ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: שאטרסטוק
כאשר מסתכלים על התנהלות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועורכי דינו מאז שפורסמו המלצות המשטרה, נראה כאילו הם אינם מודעים לסיכון המשפטי הגדול שבו נתניהו מצוי, או מתעלמים ממנו. כפי שכתבנו ב"גלובס" (14.2.18), אחרי פרסום המלצות המשטרה בתיקים 1000 ו-2000, קשה מאוד לדמיין מצב שבו נתניהו יצא נקי לחלוטין מהסיפור הזה. אם הוא לא יואשם בשוחד בשני התיקים, אז הוא יואשם באחד מהם, ואם הוא ייחלץ מאישומי השוחד בכלל, אז סביר שראש הממשלה יואשם במרמה והפרת אמונים.
לו נתניהו ועורכי דינו היו מעריכים באופן מפוכח את הסיכון המשפטי שהוא ניצב בפניו, ואת התרחיש הפסימי מבחינת נתניהו, שלפיו הוא עלול למצוא את עצמו בסופו של דבר בכלא לתקופה משמעותית, הם היו רצים כבר שלשום בערב אל היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מסתגרים עימו בחדר, ומנסים להגיע להסדר שיסיים את הסאגה הזאת.
אם נתניהו היה מפוכח באמת, הוא היה מוותר על ראשות הממשלה, בתמורה להסדר כזה. אבל נראה כי נתניהו פשוט לא בנוי ככה, וכנראה גם סביבתו גורמת לו להיות באשליה שהוא ייצא בשלום מהסיפור הזה. ואולי, נתניהו עצמו מאמין באמת כי הוא ייצא מהעניין נקי וללא רבב.
התסמונת שבה לקה נתניהו, של להתעלם מהסיכון המשפטי, ובמקום לחתור לסיום, לתקוף את הפרקליטות והמשטרה, לא מאפיינת רק אותו. היא אפיינה גם מנהיגים קודמים שהסתבכו בפלילים. היא זו שגרמה, להבדיל אלף אלפי הבדלות, לנשיא לשעבר, משה קצב, לסגת מהסדר הטיעון המקל שהפרקליטות הסכימה לחתום עימו רגע לפני שנחתם. החלטה שעלתה לקצב בשנים ארוכות בכלא.
נראה כי התסמונות הזאת היא זו שגרמה גם לראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, לנהל מתקפה ארוכת שנים על הפרקליטות ועל משה לדור שעמד בראשה, במקום לשתוק ולנסות לחתור להסדר שיחסוך לו עונש מאסר. התסמונת הזאת היא גם זו שגרמה לשר הפנים אריה דרעי ולחסידיו בזמנם, לצאת למאבק תקשורתי בפרקליטות בסיבוב הקודם, שבו הסתבך דרעי בפלילים.
איך זה נגמר בסוף כולם יודעים. דרך אגב, נראה כי דרעי אולי לא הסיק את כל המסקנות הנכונות מהרשעתו בשוחד לפני כעשור, אבל לפחות ההתנהלות הציבורית-תקשורתית שלו בחקירה הנוכחית, היא אחרת לחלוטין.
במקום שוחד - מרמה והפרת אמונים
כמעט כולם מדברים על "שוחד"! אך הגיע הזמן לדבר על הפרת אמונים. המשטרה ממליצה לפרקליטות להעמיד את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לדין פלילי בגין לקיחת שוחד, בשני התיקים, 1000 ו-2000. אבל קיים סיכוי סביר שנתניהו לא יואשם בסופו של דבר בשוחד, אלא "רק" בעבירות חמורות פחות, אך עדיין חמורות, של מרמה והפרת אמונים.
