רו"ח ראובן שיף / צילום: איל יצהר
היום (ג'), לאחר חודשים ארוכים של מרוץ בחירות סוער, ומלא הכפשות הדדיות, זה סוף-סוף קורה: רואי החשבון החברים בלשכת רואי החשבון יבחרו נשיא חדש, שאמור להיות הפה והעיניים שלהם במסדרונות המחוקק, לפעול לטובתם ולקדם את האינטרסים שלהם בשוק. המתמודדים ראש בראש במרוץ לנשיאות הם: רו"ח-עו"ד ג'ק בלנגה, רו"ח איריס שטרק ורו"ח חן שרייבר - ושלושתם מבטיחים הרים וגבעות לבוחרים הפוטנציאליים.
אבל האם נשיא לשכת רואי החשבון באמת יכול לקדם את עניינם של רואי החשבון? זאת השאלה המרכזית שמהדהדת כיום בשוק ראיית החשבון, ומרחפת מעל הליך הבחירות הנוכחי. השאלה הזאת עוברת דרך השאלה עד כמה הלשכה עדיין רלוונטית לחבריה, ומדוע בשנת 2018 לשכת רואי החשבון היא עדיין לשכה וולנטרית, התנדבותית, ולא לשכה סטטוטורית, שכל רואי החשבון בארץ חייבים להיות חברים בה ולהיות נתונים תחת פיקוחה, בדומה ללשכת עורכי הדין.
בלשכה חברים כיום רק 12 אלף רואי חשבון, מתוך מעל 30 אלף העוסקים במקצוע. רואי החשבון לוטשים עיניים כל העת לעבר עורכי הדין ושואלים את עצמם, למה להם יש לשכה רלוונטית, לשכה שאחראית גם על מבחני הכניסה לשערי המקצוע, על הרישיונות, על ההליכים המשמעתיים של חבריה ועל השמירה על כבוד המקצוע ויוקרתו; לשכה שמהווה אורח כבוד במסדרונות המחוקק, ושראשיה מככבים בתקשורת כבעלי מעמד רם ובעלי השפעה.
בעיה נוספת של רואי החשבון לעומת עורכי הדין היא היעדר חסיון רו"ח-לקוח, בניגוד לחיסיון עו"ד-לקוח, שמגן על המידע שמעביר לקוח לעורך דינו. רואי החשבון רוצים, כמהים, עורגים לחיסיון, אך המחוקק לא העניק להם עד כה את הפריבילגיה הזו. במקביל, קיימות דרישות מחמירות מרואי החשבון בתחום הלבנת הון ובחוקי המס, שהפכו אותם לנחקרים כמעט מיידיים בכל חקירת הלבנת הון ועבירות מס של לקוחותיה. עורכי הדין לא מצויים בבעיה דומה. חקירותיהם עדיין נדירות. ברקע, מתנהלים בתקופה האחרונה מאבקים דרמטיים של המתמחים בראיית חשבון נגד מועצת רואי החשבון ומתכונת הבחינה בחשבונאות פיננסית מתקדמת, בדגש על מועד יולי 2018 - נושא נוסף שללשכת רואי החשבון אין הרבה השפעה וכוח בו בשנים האחרונות.
אם תשאלו את עורכי הדין, לא בטוח ש"הדשא של השכן ירוק יותר", אבל המועמדים לנשיאות לשכת רואי החשבון מבינים היטב את הבעיה של הלשכה, שמאבדת עוד טפח מהרלוונטיות שלה בכל שנה. לכן, כל אחד מהם מצהיר כעת, כי אחת האג'נדות המרכזיות שלו היא להפוך את לשכת רואי חשבון ללשכה רלוונטית וחזקה, אשר תעניק כוח ומעמד לרואי החשבון, וחלקם אף מתכוונים לפעול להפיכתה לסטטוטורית; וכל אחד מהם גם מצהיר שמצב המקצוע בכי מר, השכר נשחק והמעמד של רואי החשבון שואף לאפס. הכצעקתה או שמדובר בספינים פוליטיים?
