גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יועץ איננו רועץ: סכנת הסירוס והפוליטיזציה של היועמ"שים

בהצעת החוק לשינוי שיטת המינוי של היועמ"שים לשרים יש יותר נזק מתועלת ■ שופט העליון והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר מציע מספר צעדים לתיקון המעוות

הכנסת / צילום: גיל יוחנן
הכנסת / צילום: גיל יוחנן

בכנסת מצויה על האובניים, לאחר קריאה ראשונה, הצעת חוק לעניין שיטת המינוי של יועצים משפטיים במשרדי הממשלה. הבעיה היא, שאם הצעה זו תהפוך לחוק, היא עלולה להחליש, שלא לומר לסרס, את הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה, בניין חשוב ומוצק שנבנה בעמל רב לאורך 70 שנות המדינה. לטעמי, נזקה על ההצעה רב מתועלתה. דבריי נכתבים מתוך ניסיון רב כיועץ משפטי בשני משרדי ממשלה, החוץ והביטחון, וכיועץ המשפטי לממשלה. זאת, בנוסף להיכרות עמוקה עם הנושא בתפקידים נוספים, ובמיוחד כמזכיר הממשלה.

במצטבר, ישבתי כ-15 שנה ליד שולחן הממשלה וצפיתי תדיר בפעולת הייעוץ המשפטי. נזדמן לי כיועץ משפטי לממשלה בכמניין מקרים למנוע את סילוקם מהתפקיד של יועצים משפטיים (או יועצות משפטיות, לשון זכר כאן היא מטעמי נוחות) למשרדים, על-ידי שרים שביקשו להביא במקומם אדם "משלנו". רבים מן היועצים הללו, שהמשיכו בתפקידם, היו לתפארת מדינת ישראל. היועץ המשפטי למשרד ממשלתי הוא מן החוליות החשובות של שלטון החוק ומבכירי שומרי-הסף. לצד חובתו לסייע לשרים ולמנהלים-הכלליים לממש את מדיניותם, נמצאת החובה להבטיח כי הדברים ייעשו בגדרי הדין, מכאן הרגישות שבתפקיד.

חוששני כי הצעת החוק שבה עסקינן איננה מסגירה את הטמון בה. למראית-העין, היא "בסך-הכול" מעבירה את המינויים של היועצים המשפטיים למסלול של ועדת איתור, תחת מכרז "רגיל" כעובדי מדינה. ואם ישאל השואל, אז מה? התשובה היא שהמוצע הוא פוליטיזציה מובהקת של הייעוץ המשפטי הממשלתי. יועץ משפטי למשרד אינו משרת אמון. בשום פנים אינו כזה. עליו להיות אמין ולויאלי, כך שירכוש אמון מקצועי. אך משרתו אינה תלויה ב"נאמנות" לשר פלוני, המוחלף לעיתים לא רחוקות בארצנו, אלא בנאמנות לחוק.

עצם המינוי על-ידי השר, גם אם בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה כמוצע עתה, מטביע בו חותם פוליטי. כי המנכ"ל, זרועו של השר שהוא עצמו מינוי פוליטי כמשרת אמון, יהא יו"ר הוועדה - תחת כמקובל עשרות שנים, אחד המשנים ליועץ המשפטי לממשלה ועימו נציגי המשרד ונציבות שירות המדינה - וזאת, כדי להבטיח שימונה אדם "משלנו". עוד שניים מחברי הוועדה, נציג ציבור ואיש אקדמיה, ימונו על-ידי המנכ"ל: נציג הציבור ימונה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. כך, רוב של שלושה מתוך חמישה חברי הוועדה יהיו אפוא מטעם השר, שהמנכ"ל הוא זרועו. האחרים יהיו נציגי היועץ המשפטי לממשלה ונציבות שירות המדינה. נוכח העומד בראש והרוב כאמור, היצור שייוולד יהא בהכרח מזוהה כ"איש של השר", כ"חייב לשר", גם אם הוא אדם טוב כשלעצמו. ולא לכך נועד הייעוץ המשפטי.

בספר "הכוזרי" לרבי יהודה הלוי נאמר למלך כוזר, "כוונתך רצויה אבל מעשיך אינם רצויים". התוצאה הברורה תהא החלשת השירות המשפטי הציבורי. קולו של החוק צריך להיות צלול, נקי, ללא אינטרס פוליטי, והייעוץ המשפטי לא בא לעולם כדי לתמוך באינטרס פוליטי זה או אחר, או להיאבק בו כשלעצמו, אלא כדי להבטיח שמדיניות שעליה מחליטה הממשלה תיושם כדין ועל-פי דין. נער הייתי וגם זקנתי ובעיניי ראיתי, בעשרות שנות שירות, כיצד הייתה חיונית מעורבות הייעוץ המשפטי בקבלת ההחלטות.

מערכות פוליטיות, והדברים נאמרים בלא רצון לפגוע באיש, נוטות לא אחת בלהט העשייה או מטעמים פחות ראויים, לדלג על ה"פורמליות", ומכאן ייתכנו פתחי מדרון חלקלק המובנים לכל בר-דעת. הייעוץ המשפטי במשרד ממשלתי חיוני אפוא לא בשל תאוות השלטון של המשפטנים, אלא כי המציאות טעונה שומרי-סף - טעונה ועוד איך!

אטעים: בכל שנותיי ליד שולחן הממשלה לא זכור לי נושא של מדיניות ש"טורפד" על-ידי הייעוץ המשפטי. לכן אני מתקשה לקבל את הדעה כי בעשורים האחרונים הוחלש כוחו של הדרג הנבחר, והתחזק זה של הייעוץ המשפטי. ברי כמובן כי על היועצים המשפטיים לסייע לדרג הנבחר למלא את תפקידו ולהגשים את מטרותיו במסגרת הדין; ומתכונת זו פועלת היטב לשמחתי, גם אם אין דבר אנושי שהוא מושלם. היו גם מקצת מן היועצים שלא עמדו מקצועית בציפיות, אך אין לכך קשר לאופן בחירתם. הניסיון הכולל טוב בהחלט.

מדוע אפוא יש צורך לשנות את השיטה? מדוע מה שפועל היטב יש לשנותו? כשלעצמי, אכן אני תומך בקציבת מינויו של יועץ משפטי לשמונה שנים, כדי לרענן שורות, תוך הבטחה ככל האפשר של שיבוץ חלופי. אולם ראוי להימנע מכך ש"חותם הפוליטיזציה" יוטבע ביועץ המשפטי הנכנס לתפקידו. ער אני לכך שהמינוי טעון הסכמת היועץ המשפטי לממשלה, אך בזה לא די, כאשר היועמ"ש מועמד בפני עובדה כמעט מוגמרת.

ועוד נקודה משמעותית ומעשית: הרי לשיטת ההצעה הנוכחית יהא היועץ המשפטי הנבחר קרוב בצורה זו או אחרת לשר, על-פי דרך מינויו. ומה אם השר יתחלף ויבוא שר שונה פוליטית מן הקודם? הנה סבך של פוליטיזציה ללא מענה.

לא בכדי חברו להסתייגויות מן ההצעה גורמים שאין ביניהם קשר וגם אינם אינטרסנטים, משפטנים החרדים לשלטון החוק ולתקינות הממשל. עם אלה נמנים נשיאים, שופטים ושופטות לשעבר של בית המשפט העליון, שכיהנו כיועצים משפטיים לממשלה וכפרקליטי מדינה. זאת, לרבות היועץ המשפטי לממשלה היום, יועצים משפטיים במשרדי הממשלה המכהנים בתפקידם, וכן איגודם המקצועי של המשפטנים בשירות הציבורי. האם אין דעתם ראויה להתחשבות ולשיקול? האם אין ערך לניסיון מצטבר משמעותי כל-כך?

כללם של דברים הוא, שההצעה הנוכחית משמעה מגמת פוליטיזציה של השירות המשפטי, במדרון חלקלק. אציע תחתיה הצעה פשוטה: השרים והמנכ"לים יפעלו על-פי דין, והיועצים המשפטיים יסייעו להם בהגשמת מדיניותם במסגרת הדין; כל גורם ימלא תפקידו. בהחלטת ממשלה בעקבות דוח חשוב של ועדת אהרן אברמוביץ (מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר) נאמר כי "המשפטן הציבורי חייב לפעול כיועץ וכמסייע לגיבוש המדיניות של השר והמנכ"ל, ולעשות ככל הניתן ליישומה במהירות וביעילות במסגרת החוק, ובמקביל עליו לפעול כדי למנוע הפרת החוק".

אלה דברים כדורבנות שיפה כוחם, ושיטת המינויים הקיימת מבטיחה זאת. היועץ לא יהא לרועץ; אדרבה. אם כן, מדוע להפוך שירות יפה ומוכח, לכלי משחק שהוא פוליטי במידה רבה?

