אם בעשור האחרון אנו עדים להתקדמות חיובית באופן קבלתם ושילובם של הומואים ולסביות בחברה הישראלית, נראה כי מצבם של הטרנסג'נדרים והטרנסג'נדריות, עדיין שונה. "אנחנו נמצאים הרחק מאחור", אומר אלישע אלכסנדר, מייסד ומנכ"ל עמותת "מעברים" הפועלת לשינוי בר-קיימא בקהילה הטרנסית בישראל. "מצבה של קהילה זו דומה למצב של הומואים ולסביות לפני 30 שנה. רק בשנים האחרונות הפסיקו עם הכתבות הצהובות בנוסח 'זה לא גברת זה אדון' ועם הגיחוכים", הוא מעיד.
על-פי ההערכות, כ-3% מהאוכלוסייה חשים שיש חוסר התאמה בין מינם הביולוגי לבין מגדרם (מתוך אתר "מעברים"). חלק בוחרים לעבור תהליך רפואי של שינוי כדי לייצר התאמה (כ-1% מהאוכלוסייה), וחלק אחר בוחר להמשיך בחייו ולא להתערב. תהיה הדרך בה יבחרו אשר תהיה, טרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות, בעיקר אלה שמראם שונה ממינם הביולוגי כפי שהוא מופיע בתעודת הזהות, נתקלים ברמה גבוהה של אפליה בדיור, בלימודים וכתוצאה מכך - בתעסוקה ובתהליך בניית הקריירה, מה שישפיע על המשך חייהם ועל מצבם הסוציו-אקונומי.
"מצד אחד אנחנו נתקלים בפחות מקרים של הומואים ולסביות שנזרקים מהבית בגיל צעיר, אך טרנסים וטרנסיות צעירים עדיין נפלטים ממשפחתם וביתם", אומר אלכסנדר, ומסביר שזו הסיבה שחלקם מגיעים מחוסר ברירה אל מעגל הזנות, שהשיקום ממנו הופך מורכב עוד יותר.
לדברי אלכסנדר, מעסיקים, בעיקר במקומות בהם העבודה כוללת מפגש עם קהל, חוששים שהשוני והייחוד של העובד או העובדת יבריח לקוחות. "אותם מעסיקים נוטים להציג את עצמם כמי שלכאורה פתוחים לכך, אבל מסבירים שאלה הלקוחות שלהם שפתוחים פחות. מבחינתנו, זה כבר קשור לסביבת העבודה שהמעסיק יוצר ורוצה ליצור", אומר אלכסנדר וטוען שהכדור נמצא במגרש של המעסיקים.
"במקביל יש שנכונים להעסיק טרנסים וטרנסיות ואף מקבלים אותם לעבודה, אבל הם לא ייתנו להם תמיכה וגיבוי מול עובדים אחרים שיתקשו לקבל את שילובם. כך, הדיבורים והצחקוקים מאחורי גבם של עובדים אלה יימשכו, וברור עד כמה קשה לקום בבוקר לסביבת עבודה עוינת", הוא אומר.
תמיכה זו, הוא טוען, הכרחית. "היום ידוע שגיוון תעסוקתי מועיל לחברה ולמוצר, אבל זה יצליח רק לצד תוכנית שילוב סדורה. אם זורקים אדם טרנס לסביבה עוינת, זה לא יועיל לאף אחד. כשמישהו ומישהי לא נראים כפי שמצופה מגבר או אישה להיראות, הבעיה תצוץ בדברים הקטנים, כמו אפילו למצוא תא שירותים מתאים. כשאני התחלתי את התהליך שלי, לא לגמרי ידעתי שאני טרנס. הייתי אישה גברית, כך שבשירותי הנשים נזפו בי כשנכנסתי, ועדיין לא הייתי מוכן להיכנס לשירותי הגברים. זו בעיה של כל מי שמגוונים מגדרית. הנגשת שירותים לכשעצמה היא משהו הכרחי במרחב הציבורי - מה למשל יעשה גבר שהוא מטפל של אישה מבוגרת? זה לא שאני טוען שצריך דווקא שירותים נפרדים לטרנסים במקום העבודה".
בקושי חברתי ותעסוקתי גדול במיוחד, נתקלים היוצאים מהארון שבוחרים בתהליך שינוי מין ונמצאים בעיצומו. "יש מקרים בהם עובדים ועובדות מצטיינים מפסיקים להיות כאלה עם היציאה מהארון, ומפוטרים. קשה להוכיח שמדובר דווקא באפליה, כי המעסיק בדרך כלל לא יצהיר שזו הסיבה, ותירוצים יש תמיד". וגם מי שאוזרים אומץ לצאת לתהליך שינוי מין במקום עבודה שמקבל זאת בהבנה, נאלצים להעדר כתוצאה ממנו.
אלכסנדר: "תוסיפי לכך את זה שהוועדה לניתוחים להתאמה מגדרית בבית חולים תל השומר דורשת פגישות רבות - מה שמצריך הקרבת זמן רב בעיקר לאנשים מהפריפריה. זה למשל משהו שאנחנו נאבקים על צמצומו".
יש הבדל בין נשים לגברים בקהילה הטרנסית?
"כמו בכל תחום, כך גם כאן, מצבן של נשים טרנסיות, שעברו מזכר לנקבה, הוא קשה הרבה יותר. בחברה ובשוק התעסוקה באופן כללי מכבדים יותר גברים. מי שעוברת מזכר לנקבה, לכאורה 'יורדת ברמה'".
בצל הקשיים וכחלק מתהליך השינוי, בוחרים רבים מהטרנסים והטרנסיות להחליף ולשנות גם את מקום העבודה, מה שמציב בפניהם אתגר נוסף לשילוב.
"אני בחרתי להתפטר מכל מקום נורמטיבי ולעבוד לעבוד במרכז הגאה", מעיד אלכסנדר על עצמו. "את השינוי עשיתי מאוחר יחסית, בגיל 30 פלוס, כשלפני כן עבדתי בהייטק, והרגשתי לא בנוח לעשות את המעבר שם. אני מכיר כאלה שהצליחו לעשות מעבר כזה ואפילו בהצלחה. זה אפשרי וזה נעשה".
בעמותת "מעברים" מאמינים כאמור שאי אפשר לקדם "גיוון בארגונים ומקומות עבודה, בלי הדרכה והכשרה למעסיקים. במקביל, הם פונים לעובדים מהקהילה הטרנסג'נדרית ומעניקים להם מקפצה מקצועית שתיתן להם ביטחון לעזוב מקום עבודה עליו התפשרו, ולמצוא משהו שיהלום באמת את כישוריהם. אחת הדרכים שמעברים עושה זאת, היא באמצעות שיתופי פעולה עם ארגונים בינלאומיים כמו IBM ומיקרוסופט. "אנחנו עומדים לפתוח בקרוב מרכז תעסוקה במרכז הגאה בתל אביב, כדי לסייע למחפשי עבודה", אומר אלכסנדר.
אז יש מקום לאופטימיות ולמגמת שינוי של החברה?
"חברות מובילות שמבינות שיש ערך בגיוון מגדרי, שזה טוב למוצר שלהן וטוב להן, הן כבר כיוון חיובי".
זה קורה גם מחוץ לתל אביב? בכל זאת מדובר בבועה.
"ההנחה שלך נכונה, אבל זה לא שהמצב בהכרח טוב בתל אביב. בכל מקרה זה גלגל שמניע את עצמו, ואני מאמין שאם נעשה שינוי מערכתי באותן חברות גדולות שיושבות גם מחוץ לתל אביב, זה ישפיע על ארגונים אחרים. חברות הייטק כמו IBM ומיקרוסופט כבר נערכות ולחלקן יש נהלים מוסדרים לגבי טרנסג'דרים, הכוללים לעיתים אפילו כיסוי ביטוחי לניתוחים".
במרבית המקרים היום, מסלול קריירה כרוך בלימודים אקדמאים. אך גם זה לא פשוט עבור חברי הקהילה הטרנסג'נדרית. לעיתים אין להם את הכסף הדרוש למימון הלימודים מאחר שנפלטו ממסגרת בגיל צעיר, במקרים אחרים, כאלה בהם היציאה מהארון הייתה אחרי הלימודים, השם והמין על התעודה לא תואמים את הדמות שלהם.
קובי מימון, Data Scientist, עובד גאה במרכז הפיתוח של מיקרוסופט, עומד בראש GLEAM (Global Lgbt Employees At Microsoft), המאגד את העובדים הלהט"בים בחברה בישראל, שיצא בשנים האחרונות בשת"פ עם עמותת מעברים. "GLEAM זו קבוצה של כל העובדים הגאים בכל סניף של מיקרוסופט בעולם, כאשר אנחנו מתוקצבים מדי שנה בסכום אותו אנו יכולים להשקיע בפעילויות כלשהי. שמנו לב שיש אצלנו הומואים ולסביות אבל אין אף טרנסג'נדרים", מספר מימון.
מעדיפים ללמוד מקצועות טיפוליים
לפני כשנתיים החליטה הקבוצה לצאת בשת"פ עם מעברים, שמטרתו לעודד טרנסג'נדרים ללמוד מדעי המחשב, תחום המשווע לעובדים. מהר מאוד התברר שלמרות היוזמה הברוכה, מדובר בתחום שטרנסג'דרים כלל לא פונים אליו. ב-GLEAM ישראל החליטו לצאת בפרויקט מלגות אותו תממן מיקרוסופט, ללימודי מדעי המחשב ומתמטיקה לסטודנטים טרנסג'נדרים, כאשר מעברים תהיה זו שתאתר אותם. אלא שהביקוש ללימודים אלה התברר כנמוך עד אפסי בקרב אוכלוסייה זו.
"הבנו שיש תחומים רבים אחרים שהם מביעים בהם עניין - רבים נוטים לפן טיפולי כמו לימודי עבודה סוציאלית או פסיכולוגיה, בעיקר בשל מה שעברו וחוו על בשרם. משום כך החלטנו להתאים את המלגות לכל תחום שהסטודנט או הסטודנטית יבחרו, גם אם בסופו של דבר הם לא יהיו עובדי מיקרוסופט. מה שהניע אותנו להמשיך ולעזור להם, היה הרצון לשלב את הקהילה הטרנסית בכל תחומי התעשייה בארץ, גם אם זה לא יהיה בהייטק".
מיקרוסופט יצאה בתוכנית מנטורים, שבה עובד מיקרוסופט (גאה או סטרייט) ליווה את הסטודנט/ית במהלך הלימודים וסייע לשילוב באוניברסיטה או במכללה עצמה. "כשמאחורי סטודנט או סטודנטית כזו, עומדת חברה כמו מיקרוסופט, יש לכך משמעות אדירה", מסביר מימון ומספר כי בעוד שבשנה שעברה היו 9 שנבחרו לקבל מלגה, השנה כבר היו 12, כשתחומי הלימוד בהם בחרו הם למשל פסיכולוגיה, משפטים, מגדר, אמנות ועוד. מדעי המחשב לעומת זאת, עדיין לא זכו לביקוש מהצד הסטודנטיאלי.
כמה עובדים טרנסג'נדרים יש היום במיקרוסופט?
"לצערי כרגע בישראל אין. אנחנו מאוד נשמח לצרף אלינו עובדים כאלה".
מיכל (שם בדוי), עולה חדשה-ותיקה מדרום אפריקה, עובדת היום בחברת סטארט-אפ בתפקיד ניהולי. ההתחלה מבחינתה, הייתה רחוקה מלהיות פשוטה, כשלראשונה בחייה היא נתקלה בקושי למצוא עבודה. לישראל היא עלתה לפני כעשור, בעיצומו של המשבר הכלכלי, כגבר נשוי ואב לילד, כאשר השאירה מאחוריה קריירה כמנכ"ל בחברת הייטק. השינוי שעשתה במקום המגורים, לווה בהמשך בגירושין, ללא כל קשר, היא מדגישה, לשינוי הגדול ביותר שהיא תעשה בהמשך, והוא שיותר מהכול יפגע בקריירה שלה.
"עד גיל 38, שבו עשיתי את השינוי, הייתי בהכחשה. לאורך כל חיי ידעתי שיש בי משהו אחר, אבל מעולם לא נתתי לעצמי הזדמנות לחשוב באמת על מה עלי לעשות", היא מודה. בסופו של דבר טיפול פסיכולוגי עזר לה להבין והיא החלה בתהליך שינוי מדורג, אשר השפיע גם על מקום עבודתה. "לראשונה נתקלתי במקומות שלא רצו לקבל אותי, כשרובם מצאו תירוצים שונים למה לא - כמו למשל זה שהם לא אוהבים את הקול שלי. כמובן שאף אחד לא הודה במפורש שזה רק משום שאני טרנסג'דרית", היא אומרת.
הלחץ הגדול והצורך להתפרנס ובעיקר לפרנס ילד, גרמו למיכל להתפשר. לראשונה בחייה היא נתקלה בקשיי פרנסה ומציאת עבודה. בסופו של דבר היא בחרה בשתי דרכים שעזרו לה להשתלב בשוק - האחת: להשקיע את כל מרצה להתאמת המראה והקול הנשי. השנייה - לא לדבר בכלל על מה שעברה ועל עברה.
"במקום הנוכחי אני כבר כמעט 3 שנים. יכול להיות שכולם יודעים מה אני, אבל למדתי פשוט שלא לדבר על זה, וגם הם מצדם לא מדברים".
היה ברור לצדדים שזה כבר לא מתאים
אלינור ברגר (41) מודה שהחוויה שלה הייתה טובה יחסית. יכול להיות שההסבר לכך הוא שברגר, ישראלית שחיה בשוויץ, עובדת בחברת גוגל. "בתחום שלי, אם את מחזיקה בכישורים שיש להם דרישה גבוהה ויש פתיחות במשק, אז יחסית קל להשתלב בעבודה כטרנסג'נדרית", היא מעידה. "היו קשיים" היא מבהירה, "אבל התחלתי כמהנדסת בתפקיד בכיר. את השינוי עשיתי בגיל מאוחר יחסית, בשנות ה-30 שלי, אז כבר החזקתי במקצוע מבוקש. זה היה לפני שעבדתי בגוגל, שהיא חברה שפתוחה יחסית לשינוי.
ברגר, בחרה לעזוב עבודה כחלק מתהליך השינוי. "זה לא שזרקו אותי מכל המדרגות, אבל היה ברור לשני הצדדים שזה כבר לא מתאים", היא מסבירה, "מקומות שהם לא לגמרי בשלים, חברות קטנות, או מקומות שאין בהם מערך מפותח של משאבי אנוש, נתקלים בקשיים גם אם יש להם רצון טוב".
אז יותר קל לעזוב וזהו.
"כן. המשפחה לכאורה חייבת לקבל אותך, אבל עבודה תמיד אפשר לשנות. שוב, לי היה יחסית קל כי אני במקצוע נדרש והיה לי ניסיון מקצועי".
את חושבת שבשוויץ זה קל יותר מאשר בישראל?
"אני דווקא מאמינה שזה קצת כמו בארץ. זה תלוי איפה את חיה, בעיירות קטנות יש יותר שמרנות".
הנכונות לתהליך השינוי באה לידי ביטוי בשינויים טכניים כמו חדרי שירותים לא ממוגדרים?
"אני לא יודעת מה נטפלים דווקא לשירותים. יש דברים חשובים הרבה יותר, כמו האפשרות לקבל עזרה ממערך משאבי אנוש שיגן על הזהות. למשל, בתקופה שמה שכתוב בתעודת הזהות עדיין לא מותאם, צריך להקפיד שהשם הקודם לא ייחשף. בחברה קטנה ופחות מנוסה זה מאמץ גדול יותר להקפיד על זה".
את חושבת שלמקום העבודה יש השפעה על החברה שבחוץ?
"את הערך שלנו אנחנו מפיקים ממקום העבודה, אז כשזה הולך טוב בעבודה, זה יהיה יותר קל בחוץ. עבודה היא גורם שיכול להשפיע לטובה אבל גם לרעה, וזה קורה להרבה שמקבלים יחס עוין. אני מקרה חריג יחסית. אני שומעת על הרבה סיפורים קשים. סך הכול רמת ההגנה על טרנסים נמוכה - אין חוק שמגביל מצב בו יספרו עלייך בדיחות מאחורי הגב עד שתרצי לפרוש. זה דבר שקורה".
אנחנו במגמת שיפור?
"בטח. יש מהפכה ברמת חמש השנים האחרונות. לפני כן, טרנסים היו משהו שלא מדברים עליו, היום כבר רואים שעוסקים בזה. היום יותר ארגונים יודעים שחשוב שיהיה אצלם ייצוג לכל פלח באוכלוסייה. לא הרבה אנשים יכולים להגיד שחוו את העולם כשני מגדרים - זה טוב לכל מקום עבודה שיועסקו אצלו עובדים ועובדות כאלה".
מורה נבוכות ונבוכים: הכללים של עמותת "מעברים" למקומות עבודה
● כאשר לא ברור אם לפנות לאדם בלשון זכר או בלשון נקבה, הכי טוב להקשיב לאיך אותו האדם מדבר על עצמו או על עצמה. אם עדיין לא ברור, פשוט לשאול - נעים מאוד, באיזו לשון לפנות?
● בבקשה אל תשאלו אותנו מה השם הקודם שלנו, והקפידו להשתמש בשם שבחרנו ובלשון המגדרית המועדפת, גם כשאנחנו לא בסביבה.
● פנייה בלשון מגדר לא מתאימה, עלולה להיות מכאיבה, במיוחד לאלה שלא מזמן יצאו מהארון.
● בבקשה אל תספרו לאחרים שאדם הוא טרנסג'נדר ללא רשות מפורשת מאותו אדם.
● סקרנים לגבי ניתוחים? גם אנחנו. יש המון מידע באינטרנט ואפשר לחקור ולהתעניין מבלי להציק. גם לנו מגיעה פרטיות.