ביום ראשון, בחלק הראשון של "פרויקט בחירות 2018" שאלנו את המתמודדים לנשיאות מה השריפות הבוערות ביותר שעליהם לכבות והאם המצב כל כך רע, ואלה שטחו את התורה שלהם בפני הבוחרים הפוטנציאלים, החל בשחיקת שכר רואי החשבון ומעמדם, דרך האחריות הבלתי מוגבלת שלהם וכלה בניגוח רואי חשבון על-ידי רשויות המס ככלי לאכיפה נגד לקוחותיהם והפעלת סנקציות בלתי סבירות. היום, הלכנו אל השוק, אל גורמים שונים בו מהאקדמיה ומהפרקטיקה, ושאלנו אותם מה הם חושבים.
שאלנו אותם מה הבעיות הבוערות ביותר של רואי החשבון כיום - ובאופן לא מפתיע במיוחד הם שרטטו תמונת מצב עגומה ביותר, של מקצוע בדעיכה, שכר על ביקורת בירידה, בריחה מהאקדמיה למקצועות אחרים ועוד. ויש להם גם מסר ברור לראש הלשכה הבא, כשהם מבהירים: תפסיקו לעסוק במלחמות ביניכם, במקום בקידום המקצוע - או שלא תהיה לכם לשכה לריב עליה בקרוב.
1. חוסר הלימה בין העבודה, לשכר ולאחריות
רו"ח ראובן שיף, ראש פירמת רוה"ח RSM שיף-הזנפרץ ונשיא לשכת רואי החשבון לשעבר , אומר כי "כיום יש חוסר ההלימה קשה בין החבות האישית של רואה החשבון, מבחינת אחריותו כלפי הלקוח וכלפי צדדים שלישיים, לבין העבודה שהוא מבצע ורמת השכר שהוא מקבל. המטלות של רואה החשבון רק גדלות כל הזמן, ושכר-הטרחה יורד. צריכה להיות איזושהי הגבלה על האחריות. ראשי הלשכה מדברים על זה שנים, מאז תקופתי בלשכה, ולצערי משרד המשפטים גורר רגליים בנושא הזה, וכמובן הרגולטורים, בהם רשות ני"ע.
"היום כל זב חוטם מגיש תובענה ייצוגית בעשרות מיליונים נגד חברות וכבונוס תובע גם את משרד רואי החשבון של החברה. זה מצב בלתי נסבל, שלא קיים בכל העולם".
2. עלייה בעיסוק בשירותים נלווים ולא במהות
שיף: "מקצוע ראיית החשבון הוא קודם כל ביקורת, אבל היות שיש ירידה מאוד חדה בתעריפי שכר-הטרחה לרואי החשבון המבקרים, יש ירידה בהיקף הביקורת, כמו גם באיכותה. תחרות זה דבר בריא, אבל הרגולטורים שוגים ויורים לעצמם ברגל כשהם לא קובעים תעריפי מינימום ראויים. זה גורם לכך שיש עלייה בשירותים נלווים שנותנים רואי חשבון, ויש משרדים שמתעסקים היום גם בייעוץ אסטרטגי, ב-HR, בפרסום וכן הלאה, כי הם מחפשים אפיקים אחרים להגדיל את הכנסותיהם. המגמה הזאת הפכה את הביקורת לשירות צד של הפירמות, במקום העיסוק הקלאסי של ראיית החשבון. השירותים הנלווים הפכו להיות השליט והמוביל, וזה לא תקין ולא בריא למקצוע ראיית החשבון, שעלול להיכחד כך, כי לא צריך רישיון ראיית חשבון לרוב השירותים הללו.
"המטרה היא שרואי החשבון יהיו שומרי סף בחברות, יעשו עבודת ביקורת, ועם שכר נמוך ונטייה לאפיקים שמכניסים יותר זה לא יכול להחזיק מים. בן אדם שעובד בתעריף מאוד נמוך לא יכול לתת את מיטב הזמן שלו, וכמובן את מיטב העובדים שלו. מי ששוגה פה זה רשות ני"ע, אגף שוק ההון באוצר, רשות החברות הממשלתיות, החשב הכללי - הם מחפשים להרוויח עוד כמה פרוטות וחוסכים בביקורת על החברות הממשלתיות, כשהם קובעים תעריפים נמוכים, אבל הם יורים לעצמם ברגל. וזו בעיה שמחריפה. מישהו צריך להתעשת".
