גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יועץ איננו רועץ: סכנת הסירוס והפוליטיזציה של היועמ"שים

בהצעת החוק לשינוי שיטת המינוי של היועמ"שים לשרים יש יותר נזק מתועלת ■ שופט העליון והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר מציע מספר צעדים לתיקון המעוות

הכנסת / צילום: גיל יוחנן
הכנסת / צילום: גיל יוחנן

בכנסת מצויה על האובניים, לאחר קריאה ראשונה, הצעת חוק לעניין שיטת המינוי של יועצים משפטיים במשרדי הממשלה. הבעיה היא, שאם הצעה זו תהפוך לחוק, היא עלולה להחליש, שלא לומר לסרס, את הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה, בניין חשוב ומוצק שנבנה בעמל רב לאורך 70 שנות המדינה. לטעמי, נזקה על ההצעה רב מתועלתה. דבריי נכתבים מתוך ניסיון רב כיועץ משפטי בשני משרדי ממשלה, החוץ והביטחון, וכיועץ המשפטי לממשלה. זאת, בנוסף להיכרות עמוקה עם הנושא בתפקידים נוספים, ובמיוחד כמזכיר הממשלה.

במצטבר, ישבתי כ-15 שנה ליד שולחן הממשלה וצפיתי תדיר בפעולת הייעוץ המשפטי. נזדמן לי כיועץ משפטי לממשלה בכמניין מקרים למנוע את סילוקם מהתפקיד של יועצים משפטיים (או יועצות משפטיות, לשון זכר כאן היא מטעמי נוחות) למשרדים, על-ידי שרים שביקשו להביא במקומם אדם "משלנו". רבים מן היועצים הללו, שהמשיכו בתפקידם, היו לתפארת מדינת ישראל. היועץ המשפטי למשרד ממשלתי הוא מן החוליות החשובות של שלטון החוק ומבכירי שומרי-הסף. לצד חובתו לסייע לשרים ולמנהלים-הכלליים לממש את מדיניותם, נמצאת החובה להבטיח כי הדברים ייעשו בגדרי הדין, מכאן הרגישות שבתפקיד.

חוששני כי הצעת החוק שבה עסקינן איננה מסגירה את הטמון בה. למראית-העין, היא "בסך-הכול" מעבירה את המינויים של היועצים המשפטיים למסלול של ועדת איתור, תחת מכרז "רגיל" כעובדי מדינה. ואם ישאל השואל, אז מה? התשובה היא שהמוצע הוא פוליטיזציה מובהקת של הייעוץ המשפטי הממשלתי. יועץ משפטי למשרד אינו משרת אמון. בשום פנים אינו כזה. עליו להיות אמין ולויאלי, כך שירכוש אמון מקצועי. אך משרתו אינה תלויה ב"נאמנות" לשר פלוני, המוחלף לעיתים לא רחוקות בארצנו, אלא בנאמנות לחוק.

עצם המינוי על-ידי השר, גם אם בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה כמוצע עתה, מטביע בו חותם פוליטי. כי המנכ"ל, זרועו של השר שהוא עצמו מינוי פוליטי כמשרת אמון, יהא יו"ר הוועדה - תחת כמקובל עשרות שנים, אחד המשנים ליועץ המשפטי לממשלה ועימו נציגי המשרד ונציבות שירות המדינה - וזאת, כדי להבטיח שימונה אדם "משלנו". עוד שניים מחברי הוועדה, נציג ציבור ואיש אקדמיה, ימונו על-ידי המנכ"ל: נציג הציבור ימונה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. כך, רוב של שלושה מתוך חמישה חברי הוועדה יהיו אפוא מטעם השר, שהמנכ"ל הוא זרועו. האחרים יהיו נציגי היועץ המשפטי לממשלה ונציבות שירות המדינה. נוכח העומד בראש והרוב כאמור, היצור שייוולד יהא בהכרח מזוהה כ"איש של השר", כ"חייב לשר", גם אם הוא אדם טוב כשלעצמו. ולא לכך נועד הייעוץ המשפטי.

בספר "הכוזרי" לרבי יהודה הלוי נאמר למלך כוזר, "כוונתך רצויה אבל מעשיך אינם רצויים". התוצאה הברורה תהא החלשת השירות המשפטי הציבורי. קולו של החוק צריך להיות צלול, נקי, ללא אינטרס פוליטי, והייעוץ המשפטי לא בא לעולם כדי לתמוך באינטרס פוליטי זה או אחר, או להיאבק בו כשלעצמו, אלא כדי להבטיח שמדיניות שעליה מחליטה הממשלה תיושם כדין ועל-פי דין. נער הייתי וגם זקנתי ובעיניי ראיתי, בעשרות שנות שירות, כיצד הייתה חיונית מעורבות הייעוץ המשפטי בקבלת ההחלטות.