יתר על כן, רק בהסתמך על מה שנתניהו ועורכי דינו אומרים בעצמם בכלי התקשורת מאז פרסום המלצות המשטרה, אפשר להגיע למסקנה כי נתניהו ביצע עבירה של הפרת אמונים. ניקח למשל את הפרשייה שבה מעורב ח"כ יאיר לפיד. לדברי המשטרה, במקרה זה, ראש הממשלה פעל לקדם את הארכת הפטור ממס לתושב חוזר, מעל 10 שנים, הטבה שיש לה ערך כלכלי רב עבור ארנון מילצ'ן. על-פי החשד, נתניהו פנה בעניין זה לבכירים במשרד האוצר, ובהם שר האוצר דאז, יאיר לפיד, אולם אנשי האוצר בלמו את קידום הנושא. עורך דינו של נתניהו, עמית חדד, אישר אתמול בראיון לערוץ 10, כי נתניהו פנה ללפיד בעניין חוק מילצ'ן, כשלפיד היה שר אוצר. לצד זאת, נתניהו חוזר ומצהיר על עצמו כחבר קרוב מאוד של מילצ'ן.
נזכיר, כי בפסק הדין המנחה של בית המשפט העליון, בנוגע לעבירה של הפרת אמונים שניתן בעניינו של שמעון שבס, תואר מקרה דומה שבו איש-ציבור ביצע פנייה כדי לקדם אינטרסים של חבריו. שבס הורשע על-ידי הרכב מורחב של העליון באחד מאישומי הפרת אמונים, בכך שבהיותו מנכ"ל משרד ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, הוא בסך-הכול "הרים טלפון" לרשויות התכנון כדי להחיש את הטיפול בשני מיזמי נדל"ן של חבריו, האחים שולדנפריי.
שופטי העליון פסקו, כי "העובדה ששבס הקדיש לעניין 'זמן מינורי' אינה מעלה ואינה מורידה. שיחה טלפונית של אדם במעמדו, גם אם היא קצרה, יכולה להיות משמעותית ורבת השפעה".
עוד נקבע בפס"ד שבס כי "אף כי לפי הממצאים שנקבעו לא פעל שבס לטובת אינטרס כלכלי אישי שלו, הרי שחבריו שנהנו מפעולותיו, היו בעלי אינטרס כלכלי מובהק לעצמם בפעילויות אלה". השופטים גם הדגישו, כי "אין בעובדה ששבס קידם בפעילותו גם אינטרס ציבורי, כדי להפחית מטיבו ומעוצמתו של ניגוד-העניינים שהוא היה נתון בו".
ובחזרה להיום - נתניהו מנסה לגלגל את האשמה גם אל לפיד, שמסר עדות נגד ראש הממשלה, ועורכי דינו טוענים כי לפיד הוא זה שישב עם מילצ'ן, חברו ומעסיקו לשעבר. אבל ככל הידוע, לפיד דווקא פעל נכון כאשר הוא נמנע - להבדיל מנתניהו - מלעסוק ב"חוק מילצ'ן".
בתגובה להמלצת המשטרה בעניין "חוק מילצ'ן מסר נתניהו, כי "החוק הזה הועבר על-ידי ממשלת אולמרט. כך הוא נקרא על ידם. הוא קודם על-ידי משרד הקליטה, טופל על-ידי משרד האוצר, בראשות שר האוצר יאיר לפיד, אגב, חברו הטוב של מילצ'ן שעבד אצלו קודם לכן, נתמך על-ידי שר המשפטים יעקב נאמן ושרים רבים אחרים, כדי לעודד השקעות בישראל.
"עצם העובדה שאני נשאלתי על כך רק שאלות ספורות, זה אומר הרבה. אבל השבתי שמעולם לא פעלתי לטובת ארנון מילצ'ן בעניין הזה, בשום עניין אחר, זולת עניין אחד, הוויזה. עכשיו, איך אפשר לבוא בטענות שבשביל סיגרים פעלתי אצל האמריקאים כדי שתוחזר למילצ'ן הוויזה שנשללה ממנו? ולמה היא נשללה ממנו? כי פרסמו בתקשורת דברים חשובים ביותר שעשה בעבר למען מדינת ישראל".
נציין, כי לא חסרות דוגמאות למקרים שבהם המשטרה המליצה על העמדה לדין של נבחר ציבור בגין שוחד, אך בסופו של דבר החליטה הפרקליטות להעמיד אותו לדין "רק" בגין מרמה והפרת אמונים. גם לא חסרות דוגמאות למקרים שבהם נבחר ציבור כן הואשם בשוחד, אך בסופו של דבר הורשע "רק" במרמה והפרת אמונים. כך למשל, קרה לאחרונה במקרה של סטס מיסז'ניקוב, שר התיירות לשעבר.
הוויתור של הפרקליטות על האישום בשוחד נגד מיסז'ניקוב נבע מכך שהפרקליטות הגיעה למסקנה כי יש אפשרות להסתכל על ההתנהגות שלו בפרשיית פסטיבל הסטודנטים באילת, ככזו שלא מגיעה לכדי שוחד, אלא "רק" להפרת אמונים. זאת, לאחר שבשימוע שנערך לו הוכיח מיסז'ניקוב כי תמיכת משרד התיירות בפסטיבל עלתה בקנה אחד עם מטרת המשרד לקידום העיר הדרומית, והייתה כנראה ניתנת בכל מקרה.
דוגמה נוספת. ראש עיריית בת-ים לשעבר, שלומי לחיאני, הועמד לדין פלילי בגין שוחד לאחר שהתברר לרשויות כי לחיאני קיבל מאות-אלפי שקלים מבעלי עסקים בבת-ים, תוך שהיה מודע לאינטרסים שלהם ביחסיהם עם העירייה. הפרקליטות התייחסה אל המעשים של לחיאני כשוחד. זאת, בין היתר בהתחשב בכך שעבירת השוחד היא התנהגותית ולא תוצאתית.
כלומר, לצורך הרשעה בשוחד, מספיק שעובד הציבור ידע שהוא מקבל את ה"מתת" (מאות-אלפי שקלים במקרה של לחיאני; סיגרים אלכוהול וטובות הנאה אחרות בשווי מיליון שקל במקרה של נתניהו) - בשל היותו עובד ציבור.
אבל במאי 2014 הורשע לחיאני לפי הודאתו, בביצוע שלוש עבירות של הפרת אמונים בעת שכיהן כראש עיר. זאת, לאחר שהפרקליטות הסכימה למחוק את סעיפי השוחד מכתב האישום המתוקן שהוגש נגדו. בגזר הדין של לחיאני, שנשלח לשמונה חודשי מאסר, ציינה נשיאת ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, דאז, דבורה ברלינר, כי לעבירה של הפרת אמונים פנים רבות. "במקרה הנוכחי, לצערנו, אנחנו נאלצים להסכים עם התביעה כי מדובר בהפרת אמונים הגובלת בשוחד", כתבו שופטי לחיאני. "אמון הציבור מבוסס על ההערכה שמשרתיו עושים את מלאכתם בניקיון-כפיים, והוא ספג מכה קשה מהתנהלותו של לחיאני.
ניגוד-העניינים שבו פעל לחיאני הוא צורם ובוטה. כאשר הציבור מאבד את אמונו ברשויות השלטון, הוא מאבד את אמונו באמנה החברתית", ציינו שופטיו.
ועוד דוגמה לסיכום. בינואר 2011, ארבע שנים לאחר שנעצר ונחקר בחשד לשוחד, הורשע מנהל רשות המסים לשעבר, ג'קי מצא, במסגרת הסדר טיעון, בחמש עבירות של מרמה והפרת אמונים, ובעבירה אחת של סיוע לשוחד. מצא הורשע בכך שאיפשר לאנשי-עסקים פרטיים, ובראשם יורם קארשי, אחיה של שולה זקן, להשתלט על מערך המינויים ברשות המסים, ולמנות מקורבים. אך במסגרת ההסדר עימו, נסוגה התביעה מאישום קבלת השוחד, שהיה האישום המרכזי שעמד בלב "פרשת המינויים" ברשות המסים.