3. ירידת קרנו של המקצוע
רו"ח שלומי שוב, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דיקאן ביה"ס אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה , סבור כי "בשנים האחרונות רואים בצורה מאוד קיצונית בארץ שהחברות לא מעריכות את הביקורת. הדירקטורים לא מוכנים לשלם על הביקורת, למרות שהיא לכאורה אמורה לשמור עליהם. יש הרבה חברות שמשלמות פחות מ-100 שקל לשעת ביקורת וזו תעודת עניות למקצוע, וזה מוביל לבעיה השנייה של המקצוע שמי שמבצע את הביקורת זה בעיקר מתמחים, שגם השכר שלהם הוא מאוד מאוד נמוך. משתמשים במתמחים ככוח בקורת ועם כל הכבוד להם הם עדיין לא מספיק מנוסים כדי שתהיה ביקורת איכותית; ומהצד השני גם משלמים להם שכר נמוך אחרי 4 שנות של לימודים".
4. אין תגמול, אין מתמחים
"בעיית התגמול במקצוע מתחילה בשלב ההתמחות, כי כל המבנה של השכר מבוסס על השכר של המתמחים, ועולה ככל שאתה עולה בדרגות", מצביע שוב על בעיה נוספת, "אז למעשה משך שנים מקפיאים את השכר של המתמחים כדי שלא להיאלץ להעלות לכולם את השכר. אם מעלים שכר למתמחים צריך להעלות שכר בכל השדרה.
"לצערי, לנשיאי רואי החשבון אין יכולת להשפיע על זה, ומה שכנראה מסמן את ההשפעה זה שיש היפוך של 180 מעלות בביקוש למתמחים, ויש דרישה אדירה לכוח אדם איכותי במשרדים. אנחנו מתחילים לראות סימנים של משרדים שמתחילים להעלות את שכר המתמחים בשל התחרות עליהם, וזה יכול לסמן את תחילתו של מעגל חדש של כוחות השוק, שהוא זה שיחזיר את הביקוש הגדול למקצוע.
"גם המגמה של ה-IFRS שרואים בשנים האחרונות היא ללכת יותר ויותר לראייה העסקית, מה שאמור למשוך למקצוע אנשים בעלי יכולות גבוהות יותר, כך שחייב להיות שינוי בביקוש כדי לעמוד במשימה. השינוי בכיוון של הביקוש למתמחים אולי ייצור את ההיפוך הנדרש, וגם הרגולציה וההתערבות של רשות ניירות ערך בחלק מהמקרים שבהם שכר-הטרחה שמשולם לרואי החשבון הוא נמוך מדי - יכולה לעזור".
5. רו"ח מבקר מרוויח לשעה פחות מעוזרת בית
רו"ח ד"ר גד פניני, בעל משרד רו"ח פניני את פניני, מצר על כך ש במשק "לא סופרים את המקצוע כמקצוע חשוב, ולא סופרים את רואי החשבון. חלק גדול מהחברות מעסיקות רואי חשבון כי הן חייבות על-פי חוק, ולא מתוך בחירה. ברגע שההעסקה היא מאולצת, באופן מובהק זה מוריד את הרצון להעסיק את רואי החשבון. הם לא חושבים שהמקצוע חשוב או שנותן השירות הוא חשוב, וזה גורם לשחיקה מהותית בשכר-הטרחה של רואי החשבון, עד רמה שרואה חשבון מבקר מקבל לשעת עבודה 150 שקל לשעה ונשאר לו בנטו פחות ממה שנשאר לעוזרת בית".
6. רב-תחומיות מבלבלת
פניני: "בשנים האחרונות המקצוע הפך להיות מאוד רב-תחומי. בעבר רואה חשבון היה מבקר, היום זה תחום מגוון שעוסק בחשבות, בביקורת פנים, בניהול כספים, בייעוץ מס, בתכנון פיננסי, בניהול כללי ובביקורת דוחות כספיים. אותו נושא שהיה גולת הכותרת המקצועית והבסיס לקיומו של המקצוע- ביקורת דוחות כספיים - הפך להיות הסרח העודף והחלק השולי של המקצוע.
"היום צריך להחליט מהי הגדרת המקצוע, כי מדובר בענפים שונים ומקצועות שונים, אבל רק הביקורת מחייבת את הרישיון של רואי החשבון. הרב-תחומיות מבלבלת, ועלולה להכחיד את המקצוע. מישהו צריך לעשות בזה סדר. הביקורת הולכת להיעלם וצריך למנוע את המגמה הזאת. זה מקצוע חשוב, והוא הולך להימחק".
7. רואי החשבון במעגל העבריינים
"אחת הבעיות הבוערות של המקצוע היא הכנסתם של רואי החשבון למעגל 'העבריינים' על-ידי רשויות האכיפה והרגולציה", טוען פניני. "זה הגיע למצב שהיום רואי החשבון הם בין ראשוני הנעצרים והנחקרים כשהם אמורים להיות האחרונים ברשימה, אם בכלל.
"אם חקירה תמצא שרואה חשבון הוביל מהלך עברייני, צריך לטפל בו. אבל אם רואה חשבון נותן ייעוץ מקצועי, מתוחכם, שרק בדיעבד יכול להיחשב כעבירה, אין להתייחס אליו כאל עבריין, בדיוק כמו שאין להתייחס לעורך דין שמייעץ ללקוחו כעבריין, גם אם ברור שהלקוח הוא עבריין. היום בקרב גורמי האכיפה והרשויות חסרה הבחנה מהותית בין נותן שירות מקצועי לבין מבצע העבירה".
8. בחינות מכשילות ובעייתיות
רו"ח ועו"ד אלי אור, ראש המחלקה לחשבונאות, המסלול האקדמי במכללה למינהל, מציג בעיה נוספת: "במכללה למינהל מוכשרים שליש מרואי החשבון בישראל בכל שנה, ושני שלישים על-ידי 15 מוסדות אחרים. מדובר בכ-400 רואי חשבון בשנה, ואנו מזהים את הקשיים שלהם בעקבות שינויים שנערכו במתכונת בחינות ההסכמה. הסטודנטים ממורמרים על השינויים שנעשו בשנים האחרונות בעקבות החלפת הצוות הבוחן במועצת רואי החשבון. השינוי הזה בבחינות היה ללא הכנה מספיקה של המוסדות האקדמיים והסטודנטים, ולכן במחזורים האחרונים הסטודנטים הגישו עתירות כנגד הבוחנים ויש מחאה גדולה.
"במועצת רואי החשבון נקטו צעדים למניעת התופעה אבל נדע האם באמת הפעולות הללו סייעו רק בעתיד, ולא בטוח שנמצאו הפתרונות הנכונים".
9. צניחה בביקוש ללימודי המקצוע
אור מדבר על בעיה נוספת: "לימודי החשבונאות עמוסים וכבדים, וכעת מתוכנן קיצור שלהם על-ידי משרד המשפטים אשר עלול לצמצם עוד יותר את הביקוש למקצוע שנמצא בשפל חסר תקדים. בימים אלה אנחנו מתחילים בשנה א' עם 200 סטודנטים, כאשר לפני 6-5 שנים התחלנו את הלימודים עם 450-400. כבר היום יש מחסור במשרדים במתמחים וברואי חשבון.
"הירידה בביקוש ללימודים נובעת מהגידול בביקוש למדעי המחשב. הצעירים של היום רוצים להשיג שכר גבוה בזמן קצר, ולא להשקיע בלימודים קשים והתמחות ארוכה. התגמול במקצוע שלנו מגיע בשלב מאוד מאוחר, לעתים אחרי עשור במקצוע, וזה מרחיק סטודנטים פוטנציאליים.
"היום קיימים כ-3,000 מתמחים במשרדי רואי החשבון, ובעוד שנתיים הצפי של מסיימי הלימודים הוא רק 1,500. יהיה מחסור מאוד גדול בעוד כמה שנים במתמחים וברואי חשבון צעירים".