"חברות מעדיפות כיום להישאר פרטיות ולא לצאת להנפקה"

דורון אברבוך, מנכ"ל קרדיט סוויס ישראל, מספר בראיון ל"גלובס" על המהפך שעבר הבנק בתחום הבנקאות הפרטית לאחר החקירות בארה"ב: "הסודיות הבנקאית הייתה פעם ערך מרכזי, הבנו שצריך לגוון את התחום, ואנחנו עושים היום דברים שלא חלמנו עליהם לפני 10 שנים"

דורון אברבוך, מנכ"ל קרדיט סוויס ישראל / צילום: איל יצהר
דורון אברבוך, מנכ"ל קרדיט סוויס ישראל / צילום: איל יצהר

"עולם הבנקאות הפרטית עבר בשנים האחרונות שינוי משמעותי. הרבה בנקים הפסיקו את פעילות הבנקאות הפרטית, אבל קרדיט סוויס החליטה החלטה אסטרטגית להישאר בתחום הזה, בידיעה שיש לה את הבסיס לכך מצד אחד ואת היכולת לעמוד בדרישות הרגולציה שהפכו נוקשות יותר", אומר בראיון ל"גלובס" דורון אברבוך, מנכ"ל קרדיט סוויס ישראל.

לפני כ-7 שנים החלה המהפכה בעולם הבנקאות הפרטית. היה זה כאשר הרשויות בארה"ב החלו בגל חקירות נגד בנקים בשווייץ בחשד שסייעו ללקוחותיהם האמריקאיים להעלים מס. הסודיות הבנקאית, שהייתה הערך המוסף המרכזי שהוצע בתחום זה התנפצה, כאשר הרשויות האמריקאיות טלטלו את הבנקים וגבו מהם קנסות-עתק בגין עבירות אלה. גם הבנקים הישראלים הסתבכו בחקירות אלה - לאומי שילם קנס של 400 מיליון דולר, ונראה כי קנסות כבדות יוטלו גם על בנק הפועלים ומזרחי טפחות הנמצאים תחת חקירה דומה.

הבנק שספג את הקנס הגבוה ביותר הוא קרדיט סוויס ששילם לאמריקאים סכום-עתק של 2.6 מיליארד דולר במסגרת הסדר אליו הגיע לפני כארבע שנים. לאחר מכן, לפני כשנתיים פורסם כי בבנק הוחלט להשעות 5 עובדים מהדסק הישראלי הפעיל בשווייץ, על רקע חשד כי לא דווחו כראוי נכסים של לקוחות מסוימים.

אחת התוצאות של החקירות הללו, הייתה שבנקים רבים החליטו לחסל את פעילות הבנקאות הפרטית. אלא שבקרדיט סוויס, על אף הנזק הכבד שספגו, לא רק שלא סגרו את הפעילות, אלא הרחיבו אותה בעולם ובישראל.

קרדיט סוויס מאוד נכווה מהחקירות בארה"ב, אז למה הוא החליט להישאר בתחום בכל זאת?

"צריך להבדיל בין ארה"ב לשאר העולם. הבנק נכווה בארה"ב וכחלק מזה אין לו שם פעילות של בנקאות פרטית, ואנחנו מתנהלים בשקיפות ובזהירות בצורה הנדרשת אחרי ששולם הקנס הגדול. לצד זאת חשוב לזכור שבעולם הבנקאות הפרטית העיקרון המרכזי הוא היתרון לגודל. רק אם אתה מספיק גדול, אתה יכול לנהל את העסק הזה בצורה רווחית לבנק, ומכיוון שיש לנו כבר את הבסיס לזה, החלטנו שאנחנו ממשיכים בכיוון הזה".

אבל ללא הסודיות הבנקאית מה בכלל הערך של הבנקאות הפרטית?

"זה נכון שפעם הסודיות הבנקאית הייתה ערך מרכזי, אבל היום הלקוחות מבינים שזה לא המקום והזמן, ומי שמחפש להחביא כספים לא בא אלינו. הבנקים עברו שינוי מקצה אחד לקצה השני בנושא הזה. הבנק לא מתקרב לדברים האלה מהמנכ"ל ועד אחרון העובדים. זה מושרש עמוק בתוך הארגון.

"בקרדיט סוויס הבינו שבשביל להישאר בתחום צריך לגוון את הפלטפורמה ללקוחות. הבנקים מבינים שהלקוח שנמצא בפעילות הבנקאות הפרטית לא רוצה שהבנק רק יקנה לו מניה או אג"ח מסוימות, אלא מחפש מוצרים ושירות מעבר לכך. אנחנו עושים היום דברים שלא חלמנו לפני 10 שנים שנעשה".

במה זה מתבטא?

"אנחנו משלבים היום בין הבנקאות הפרטית לפעילות הבנקאות להשקעות, מבחינת סוגי המוצרים ואפשרויות המימון שאנחנו נותנים. מעטים הם הבנקים שמסוגלים להציע פלטפורמות כאלה.

"כך למשל, אנחנו מציעים מוצרים בתחום המימון, כמו מימון ללקוחות עשירים לרכישת מטוסים, אניות או נדל"ן. למעשה אנו מציעים שירות משולב של ניהול הכסף עם פעילות מימון. זה מדבר מאוד ללקוחות ישראלים. כמו כן, ישנם מקרים בהם קרדיט סוויס עצמה נכנסת כשותף אסטרטגי בקרנות שהלקוחות שלה מקימים - אנחנו רואים בלקוח שותף אסטרטגי שלנו".

ניצלתם את המצב בו בנקים רבים החליטו לחסל את פעילות הבנקאות הפרטית כדי לרכוש תיקי לקוחות שלהם?

"הבנק עשה לאורך השנים כמה רכישות כמו הפעילות של מורגן סטנלי באירופה. יחד עם זאת, בקרדיט סוויס הוחלט פחות להתמקד ברכישה, כי יישום המיזוג אינו פשוט. אנחנו מעדיפים להתמקד במה שיש לנו".

"קצב הגידול של הפעילות בארץ עלה"

השנה חגג קרדיט סוויס עשור להקמת הסניף שלו בישראל. קרדיט סוויס היה פעיל בשוק הישראלי שנים רבות, באמצעות המשרדים בלונדון ובשווייץ, אך לפני כעשור החליט להקים משרדים בישראל. "בקרדיט סוויס רואים בישראל שוק חשוב וצומח. בנוסף, האסטרטגיה של הבנק הייתה ללכת און שור - אם אתה נמצא בשוק מסוים אז שתהיה לך נוכחות בשוק", מסביר אברבוך על ההחלטה לפתוח משרדים בישראל. אברבוך עצמו נמצא מאז 1999 בקרדיט סוויס, ועבד לאורך השנים בעיקר בלונדון. ב-2010 חזר לישראל ומאז הוא מנהל את הפעילות בישראל שכוללת בעיקר בנקאות פרטית ובנקאות להשקעות.

פתחתם משרדים זמן קצר לפני המשבר הפיננסי של 2008, לא ממש אידיאלי, לא?

"המשבר השפיע על קרדיט סוויס לא מעט לאורך השנים האחרונות. יחד עם זאת, דווקא הפעילות בישראל גדלה בצורה יפה. אמנם הייתה קצת פגיעה בבנקאות להשקעות, אבל בשש השנים האחרונות קצב הגידול של הפעילות שלנו בישראל הואץ. אנשים התעשרו מאקזיטים או מפעילות בתחום הטכנולוגיה, וגם 'כסף ישן' ששכב במקומות אחרים עבר אלינו".

קרדיט סוויס נחשב לאחד הבנקים הזרים הגדולים הפעילים בישראל. לפי הערכות בשוק ההון, היקף הנכסים שמנהל הסניף הישראלי כבר מגיע לעשרות מיליארדי שקלים. המשרד בישראל מקבל לקוחות עם מינימום של שלושה מיליון דולר, אבל גם לקוחות בטווח של 1-3 מיליון דולר, הקבוצה עצמה מקבלת. הסניף הישראלי גם מטפל כיום בלקוחות האולטרה, קרי בעלי נכסים גדולים במיוחד של מעל ל-50 מיליון דולר, בעוד בעבר רק הסניף בשווייץ טיפל בהם.

"הרבה כסף פרטי מחפש השקעות"

לקרדיט סוויס גם פעילות בתחום הבנקאות להשקעות בישראל. אברבוך מציין כי בעוד בעבר עיקר הפעילות הייתה הנפקות, כיום המגמה המשמעותית יותר היא בתחום המיזוגים והרכישות. "זו מגמה עולמית. חברות פחות רוצות להיות ציבוריות, ומעדיפות להיות פרטיות. רואים את זה בעיקר בהייטק, כשהחברות פחות מסתמכות על כסף ציבורי, והולכות להנפקה רק בשלב מאוחר יותר", הוא אומר.

מדוע?

"יש תחומים שלא קל להנפיק בהם כמו הביוטק. משקיעים מעדיפים חברות ציבוריות ותיקות יותר, שהם יודעים טוב יותר לנתח את פרופיל הסיכוי/סיכון שלהם לעומת חברות חדשות שהם לא מכירים".

אבל בהנפקה ציבורית לא מקבלים שווי גבוה יותר?

"היום הפער הצטמצם. בגלל שהריביות בשוק נמוכות, יש הרבה כסף פרטי שמחפש השקעות, ואנחנו רואים יותר השקעות פרטיות. הריבית הנמוכה גם מקלה במימון עסקאות, ואנחנו רואים שלמנכ"לים קל יותר להרים רכישות, ולכן תחום המיזוגים והרכישות נמצא בעלייה".

ואיך השוק הישראלי בתחום המיזוגים והרכישות?

"מצד אחד רואים שיש פה לא מעט חברות שרוצות להימכר, ובמקביל יש גם התעניינות מצד משקיעים זרים ומקומיים. בשלוש שנים האחרונות יש יותר עלייה במתעניינים ברכישות בשוק המקומי. ההתעניינות של המשקיעים הזרים מגיעה מכיוון ארה"ב ואירופה, אך באחרונה אנו רואים גם יותר התעניינות בישראל מכיוון של מדינות חדשות כמו יפן. העלייה בהתעניינות מצד היפנים נובעת משילוב של מדיניות פנימית יפנית שנותנת לכך היום ברכה, וגם כי היו כמה עסקאות שנתנו לכך הכשר. היפנים הם אמנם לרוב איטיים אבל כשהם כבר מקבלים את ההחלטה, אנחנו רואים את העסקה יוצאת אל הפועל".

אילו תחומים מעניינים את המשקיעים הזרים בישראל?

"בעיקר הטכנולוגיה על כל גווניה, החל מבינה מלאכותית, פינטק, אגריטק ובריאות טק, שזה בעצם פיתוח של תחום הרוביטיקה והביג-דאטה ברפואה.

"השוק הישראלי נחשב למעניין כי הוא שוק מפותח אבל גם עם מאפיינים של שוק מתפתח. כמו כן, יש פה הרבה יזמים שפעילים גם בתוך המדינה ומחוצה לה, ולבנק גלובלי כמונו זה מאוד מעניין".