מערכות פוליטיות, והדברים נאמרים בלא רצון לפגוע באיש, נוטות לא אחת בלהט העשייה או מטעמים פחות ראויים, לדלג על ה"פורמליות", ומכאן ייתכנו פתחי מדרון חלקלק המובנים לכל בר-דעת. הייעוץ המשפטי במשרד ממשלתי חיוני אפוא לא בשל תאוות השלטון של המשפטנים, אלא כי המציאות טעונה שומרי-סף - טעונה ועוד איך!

אטעים: בכל שנותיי ליד שולחן הממשלה לא זכור לי נושא של מדיניות ש"טורפד" על-ידי הייעוץ המשפטי. לכן אני מתקשה לקבל את הדעה כי בעשורים האחרונים הוחלש כוחו של הדרג הנבחר, והתחזק זה של הייעוץ המשפטי. ברי כמובן כי על היועצים המשפטיים לסייע לדרג הנבחר למלא את תפקידו ולהגשים את מטרותיו במסגרת הדין; ומתכונת זו פועלת היטב לשמחתי, גם אם אין דבר אנושי שהוא מושלם. היו גם מקצת מן היועצים שלא עמדו מקצועית בציפיות, אך אין לכך קשר לאופן בחירתם. הניסיון הכולל טוב בהחלט.

מדוע אפוא יש צורך לשנות את השיטה? מדוע מה שפועל היטב יש לשנותו? כשלעצמי, אכן אני תומך בקציבת מינויו של יועץ משפטי לשמונה שנים, כדי לרענן שורות, תוך הבטחה ככל האפשר של שיבוץ חלופי. אולם ראוי להימנע מכך ש"חותם הפוליטיזציה" יוטבע ביועץ המשפטי הנכנס לתפקידו. ער אני לכך שהמינוי טעון הסכמת היועץ המשפטי לממשלה, אך בזה לא די, כאשר היועמ"ש מועמד בפני עובדה כמעט מוגמרת.

ועוד נקודה משמעותית ומעשית: הרי לשיטת ההצעה הנוכחית יהא היועץ המשפטי הנבחר קרוב בצורה זו או אחרת לשר, על-פי דרך מינויו. ומה אם השר יתחלף ויבוא שר שונה פוליטית מן הקודם? הנה סבך של פוליטיזציה ללא מענה.

לא בכדי חברו להסתייגויות מן ההצעה גורמים שאין ביניהם קשר וגם אינם אינטרסנטים, משפטנים החרדים לשלטון החוק ולתקינות הממשל. עם אלה נמנים נשיאים, שופטים ושופטות לשעבר של בית המשפט העליון, שכיהנו כיועצים משפטיים לממשלה וכפרקליטי מדינה. זאת, לרבות היועץ המשפטי לממשלה היום, יועצים משפטיים במשרדי הממשלה המכהנים בתפקידם, וכן איגודם המקצועי של המשפטנים בשירות הציבורי. האם אין דעתם ראויה להתחשבות ולשיקול? האם אין ערך לניסיון מצטבר משמעותי כל-כך?

כללם של דברים הוא, שההצעה הנוכחית משמעה מגמת פוליטיזציה של השירות המשפטי, במדרון חלקלק. אציע תחתיה הצעה פשוטה: השרים והמנכ"לים יפעלו על-פי דין, והיועצים המשפטיים יסייעו להם בהגשמת מדיניותם במסגרת הדין; כל גורם ימלא תפקידו. בהחלטת ממשלה בעקבות דוח חשוב של ועדת אהרן אברמוביץ (מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר) נאמר כי "המשפטן הציבורי חייב לפעול כיועץ וכמסייע לגיבוש המדיניות של השר והמנכ"ל, ולעשות ככל הניתן ליישומה במהירות וביעילות במסגרת החוק, ובמקביל עליו לפעול כדי למנוע הפרת החוק".

אלה דברים כדורבנות שיפה כוחם, ושיטת המינויים הקיימת מבטיחה זאת. היועץ לא יהא לרועץ; אדרבה. אם כן, מדוע להפוך שירות יפה ומוכח, לכלי משחק שהוא פוליטי במידה רבה?

חברי-הכנסת, אנא שקלו זאת היטב, גם כאזרחים חפצי חוק, גם כנבחרי ציבור היודעים כי המצב הקיים, אף אם אינו מושלם, עדיף על ניסויים של פוליטיזציה. מה גם שגלגל פוליטי חוזר בעולם - היום השר כאן, והיכן יהא מחר. יפה הזהירות.

■ הכותב היה המשנה לנשיאה בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה. 

עוד כתבות

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי חוזרת רשמית לכס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק