לשנות שיטה בלי לשפוך את החלב

המהומה המתרחשת בימים האחרונים במשק החלב נובעת מהיומרה שאפשר לקיים ענף מזון בסיסי של מוצרי חלב במסגרת של תכנון מרכזי, ב מועצת החלב ובשליטת אישים פוליטיים, עם מספר מוצרים עממיים במחירים מפוקחים, כמו שמנת וחלב ניגר בשקיות. הבעיה איננה רק פנימית, אלא גם מול הארגונים הכלכליים הבינלאומיים.

לרפתנים בקיבוצים ובמושבים מובטחות מכסות ייצור חלב בלי קשר ליעילות שלהם. המחלבות - מונופול תנובה עם טרה ושטראוס - מחוייבות לרכוש את החלב הגולמי ולשלם לרפתן מחיר הקרוי מחיר המטרה, המשקף מחירי תשומות כמו למשל שכר עבודה ומחירי הגרעינים למספוא. וכל זה במעטפת של הגנות מכס על מוצרי החלב הישראלים. מדובר במערכת תמיכות עקיפות, שאינה מקובלת בחקלאות בעולם.

מי שהיה שר החקלאות שלום שמחון עיגן את ההסדרים הללו תחת הדגל של סיוע לחקלאים. האוצר הסכים לחקיקה תמורת הוצאת מספר מוצרים מהפיקוח וביניהם הקוטג', שמחירו כמובן המריא. החוק עבר בכנסת בתחילת 2011, ובחודש יוני 2011 דפני ליף ירדה לשדרות רוטשילד, ונפתחה מחאת הקוטג', שהפכה למחאת יוקר המחיה - שעד היום כל הפוליטיקאים נשבעים לטפל בה.

מחירי התשומות של הרפתנים עלו לאחרונה, ויש צורך לעדכן את מחיר המטרה ואת המוצרים המפוקחים. שר האוצר משה כחלון מסרב לחתום על העדכון, כדי שלא יצביעו עליו כאויב העם שאינו נלחם ביוקר המחיה. הרפתנים זועקים על התייקרות התשומות. המחלבות מאיימות לייקר את המוצרים שאינם בפיקוח. תנובה וטרה כבר עתרו לבג"ץ ומאיימות לא לקלוט מהרפתנים חלק ניכר מהחלב הגולמי. תנובת החלב בקיץ נמוכה יחסית, אבל בסתיו היא תעלה והבעיה תחריף.

האירגונים הבינלאומיים שאנחנו כל-כך גאים בחברותנו בהם - הארגון לשיתוף-פעולה כלכלי ולפיתוח OECD וארגון הסחר העולמי - מעירים לנו שנה אחרי שנה ודוח אחרי דוח, שצריך לעבור לתמיכה ישירה בחקלאים כמו בשאר מדינות העולם, ושהגיע הזמן להשתחרר מהמחשבה שענף החלב יכול להתקיים כענף מתוכנן. ארגון הסחר העולמי מאיים להפעיל נגד החקלאות הישראלית סנקציות, ויש לו את הכלים - למשל הטלת מכסים על התוצרת שחקלאי ישראל מייצאים.

הגיע הזמן לטפל בבעיה בלי לשפוך את החלב.