חברי-הכנסת, אנא שקלו זאת היטב, גם כאזרחים חפצי חוק, גם כנבחרי ציבור היודעים כי המצב הקיים, אף אם אינו מושלם, עדיף על ניסויים של פוליטיזציה. מה גם שגלגל פוליטי חוזר בעולם - היום השר כאן, והיכן יהא מחר. יפה הזהירות.

■ הכותב היה המשנה לנשיאה בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה. 

עוד כתבות

צילום: איל יצהר, איורים: גיל ג'יבלי, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי,

דב קוטלר נפרד מהפועלים: רווחי השיא, התחרות הצמודה עם לאומי והיורשים האפשריים

בתום כהונה של חמש שנים, מנכ"ל הפועלים הודיע במפתיע על פרישה ● דב קוטלר הצעיד את הבנק לשווי של כמעט 50 מיליארד שקל וכך הצליח להדביק את הפער מול לאומי, הוביל את ההיפרדות מישראכרט וסגר את פרשת הסיוע בהעלמות המס בארה"ב ● העזיבה שלו מצטרפת לגל גדול של שינויים במערכת הבנקאית

מוטי שרף / צילום: יהב שרף

היועץ האסטרטגי מוטי שרף הופך לשותף במשרד הפרסום סיטימדיה

שרף ייכנס למשרד שבבעלות דניאל וינר במקום המייסד-שותף שעוזב, ליאור ששון, בהשקעה של כמה מיליוני שקלים ● במהלך נוסף בענף, עידו מינקובסקי מרחיב את פעילות קבוצת התקשורת בבעלותו ומקים את ג'נסיס - מתחם תוכן ומוזיקה חדש

הדרכת לוחמי אש של Civil Squads of Israel בזיקים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

החברים שמסייעים לכיתות הכוננות: מציוד ועד הדרכות כיבוי אש

ניר אלון חיפש דרכים לשיקום עצמי אחרי תשע שעות עם משפחתו בממ"ד בסופה, דניאל בוכן הוא הייטקיסט שעשה עלייה מאוסטרליה ורצה להתנדב ● יחד הם הקימו את Civil Squads of Israel ● ישראל מתגייסת

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

דב קוטלר, מנכ''ל בנק הפועלים / צילום: תמר מצפי

אחרי חמש שנים: מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר פורש

דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, הודיע על החלטתו לסיים את תפקידו ● דירקטוריון הבנק החליט למנות ועדת דירקטוריון לאיתור מנכ"ל, בראשה יעמוד יו"ר הדירקטוריון ראובן קרופיק

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

באופנהיימר מעריכים שהמניה הזו מישראל תזנק שוב

בבנק ההשקעות החלו לסקר את אודיטי טק, לשעבר איל מקיאג', המייצרת מוצרי טיפוח וקוסמטיקה שנמכרים באינטרנט ישירות לצרכן ● לאחרונה ירדה מנייתה ממחיר ההנפקה

מכון בית יעקב. המסלול בפיקוח צמוד של המל''ג / צילום: באדיבות מכון בית יעקב

הסיפור המלא מאחורי ההצלחה הפנומנלית של תלמידות בית יעקב במבחני רואי החשבון

הסטודנטיות של סמינר בית יעקב מככבות שוב בראש טבלת הנבחנים בבחינות רואי החשבון, ולכן החלטנו לקדם מחדש את הכתבה שמתארת את דרכן להצלחה ● איגוד הסמינרים החרדי "בית יעקב" קיבל אישור להכשיר בעצמו רואות חשבון, מה שעד כה התאפשר רק באקדמיה ● הבוגרות הטריות צלחו את המבחנים באחוזים מטורפים והותירו את המוסדות האקדמיים מאחור ● בדרך עוררו שאלות על אופן שילוב החברה החרדית בשוק העבודה, אך גם על עתיד המקצוע

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל נסחר בתנודתיות לאחר הודעת חמאס על קבלת המתווה להפסקת אש

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נסחר בתנודתיות מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%

אסתר חיות, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התפקיד החדש של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות

מפעל הפיס הכריז על מינויה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת אסתר חיות, ליו"ר ועדת פרס ספיר לספרות ● חיות תחליף בוועדה את העיתונאי אורן נהרי

אניית הקרב Hessen, בשובה מהים האדום לגרמניה / צילום: Reuters, Sven Eckelkamp

הגרמנים נסוגו, החות'ים השתכללו: כוח המשימה האירופי בים האדום מקרטע

דברי האדמירל היווני שעומד בראש כוח המשימה האירופי, שדלפו לתקשורת הזרה, חשפו כי הכטב"מים שמשגרים החות'ים מתגברים על ההגנות האוויריות, ושעם שלוש ספינות בלבד, הוא לא יכול למלא את המשימה ● בינתיים, מספר הספינות העוברות במצרי באב אל–מנדב צנח

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

המדינה המפתיעה שבמו"מ מתקדם לרכישת מערכת הגנה אווירית מרפאל

קניה שמזהה צורך עולה וגובר למערכות הגנה אווירית - פנתה לישראל שידועה בעולם בתור המדינה בעלת מערך ההגנה האווירית הטוב מכל ● העסקה, אם תושלם, תהווה שינוי מגמה מעניין מבחינת רפאל, שפילוח המכירות שלה ל־2023 מצביע כי יבשת אפריקה היוותה רק 1% ממנו

מחלקת מוצרי חשמל / צילום: תמר מצפי

החרם הטורקי יעלה את מחיר המקררים והתנורים. המרוויחה הגדולה תהיה סין

בענף החשמל מחפשים פתרונות למחסור בעקבות המהלך הטורקי, מהחלפת ספקים ועד הובלה דרך יוון וקפריסין ● ההערכות הן שבכל מקרה המחירים יעלו ב־20%-10%, וזמן האספקה יתארך - וכולם מנסים לעקוף את הגזרה: "זה פוגע גם ביצרנים הטורקים"

מפגינים פרו-פלסטינים באוניברסיטת ''סיינס פו'' בצרפת מסמנים מתוך בניין של המוסד עליו השתלטו / צילום: ap, Jeffrey Schaeffer

עימותים אלימים גם באירופה: המחאה נגד ישראל מתרחבת לקמפוסים ביבשת

בצרפת, בבריטניה, בברלין, בקופנהגן, באמסטרדם ועוד - מפגינים אנטי-ישראלים ופרו-פלסטינים מתעמתים עם המשטרה, עורכים תהלוכות ומקימים מאהלים מבוצרים ● מנכ"לית ICE, ארגון הקהילות הישראליות באירופה: "האוניברסיטאות לא יכולות להמשיך ולשבת על הגדר, ומדינת ישראל חייבת לפעול כבר היום ובאופן ממושך בקמפוסים"

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

וויז מציגה את הגיוס הגדול של חברה ישראלית אי פעם

חברת הסייבר בניהולו של אסף רפפורט מציגה קצב צמיחה מסחרר ושורת צעדים שאפתניים ● ארבע שנים בלבד אחרי הקמתה, הכריזה וויז על גיוס של מיליארד דולר ● בין המשקיעים: הקרן האמריקאית הגדולה אנדריסן הורוביץ ● בשוק תוהים: עד לאן היא יכולה לצמוח?

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

גיא הדס / צילום: רמי זרנגר

אחרי 16 שנה: סמנכ"ל התקשורת, קשרי ממשל ואחריות תאגידית בבזק, גיא הדס, פורש

עפ"י הודעת בזק, הדס יישאר בתפקידו ככל שיידרש להעברה מסודרת של התפקיד ● עדיין לא ברור מי יהיה מחליפו של הדס, או לאן פניו מיועדות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יוסי גם זו לטובה, אורן דאי, אייל טואג, ראובן קפוצ'נסקי

אלו החברות שהכי מעניינות משקיעים בת"א

את בנק לאומי, חנן מור ואל על המשקיעים חיפשו הכי הרבה במאיה, כך עולה מנתוני הפעילות באתר הבורסה ● כ-20% מהחברות הנסחרות בת"א המתינו עם פרסום הדוחות השנתיים עד לרגע האחרון, ושיעור נמוך יותר תרגמו את הדיווחים לאנגלית ● וגם: מי החברה שאחריה עוקבים הכי הרבה משקיעים באופן קבוע

המשקיע סטנלי דרוקנמילר / צילום: Reuters, Brendan McDermid

המיליארדר שנפטר מהמניה הלוהטת של השווקים מסביר למה

המשקיע המיליארדר סטנלט דרוקנמילר לא ידע עד לפני שנתיים איך מאייתים את השם אנבידיה ● "רכשתי אותה, וחודש אחר כך, הושק ה-ChatGPT, ואפילו זקן כמוני הצליח להבין מה זה, אז הגדלתי את הפוזיציה שלי בהרבה" ● דרוקנמילר סבור שמפץ הבינה המלאכותית עלול להסתיים בקרוב