שחתומים על חוזים ארוכי טווח במיליוני אירו לכל עונה. למשל, באנגליה שיעור הפיטורים בפרמיירליג עמד בעונת 2014/15 על 40% בלבד, אבל בליגה השנייה החרב הונחתה על 70% ממאמני הקבוצות; כך גם באיטליה ובספרד עם שיעור פיטורי מאמנים גבוה יותר ככל שיורדים במורד הליגות.
מה הסיפור אצלנו? למה נהיינו ליגה שמפטרת כל כך הרבה מאמנים ובכזאת קלות? ניסים בכר, יו"ר ארגון מאמני הכדורגל שנבחר לפני חודש וחצי לתפקיד, מסביר בשיחה עם "גלובס" שיש עניין אחד עיקרי שפועל כנגד המאמנים. "כשנכנסתי לתפקיד גיליתי שמאמנים אצלנו בליגת העל חותמים על חוזה שמבטיח להם פיצוי של חודש או חודשיים בלבד במקרה של פיטורים", הוא אומר, "כשמאמן חותם על חוזה כזה אז קל לפטר אותו. בעבר לא היה דבר כזה - כשמאמן חתם בליגה העליונה לא היה ויכוח על הפיצוי והיה ברור שהוא בא לעונה אחת או לשתי עונות. היה ברור וידוע שמאמן במקרה של פיטורים יקבל שכר מהקבוצה המפטרת עד תום העונה, כלומר תום החוזה שלו, או עד שהוא מוצא קבוצה חדשה שמתחילה לשלם לו". במלים אחרות: מאמן שמוכן לוותר באופן מעשי על פיצויים כפי שמקובל, רק כי הוא רוצה לעבוד, יורה לעצמו ברגל - לקבוצה אין עלות של פיטורים.
"תפקיד המאמן זה היצע וביקוש", אומר בכר, "אתה טוב - אני לוקח אותך, כישלון מביא פיטורים, וזה בסדר, ככה זה בכל העולם. אם קרלו אנצ'לוטי פוטר השנה מבאיירן מינכן ולפני זה מריאל מדריד, אז כולם יכולים ללכת הביתה. הבעיה אצלנו היא התכיפות. וכשמועדון אחרי שלושה מחזורים שולח מאמן הביתה, זו תופעה שלא הייתה קיימת. מאמנים חותמים על הסכמים שהם לא צריכים לחתום. הייתי בהלם כשראיתי את זה, שבליגה העליונה יש מאמן שאומרים לו 'תשמע, אם נפטר אותך נשלם לך חודש'. זו התעללות. אלו מאמנים שזה המקצוע שלהם, אין להם מקצוע אחר. וקבוצות מנצלות את זה, את הרצון שלהם לעבוד. ברגע שהוא מפוטר אחרי חודש, הוא מקבל עוד חודש אחד פיצוי, אבל מה קורה איתו בשמונת החודשים הבאים? אין לו עבודה. ממה אנשים יחיו? אלו בני אדם".
- אבל זו התרבות בכדורגל, לא? מאמנים בשביל הברדק הזה מקבלים שכר יחסית גבוה.
"אנחנו לא מתווכחים על גובה השכר. אני מדבר קודם כל על מעמד המאמן. בעבר לא היה דבר כזה של התערבות למאמנים. 30 שנה עבדתי בליגה, והיה ריספקט למאמנים. גם כשלא הלך, היו עושים את זה בצורה יפה. גם אני עזבתי מועדונים, אבל לא היו מקרים כאלו של מינוי אחד אחרי השני. מצד שני, גם לא היו נותנים למאמן צעיר כמו היום לקבל תפקיד של מאמן ראשי, הוא היה צריך לעבוד, לאמן, להוכיח שמגיע לו להיות בליגה הראשונה. מאמנים היום מגיעים מהר מדי לתפקיד. היית עוזר מאמן? יופי, כי בדיוק מאמן הלך, אז בוא ניקח אותך. אולי איתך נצליח קצת יותר. לא יילך שלושה-ארבעה משחקים - נביא עוד מאמן. שרשרת כזאת. צריך לכבד את המקצוע. מאמן נתון להשפעה של קהל, תקשורת, בעלים, אתה סוליסט - צריך לקחת נקודות רק כדי שלא יפטרו אותך".
- מצד שני, מאמנים צעירים מקבלים צ'אנס - זה לא רע.
"תראה, לקחו את דודו אברהם בהפועל רעננה העונה, ידעו שזה מאמן בלי ניסיון - הוא בסך הכל אימן נוער. אז אתה אומר אני נותן צ'אנס למאמנים צעירים, יופי, אז תן לו לפחות חצי עונה, תן לו עד ינואר. שלחו אותו הביתה אחרי שלושה משחקים. מי ייקח אותו עכשיו? מי ייגע בו? גמרת בנאדם. תגיד לו בינואר, 'ניסינו, זה לא עובד'".
על חשבון התושבים
אם מסתכלים על שרשרת הפיטורים, אפשר לפחות העונה למצוא קו אחד מחבר - כמעט כל קבוצות הכדורגל בליגת העל שפיטרו העונה מאמנים הן אלו שנתמכות על ידי עיריות (אלי טביב שפיטר שני מאמנים מייצג את הצד השני, של בעלי פרטיים, אבל טביב ידוע גם ככה כמי שלא משלם כסף גדול למאמנים). הרבה יותר קל כנראה לממן פיטורים של מאמנים מהארנונה של התושבים מאשר מכיסים פרטיים.
הפועל עכו, הפועל רעננה, מ.ס. אשדוד, סכנין - ששלחו מאמנים הביתה נתמכות בהיקפים משמעותיים מכספי התושבים וכספי ציבור בכלל (התאחדות לכדורגל, טוטו).
בעכו, לפי דוח רשם העמותות, קיבלה הקבוצה בשנים 2014 ו-2015 סך של 12.5 מיליון שקל מהעירייה מתוך 29 מיליון שקל שהקבוצה גלגלה. אז עוד מאמן, פחות מאמן - את מי זה מעניין בכלל ומי עושה חשבון לכסף ולעוד מאמן שצריך לשלם לו שכר או פיצוי (לא ברור אם בעכו התושבים יודעים שהעירייה מימנה ב-2015 שלוש משכורות לכדורגלנים בהיקף של 664,330 שקל, 562,217 ש' ו-527,930 ש' - יותר משכר ראש העירייה).
לא ברור גם מה ציפו בעכו מהמאמן שלומי דורה - שפוטר השבוע - כשאת העונה התחילה הקבוצה במינוס שתי נקודות בגלל עבירות מס. מי משלם בפועל את עבירות המס שייצרו מנהלי הקבוצה העירונית? דורה (במשרה שלו). והתושבים (בארנונה).