גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה דורשת ממפעלים בסיכון גבוה להתמגן מהאקרים

המשרד להגנת הסביבה ידרוש כבר בחודשים הקרובים מכ-60 מפעלים שמוגדרים בסיכון גבוה להשקיע מיליונים במיגון מפני תקיפות סייבר ● מפעל שלא ייערך, לא יקבל היתר רעלים ● בכיר במשרד להגנת הסביבה: "בשנה האחרונה אירעו שבעה ניסיונות לתקוף מפעל כימי גדול"

בית זיקוק של חברת Suncor בקנדה/  צילום: Chris Helgren / רויטרס
בית זיקוק של חברת Suncor בקנדה/ צילום: Chris Helgren / רויטרס

המשרד להגנת הסביבה ומערך הסייבור הלאומי מוטרדים מאוד מהתרחיש הבא: מערכות הבקרה של מפעל כימי גדול שמחזיק מלאי חומרים דליקים או רעלים מסוכנים, מותקפות על-ידי האקרים שנמצאים בקצה השני של העולם; הם משבשים את אמצעי הבקרה שאמורים להתריע על תקלה, הלחצים בצנרת ההולכה הפנימית של המפעל עולים בפתאומיות, מערכות הקירור מושבתות, הטמפרטורות במערכות אחרות עולות - והמפעל הופך לפצצה מתקתקת.

איום הסייבר שהופך מוחשי יותר ויותר, הניע את משרדי הממשלה לפעולה - רגולציה חדשה שתושת בקרוב על התעשייה הישראלית. המדינה מתכוונת עוד השנה להקשיח את הפיקוח על היערכות התעשייה הכבדה לקראת מתקפות רשת הרסניות, ולחייב מפעלים רבים להטמיע מערכות ואמצעים לגילוי ונטרול מתקפות סייבר בזמן אמת.

הסכנה הגדולה בפיגוע סייבר מהסוג הזה היא פגיעה נרחבת בשלום הציבור ובסביבה באמצעות גרימה לדליפות מכוונות של שפכים רעילים שיזהמו את הקרקע או את מי התהום; פיזור של חומרים רעילים וגזים מסוכנים לאוויר; שריפה של חומרים מסוכנים; שפך חומרים רעילים למאגר מים או למערכות ניקוז מרכזיות ועוד.

מנכל המשרד להגנת הסביבה / צילום: אוריה תדמור

"כבר היו ניסיונות כאלה, ורק בשנה האחרונה אירעו שבעה ניסיונות לתקוף מפעל כימי גדול בישראל שנמצא בקרבת שכונת מגורים, ולא רחוק ממנו יש בית ספר", אמר לגלובס מנהל היחידה להגנה על מידע וסייבר בתעשייה במשרד להגנת הסביבה, יעקב דולמצקי והוסיף כי "למתקפת סייבר יש פוטנציאל להסב נזק משמעותי יותר מזה שנגרם באירוע רגיל דליפת חומרים מסוכנים, בעקבות תאונה למשל".

היעד הסופי: מיגון 4,000 מפעלים

על פי התכנית המתגבשת, האכיפה בנושא תחל בחודשים הקרובים בכ-60 מפעלים שמוגדרים בעלי סיכון גבוה. הכוונה היא למפעלים המחזיקים בהיתר להחזקת חומרים רעילים או חומרים נפיצים ומסוכנים שדרושים לתהליכי פעילות היצור השוטפת שלהם.

במשרד להגנת הסביבה מסרבים לפרט על אילו מפעלים מדובר, אך על פי הערכות מדובר במפעלים ביטחוניים; בתי זיקוק; תעשיות כימיות ועוד. פעילויות בתחומים אלה נעשות לרוב במפרץ חיפה, באזור התעשייה באשדוד, באזור התעשייה נאות חובב שבנגב ובמקומות רבים נוספים ברחבי הארץ.

את הרגולציה החדשה בנושא עתיד להוביל צוות מהיחידה להגנה על מידע וסייבר של המשרד, וזאת במסגרת המהלכים השוטפים שמקיים המשרד מול התעשייה מתוקף היתרי הרעלים שהוא מספקם למפעלים.

ההחלטה להרחיב את הפיקוח על התעשייה מחשש לתקיפות סייבר התקבלה בממשלה כבר בחודש פברואר 2015, תחת הכותרת "קידום אסדרה לאומית והובלה ממשלתית בהגנת הסייבר". עוד הוחלט כי כי יישום התכנית יעשה דרך מערך הרגולציה הממשלתי הקיים.

לקראת יישום החלטת הממשלה, המשרד להגנת הסביבה גיבש תכנית רב שנתית והקים בשנה האחרונה יחידה ייעודית להגנה על מידע וסייבר בתעשייה.

לפי התכנית, בסופו של דבר 4,000 מפעלים בכל רחבי הארץ יידרשו להטמיע מערכות הגנה מפני תקיפות סייבר.

"אנחנו פועלים על פי תורת ההגנה שגיבש מערך הסייבר ועל פי ההנחיות שמתקבלות ממנו", אמר מנהל היחידה דולמצקי בשיחה עם גלובס, והוסיף: "נרחיב את הפיקוח בכל שנה לעוד ועוד מפעלים בהתאם למידת המסוכנות שהם מהווים, נתחיל עם המסוכנים ביותר, שכן מדובר בכ-60 שנמצאים בכחל רחבי הארץ".

"האיומים הולכים ומתגברים"

מפעלים שיהיו כפופים לפיקוח החדש יידרשו למנות מטעמם בעל תפקיד שיהיה אמון על קבלת הנחיות מיחידת הסייבר של המשרד להגנת הסביבה, לפעול לניטור המערכות השונות, לעדכן את תוכנות ההגנה ועוד. כל מפעל כזה יידרש גם לבצע מיפויים של מערכות ממוחשבות שמקושרות למלאים של חומרים מסוכנים.

בנוסף על כך, כל מפעל יהיה חייב לגבש תכנית למניעת סכנה לציבור ולסביבה כתוצאה מאירוע סייבר. על בסיס הערכת הסיכונים במפעל, ייקבע לכל מערכת ממוחשבת במפעל סיווג, בהתאם לחומרים המסוכנים שקשורים אליה. המפעלים יידרשו להגיש את התכנית שגובשה לאישור המשרד להגנת הסביבה, והיא תאושר במסגרת הביקורת המקדימה שנעשית במפעל טרם מתן היתרי רעלים.

"אנחנו לא מוכנים לאיומים האלה - והם הולכים ומתגברים", אומר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, בשיחה עם גלובס, ומזהיר: "מדובר באיומים שאינם פופולאריים ולכן עד עכשיו לא היתה השקעה של משאבים לקראתם".

תקיפות סייבר כלפי מתקנים תעשייתיים כבר אירעו במהלך השנים ברחבי העולם, אחת מהן, מתוקשרת במיוחד, כוונה ב-2010 נגד כור גרעיני באיראן באמצעות וירוס שנקרא סטוקסנט. התקיפה גרמה לשיבוש קריטי בתשתיות הכור, לסיבוב מהיר של הצנטריפוגות המשמשות לתהליך העשרת האורניום, ובשל כך להוצאתן מכלל שימוש.

תקיפה זו יוחסה בעבר לישראל ולארה"ב במסגרת מאמציהן לשבש את התקדמות איראן להשגת יכולות גרעיניות צבאיות.

מלבד תקיפה זו, במשרד להגנת הסביבה מונים עוד שורה של אירועי סייבר שהכו במקומות נוספים בעולם במשך השנים. לדוגמה,תקיפת מערכת הביוב באוסטרליה שגרמה להצפת שמורות טבע ולנזק סביבתי כבד, או הפגיעה ברשת החשמל במערב אוקראינה בסוף 2015. באותה תקיפה שובשה פעילותן של עשרות תחנות חשמל ושלוש תחנות כח, מה שגרם להפסקות חשמל נרחבות במדינה. תחקיר מקיף שנעשה בעקבות האירוע, העלה כי לא מדובר בהפסקת חשמל רגילה - אלא במתקפת סייבר.

המדינה מציתה לאט מדי

למרות פוטנציאל ההרס של פיגוע סייבר שיופנה כלפי מפעל גדול, המדינה מתנהלת בעצלתיים: ההחלטה על השתת הרגולציה החדשה על התעשייה התקבלה כבר בחודש פברואר 2015 בממשלה. מאז חלפו יותר מ-3 שנים, והשנה רק 60 מפעלים מבין אלפים יידרשו להטמיע מערכות הגנה מפני התקפת סייבר.

במשרד להגנת הסביבה הסבירו כי התקדמות בתהליך הזה הייתה כרוכה בהשלמת הליכי ההקמה של מערך הסייבר הלאומי, שהוא הגוף שאמון על הכתבת המדיניות בנושא למשרדי הממשלה: "הייתי שמח מאד אם הביצוע היה יותר מהיר", אמר מנכ"ל המשרד ישראל דנציגר והוסיף כי "עם זאת, אנחנו מתקדמים בנושא יפה מאד".

גורמים שונים במשרד התקשו להעריך את העלויות שיושתו על המפעלים בשל הדרישה מהם להטמיע מערכות חדשות להגנה מפני תקיפות סייבר. שם מציינים כי העלות המשרדית של ההיערכות לקראת השתת הרגולציה החדשה נאמדת בכמה מיליוני שקלים. לפי שעה, המדינה לא מתכוונת להשתתף בעלויות שיושתו על התעשייה כתוצאה מהתכנית הממשלתית להתאמת אמצעי הגנה למערכות היצור השונות. במשרד להגנת הסביבה אומרים שיעשו ככל יכולתם על-מנת להוריד את העלויות למינימום האפשרי, ולהשתמש במערכות שכבר קיימות במשרד מבלי לדרוש מהמפעלים רכש נוסף.

לרוב, מדובר על אמצעים שתפקידם ליצור הפרדה ברשתות הפנימיות שמפעילות את המערכות השונות במפעלים, ובכך להקטין את היקף הפגיעה בהם עקבות מתקפת רשת.

איום הסייבר על התעשייה נחשב לאיום מידי, כזה שאיש לא יכול להעריך את התממשותו זמן רב מראש. יתרה מכך, המתקפה עשויה להתגלות רק לאחר שהחדירה למערכות הבקרה ולמערכות ההפעלה של מתקן רגיש כבר בוצעה.

במשרד להגנת הסביבה טוענים כי אנשיו מתפרצים עם הרגולציה לדלת פתוחה - שכן גם לתעשיינים עצמם יש אינטרס להגן על המערכות שלהם מפני תקיפות רשת באופן שעשוי להביך אותם מול לקוחות, לפגוע בתדמית החברה, לחשוף את סודותיה לפני חברות מתחרות ולהסב נזק כספי משמעותי: "אנחנו פועלים בתיאום עם התאחדות התעשיינים בנושא הזה, ולתעשיינים זה חשוב בדיוק כמו שזה חשוב לנו", אמר מנכ"ל המשרד דנציגר.

עוד כתבות

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה